קפמיניזם: נלחמות לקפה שוויוני יותר

תוכן שיווקי

בפסטיבל סלונה דל גוסטו, המתקיים בכל שנתיים בטורינו שבאיטליה ומקבץ יצרני מזון קטנים ומיוחדים מכל העולם, פגשתי לראשונה יצרנית קפה מאינדונזיה. היא עמדה בדוכנים הקטנים באזור של ארצות יבשת אסיה, בהיכל שאותו מקימה תנועת סלואו פוד. "כולם כאן שואלים אותי איך זה ייתכן שאני רזה כל כך", היא אומרת לי. "הם דואגים לי שאני לא אוכלת, אבל הם כנראה לא מבינים כמה קלוריות שורפים כשסוחבים עשרות שקי קפה בכל יום".

רינדה וולאן, אישה צעירה ומרשימה, למדה בכלל ארכיטקטורה. לפני כמה שנים, ממש במקרה, היא הגיעה לסמינר בנושא קפה המיועד לנשים שהקים ארגון ממשלתי באינדונזיה. לדבריה, באותו סמינר קיבלה השראה. "למדנו שם על כל שרשרת הקפה – על המטעים, על הקלייה ועל המזיגה לכוסות. באינדונזיה יש לנו עסקי קפה רבים והבנתי ששם הוא מקומי". וולאן המשיכה ללמוד על הקפה, ותוך כדי עבודה הקימה את קואופרטיב הקפה שלה, Kelana, שבמסגרתו היא מקדמת יצרני ויצרניות קפה מרחבי אינדונזיה, קונה מהם את הקפה, קולה אותו ומייצאת אותו אל מעבר לים בסחר הוגן ושוויוני. משמעות השם Kelana, היא מספרת, הוא "הרפתקה, וזה מה שכל הלקוחות שטועמים את הקפה שלנו עוברים עם כל לגימה".

הנשים מקולומביה. צילום: שאטרסטוק

גם אם נודה בזה וגם אם לא, לא תמיד אנחנו חושבים על המציאות היומיומית של כל מי שעבדו בשרשרת הייצור בשעה שאנחנו שותים קפה. אבל בעוד אנחנו ממשיכים ללגום מהמשקה לפחות פעם ביום (אם לא פעמיים או שלוש), עולם הקפה משתנה ומתחיל להנהיג שינויים חיוביים אמיתיים המשפיעים על חיי היומיום של מאות אלפי העובדות והעובדים במטעים.

באוקטובר האחרון צוין ברחבי העולם יום הקפה הבינלאומי, והפעם בסימן זכויות נשים בקפה. כ־70 אחוז מהעובדים היום במטעי הקפה הן נשים. בעוד הנשים אחראיות בעיקר על עבודות הקטיף, השטיפה, הייבוש וההכנסה לשקים, הגברים הם האחראים על שינוע הקפה והסחר שלו. אף שהן מהוות את רוב כוח העבודה במטעים, במדינות רבות נשים אינן מקבלות נתח פרופורציונלי מתוך חלופת הכספים בסחר הקפה.

הרוב הוא נשי. צילום: יח"צ BeanZ , Windan Indrawan ,Brian Kimmel

כך למשל רק כ־15 אחוז מהנשים במטעי הקפה מחזיקות בבעלות על האדמה שבה הן עובדות, מעטות הן אלה שיש להן גישה לידע טכנולוגי ומכני, ורק אחוז קטן מהנשים בתעשיית הקפה לוקח חלק פעיל בסחר הקפה ובחלופת הכספים עצמה. סרטון שפרסם ארגון הקפה העולמי לרגל יום הקפה האחרון ביקש לבחון מחדש את תפקידן של נשים בתעשיית הקפה, בטענה שיבול הקפה במטעים שבהם עובדות נשים הוא כרגע נמוך יותר ושנדרשת חלוקה שוויונית של אדמות, הפצת ידע חינוכי בקרב נשים וכן הזדמנויות עבודה וגישה לכספים. רק כך, על פי הסרטון, יעלה יבול הקפה ויצליח לענות על הביקוש ההולך וגובר לקפה בעולם. "אם נצמצם את הפער בין המינים", נאמר בסרטון, "התפוקה תעלה בכ־30 מיליארד כוסות קפה בשנה".

קפה ספשיאליטי (SCA – Speciality Coffee Association) הוא ארגון ללא מטרות רווח המאגד חקלאים, סוחרים, קולים ובריסטות מכל העולם במטרה לייצר קפה הוגן, בריא וטעים יותר. עם יותר מ־10,000 חברים מכ־40 מדינות שונות, האיגוד מקיים תערוכות קפה עולמיות, כנסים, סמינרים ותחרויות. קפה נחשב לספשיאליטי אם הוא עומד בסטנדרטים הנוקשים של הארגון העולמי. באחרונה פרסם הארגון מעין נייר עמדה השופך אור על נושאים מגדריים ובעיקר על הנושא הכאוב של חוסר שוויוניות פיננסית במטעי הקפה. "רוב הנשים במטעים", כך נכתב, "אינן מקבלות שכר הולם עבור עבודתן הקשה. מאחר שמצופה מהנשים למלא גם את חובותיהן המשפחתיות בבית, העבודה שלהן מסתכמת בכ־15 שעות ביממה".

עבודת כפיים. צילום: יח"צ BeanZ , Windan Indrawan ,Brian Kimmel

ב־2003 התאגדו נשים מכל שרשרת ייצור הקפה מקוסטה ריקה, ניקרגואה וארצות הברית סביב רעיונות משותפים. במרכזם: שיפור כולל של אספקטים שונים בתעשיית הקפה, תוך העצמה נשית ויצירת רשת קשרים גלובלית. באותה שנה הוקם הארגון ללא מטרות רווח שנקרא IWCA – International Women's Coffee Alliance. בתחילת ינואר 2019 כתבה בלאנקה קאסטרו, מנהלת הסניפים של הארגון: "קפה הוא עניין טריקי – הוא אמנם נותן הזדמנויות עבודה רבות לציבור גדול וקל מאוד לעשות לו רומנטיזציה, אבל הוא מהווה גם בסיס למאבקים רבים. לכן ההתאגדות הנשית חשובה כל כך".

הקואפרטיב הנשי

Cafe Femino היא תוכנית חשובה נוספת ששמה לעצמה מטרה לעזור לנשים לבסס את עצמן בתעשיית הקפה הגלובלית ובקהילה המקומית שלהן. התוכנית פועלת כיום בבוליביה, ברזיל, קולומביה, הרפובליקה הדומיניקנית, גווטמלה, מקסיקו, ניקרגואה, פרו, רואנדה ולאחרונה גם בסומטרה שבאינדונזיה. ממשלת אינדונזיה, הנשלטת בידי גברים, לא תמכה ברעיון מלכתחילה, אך לאחר זמן מה קיבלו נשות הקפה של סומטרה אישורים חתומים מהבעלים שלהן שנתנו להן שליטה מלאה על האדמות. החל מאותו רגע נשים יכולות להיות בעליה של האדמה ולקבל כוח אדמיניסטרטיבי מלא עליה. הנשים הללו יכולות סוף סוף לא רק למכור קפה אלא גם להשתכר מהסחר הזה. באזור גאיו שבסומטרה התאגדו במסגרת התוכנית כ־500 חברות, משישה כפרים שונים. כך הפך קוקו־וואגאיו (Kokowagayo) לקואופרטיב הקפה הראשון שבו חברות נשים בלבד. שמו נגזר מהמילים – Gayo Women’s Coffee Cooperative, קואופרטיב הקפה הנשי של גאיו.

עושות הכל מהכל. צילום:ילום: יח"צ BeanZ ,Windan Indrawan ,Brian Kimme

ב־SCA ממשיכים להילחם למען הנשים בתעשיית הקפה – למען שוויון, כמו גם למען יבולים איכותיים יותר. התווית של קפה ספשיאליטי מעידה על כך שכל הגורמים בשרשרת ייצור הקפה מודעים למקורות שלו. לכן גם אנחנו, הצרכנים הסופיים, יכולים להיות בטוחים שהקפה שאנחנו שותים נסחר באופן הוגן ושוויוני.

המהפכה של הקפה כבר כאן, ובשנים האחרונות יותר ויותר יבואני קפה, קולים ובריסטות מבינים את הצורך האקוטי בצבירת ידע ובהעברתו ללקוחות הסופיים שצורכים את הקפה. השקיפות תביא למודעות, ובסופו של דבר – גם לשינוי אמיתי בחיי היום יום של העובדות במטעי הקפה.