זאת אחת הפיצות הטבעוניות הלוהטות בארצות הברית. האם היא שווה?
אין דבר שאומר ג'נטרפיקציה יותר מפיצה טבעונית בנווה שאנן, ובלב רחוב צ'לנוב נפתחה כעת הפיצרייה Double Zero של הסלברטי-שף האמריקאי מת'יו קני. מבקר אוכל הרחוב שלנו אולי קרניבור, אבל גם הוא יודע לזהות פיצה טבעונית טובה. רק שיעשו משהו עם היעדר הרוטב בבקשה
תל אביב, כך אומרים, היא אחת מהערים הכי טובות לטבעונים בעולם. אני אמנם קרניבר ידוע ויש מלא ביקורות שיכולות להעיד על כך, אבל בתוך עירי אני חי, כמה מחברי הטובים וזה, כך שאני מרגיש שבכל זאת, אפשר לערער קצת על האקסיומה הזו. כן, יש לנו פלאפל וסביח בלי ביצה, אבל בכל הנוגע לפיין דיינינג ואוכל רחוב שלא בפיתה, האופציות עדיין לא נרחבות. זה נכון שבשנתיים האחרונות, עם מהפיכת ה"בשר החדש" על כל מותגיו, המצב משתפר באופן אקספוננציאלי – אבל קשה להגיד שאחינו ואחיותנו הטבעונים זוכים לאותה חוויית אכילה מפנקת ששמורה לנו, האנשים שבבירור נמצאים בצד הלא נכון של ההיסטוריה רק כי הוא טעים לנו.
כך שבכל פעם שצץ מוסד טבעוני חדש, ולא רק אופציה טבעונית במסעדה רגילה, יש התרגשות רבה בקרב הקהילה של נמנעי אכילת מזון מבוסס בעלי החיים. אני חבר בקבוצת "טבעוניות אוכלות בחוץ" ורואה את ההייפ. וכרגע, יש הייפ חדש: הפיצרייה Double Zero של הסלברטי-שף האמריקאי מת'יו קני, שאשקר אם אגיד שהכרתי לפני. מדובר למעשה בסניף מקומי לרשת הטבעונית שהוקמה בניו יורק ב-2016, ומכינה פיצות נפוליטניות על בסיס צמחים בלבד. באופן חריג, בשל האירוע הבאמת נדיר של פיצה טבעונית חדשה, הלכתי לבדוק את דאבל זירו עוד בשלב ההרצה – כך שקחו בחשבון שדברים עוד ישתנו, וגם בביקורת הזו ניקח הכל בעירבון מגובל.
הלוקיישן שנבחר הוא לב הג'נטרפיקציה של נווה שאנן: מתחם צ'לנוב החדש תוקע מגדלי מגורים ענקיים, מזרקה קטנה, מגרש משחקים אריסטוקרטי ומאפייה של אלון שבו באמצע מקום שעד לאחרונה הורכב בעיקר מהומלסים ונרקומנים. סתם, הם עדיין שם. פשוט עכשיו דיירי הבניינים שליד צועקים עליהם לעוף משם. בתור אדם שגר מאה מטר קו אווירי מהנקודה הזו כבר שש שנים, אני מרשה לעצמי להגיד שהייתי פה קודם ולכן כמו כל אדם שהיה פה קודם – לא משנה אפילו איפה – אני נגד שינויים והרסתם את האותנטיות של השכונה. אחרי שהוצאנו את זה מהסיסטם, דווקא ממש נחמד שם, למרות השילוב המוזר בין הפינפון הצפון תל אביבי של המבנים החדשים לקשיחות הדרום תל אביבית. בקיצור, שמעתי מישהי שוקלת להאכיל את העכברושים בשאריות הפיצה הטבעונית.
דאבל זירו עצמם, בכל אופן, מתהדרים בעיצוב חד, מינימליסטי ומאוד נעים. לא צריך פה הרבה יותר מפיצה, כמה שולחנות בפנים עם קירות לבנים ותנור ענק מאחורי הדלפק, כמה שולחנות בחוץ וזהו. התפריט המתחלף נחקק על לוח קיר ענק בכניסה, והמחירים נשארים באזורי הפיצת-שף הסטנדרטיים (70 למרגריטה, 80 לכל פיצה עם תוספות). הגעתי עם חברה טבעונית, כי בכל זאת אני לא בדיוק קהל היעד הישיר, והתחלנו עם הזמנת הפיצה בעלת השם החצוף מכולם – פיצת 4 גבינות. מה זה פיצת 4 גבינות אצל טבעונים? מיקס מגוון של אגוזים שהומרו לגבינות טבעוניות. הפיצה של דאבל זירו היא לפני הכל, יפהפיה. גורם האינסטגרמיות שלה מתחרה בפיצות הכי נאות בתל אביב, ואל תזלזלו – זה פקטור לא מבוטל כשמדובר באוכל שאמור לפתות. והוא מפתה.
נתחיל עם הדבר שלא צריך להיות טבעוני כדי להעריך – הבצק של מת'יו קני, שמצליח להתקרב לנפוליטניות שמוכרות לנו היטב מהשנים האחרונות, אם כי הוא פחות דק ועם קראסט יותר לעיס ופחות פריך. זה משרת אותה היטב כמרבד פחממתי מצוינת להעמת התוספות, ועובד נהדר גם לבדו כשמגיעים לקראסט (במיוחד אם נעזרים במטבל הפלפלים החרפריף). אחרי שנהנים מהבצק קולטים את הקאץ' הראשון של דאבל זירו – רוב הפיצות שלהם מגיעות ללא רוטב עגבניות, ומסתמכות בעיקר על לחות התוספות. במקום לא טבעוני זה היה נקרא פיצה לבנה ומתבסס על רוטב אחר, ובכנות אין לי מושג למה להוציא את הרכיב שעל פניו, לא מהווה שום בעיה לטבעונים, אבל כנראה מדובר בבחירה מוצהרת שאני לא מבין. כך או כך, זה הרגיש לי חסר בחוויה של הפיצה.
אם כן, התוספות הם המופע המרכזי, אם כי אני חושב שהשוואה לגבינות עושה להן עוול. בגבינות טבעוניות, או לפחות באלה שבדאבל זירו, אין את העסיסיות, השמנוניות והמתיחה היפיפייה של גבינות מבוססות חלב. זה לא חווית הפיצה שאתם צריכים לצפות לה. במקום זה, ראוי לבחון אותן כתוספות מנותקות הקשר, וככאלה הן טעימות מאוד, ומורגש שהכל מוכן במקום. טעמי הגבינות לא עזים, אבל משתלבים מצוין עם הבצק. גם משחק המרקמים שלהן תורם לחווית האכילה, ומדובר סך הכל בביס מהנה מאוד, גם אם הרגיש יחסית טיפה דל וטיפה יבש (ואולי זה בעיקר היעדר הרוטב שדיבר מפי).
הבעיה הזו, בעיקר של היבש, חזרה גם בסלייסים האחרים שטעמנו (20 ש"ח לסלייס של רבע פיצה), אבל פחות מהראשונה. פיצת הכמהין היתה הטעימה מכולן בעיני, כשעסיסיות הפטריות מפצה על היובש, וטעמי הפרמז'ן הטבעוני הדגישו לחיוב את המכלול. גם פיצת תפו"א ורוזמרין היתה מצוינת, עם פרוסות דקיקות באווירת גראטן מוצלח שמכסות הפעם את כל שטח הפיצה, וממלאות יותר מהאחרות. נטען שהיה שם גם מוצרלה (טבעונית, איך לא) וממרח שום, אבל קשה לומר שהם הורגשו. זה לא הפך אותה לפחות טעימה. סלייס הארטישוק תרד היה מעולה גם הוא, ונראה שפיצה דאבל זירו מצטיינת ככל שהרכיבים שעליה נערמים בכמות ראויה. ככה זה, אם אין גבינות ורוטב של ממש, צריך להישען על התוספות.
דאבל זירו, כאמור, עדיין בהרצה. שזה מצוין, כי יש להם בסיס פנטסטי, בצק טוב, את הגישה הנכונה וקו ישיר לשף שהוא מומחה עולמי בתחום. יש עוד לא מעט דברים לשפר, אבל אין סיבה שזה לא יקרה ויהפוך את גינת צ'לנב המתפתחת (בקרוב עם קאנטרי) למרכז טבעוני לעלייה לרגל. מבט זריז בתפריט של אחותה האמריקאית מעיד שהפוטנציאל בבירור שם, עם פיצות ממגוון עצום של חומרי גלם יצירתיים ודרכים חדשים לטבען את הפיצה. כבר שמעתי שהם עובדים על פפרוני טבעוני. וכשזה יקרה, המוני חובבי פיצה שעוד לא חצו את הקווים לטבעונות יוכלו לבוא לכאן ולא להרגיש שום הבדל. עד אז, טבעונים עדיין לא נהנים יותר, אבל בהחלט יש ממה להינות.
Double Zero, צ'לנוב 22, ש'-ה' 19:00-22:00 (שעות הרצה, מומלץ לבדוק באינסטגרם)