הדיאלוג בין חוה ושלומי התחיל לפני כשלוש שנים סביב הקלטת הדואט ושיר הנושא מאלבומו "תרגיל בהתעוררות". בעקבות הקשר שנוצר הם החלו מפגשים מוסיקלים ללא מטרה מוצהרת. לאורך תקופה, ללא מסגרת זמן ומחוייבות, הם יצאו למסע מוסיקלי משותף בעומק הרפרטואר של חוה כשהם צוללים לתוך השפע, דולים ממנו אוצרות, בודקים, מעבדים ובעיקר "מדברים מוסיקה".
התשוקה של שלומי לחזור לעמדת הפסנתרן הקלאסי המלווה, היא זו שהובילה את ההרפתקה הזו "התגעגעתי ללוות זמר/ת, הוויה שאני מכיר היטב מהעולם הקלאסי. חוה מהרבה בחינות היא המבצעת האולטימטיבית בעיני עם חומרים מהשורה הראשונה. רציתי לחוות את המסע הזה דרכה. "חוה מוסיפה", מהצד שלי הפגישה עם שלומי היא גם פגישה מחודשת עם עצמי. עם אותו חלק שבי שהוא פחות עממי-פולקי ויותר בימתי".
עם הזמן, נולד הרצון לחלוק את זה עם העולם שבחוץ ובהמשך התגבשה גם תכנית הופעה שאפשר לומר שהיא דואו בין קול (חוה) ופסנתר (שלומי) שנע על מנעד שבין רסיטל לבין מופע עם אופי תאטרלי/קברטי. רובו ככולו בנוי על קלאסיקות לצד חומרים פחות מוכרים מהרפרטואר של חוה ואפילו כאלה שתמיד חלמה לבצע ולא הקליטה ושירים שהקליטה ומעולם לא ביצעה על הבמה. שלומי מוסיף "עבורי זה מאוד מיוחד לראות את חוה ללא הגיטרה, הידיים חופשיות וכל הריכוז שלה הולך לדבר שלה, לשיר".