במלון הבוטיק החדש שצמוד לשוק הכרמל מסתתרת מסעדת שף נדירה

מסעדנים בתל אביב הם הדוגמה הקלאסית לביטוי "ככל שיענוהו כן ירבה וכן יפרוץ" – מה לא היה להם בשנים האחרונות? קורונה, ניסיונות הפיכה משטרית, כבישים חפורים מרוב רכבת קלה וכמובן גולת הכותרת מלחמות. ברבים. ובכל זאת, נדמה שהם מפגינים דבקות בלתי נתפסת במטרה. לקטגוריה הזו נופלים גם מלונאים ואנשי אירוח, שמטה לחמם – כלומר תיירות נכנסת – עבר בעקבות הנסיבות ניתוץ מסיבי. לכן אי אפשר שלא להסיר את הכובע בפני כל עסק חדש שנפתח מתוך אמונה שיכול להיות כאן טוב אחרי הבחירות.
>> גולדה'ס ועוד: מלון הבוטיק The Jaffa עובר מתיחת פנים קולינרית

House Of Delray, שילוב של מלון בוטיק ומסעדת שף, הוקם על ידי קבוצת משקיעים ואנשי עסקים מהתחום, ששמים את הז'יטונים על תהילת העבר והעתיד של אזור שוק הכרמל. כששף יובל בן נריה (טאיזו, a) הצטרף והוסיף את תו האיכות הקולינרי, ומתחם האירוח האורבני יצא לדרך. "מה שמשך אותי זו האפשרות לקחת חלק ביצירת קונספט שמחבר בין קולינריה, אירוח ולייף סטייל בשפה אחת", הוא מסביר. "כשותף עסקי, וכמי שלוקח חלק בגיבוש הקונספט הקולינרי וחוויית האירוח הכוללת, היה לי חשוב שהמסעדה תהיה פתוח לקהל הרחב, שמחובר לתל אביב ולשוק הכרמל, אבל עם הסתכלות בינלאומית עכשווית. מבחינתי האוכל, הבר, החלל והשירות הם כולם חלק מאותה פילוסופיה של Celebrating Life".

House of Delray ממוקם בחלק המשתפץ של כרם התימנים, סמוך לרחוב אלנבי. המבנה עבר שיפוץ מקיף וכעת הוא כולל 8 חדרי אירוח נעימים, לובי שמעוצב כסלון וינטג'י, פאטיו, מרתף המתפקד כבר וחלל לאירועים פרטיים, ורופטופ שייפתח לקראת האביב הבא. המסעדה ממוקמת בכניסה למלון, בפינת רחובות שממקסמת את הבריזה, והמטבח שמוביל שף מעיין שמחה – ירושלמי לשעבר וחניכו של בן נריה – נשען על שוק הכרמל כמזווה.

מדי בוקר הוא עושה סיבוב בשוק, נפגש עם ספקים, מריח, טועם ובוחר את חומרי הגלם שיוגשו בערב. "דל ריי יושב בכרם התימנים, כמה צעדים משוק הכרמל, והאוכל מבחינתי צריך לדבר את הסביבה הזאת. ים תיכון, חומרי גלם טובים, שוק, עונתיות, אבל בלי לנסות להיות מסעדת שוק צפויה", הוא אומר, ומגדיר את הגישה שלו לאוכל כתל אביבית – מנות לחלוקה וטעמים עזים "אבל בלי יותר מדי רעש מסביב. שהחומר עצמו יהיה במרכז".

התפריט נפתח במנות קטנות, שפותחות תיאבון ומתאימות לערב של שתיה – שגם עליה שמים כאן דגש, ותכף נסביר. סשימי בלו פין טונה, סלקים צלויים ויוגורט יווני (52 ש"ח), אנשובי וגבינה טורקית עם עגבניות לב השור, סלט פרי עונתי (54 ש"ח) וחציל במיסו (28 ש"ח) מכסים טווח רחב של טעמים בפתיחת שולחן צבעונית ומגוונת.

אגף המנות הגדולות נאמן לשמו – על אף שאין בו נציגות לבשר, הביצוע טוב והגודל נדיב, למשל פרפר דניס צלוי בסגנון ים תיכוני עם אנשובי, צלפים ועגבניות (118 ש"ח), "שווארמה" דגים על לחוח (112 ש"ח) ופסטה פיצ'י מתוצרת בית עם דלועים, פיסטוקים וטרגון (88 ש"ח). את ההברקה גילינו דווקא במחלקת "צידיות", כלומר מנות צד שאפשר להזמין כסוג של תיגבור – פיסת עוגת פתיתי בן גוריון ברוטב עגבניות מגי ואורגני טרי (34 ש"ח), שמזכיר טרטוריות קטנות בדרום איטליה. הרעיון, הביצוע, הטעם והנראות גונבים את ההצגה במקוריות חיננית.

תפריט המשקאות רחב באופן מפתיע ומשקף רצינות והעמקה. יש בו יינות לבנים, אדומים, רוזה ומבעבעים מאירופה ומישראל, ורשימת שפריצים מעניינים, עם נוכחות נאה לאמארו וביטרים שונים (58 ש"ח). רשימת הקוקטיילים, שחלקם נמזגים מחבית, מתכתבת עם סצנה שהולכת ונעלמת מחיי הלילה בעיר, כשברי קוקטיילים מפנים את מקומם לברי יין. Maracuya Picante (טקילה, מזקל, סלרי והוטסוס), Kuala Lumpur (צ'ינאר ואננס) ו-La Maitresse (הנסי, קוקינו טורינו וקברנה סובניון) משקפים יצירתיות, סקאלת טעמים לא מתחנפת ושימוש בחומרי גלם איכותיים – כשהאחרון מתבטא למרבה הצער במחיר, 64-78 ש"ח לכוס. ועדיין, נעים להיזכר שיש בעיר עוד אופציות פרט ליין. שירות קשוב, עוד דבר נדיר במחוזותינו לאחרונה, משלים את התמונה שנרקמת במקצועיות על ידי אנשים שניכרת בהם האהבה לאירוח. ובתקופה שבה תל אביב משוועת לקצת נורמליות, טוב לראות שיש עוד מי שמאמין בה ובערכים שהם נשמת אפה.
הלל הזקן 8, תל אביב. שני-שבת מ-19:00, להזמנות