יומו של הממזר: I Was A Bastard משיקים אלבום בכורה תת־ימי
להקת I Was A Bastard משיקה כעת אלבום בכורה ומטביעה בו את הפסטורליה של יערות בית אורן ואת הרוח הפרועה של מועדון הריאליטי ריהאב סנטר המנוח
על עטיפת אלבום הבכורה החדש של להקת I Was A Bastard מאויר שלד ענקי של לווייתן, מוחזק על קביים, וסביבו אנשים בוחנים אותו כמבקרים במוזיאון. "התחברנו לדימוי הלווייתן", אומר נוה שפרוני, מנהיג הלהקה, הסולן וכותב השירים, "יש לנו סאונד לווייתני". קלידן הלהקה, אור דרומי, מנסה לבאר: "הלווייתן חי במים עמוקים ומתקשר עם לווייתנים אחרים שהוא בכלל לא פגש ממרחק של קילומטרים". לעזרתם נחלצת כליל שפרוני, בסיסטית ואחותו הצעירה בעשור של נווה, ומסבירה שיש במוזיקה שלהם משהו שמרגיש תת־ימי.
I Was A Bastard, שכוללת גם את מיכאל יצחקי בתופים וגיטרות, תשיק בשבוע הבא את אלבום הבכורה שלה בהופעה בלבונטין 7 וגם צפויה להופיע בפסטיבל אינדינגב. היא פעילה כבר קרוב לחמש שנים והוציאה עד כה צמד EP קצרים, אך נדמה שרק באלבום הבכורה החדש שלה הלהקה הצליחה לראשונה לגבש סאונד שמצליח להטביע את המאזין. זה קורה כבר עם הסינגל הראשון והמצוין "Red Colour", שבאמת נשמע כמו משהו שנוצר במים עמוקים.
גון הסאונד של האלבום מובחן לכל אורכו. חברי הלהקה מתארים את הגוון הזה ככחול, וזאת כדי להבדיל אותו מהשירים היותר פאנקיים שלה, שהם מבחינתם אדומים. האלבום החדש מורכב כולו אך ורק משירים כחולים. נכון, זה מבלבל שדווקא השיר הראשון באלבום, זה שנותן את הגוון הכחול לכולו, נקרא דווקא "Red Colour". "קראנו לו כך כי באחת החזרות, בזמן שהיו התקפות טילים, נוה החזיק את הגיטרה מעל הראש ויצר סאונד פידבק מטורף שנשמע כמו אזעקת צבע אדום", אומרת כליל.
הלהקה מכנה את המוזיקה שהיא יוצרת "טריפ רוק", אך כליל מתארת את הרוק שלהם קצת אחרת: "היפנוטי". בשבילה, המוזיקה של הלהקה מרגישה "כמו גל גדול שבא והולך". תהיתי אם לא מציק ל־I Was A Bastard כשאומרים עליה שהיא נשמעים כמו רדיוהד. "שמע, זה נכון – אז אין לי סיבה להתעצבן", מודה נווה שפרוני, "אבל לא הייתי אומר שהיא ההשפעה העיקרית". שפרוני אכן ציין קודם לכן שהמוזיקה דווקא של ג'ון פורשיאנטה היא זו במידה רבה התניעה את תהליך היצירה האישי שלו, שהתגבש עם הזמן לכדי להקה.
אם לבחון שוב את הטענה הרדיוהדית, אז נשמע שהאופן שבו שפרוני שר, בקולו הגבוה, היא זו שמעלה את האסוציאציה לתום יורק. אם כי המקורות של I Was A Bastard הרבה פחות בריטיים; הלהקה התגבשה בשני מוקדים ישראליים: האחד מוקף טבע ויערות – אולפן ההקלטות שבקיבוץ בית אורן, בו גם עובדת להקת "טריפ רוק" אחרת – טייני פינגרז. והמוקד הנוסף הוא מועדון ההופעות המחתרתי (שכבר לא פעיל) – הריאליטי ריהאב סנטר, שבו הקיפה את עצמה בהרכבי סטונר דוגמת הגרייט משין ולטאות הענק מכוכב הניבירו. "הז'אנרים שנוגנו בריאליטי ריהאב פחות היו אנחנו, אבל האנשים שפעלו שם עוררו בנו השראה", מסייג דרומי. "הרוח שלנו היא זאת שיצרה את האלבום. אלה לא החלטות אמנותיות של ארבעה מוזיקאים. יש איזה כוח ליצירה עצמה ואנחנו רק הגפיים שלה, שמכוונים אותה לאן שהיא רוצה להתקדם".
I Was A Bastard יופיעו בלבונטין 7, לבונטין 7 תל אביב, חמישי (15.9) 22:00, 40 ש"ח