• Facebook
• Twitter
• Email

את הערגה המדויקת ללילות שיכורים בברלין או מנהטן, אנחנו תמיד מצליחים לנחם באמצעות לחמניה רכה שעוטפת נקניקייה שמנמנה עם הר של תוספות מהסוג המבולגן, המפנק והחמצמץ. חרף יחסי הציבור המפוקפקים, מדובר במאכל אייקוני שמצליח להילחם בכל האנגאובר נוקשה ומסיבה שעוד תטלטל את טובי המוחות של מכון ויצמן – תמיד תמיד טעים יותר בלילה.

גם שרון, הבעלים של מזללת הנקניקיות הכי מפורסמת בעיר, הקים את "נקניקיה שכזאת", כשהיה בן 27 וסיים את הלילות באלנבי 57 בדוכן המיתולוגי של שושי עושרי (שכבר נסגר לטובת פרוייקט נדל"ן שרובנו כבר לא נתגורר בו). את שתי הפינות הקטנות והקסומות הוא הקים בהשראתה של עושרי ומיקם אותן בבוגרשוב וביפו. הסניף של אלנבי לא שרד את הקורונה, או שפשוט מת מגעגועים לרוקוקו/דוראק/קורדרוי הי"ד.

התפריט של "נקניקיה שכזאת" עובד על פשוט, כיף וזול, נקניקיות עוף או הודו בלחמניה רכה ומיוחדת עם תוספות אמריקאיות: סלטים חמוצים, כרוב כבוש, בצל מטוגן וקריספי וחמוצים. יש גם אופציה חריפה לאמיצים או טבעונית לאוהבי בעלי החיים (זה גם יותר אקולוגי, מיינד יו) וידוע כבית חם לסלבס מקומיים. אנחנו שמענו את שרית חדד בניים דרופ קצר, אז לקחנו. מה עוד אוכלים? ההרפתקניים/נוסטלגיים יכולים להתרפק על טוסט נקניק מכתף אווז, בקר או פסטרמה.