בדקנו – כמה קשה לנפגעי תאונות עבודה לקבל פיצויים מהמדינה?
תאונות העבודה ממשיכות להכות בענף הבנייה: לאחרונה התפרסם כי פועל שעבד בראשון לציון נפגע באורח בינוני מכוויות בגפיים העליונות, ופונה לטיפול רפואי בביה"ח תל השומר. כפי שניתן לראות מהדיווחים הרבים בחדשות, עוד ועוד פגיעות עבודה ממשיכות לקרות בכל הארץ. למרבה הצער, רבות מהן מסתיימות במותו של הנפגע. אך גם אלו ששרדו תאונות עבודה קשות אינם מלקקים דבש: רבים מהם טוענים לקושי רב במיצוי הזכויות הרפואיות להן הם זכאים ממוסדות המדינה בכלל ומביטוח לאומי בפרט. האם יש דברים בגו?
בחינה מדוקדקת של הנתונים הקיימים מגלה כי רבים מנפגעי העבודה אכן אינם מקבלים פיצויים מהמדינה, וזאת על אף שהם עשויים להיות זכאים להם. מדובר במצב אבסורדי, שכן על הנייר, המדינה מספקת שלל זכויות, כספים וסעדים לאנשים שעברותאונות עבודה. אפוא, מה גורם לכך שכה רבים מהם לא מקבלים אותם בפועל, או לא מקבלים את כל המגיע להם? ומה ניתן לעשות בנידון?
לא על הבירוקרטיה לבדה
זה לא סוד שביטוח לאומי הוא גוף גדול, חזק ועתיר בירוקרטיה. עם זאת, לא ניתן להשליך את האשמה בגין אי-ניצול הזכויות של נפגעי תאונות העבודה על הבירוקרטיה לבד. האמת היא שעם השנים,ביטוח לאומימתקשה יותר ויותר לעמוד בכמות הגוברת של הבקשות לקצבאות וסעדים. לאור זאת, המוסד החל לפעול יותר לפי שורת הדין מאשר לבוא לקראת נפגעי העבודה. מהצד השני, הקשחת הנהלים גרמה לנפגעי תאונות רבים להיכנע או לוותר מראש על מלוא הפיצויים להם הם עשויים להיות זכאים.
אך כניעה לנסיבות אינה באה בחשבון. הרי נפגעי תאונות עבודה רבים מתקשים לפרנס את עצמם כבימים כתיקונם. הייתכן שהם ישאירו בקופת המדינה את הכספים העשויים להיות שלהם בזכות? כיום, רבים מבינים את האבסורד הזה, אך אינם יודעים כיצד להתמודד עם עוצמתו של המוסד לביטוח לאומי. התשובה לכך היא – ידע ונחישות. כמובן, לנפגעי תאונות עבודה רבים אין מספיק 'רוח במפרשים' בכדי לעמוד איתן על זכויותיהם אל מול ביטוח לאומי. אך גם לכך יש פתרונות.
עילה סבירה
השאלה הראשונה שצריך נפגע העבודה לשאול את עצמו לפני שהוא דורש את זכויותיו בביטוח לאומי היא: האם אכן יש לי סיכוי סביר לקבל פיצוי על תאונת עבודה? ביטוח לאומי מציב מספר תנאי סף שנפגע העבודה חייב לעמוד בהם כדי שיהיה לו סיכוי לקבל פיצויים. הנה כמה שאלות מנחות שיעזרו לכם להבין היכן אתם עומדים מבחינה זו:
- האם התאונה פגעה ביכולתך להתפרנס כרגיל?
- האם התאונה קרתה לך במקום העבודה, תוך כדי העבודה ובשעות העבודה? לחלופין, האם התאונה קרתה לך בדרכך לעבודה או בדרכך חזרה ממנה?
באם עניתם בחיוב על שאלות אלה, יכול להיות שמגיעים לכם פיצויים מביטוח לאומי.
נפגעי תאונות עבודה עשויים להיות זכאים למענק נכות (תשלום חד-פעמי) או לקצבת נכות (המתקבלת חודש בחודשו) ע"פ החלטת המוסד לביטוח לאומי. תחילה, יש להגיש את התביעה לדמי פגיעה לנפגע עבודה (טופס ב.ל. 211). דמי פגיעה מאפשרים לעובד הנפגע לקבל פיצוי עבור ימי היעדרותו מהעבודה, ובכך מעניקים לו אורך רוח מסוים. לאחר מכן, הוא יכול להגיש תביעה לגמלת נכות מעבודה (ב.ל. 200). את הטופס יש להגיש יחד עם מסמכים רפואיים רשמיים דוגמת סיכום רפואי וסיכומי טיפולים ואשפוזים שעבר העובד עקב תאונת העבודה. לאחר בחינת המסמכים, ביטוח לאומי יודיע למגיש התביעה האם תביעתו התקבלה ע"ס מסמכים רפואיים, או שהוא יצטרך להציג את טענותיו בהתכנסות הוועדה הרפואית של ביטוח לאומי בעניינו.
התייצבות אל מול הוועדה הרפואית היא אחד האתגרים הגדולים ביותר בדרך לקצבה או המענק המיוחל לנפגעי תאונות עבודה. וזאת משום שלרוב, התכנסות הוועדה אורכת לא יותר ממספר דקות, בהן על התובע להציג את המקרה שלו בצורה המדויקת והמשכנעת ביותר – וזה לא קל בכלל. הלחץ שלרוב מתלווה לסיטואציה בהחלט אינו מסייע, וגורם למבקשי קצבה רבים להתבלבל ולשכוח להציג טיעונים או מסמכים חשובים. חשוב לציין כי ניתן להגיש ערר על החלטת הוועדה הרפואית עד 30 יום מיום קבלת החלטתה.
לצלוח את האתגר
אכן, אתגרים רבים עומדים בפתחם של נפגעי תאונות עבודה המבקשים לקבל את המגיע להם ממוסדות המדינה. אתגרים אלה עלולים לגרום לנפגעי תאונות העבודה לוותר על זכויותיהם, וחבל. כיום ישנם לא מעט פתרונות להתמודדות עם הקשיים של מבקשי הקצבאות בהתמודדות עם עוצמתם של מוסדות המדינה, ביטוח לאומי בכלל זה. רק ניתן לקוות כי ציבור העובדים בישראל יכיר היטב את זכויותיו, ובמידת הצורך גם ייעזר באנשי מקצוע שיכולים לסייע בידו לקבל את הזכויות המגיעות לו.