ברנשים וחטובות: הלכנו ללמוד איך לרוץ ולהיראות וואו

אפשר להגיד שקולקציית בגדי הספורט שלי כוללת שני טייצים ושלל גופיות רפויות עם חורי עש שנותרו מכיתה י"ב. אם בשנים הראשונות של התיכון עוד שכנעתי את עצמי שאני בחורה מסוג "כיפית וספורטיבית" והשקעתי בביגוד תואם – הרי שלקראת הסוף הבנתי שמקומי לא בפעילות המאומצת או בהזעה בפומבי. וכך מבחר בגדי הספורט שלי הצטמצם והצטנע בהתאם.

מכל הסיבות שצוינו למעלה, הצטיידתי במיטב החששות המוצדקים והגעתי להשקת הקולקצייה החדשה של "סיקסילק". מותג בגדי ספורט בריטי שיובא לאחרונה לארץ ומשלב בגדים אתלטיים עם סטריט סטייל. כלומר, אנשים שהם ההפך הגמור ממני. כמובן שבמהלך הערב התוודעתי לפרזנטור העולמי של המותג, סטפן ג'יימס. שהוא בחור מהסוג שאני מעבירה בטינדר שמאלה בשל פחד מהדרישה לבצע תנוחות סקס שאני לא מסוגלת להן. שרירים, שרירים, שרירים, שייק חלבון, קעקועים ועוד שרירים.

סטריט סטייל מלא שרירים. צילום: עומרי דהן

ואז, בין חטובים ומטופחות נגלו לפני שני סטנדים צנועים של בגדי ספורט הנעים בין אימונית נטו לאופנת בלינג-בלינג מעוטרת זהב ופרחים. באותו רגע נפלה עליי ההכרה הצורבת בסיבה העיקרית לשנאה שלי כלפי ספורט: אני נראית לעצמי מטומטמת. בזמן ריצה, למשל, אין לי מושג מה עושים עם כפות הידיים – חיצים או אגרופים? והמרפקים, כמה להרפות אותם? זה בסדר ככה, או שתכלס, אני הגרסה הפחות רזה של פיבי בופה?

רפרפתי עם האצבעות על חולצת ספורט לבנה מעוצבת למשעי, עם פסים כסופים על שרוולים קצרים וגזרה שעושה חשק למדוד. בראשי עלה הסלוגן: "סיקסילק –  לנשים שרוצות להרגיש קצת יותר סקסיות וגברים שרוצים להרגיש קצת יותר כמו בן אל תבורי". האם יכול להיות שחדוות הספורט שבי תתגלה עכשיו, באמצע שנות ה-20, בעקבות פגישה עם טופ המשדר "יש לי כסף" אפילו שאין?

מתאים גם לנשים. צילום: עומרי דהן

הפנמתי לתוכי את מהות החולצה וניגשתי לחבורת גברי אלפא שהגיעה להשקה במטרה לנסות את קסמיי הנשיים. בתור עיתונאית, אני תמיד יכולה לשלוף את הקלף הזה כתירוץ לפתיחה בשיחה, אז הצגתי את עצמי בביטחון מירבי. אחר כך הבנתי שאני צריכה לשאול משהו, אז הוספתי, "אה… רציתי לשאול… אם אתם אוהבים… בגדים".

אבל למען ההאפי האנד המתבקש, אסכם שרכבתי על גל האנרגיה הסוחפת הזו, יצאתי מההשקה והבטחתי לעצמי לזרוק לפח את גופיות העש לטובת מלתחת ספורט שמכבדת את עצמה. ספק אם זה יגרום לי ממש לצאת ולעשות ספורט, אבל אם יש משהו שלמדתי באותו ערב, זה שלא חייבים להזיע כדי להרגיש כיפית וספורטיבית בראש. אני הולכת להמשיך לשבת מול נטפליקס, אבל עם מנדפי זיעה נוצצים.

פתאום יש חשק לעשות ספורט. צילום: עומרי דהן