השפעות המגפה על הערים הגדולות

הקורונה לימדה אותנו לשכוח את כל מה שהכרנו. הרחובות הריקים, הפנים המכוסות, המציאות החדשה הזו שנכפתה עלינו, היא זו שגרמה לצלם קינן בוסי ונונו להבין שהוא חייב ליצור אומנות אחרת, שלא מתעלמת מהמצב הקיים, אלא מחבקת אותו ומראה לנו שאפשר גם אחרת, עם פרויקט חדש שהוא עובד עליו כבר מספר חודשים; קינן לוקח אותנו לבקר בעולם של פעם עם ביקור בתערוכה שהוצגה בגלריית קנדינוף בתל אביב לפני הקורונה, ובעולם החדש, עם תערוכה חדשה שבאה להראות לנו כמה ה"ריק" שהתרגלנו אליו הוא בעצם מלא. 

"ממש בפרוץ הקורונה, יצאתי לצלם בניו יורק, כשהעולם, וגם אני, עדיין לא ידענו עם מה נצטרך להתמודד" אומר קינן וממשיך "העיר המלאה, הרועשת, מלאת ההתרחשות שאנחנו מכירים השתנתה, וכמעט שלא הכרתי אותה, ידעתי שאני חייב להעביר את התחושות שאני חווה לקהל שלי, את תחושת הניכור, הריחוק. מי היה מאמין שהוירוס הזה יתגלה כמגפה עולמית בסדר גודל כזה".

מי שמכיר את ניו יורק יודע שהיא אחת הערים הפעילות ביותר בעולם, הכי מגוונת, שמושכת אליה אנשים מכל הסוגים, מינים, הכל מהכל, לכל אחד יש את המקום שלו להיות בדיוק מי שהוא רוצה בעיר הזו, כשמסתכלים על התמונות שצולמו לפני המגיפה, מיד מבינים על מה מדובר:

"הסתובבתי בעיר, האינטראקציה עם האנשים הייתה מאוד קלה, כולם התמסרו למצלמה, הרגיש לי שאפילו הבניינים מודעים לכך שהם מצולמים ושיתפו פעולה בצורה מדוייקת".

ובמעבר חד לזמן האחרון, אפילו בסרטי באטמן לא חשבו שהעיר הזו תהפוך לעיר רפאים כל כך מהר, ובצורה כל כך קיצונית, סטודנטים רבים חזרו לבתי האם שלהם ונטשו את דירותיהם בעיר, עוברי אורח מסרבים לעצור ונמנעים מאינטראקציה עם אחרים, הבניינים שעד לא מזמן היו נראים מלאים בהתרחשות, מספרים עכשיו סיפור אחר, מלמדים בדידות מהי.

הפחד להידבק והחוקים החדשים שנוגעים לריחוק חברתי, סגירת מקומות בילוי וחנויות מסחר, השאירו את העיר ריקה, "גן משחקים נטוש", קינן יודע לשחק, ובתערוכת ההמשך שהוא עובד עליה התמונות ממחישות שהעולם השתנה ומי יודע אם אי פעם יחזור להיות כמו שהיה.

כשמסתכלים על התמונות שהוצגו בתערוכה בתל אביב, אי אפשר שלא לחשוב על התמימות שהתנהלנו בה טרם פרוץ המגיפה, כל תמונה, מלבד היותה מלאת פרטים התופסים את העין, מספרת שיש התרחשות, תנועה, ובעיקר חוסר מודעות להתמודדות המאתגרת שבדרך.

מבית כנסת הומה ועד המון פרצופים בשוק המלא של שישי, המבקרים בתערוכה נלקחים למסע, ודרך עיניו של הצלם זוכים לסיור בעיר.

במהלך עבודתו על הפרויקט, תוך כדי צילומיו בניו יורק, ניסה קינן להדגיש את השינוי העולמי שחל בעקבות הקורונה, ולכן בחר לצלם כמו בהמשך ישיר תמונות שייקחו את הצופה בין תל אביב ההומה לניו יורק הריקה, שתי ערים משיקות, שסימן ההיכר שלהן הוא החופש, הרעש, הבילויים, ובחר למקם זו לצד זו תמונות שימחישו את השינוי הזה. 

"כשצילמתי בניו יורק האווירה כבר הייתה אחרת, אם בעבר הרחובות היו מלאים באנשים, הפעם הרגשתי שהכל מלא בבניינים, ואיתם אני צריך לנהל קשר של צלם מצולם, מסתבר שגם גושי הבטון הללו יודעים לדבר".

עכשיו הוא כבר בתוך עבודה על פרויקט עתידי, שיספר את סיפורה  של העיר מנהטן אחרי השינוי שנכפה עליה ואפילו הסכים לשחרר לנו הצצה קטנה בדמות שני פריימים, עד לפתיחת התערוכה ובתקווה שגם חזרתו של העולם למציאות מוכרת.

צילום: קינן בוסי ונונו

לאתר הצלם: http://mrbossi.com

לעמוד האינסטגרם: https://www.instagram.com/keinanbossi/

ארגון Red, White and View הינו עמותה ללא מטרות רווח המקדמת אמנים ויוצרים ברחבי העולם. מדי שנה בוחר הארגון מטרות חברתיות כאשר סדרת התערוכות האחרונה עסקה בחיבור עם עמותת ״אמץ סבתא״ למיגור תופעת הבדידות בקרב ניצולי שואה והכשרת מתנדבים לתוכניות השונות בעמותה. כלל ההכנסות מהתערוכה נתרמו על-ידי האמן למטרה זו.