לרקוד, לאהוב ולרקוד שוב: יצירות המחול של יוסי ברג ועודד גרף נוגעות בגוף ובלב

שלושה אנשים נעים בחלל – רוקדים. מתואמים, נפרדים, מתחבקים, מתלטפים. נעים בין נוסטלגיה אישית לבין זיכרונות קולקטיביים, רוקדים כדי למלא את הפער שבין עולמם הפנימי ובין העולם החיצוני, בין מי שהיו לבין מי שהם היום. להיטי פופ נוסטלגיים קצביים (מ"מודרן לאב" של דיוויד בואי, "חלומות מתוקים" של יוריתמיקס ועד "היילו" של ביונסה), מלווים את תנועות הגוף, נקטעים לפרקים במילים ובשירה של הרקדנים – העוברים מנאמבר אחד לשני, מסיפור לסיפור, מאמת לזיוף. הם רוקדים את האהבה – זו שעל הבמה וזו האישית. 

"When Love Walked In" היא אחת משתי עבודות מחול שמעלים בימים אלה הצמד יוסי ברג ועודד גרף – אמנים, כוריאוגרפים, רקדנים, מנהלים אמנותיים והמייסדים של להקת המחול הבינלאומית Berg & Oded Graf Dance Theatre Yossi.

ברג וגרף הקימו את הלהקה ב-2005, לאחר קריירות נפרדות מצליחות, כרקדנים וכיוצרים, בלהקות שונות בארץ ובעולם, בהן להקת בת שבע, להקת המחול הקיבוצית, להקת די וי 8 הבריטית בלונדון ואחרות. הם מופיעים בפסטיבלים יוקרתיים ובתיאטראות בכל העולם, בין השאר בפסטיבל מונפלייה בצרפת, באמריקן דאנס פסטיבל בארה"ב, בתיאטרון הפלייס בלונדון, בתיאטרון הג'וייס בניו יורק, בפסטיבלים בקריביים, ביפן ועוד. ברג וגרף הם זוכי פרס היצירה במחול של משרד התרבות לשנת 2019.

ליצור מתוך החוויה האישית והקולקטיבית

רפרטואר העבודות של ברג וגרף מאופיין בשפה תנועתית עשירה – אישית, מגובשת וייחודית. היצירות שלהם עוסקות רבות בחקר הגוף ובחיפוש דרכים חדשות להסתכלות על מחול – הם יוצאים ממקום של גוף ותנועה ולוקחים מז'אנרים אמנותיים שונים כגון שירה, טקסט, מוזיקה, אמנות ויזואלית, קולנוע ווידאו. בתוך כל אלה יוצקים חוויות אישיות, אירועים תחושות ורגשות ואותם מתקשרים לקהל באופן שסוחף אותו אל ההתרחשות האינטימית ומעורר בו קשת רחבה של אמוציות.

כיצד נולדה ההחלטה להתחיל ליצור יחד?
ברג: "אנחנו בני זוג כבר שנים, ואחרי שנים רבות של עבודה בנפרד התעורר הרצון לבדוק איך זה יהיה ליצור יחד. עשינו עבודה ראשונה בשםHeroes" " לצלילי השיר של דיוויד בואי ונוצר המון עניין. הזמנו עוד רקדן לסטודיו ועשינו טריו ואחר כך הזמנו שניים נוספים והרגשנו שזה מאתגר ומעניין ליצור ביחד. אנחנו מביאים צבעים אחרים, אישיים, משלימים ומנוגדים, ולומדים המון מהמפגש האמנותי ומשם זה הלך והתפתח".

"גם יוסי וגם אני רקדנו בלהקות ויצרנו עבור אחרים" מוסיף גרף. "הקריירות משכו אותנו למקומות שונים בעולם, כך קרה שכמעט שנה לא שהינו באותה מדינה. ההחלטה ליצור יחד באה גם מהמקום של לייצר לנו פרויקט משותף שנוכל לבלות זמן יחד". 

מה מייחד את היצירה שלכם?
"היצירה שלנו מתקשרת ונגישה לחלוטין, אך לא מתפשרת על הרמה האמנותית", אומר גרף. "חלק מההגדרה שלנו את העבודה שלנו היא איך אחרים מגדירים אותה", מוסיף ברג. "היצירה שלנו מאוד אישית ומתקשרת בצורה קולקטיבית – היא פונה לקהל רחב שיכול להזדהות איתה, בארץ ובחו"ל". 

כמעט בכל העבודות שלהם חוקרים ברג וגרף את הגוף ואת המהות של מה זה להיות אנושי, ועוסקים במנעד רחב של תחושות ורגשות – לאהוב, להתרגש, להיכשל, לחלום, להתגעגע, להשתייך ולהרגיש זרות. הם מבקשים להציף על פני השטח את מה שחמקמק ובלתי ניתן להגדרה ולנסות לגעת בו באמצעות האמנות שלהם.

גרף: "בכל שלב של החיים אנחנו שואלים איך לנתב את חוויות החיים שלנו ליצירה. לתרגם את השינוי שקורה אצלנו בחיים ובסביבה הקרובה. כל התחושות, הרגשות והאירועים האלה נכנסים ליצירה. אנחנו מגיבים למה שקורה במציאות ומשקפים אותו על הבמה. אנחנו מחפשים כל הזמן איך להתפתח כאנשים וכאמנים ומאתגרים את עצמנו, והשפה שלנו, שעושה שימוש במגוון ז'אנרים, מאוד משקפת את מה שקורה לנו".

"שאילת השאלות היא פרקטיקה שלא רק נוכחת בתהליך היצירה אלא באה לידי ביטוי גם בתוצאה", מדגיש גרף. "אנחנו משתמשים בשאלות כחלק מארגז הכלים שלנו והרבה פעמים מציפים אותם לקהל גם בטקסטים".

לתת ביטוי לתשוקה האדירה לרקוד

הפרקטיקה הזו באה לידי ביטוי באופן בולט מאוד בעבודה האחרונה של ברג וגרף – "אתם נראים כמו הקהל האחרון שנשאר בכדור הארץ". "שאילת שאלות היא חלק גדול מהתוכן של העבודה הזו. התחלנו ליצור אותה שבועיים לפני שפרצה המגפה לחיינו והיא עלתה בבכורה בדצמבר 2020. כל תהליך היצירה התרחש בתקופת הקורונה – בין הסגרים ובין הבידודים", מספר ברג. "נוצרה תחושה שמשכו לנו את השטיח מתחת לרגליים. המציאות הטילה ספק בחיוניות שלנו ושל מה שאנחנו עושים".

התוצאה לדברי השניים היא יצירה שנותנת ביטוי לתשוקה האדירה לרקוד – היא נעה בין צורך חזק בתנועה, בריקוד, בלהיות ביחד, בלעשות את מה שהם אוהבים ומאמינים ויודעים לעשות הכי טוב – לבין הספק הגדול אם הדבר הזה יכול להתקיים או כיצד הוא ימשיך להתקיים. "העבודה מעוררת תחושות ערעור, שבר וסדק שבאים לידי ביטוי בריקוד פיזי עוצמתי מלא תשוקה, מחובר לקהל – אבל לא לוקח אותו כמובן אליו", אומר ברג.

בעבודה "הקהל האחרון" משתתפים ארבעה רקדנים, ו-17 רקדניות אורחות, מסדנת המחול געתון שאותה מנהל ברג במשותף עם עינב לוי. 

ברג: לפני כשנתיים הזמינה אותי לוי לנהל איתה את סדנת המחול געתון – בית ספר לרקדנים צעירים. לימדתי אותם קטע מהעבודה "הקהל האחרון" שהייתה לה אז גרסת אונליין, וגילינו שזה מאוד מעניין לראות את הדור הצעיר רוקד את היצירה שלנו. הם העצימו את התכנים שעסקנו בהם, הדהדו את הקולות שלנו ונתנו את הביטוי שלהם, כדור העתיד, לתחושות המשבר".

"הרגשנו שהעבודה הזו צריכה להיות בווליום גבוה, לדבר על הפער הדורי ועל התשוקה לריקוד", מוסיף גרף. "ובנות הסדנה מוסיפות נפח רחב יותר לעבודה, תורמות לאפיות על הבמה ומכניסות הרבה מאוד צבע ועוד הרבה הפתעות".

שיתוף הפעולה של ברג וגרף עם הדור הצעיר של המחול הישראלי מתבטא גם בלימוד ובליווי – ברג כאמור, כמנהל אמנותי של סדנת המחול געתון וגרף כמנהל אמנותי שותף עם דנה רוטנברג בפרויקט "הרמת מסך" –  פרויקט ליוצרים צעירים שמתקיים מדי שנה בכל הארץ.

לשבור את הקיר הרביעי

לדברי ברג וגרף, אחד המאפיינים הייחודיים של העבודות שלהם הוא שהן מתקשרות ונגישות, והיחס אל הקהל הוא לגמרי לא רק כאל צופה מהצד.

ברג: "המפגש בין הקהל לפרפורמר נוכח מאוד בעבודות שלנו, וזה עומד בהמשך ישיר לחקירה שלנו איך לשבור את הקיר הרביעי במופעים. ב'קהל האחרון' התקשורת עם הקהל הייתה מאוד מוגבלת בגלל הקורונה, וזה הפך להיות חלק מהתוכן של העבודה – איך זה מרגיש לא לגעת, איך אפשר לגעת בלי לגעת, איך בכלל מתקשרים בתקופת משבר. התוצאה מאוד מעניינת, ועל אף העיסוק במשבר היא שמחה ססגונית וצבעונית, ומציגה קשת מאוד רחבה של תחושות ורגשות שאיתן הקהל יוצא מהמופע".

לתחושת השמחה והשחרור תורם הפסקול המלווה את היצירה "הקהל האחרון", המורכב כולו משירים, בכל הז'אנרים, שעוסקים בריקוד. הם מלווים את התנועה על הבמה או מושרים בקולות הרקדנים – והתוצאה הסופית היא מופע שהוא מסיבה. גם העבודה When Love Walked in מסתיימת במסיבת ריקודים עם הקהל. 

ברג: "בשתי היצירות הצופים יוצאים מוצפים ברגשות ותמיד מגיבים בצורה אמוציונלית וזה מרגש ועוצמתי עבורי. האפשרות להשפיע על מישהו באופן כזה שיתחבר לרגשות ולעצמו, לגרום לו לזוז או להסתקרן לגבי נושא מסוים ושהוא יעביר את זה הלאה – זה סוג של אפקט הפרפר שאני אשמח שימשיך לקרות".

גרף: "תמיד מעניין אותנו לחקור איך אדם שבא לצפות בנו רוקדים יכול לחוות את התנועה בגוף שלו. איך התנועה של הגוף שלי יכולה להגיע למוח וללב של הצופה. איך הריקוד יכול להיות רלוונטי למי שצופה בו".

ומה צופן העתיד?
"להמשיך להתפתח, לשאול שאלות לגבי המדיום שאנו פועלים בו. לגלות מה עוד מחול יכול להיות ולהגיע לקהלים חדשים", אומרים השניים, ומסכמים: "זה נפלא ומרגש לאורך כל הדרך וזה לא מובן מאליו. זו זכות גדולה לעשות משהו שיש לך תשוקה כל כך גדולה אליו".

>> לאתר הלהקה

אתם נראים כמו הקהל האחרון שנשאר בכדור הארץ  – תיאטרון תמונע, שבת 13.11, 19:30, כרטיסים 03-5611211 או בלינק

לינק למופע

 When Love Walked In – תיאטרון תמונע, שבת 11.12, 19:30, כרטיסים 035611211 או בלינק
לינק למופע