מי:מירי הירש נימצוביץ'
בעלת:"אורבן אואזיס"
פעילות: סטודיו לקדרות ולקרמיקה
מיקום:סניף דיזנגוף – דיזנגוף 285
………. …סניף הכרם – חיים חבשוש 25

היי מירי נעים מאוד, תספרי לנו בבקשה מה זה קדרות בעצם?
"קדרות היא אמנות יצירת כלי חרס וקרמיקה מחומר החימר. קדרות היא אחת מהאומנויותהראשונות שבהן עסק האדם. והיום, דווקא בתקופה הדיגיטלית והמהירה שאנחנו חיים בה, האמנות הזאת והיצירה בחימר בידיים חשופות זוכה לעדנה מחודשת. ומבורכת בעיניי.זה אפילו נהייה מאוד טרנדי."

איך הכל התחיל? איך הגעת לעולם הקדרות?
"האמת שאני מגיעה בכלל מעולם הנדל”ן והיזמות. כשבני הבכור און היה בן חודש, בעלי ואני זיהינו הזדמנויות עסקיות ברומניה ועברנו לשם, ונשארנו שם 8 שנים. ועם כל העיסוקים שלי ושל בעלי בנדל”ן, ועם חיי המשפחה והילדים, תמיד אמרתי לעצמי שממש בא לי לפנות לעצמי קצת זמן לעסוק ביצירה ובאמנות. לימים תכננו לחזור להשתקע בארץ ואז בדיוק פרצה המלחמה. ופתאום יצא מצב שהתפנה לי זמן במרווח הזה והחלטתי להתחיל לתרגל קדרות בסטודיו קטן ברומניה. וזה היה פשוט מדהים! זאת הייתה חוויה מטורפת ומאוד מרגיעה בשבילי, במיוחד בתקופה הקשה הזאת אחרי השביעי. וכשחזרנו לארץ התחלתי לתרגל קדרות בתל אביב, ואמרתי לעצמי שאני חייבת להנגיש את האמנות הזאת לעוד אנשים. דווקא עכשיו. בתקופה כזאת של קושי. הרגשתי שאנשים חייבים אסקפיזם."

במה שונה קדרות משאר האמנויות? מה מייחד את הקרמיקה והיצירה בחימר?
"אני חושבת שהעניין בקרמיקה הוא יותר ללמד אותך סבלנות. להבדיל מאומנויות אחרות הקרמיקה לא מיידית, מדובר בתהליך שדורש זמן. אי אפשר לזרז את החומר הזה, וגם אי אפשר להעתיק אותו. כל אחד בא ועושה את הכלי שלו, וכל כלי הוא חד פעמי בדיוק כמו האדם שיצר אותו. בסטודיו שלנו תהליך היצירה של הקרמיקה נשאר זהה לתהליך שיצרו איתו מלפני מאות ואלפי שנים, בעבודה בידיים חשופות. זאת אמנות מאוד שורשית ומאוד מעצימה מכל הבחינות. אתה מרגיש מאוד מחובר. וכמובן שמדובר בדרך מקסימה לבטא את היצירתיות שלך ולהביע את עצמך דרך הפיסול בחימר."

תשתפי אותנו בבקשה בתהליכי היצירה, מגוש חימר ראשוני עד לכלי הקרמיקה.
"ראשית מתחילים למרכז את גוש החימר, ואיתו יוצרים את הכלי, או בידיים או בעזרת אובניים (מכשיר בצורת גלגל המשמש קדרים) ונותנים לו להתייבש כמה ימים, ולאחר הייבוש הכלי נכנס לשריפה של 1000 מעלות והופך מכלי חימר לכלי קרמיקה. לאחר מכן מגיע השלב של הצביעה/הגלזורה, ואז הכלי נכנס לשריפה נוספת של 1200 מעלות. השריפה הזאת נותנת לו את הצבע ואת הברק והחוזק. התהליך הזה נמשך בערך 3 שבועות, והתוצאה היא כלי חד פעמי שאתה לא יכול לשחזר. וכמובן שצריך להתכונן לאכזבות כי מדובר בתהליכים כימיים. החומר משתנה בכל תחנה. אפילו המיקום של הכלי בתנור יכול להשפיע על הצבע שלו. תהליך היצירה עד לתוצר המוגמר ארוך אך בו זמנית מרתק."

טיפ למתרגלי קדרות וקרמיקה מתחילים?
"תנסו לא להיקשר לכלי. מה שאנחנו מנסים להעביר בסדנאות ובקורסים שלנו זה דווקא את החוויה. את החיבור לחומר. את היצירה. את התהליך עצמו ולא להיות רק בשאיפה לפרפקציוניזם, איך הכלי שלי יהיה. כי כלים יפים וסימטריים אפשר לקנות בכל מקום תעשייתי. אני חושבת שהערך הגדול בקרמיקה הוא דווקא הייחודיות הזאת בחוסר השלמות, והשלמות שבקבלה, כי הקרמיקה תמיד משתנה ומפתיעה אותך בתהליכים הכימיים שהיא עוברת. זה מה שמייחד את הסטודיו שלנו ובכלל את כל עולם הקרמיקה. לשחרר שליטה ולהתחבר לדרך לא פחות מהתוצאה."

למי קדרות מתאימה? יש טייפקאסט מסוים לאנשים שבאים לסטודיו?
"כשאני פתחתי את הסטודיו שייכו את העיסוק בקדרות לאנשים מסוימים מסגנון מסוים, לצורך הדוגמה – נשים עם ציפורניים לא חשבו שהן יכולות לגעת בחומר ולהתחבר אליו. וזה פשוט לא נכון! הקדרות מתאימה לכולם ולכולן. יש לנו בקהילה לוחמים קרביים שהם גברים שבגברים ונשים מתוקות ומטופחות. אני מתנגדת בתוקף לשיוך האמנות הזאת לסטיגמות מסוימות."

מהי הפילוסופיה שלך ושל "אורבן אואזיס" בכל הקשור לקדרות?
"בסופו של דבר קדרות זה לא לבוא ולעשות ספל. התהליך הרבה יותר עמוק. זה ממש תהליך שהוא קרוב יותר לתהליך שאנחנו עוברים בחיים – סבלנות, קבלה, וחוסר שלמות. בקדרות אי אפשר להכריח את החומר ולזרז אותו. לא תמיד אפשר לשלוט על החומר. אני ממש מאמינה בגישה של “ואבי סאבי” (השקפת עולם אסתטית מיפן) שלפיה השלמות היא דווקא בחוסר השלמות. בעיניי הקדרות והיצירה בחימר יכולה ללמד המון על החיים עצמם ומאוד עוזרת לאדם להתחבר, דרך החומר לעצמו ולסביבה. זאת הגישה שאני וצוות המדריכות והמנהלות המדהימות של "אורבן אואזיס", שייאמר לזכותן, מחזיקות את הסניפים בצורה מרשימה, דבקות בה."

ומאיפה הגיע הרעיון המגניב הזה להקים יריד אמנות מקומית בחצר הסניף של "אורבן" בכרם התימנים? את מתכוונת להמשיך עם זה?
"תודה! אז הסיפור הוא שהייתה לנו מסיבת פתיחת סניף מאוד מוצלחת, והרבה תלמידים שלנו אמרו לנו “אולי תעשו עוד פעם היה ככ כיף”, ואז עלה הרעיון לפתוח בנוסף דוכני אמנות ולעשות יריד מגניב כזה שבו חברי הקהילה יכולים לשתף את היצירות שלהם. לאו דווקא קרמיקה. ולשמחתי היה פיילוט ממש מוצלח. זאת ממש חגיגה של יצירה מקומית, והזדמנות ליצור חיבורים ולחזק את הקהילה היקרה הזאת. היריד יהיה פעם בחודש בחצר הסניף שלנו בכרם התימנים ושווה מאוד לעקוב אחרינו באינסטגרם כדי לקבל התראה על היריד הקרוב. ולגבי המציגים הם מאוד מגוונים. ביריד האחרון היו דוכנים של אופנה ושל תכשיטים וקעקועים אפילו. בקיצור שווה לבקר."

מה מייחד את "אורבן אואזיס" מסטודיואים אחרים לקדרות?
"ה"אורבן", ממה שאני שמה לב, זה לא עוד איזה חוג שאתה הולך אליו. אנשים שבאים אלינו מרגישים בבית. הם מגיעים בשביל הקרמיקה אבל גם לקהילה. אני והצוות שמות דגש מאוד גדול על הקהילה ועל חיבורים בין הסניפים ועל מרחב יצירה מעצים ונעים. אנשים חושבים לפעמים שסטודיו לקרמיקה זה חנות מוצרים. אבל אנחנו לא מוכרים כלי קרמיקה. אנחנו מספקים רגעים, חיבורים, זכרונות.. אם מישהו יוצא מהסטודיו רגוע יותר, והצליח להתחבר לעצמו ולצד היצירתי שלו אז אנחנו עשינו את שלנו. הקרמיקה היא אמצעי לא מטרה. לעניין של התרפיה ושל הפשטות והחיבור יש דגש גדול."

>> לאינסטגרם
>> לאתר

• על הרדאר התל אביבי