• Facebook
• Twitter
• Email

מדינת ישראל הינה המדינה המצויה בראש טבלת מדינות ה-OECD (הארגון העולמי לשיתוף פעולה ופיתוח) בשיעור הפיריון לאישה, העומד נכון ליום זה בישראל על ממוצע של 3.1 ילדים לאישה.

בצד נתון מבורך זה, עומדים גם סיכונים רבים במהלך לידה בכלל ובישראל בפרט, ובראש הסיכונים השכיחים העשויים להיגרם ליולדת בלידה, הינה הסיכונים הקשורים והגורמים לקרע דרגה 3 בלידה ליולדת בבית החולים.

אנחנו שמחים לראיין בנושא חשוב זה באופן בלעדי, את עורך דין אלי מאור, מומחה לתביעות רשלנות רפואית בלידה בכלל וקרעים בלידה בפרט.

מראיינת: עו"ד אלי מאור, תודה שהצטרפת אלינו. נתחיל ישר ולעניין. מהו קרע דרגה 3 בלידה, ולמה הוא נחשב לנושא כל כך קריטי?

עו"ד אלי מאור:קרע דרגה 3 בלידההוא מצב רפואי שבו נגרמת פגיעה חמורה לשרירי רצפת האגן ולסוגר האנאלי. מדובר בנזק פיזי משמעותי ליולדת שמלווה בכאבים, באובדן שליטה על הסוגרים, ולעיתים גם בתחושת חוסר ביטחון עצמי. מעבר לכך, ההשפעה היא גם רגשית ונפשית – יולדות מוצאות את עצמן מתמודדות לעיתים עם הפרעות בתחום הנפשי כגון עם תסמונת פוסט טראומטית או דיכאון או חרדות. חשוב להבין שקרע כזה לא קורה תמיד "באשמת הלידה הטבעית"; פעמים רבות, הטיפול הרפואי שניתן, או חוסר תשומת לב של הצוות הרפואית בחדר הלידה, הוא הגורם הישיר לנזק.

מראיינת: תוכל לשתף אותנו בסיפור אישי של יולדת שבה טיפלת, שבו קרע כזה התרחש?

עו"ד אלי מאור: כמובן. אחת הלקוחות שלי, נקרא לה מ', בחורה צעירה ביותר בשנות ה-20 לחייה, הגיעה ללידה הראשונה שלה בבית חולים גדול לאחר מעקב הריון שנחשב לתקין לחלוטין. הכל התחיל טוב, אבל הלידה התארכה מעבר למקובל. הצוות הרפואי התחלף במהלך המשמרות, ולמרבה הצער, אף אחד לא עקב בצורה מסודרת אחרי התרשימים מהמוניטור. כשהתינוק הגיע ל"עצירת לידה," היה צורך בניתוח קיסרי שלא בוצע בזמן ולהסוף בלית ברירה הצוות הרפואי החליט על ביצוע לידה דחופה באמצעות וואקום. התוצאה הייתה קרע דרגה 3 שפגע בסוגר האנאלי שלה. אחרי הלידה, היא נותרה עם פגיעות חמורות גם פיזית וגם נפשית.

בעזרת חוות דעת רפואיות מקצועיות הצלחנו להוכיח שהיו כשלים משמעותיים בטיפול שלה, ובסופו של דבר היא קיבלה פיצוי של 2.2 מיליון ש"ח. אבל מעבר לפיצוי הכספי, מה שהכי שימח אותי היה לראות שהיא הצליחה, אפילו באופן חלקי להשתקם – פיזית ונפשית.

מראיינת: מה התחושה האישית שלך כעורך דין המלווה מקרים רבים שכאלה?

עו"ד אלי מאור: זו שאלה חשובה. האמת היא שזה אף פעם לא פשוט. לשמוע אישה צעירה המתארת את הפגיעה המשמעותית שהיא חוותה – זה תמיד קשה. אני מרגיש שיש לי אחריות ושליחות אישית לא רק לייצג אותה משפטית, אלא גם להעניק לה תמיכה רגשית. אני תמיד אומר ללקוחות שלי, "את לא לבד, ואנחנו נמצא יחד את הדרך להשיג לך צדק."

מראיינת: מהם הגורמים המרכזיים שמובילים לקרע כזה בלידה?

עו"ד אלי מאור: יש כמה גורמי סיכון עיקריים אפשריים המוכרים בספרות הרפואית העולמית. אחד מהם הוא לידות ראשונות, שידועות כמאתגרות יותר. נוסף על כך, שימוש שגוי בכלים רפואיים כמו מלקחיים או ואקום עלול לגרום לקרע. מינון לא נכון של פיטוצין, שנועד לזרז לידה, הוא עשוי להיות גם גורם משמעותי. לפעמים זה נובע מחוסר תקשורת בין הצוותים או עומס עבודה בחדרי הלידה.

מראיינת: איך אפשר לדעת אם קרע כזה נגרם כתוצאה מרשלנות רפואית?

עו"ד אלי מאור: זו השאלה הקריטית והחשובה ביותר. לא כל קרע מיילדותי נגרם מרשלנות רפואית, אולם יש אינדיקציות ברורות. למשל, אם הצוות הרפואי לא פעל לפי פרוטוקולים מקובלים, התעלם מתרשימים פתולוגיים של המוניטור, או לא שקל ניתוח קיסרי בזמן. חוות דעת רפואית של מומחים רפואיים בתחומים הרלבנטיים, היא כלי מרכזי בזיהוי רשלנות רפואית במקרים כאלה.

מראיינת: יש מקרה שזכור לך במיוחד שהשאיר עליך חותם?

עו"ד אלי מאור: בהחלט. אחת הלקוחות שלי, נ', עברה לידה שהייתה אמורה להיות רגילה לחלוטין. הצוות הרפואי בבית החולים בכלל ובחדר הלידה בפרט התעלם לחלוטין מהעובדה שהעובר שלה היה במצוקה, מסוג תשניק סב לידתי, וכתוצאה מכך, לא רק שהיא סבלה מקרע, אלא שגם התינוק שלה נולד עם נזק חמור. אחרי תהליך ארוך הצלחנו להשיג פיצויים גבוהים ביותר. אבל מה שהכי נגע ללבי היה לראות איך היא הצליחה לשקם את עצמה ולהפוך את המקרה שלה למקור כוח עבור נשים אחרות.

מראיינת: איך מתמודדים בצורה הטובה ביותר עם תהליכים משפטיים מורכבים שכאלה?

עו"ד אלי מאור: אני תמיד מסביר ללקוחות שלי שהתהליך הזה הוא כמו מרתון, לא ספרינט. הוא דורש הרבה סבלנות ושיתוף פעולה. עבורי, המטרה היא לא רק לקבל פיצויים מקסימאליים, אלא גם להביא לשינוי אמיתי במערכת כדי שמקרים כאלה לא יחזרו על עצמם.

מראיינת: מה עם עדכונים מהתחום? יש התפתחויות חדשות?

עו"ד אלי מאור: בהחלט. בשנים האחרונות, חלק מבתי חולים החלו לשפר את תהליכי העבודה שלהם, כולל שימוש בטכנולוגיות חדשות לניטור היולדת והעובר. מצד שני, יש עוד דרך ארוכה. אנחנו עדיין רואים מקרים שבהם חוסר הכשרה של הצוות או עומס עבודה מובילים לטעויות קשות.

מראיינת: מהם סכומי הפיצויים שניתן לקבל בתביעות כאלה?

עו"ד אלי מאור: זה תלוי במידת הנזק. בתיקים של קרע דרגה 3, הפיצויים יכולים לנוע החל מ- מאות אלפי שקלים למיליונים. לדוגמה, בתיק של מ' שסיפרתי עליו, השגנו פיצוי של 2.2 מיליון ש"ח, שכלל פיצוי על הנזקים הפיזיים, הנזקים הנפשיים, הטיפולים הרפואיים, הפגיעה הניכרת בכושר השתכרותה ותפקודה, וההשפעה על איכות החיים שלה.

מראיינת: לסיום, מה המסר האישי שלך להורים לעתיד?

עו"ד אלי מאור: מומלץ ביותר להגיע לקורס הכנה ללידה לפני הלידה עצמה. במהלך השהות בחדר הלידה, אל תפחדו לשאול שאלות ולדרוש תשובות. תזכרו שזו הזכות שלכם לקבל את הטיפול הטוב ביותר. ואם חלילה משהו לא הלך כמתוכנן, דעו שיש מי שיילחם עבורכם.

מראיינת: איך אתה שומר על איזון רגשי בתהליך כזה?

עו"ד אלי מאור: זה לא תמיד קל. כשאני שומע סיפורים של יולדות שסבלו כל כך, זה משפיע עליי. אני משתדל למצוא איזון על ידי מיקוד במטרה – לעזור להן לקבל את הפיצוי והצדק שמגיע להן. מעבר לכך, אני משתדל לשמור באופן אישי על שגרה יום יומית שמכניסה לי אנרגיה: תזונה הנוכנה, ספורט, זמן עם המשפחה, ולפעמים גם רגעים של הומור, כי הומור הוא התרופה הכי טובה.

מראיינת: יש מיתוס נפוץ בנוגע ללידות שאתה רוצה לנפץ?

עו"ד אלי מאור: בהחלט. אחד המיתוסים השכיחים יותר הוא ש"כל לידה חייבת להיות באיזה שהיא צורה טראומטית." זה פשוט לא נכון. לידות יכולות להיות תהליך חיובי ומעצים. המפתח הוא קבלת טיפול נכון והקשבה של הצוות הרפואי. אם משהו משתבש, זה לא תמיד "גורל," וזה בדיוק המקום שבו אני נכנס לתמונה כדי לבדוק אם ניתן היה למנוע את המצב.

מראיינת: מה אתה לומד על המערכת הרפואית ממקרים שאתה מטפל בהם?

עו"ד אלי מאור: הרבה. אני רואה את הכשלים וגם את המקומות שבהם המערכת דווקא עושה עבודה טובה. אחד הדברים שהכי בולטים לי הוא החשיבות של תקשורת – בין הרופאים, המיילדות והמטופלים. טעויות רבות נגרמות פשוט כי אין מספיק זמן או תשומת לב לשיחות ברורות ופתוחות.

מראיינת: מה היית אומר לנשים עם קרע דרגה 3 בלידה, המתלבטות אם להגיש תביעה?

עו"ד אלי מאור: אני תמיד אומר – אל תהססו לשאול שאלות ולקבל ייעוץ מקצועי. לפעמים נשים חושבות ש"זה רק חלק מהחיים" או שאין להן סיכוי לזכות בתביעה. במקרים רבים, הן מגלות שהתהליך הזה לא רק מביא צדק אישי, אלא גם עוזר להן לסגור פרק קשה ולהתחיל שיקום אמיתי.

מראיינת: מה לדעתך צריך לקרות במערכת הבריאות כדי להפחית מקרים של רשלנות רפואית בלידה?

עו"ד אלי מאור: אני חושב שצריך להקדיש יותר משאבים להכשרת צוותים רפואיים, להפחית עומס מחדרי הלידה ולשפר את התקשורת בין אנשי הצוות. טכנולוגיה יכולה לעזור, אבל אין תחליף לצוות רפואי קשוב, מקצועי ואמפתי. זה המפתח ללידות בטוחות יותר ולצמצום מקרים של רשלנות.

מראיינת: תודה רבה על זמנך,עורך דין אלי מאור.

עו"ד אלי מאור: תודה רבה לך.