שחר ושרון, קלינאיות תקשורת ובעלות מרכז “מִילָלִי” לאבחון ולטיפול, בראיון קולח ושוטף על הדברים שהורים לילדים הסובלים מקשיי דיבור ותקשורת חייבים לדעת
מי:שחר דרעי (נשואה לאביחי + 3)
…….שרון פרי (נשואה לאביב + 3)
בעלות:מרכז “מִילָלִי” לאבחון וטיפולי שפה ודיבור
פעילות:קלינאות תקשורת
מיקום:רמת גן, השורה 9
היי שחר ושרון, כיף לארח :-}. ולפתיחת הראיון, תספרו לי בבקשה על החיבור שלכןלעולם קלינאות התקשורת, ולהחלטה לשתף פעולה ולפתוח ביחד את “מיללי”. קצתנוסטלגיה בבקשה.
שרון:“הסיפור שלי עם עולם קלינאות התקשורת התחיל מהצד השני – בילדותי סבלתי המוןמדלקות ונוזלים באוזניים. ועברתי שני ניתוחים באוזן התיכונה. הגעתי לתחום הזה מנקודתכאב אישית שלי כילדה לקוית שמיעה שחוותה המון קשיים תקשורתיים וחברתיים. להיותמטפלת זאת שליחות מבחינתי. לעזור לילדים קטנים להשתלב חברתית בצורה טובה יותר,להיות מסוגלים ללמוד בכיתה כמו כולם ולא לפתח פערים לימודיים. אני רואה את עצמי בכל מטופל וזאת זכות עצומה מבחינתי 🙂 אני מזדהה עם המטופלים שלי ואני יודעת מה הםמרגישים. אני לגמרי שם.”
שחר:“האמת שלי לא היתה זיקה מיוחדת לעולם הזה של קלינאות תקשורת. אין לי איזהסיפור אישי שקשור לתחום ולא באמת הכרתי את צמד המילים הזה בצעירותי. עשיתיפסיכומטרי והגעתי לשלב שאני צריכה ללמוד משהו, וענף קלינאות התקשורת היה נראה לימעניין, מאוד התחברתי לרבגוניות שבו. ותוך כדי הלימודים התאהבתי במקצוע לגמרי.אני כל הזמן אומרת לבעלי “ביי אני הולכת להציל חיים.” אני באמת מרגישה שזה מה שאניעושה. תקשורת ושפה זה גיים צ’יינג’ר במיוחד אצל ילדים. עם סיום הלימודים רציתי לפתוח קליניקה והבנתי שאין מצב שאני עושה את זה לבד, והטלפון הראשון היה לשרון, שאנחנוחברות עוד מימי הלימודים באוניברסיטת תל אביב. הקמנו ביחד את המרכז הטיפולי שלנו“מיללי” והקשר בינינו התחזק וגדל, מבחינה מקצועית ואישית כאחד.”
מתי מומלץ להגיע עם הילד לאבחון וטיפול אצל קלינאית תקשורת? מהו הסימן להורהלעשות את הצעד הזה?
שרון:“כשההורה מרגיש בתחושת בטן בצורה הכי אינסטקטיבית שיש איזה משהו עם הילד –זה הזמן לבדוק ולבחון. אם משהו לא מסתדר להורה, אם יש שוני בין הילד לבין שאר הילדיםבגן. ההורה תמיד צודק. וכשיש ספק אין ספק. דבר ראשון לבדוק ולבצע אבחון, ומקסימוםלקבל הדרכה קטנה והכל יהיה בסדר. הטענה הכי נפוצה של הורים היא שלילד אין אוצרמילים רחב והוא מדבר בדלות, או שהוא לא מובן. זה יכול להיות על רקע תקשורת, על רקעהבנה, על רקע הבעה, זה מגוון סופר רחב.. קורה אפילו שהרבה פעמים הבעיה היא בכללבעיית שמיעה שההורים לא חשבו על הכיוון הזה. הבעיה יכולה לשבת על המון המון סיבותוהתפקיד שלנו הוא לזהות ולאבחן ולטפל.”
מה אנשים לא יודעים על קלינאיות תקשורת?
שחר:“אנחנו לא רק משחקות עם הילד!. משחק הוא כלי לביצוע הטיפול. לכל דבר שאנחנועושות בחדר יש משמעות. אנחנו תמיד רוצות להשיג משהו וחותרות למטרה מסוימת.מדובר בעבודה קשה ויצירתית שמצריכה המון רגש ועיניים חדות וחמלה כמובן. האתגר הוא ליצור ולקבל שיתוף פעולה מהילד, לגרום לו להנות כשאנחנו נוגעות בנקודות הכאב הכיקשות. קלינאיות תקשורת הן גם מאבחנות וגם מטפלות. מרגע שהאבחון נגמר מהותהמפגשים היא טיפול וקידום. כל דקת טיפול היא סופר משמעותית ועצימה.”
איך אפשר לזהות בין ילד שהוא “לייט בלומר” לבין ילד עם בעיות התפתחותיות?
שחר:“זאת שאלה מאוד גדולה וזה בדיוק התפקיד שלנו, של אנשי המקצוע. לדעת להגידלהורה שהכל בסדר עם הילד ושאין בעיה מהותית ,פשוט קצב ההתפתחות שלו קצת איטי.ולדעת לזהות מתי הפער הוא איכותני ובנתיב אחר.”
שרון:“לנורמה ולמה שתקין יש טווח מאוד מאוד רחב, יש ילד שיכול להגיד בגיל מסוים 5מילים וילד אחר באותו הגיל יכול להגיד 30 או 40 מילים וזה עדיין יהיה תקין. ולכן כשהורים משווים בין הילד שלהם לאח הגדול או לשאר הילדים בגן, זה משהו שצריך לבצע בצורהמקצועית באמצעות הערכה של קלינאית תקשורת. יש לנו את היכולות להבחין מתי הילדנמצא בטווח הנורמה ומתי נדרשת התערבות טיפולית.”
מהי הטעות הנפוצה ביותר שהורים עושים כשהם מנסים ללמד את ילדיהם לדבר?
שחר:“הורים ששואלים את הילד “מה זה”, ו”תגיד”. שני הביטויים השנואים עלי. לא להגידלילד “תגיד תות” ו”תגיד אוטו” – אם המטרה היא לגרום לילד להגיד “תות”, אני מביאה תותוקרש חיתוך ואני אומרת לילד “תראה איזה תות, בוא נחתוך את התות, בוא נטעם אתהתות.” ככה אנחנו מלמדים את הילדים מילים ולא חושפים אותם לדרישה שפוגעת בהםומורידה להם את הביטחון. זאת הרגשה נראית שבוחנים אותך כל היום. אנחנו מדריכותהורים ומדברות המון על התקשורת בינינו לילדים. הדרכת הורים היא חלק בלתי נפרדמהטיפול.”
שרון:“אם ההורים מוטרדים או בלחץ הילד מרגיש את זה. אם יש חשש יש להגיע לקלינאיתתקשורת, דבר ראשון בשביל להבין אם הלחץ הזה מוצדק ושחס וחלילה לא גורמים נזקלילדים. הדינמיקה הזאת של הורה לחוץ ובפאניקה מול הילד היא לא בריאה והילד מרגישאת זה – מה שגורם לו עוד יותר לא לשתף פעולה ולהסתגר. דבר שמחזק את בעיותהתקשורת ושיבושי השפה. לפעמים הורים מחמירים בעיות מסוימות בניסיון לפתור אותן.”
כמה השפעה לדעתכן יש למסכים ולהתקדמות הטכנולוגית להתפתחות השפה והדיבור, בקרב ילדים ואפילו מבוגרים?
שחר:“העובדה הפשוטה היא שמסך בא על חשבון אינטראקציה אנושית. המשוואה היאפשוטה – יש לנו 24 שעות ביממה. אם אני רואה מסך ואני לא באינטראקציה אני מפסידהתקשורת. לא משנה איזה תוכן הילד/הנער/המבוגר צורך. מה שזה לא יהיה זה על חשבוןאינטראקציה. האינטראקציה הזאת היא נגזרת של כישורי השפה והדיבור והתקשורת. ואצלמבוגרים מדובר על איבוד והיחלשות היכולות האלה. כמובן שיש לחוסר התקשורת האנושיתתופעות נלוות של בעיות רגשיות וביטחון עצמי.”
שרון:“אפשר לראות היום בהדמיות מוח באופן מאוד ברור ומובהק שהחשיפה למסכיםמעוררת את המוח בצורה מאוד לא יעילה. המוח גדל ומתפתח בצורה לא אופטימלית. והוריםלילדים קטנים חייבים להיות בבקרה לזמן המסך של הילדים ולתוכן אותו הם צורכים. מתחת לגיל שנתיים אסור לחשוף בכלל! ומעל גיל שנתיים לזמן מוגבל של עד חצי שעה ביום, וככהיש עליות קטנות בכל שנה. חשוב מאוד להתייעץ ולדעת מה המגבלות ולשמור עליהן כמובן. אנחנו מבינות לגמרי כמה הורים צריכים את הכמה דקות האלה לעצמם אבל זה חייב להיות בצורה מבוקרת ובשליטה.”
איך קלינאית תקשורת ניגשת לילד קטן בטיפול תקשורתי? תרחיבו קצת על התהליךמול הילד בבקשה.
שרון:“השלב הראשון והמרכזי הוא יצירת קשר ובניית אמון. ילדים חייבים להרגיש בטוחים.בלי הגורם הזה לא נוכל להשיג את מטרות הטיפול. אסור לילדים להרגיש בלחץ או במבחן, הם חייבים להרגיש שהם יכולים לבטוח בנו ואז הם נפתחים אלינו וככה אנחנו יכולים להשיג כל מטרה. בגלל זה גם הטיפול בנוי על משחקים ועל קשר אישי. לפני הטיפול אנחנו שואלות את האמא בטלפון איזה משחקים הילד אוהב ובטיפול עצמו הפעילויות יהיו באמצעות כליםשמותאימים בצורה ספציפית לילד ומגרים אותו.”
שחר, הבנתי שיש לך סיפור מאוד מיוחד – את הצלחת למנוע ניתוח לילדה קטנהשקיבלה אבחנה רפואית שגויה. תרחיבי בבקשה מה קרה שם.
שחר:“הגיעה אלי ילדה שהיתה מועמדת לניתוח להסרת שקד שלישי. ילדה קטנה שעוד לאבת שנתיים. היא באה על רקע מובנות דיבור ירודה בעקבות גוון חריג בדיבור שהיה נשמעלא טבעי. הצלילים שלה באו מאזור האף. כשהיא נכנסה אלי לקליניקה ושמעתי את זה אניישר זיהיתי שאלה לא הצלילים שמתאימים לניתוח הסרת השקד והבנתי שמשהו לא תקין.ישר ביקשתי את הטלפון של המנתח והצלחנו ליצור איתו קשר. הסברתי לו מה שמעתי ומהאני חושבת, ואותה השנייה הוא אמר לי “שחר אני לא מנתח אותה”. התבטל הניתוח, ותוךכמה חודשים ספורים בטיפול, הילדה המתוקה הגיעה למצב שהיא מדברת מהמם והבעיהנפתרה. מדובר היה בניתוח בהרדמה מלאה, מסוכן במידה מסוימת, שבזכות ערנות וחוותדעת נוספת שלי בתור קלינאית תקשורת הצלחנו למנוע. ניתוח שלא היה לצורך בלי שוםספק.”
האם גם מבוגרים מגעים לקלינאית תקשורת?
שרון:“הטיפול אצל מבוגרים הוא בד”כ על רקע של דחיקת לשון, בעיות דיקציה ומבטא,והפרעות קול וטונציה. קלינאיות תקשורת מטפלות גם במבוגרים שעברו אירוע מוחילצורך העניין. ועוד דבר – אנחנו פוגשות הרבה פעמים בעיות דיבור פשוטות יחסית אצלאנשים בוגרים. בעיות שטיפול מוקדם היה יכול להקל עליהם הרבה מאוד שנים“
מקרה מצחיק שקרה לכן עם מטופל מסוים?
שחר:“הגיע אלינו פעם רופא בן 34 שה- ר’ שלו לא הייתה לטעמו, ומסתבר שכל מילה שנייהברפואה כוללת את האות ר’ (תרופה, ראש, גרון, ברך, כדור) והרופא הזה השתגע מזהוהחליט שהוא חייב לטפל בזה. וזאת היתה שיחה מאוד מצחיקה.. השימוש באות ר’ ברפואההוא יוצא דופן והדבר פשוט חירפן אותו! והוא בא לטיפולים ותיקן את הר’ שלו והוא עד היום מודה לנו. ממש מערכון.”
עצה קטנה ופרקטית להורים צעירים שיכולה לחזק את התפתחות הדיבור אצל הילד.
שרון:“אנחנו הרבה פעמים אומרות להורים לגרום לילדים להפעיל יותר את הלסתות שלהם,כדי שהלסת תתפקד ותתפתח בצורה נכונה וטובה. העצה היא לא לחתוך את הירקותוהפירות בצורה מאוד עדינה וקטנה. תנו ללסתות הילדים לעבוד,כמובן שבהתאם ליכולותשלהם”
שחר:“איברי האכילה הם איברי הדיבור. אפשר לאמן את הדיבור דרך אכילה. ילד קטןשאוכל רק אוכל טחון – הלשון שלו שמוטה למטה והאוכל מחליק לו לתוך הגרון בלי שוםמאמץ. כשנותנים לילד לאכול בצורה יותר חיה וגולמית, הלשון תזוז, הלסת תזוז, השפתייםייסגרו וזאת עוד דרך שיכולה לעזור לחזק את הדיבור.”