באים להרים. צילום: שאטרסטוק
באים להרים. צילום: שאטרסטוק

תל אביב מחממת מנועים: בעוד פחות משבוע יפקדו את העיר אלפי תיירים שיבואו לחגוג אירוע של פעם ב־20 שנה. למה בעלי העסקים צריכים לחכות ואיך הם הפכו לשגרירים החדשים של העיר?

13 במאי 2019

"ההערכות האחרונות מדברות על עשרות אלפי תיירים שינחתו בישראל במהלך חודש מאי", כך פותח את השיחה יואב גנץ, מנהל תחום עסקים בבנק הפועלים שמטפח ומקדם עסקים קטנים, רגע לפני האירוויזיון. זה לקח רק כמה עשרות שנים, ארבעה ניצחונות, המתנה מאופקת, ספקולציות וימים מתוחים, עד שבאמצע חודש ספטמבר הוחלט כי תל אביב היא זו שתארח את תחרות השירה האירופית.

היום כבר ברור שהקשר בין עיר ותחרות שנשענות על עולם ערכים דומה הוא הדוק ומתבקש, וסביר שגם אם אתם נמנים עם קבוצה של ציניקנים גדולים, יש סיכוי שהאגו המקומי שלכם נהנה להתלטף עם המחשבה שעשרות אלפי אירופאים עליזים עושים את דרכם לעיר הקטנה שמסרבת להתעייף.

מעבר לאגו טריפ האימתני, מדובר בהרבה יותר מתחיבת אצבע שחצנית בעין (כן קפריסין, אנחנו מדברות עלייך)  – אלא בימים גורליים שעשויים למצב את תל אביבי כיעד תיירותי נחשק לא רק במהלך אירועי שבוע הגאווה או בקרב בני נוער יהודים ושזופים מצפון אמריקה. ומי יגדיר את חוקי המשחק הפעם? אולי החום הישראלי, אולי חופי הים, אבל בעיקר בעלי העסקים הקטנים.

שוק הכרמל. צילום: שאטרסטוק
שוק הכרמל. צילום: שאטרסטוק

"התיירים מתייחסים לבעלי העסקים כתחנת מידע לכל דבר", מסביר שלומי לחנה, מומחה בחוויית לקוח, יועץ אסטרטגי לחברות ומרצה במרכז לצמיחה פיננסית של בנק הפועלים ומציין כי מדובר בהרבה יותר מהזדמנות להעמיק את הכיסים. "הם הופכים לשגרירים לכל דבר ועניין". לדבריו, חוויית התייר מתהווה בין גלגלי הקורקינט השיתופי ונוחות השימוש בו, נושאי השיחה הקולחים עם נהג המונית, האדיבות והאנגלית הרהוטה של האחמ"שית בבית הקפה, תודעת השירות של הרוכל בשוק, הפלייליסט בחנויות הבוטיק או במועדון והתמחור ההוגן בפאבים.

תל אביב בעשרה שקלים

לא רק בנק הפועלים מסייע לעסקים הקטנים לצמוח בתקופה עמוסת פוטנציאל כלכלי וייצוגי. "אנחנו מבינים שחיי הלילה והסצנה של הברים והמסעדות בעיר הם אחד הנכסים הגדולים שלנו", מסביר איתן שוורץ, מנכ"ל עיר עולם ותיירות בעיריית תל אביב־יפו ומציין כי סוגיית יוקר המחיה לוקחת חלק מהותי בתכנון וארגון הפעילות בעיר במהלך שבוע האירוויזיון. "התלונות מזיקות לנו. אנשים נדהמים מהמחירים של הדרינקים לא פחות מאיתנו וראש העיר אמר לנו שהוא מצפה מכולנו להתגייס למשימה".

לאכול, לשתות ובזול. צילום: שאטרסטוק
לאכול, לשתות ובזול. צילום: שאטרסטוק

כחלק מההחלטה לשמור על תמחור הוגן ושפוי שיהיה ידידותי לא רק לכיסם של הברילנאים שמורגלים לשלם לכל היותר עשרה שקלים על בירה, הוחלט להעניק שורה של בונוסים מפנקים מטעם העירייה כדי לא לפגום בחוויית הבליין, תוך שיתוף פעולה ותגמול של בעלי הברים והמסעדות. מעבר למתן הקלות בנושאי רעש והיתרים יורשו העסקים להציב מקרן וברזי בירה ברחובות שימשכו לקוחות פוטנציאליים. אבל הכיף האמיתי יגיע דווקא בשלב הגשת החשבון: "החלטנו שחשוב לשמור על מחירים שפויים בתקופה הזו וגייסנו עשרות ברים ובתי עסק שימכרו צ'ייסר, שליש בירה או כוס יין בעשרה שקלים. מי שנענה לקריאה יקבל בתמורה פרסום ועידוד לתיירים לרכוש שם".

"התיירים רוצים אייל שני בפיתה, לא ארוחה במקדונלד'ס"

״חשוב לזכור שהתייר שנוחת בתל אביב לרוב צעיר, אורבני ולא מתרשם בקלות מחוויות רוחניות, סלפי על רקע כיפות מוזהבות או רכישת בגדים מסיבית בקניונים וברשתות אופנה שלרוב זולות יותר בארצות המקור שלהם״ מדגישה יפעת מישר בר, רפרנטית תחום עסקים בבנק הפועלים. כך שהעסקים הקטנים שממוקמים בשכונות שיד הג'נטריפיקציה טרם נגעה בהן – דווקא הם אלו שמהווים אטרקציה מרכזית ומהותית בחווית האותנטית של העיר.

פה בשביל הפיתה. צילום: אינסטגרם"חשוב לנו לעודד הן את הישראלים והן את התיירים לסייר במקומות הפחות מתוירים של העיר. זה חלק בלתי נפרד מהחזון שלנו לטפח את העסקים הקטנים", מוסיף שוורץ ומשתף בתוכנית להשיק מפה שתמרכז את השכונות הקטנטנות של יפו ותנווט תיירים למסעדות הקטנות והעסקים באזור שבין יפת ושדרות ירושלים.

מזנון. צילום: אינסטגרם
מזנון. צילום: אינסטגרם

אירו־פרינדלי

בעוד שאנחנו התל אביביים כבר מורגלים לגלגולי עיניים, נימת דיבור חמצמצה או תפריטים לא מעודכנים, תודעת השירות מול הלקוח האירופאי צריכה להיות מפותחת במיוחד ובאנגלית. כן, גם אם עוברת עליכם משמרת מחורבנת ובעיקר מפני שמדובר בתיירים.

"רצוי לשים לב למנהגים ולמנטליות שלהם. תקפידו על נימוסים, סבלנות ושירות טוב. באירועים כאלה נוטים לזלזל בתיירים ולהניח שהם גם ככה לא יחזרו לכאן, אבל כל אחד מהם הוא מעגל השפעה רחב ואם הוא יהיה מרוצה הוא יפנה אליכם עוד לקוחות דרך קהילות פייסבוק ואפליקציות", מסביר גנץ. "התיירים לא מגיעים ליום אחד וחלק מהותי מהם יהיו ישראלים, ויש לבעלי העסקים אינטרס שיחזרו אליהם כמה שיותר וגם שיביאו את החברים שלהם. כשאתם מוכרים להם זו לא באמת מכירה חד פעמית", מוסיף לחנה ומציין לחיוב את ההיערכות הקבועה של תל אביב כעיר גיי פרינדלית גם במובן העסקי ואף מציע להעתיק את הפורמט גם לענייני האירוויזיון. "מגיעים לכאן חובבי תחרות ישראלים וזרים שלא בהכרח מזוהים עם קהילת הלהט"ב ומצפים לקבל את חוויית התחרות. זה יכול לבוא לידי ביטוי בפלייליסט, במנות ספיישל, בדגלים שיעטרו את פתח העסק או אפילו מתנה קטנה ללקוח תמורת תיוג באינסטגרם. הרי זו הסיבה שהם הגיעו לכאן".