יש יצירות שמסרבות להישאר במוזיאון. “הדיבוק: בין שני עולמות” של ש. אנסקי, שנכתב ב-1913 מתוך מפגש חי עם פולקלור יהודי ועולם של אמונות, קמעות וטקסי גירוש, הוא בדיוק כזה: סיפור אהבה מיסטי שנדבק לתרבות העברית כבר יותר ממאה שנה, וממשיך להופיע בכל מדיום אפשרי. עכשיו, לקראת עונת ה-40 שלה, האופרה הישראלית עושה צעד שמרגיש כמעט מתבקש, אבל גם אמיץ מאוד: “הדיבוק” עולה בבכורה עולמית כאופרה ישראלית חדשה, ובעיקר: בעברית.

מאחורי המהלך עומדת תפיסה ברורה של הבית: לצד הרפרטואר הקאנוני, לבנות גם רפרטואר מקומי חי, כזה שמדבר את השפה שלנו, תרתי משמע, וניזון ממקורות יהודיים-ישראליים בלי להפוך אותם לפריט נוסטלגי. “הדיבוק” החדש הוא עוד אבן דרך במסלול הזה, עם צוות משובח: יוסף ברדנשווילי חתום על המוזיקה, עידו ריקלין כתב את הליברית וגם מביים, ודן אטינגר, המנהל המוזיקלי של האופרה, מנצח על כל העסק. אליהם מצטרפים הייקה שלה (תפאורה), אורן דר (תלבושות), הלל קוגן (כוריאוגרפיה) ועדי שימרוני (תאורה) – שילוב שמבטיח הפקה שהיא לא רק “עוד עיבוד”, אלא הצעה בימתית שלמה.

אבל מה בעצם משתנה כש”הדיבוק” הופך לאופרה בעברית ועוד נכתב מחדש? לפי הליברית של ריקלין, שינוי מרכז הכובד הוא המהלך הגדול: לאה, שבמחזה המקורי נשארת לעיתים חידתית ומרוחקת, מקבלת כאן מרכז דרמטי וקול פנימי עשיר. במילים אחרות: זה פחות “סיפור על דיבוק”, ויותר סיפור על נערה שנחנקת בתוך עולם סמכותני ואז פתאום מוצאת דרך לדבר. לאה מוצגת כילדה עקשנית ומרדנית שהופכת לנערה שקטה וצייתנית תחת צלו של אביה הגביר. ואז מגיע חנן: אברך עני, מבריק וסוער, שמערער את הסדר החברתי והרגשי שהיא חיה בו, ומצית אהבה שאין לה באמת מקום להתממש.

הקרע, אם כן, אינו רק בין חיים למוות, אלא בין שני עולמות אחרים: עולם הממסד, החוקים והכבוד מול עולם של תשוקה, חופש וסכנה. חנן, שמוכן לקרוא תיגר גם על הסדר האלוהי, מת בניסיון “לכופף את הגורל”, וברגע הזה נולד הדיבוק. וכאן האופרה מציעה קריאה כמעט פסיכולוגית: הדיבוק לא בהכרח מגיע מעולם המתים, אלא “מעומק הנפש המעונה והמושתקת של לאה”, כפי שמנסח ריקלין. כלומר, ייתכן שזה לא קולו של חנן שמדבר מתוכה אלא סוף סוף קולה שלה.

גם המוזיקה של ברדנשווילי נשמעת כמו מקום שבו עולמות מתנגשים ומתחברים: מסע של עשרות שנים בין מסורות צליל יהודיות, תיאטרון ומוזיקה לבמה, שמכיל תפילות גאורגיות ואשכנזיות, הדים יידיים, שכבות של אוונגרד סובייטי, וגם השתקפויות של מאהלר ומסיאן, בלי לוותר על חתימה אישית שמחזיקה את הכול ביחד. אטינגר מתאר שתי שכבות מוזיקליות מקבילות: אחת ריאליסטית של העיירה והדמויות, ואחת “קוסמוס” רגשי-מיסטי שעוטף את העלילה. נשמע כמו בדיוק מה שהסיפור הזה צריך כדי לעבוד היום: לא רק אווירה, אלא מתח חי בין אדמה לשמיים.

בקאסט:אלה וסילביצקי בתפקיד לאה ועודד רייך בתפקיד חנן, לצד שורת סולנים ישראלים, מקהלת האופרה ותזמורת האופרה (הסימפונית הישראלית ראשון לציון), וגם 12 רקדנים, כי כש”הדיבוק” נכנס לגוף, הוא לא נשאר רק בגרון.

תאריכי מופעים

יום רביעי | 18.2.26 | 19:30 (*בכורה*)
יום שבת | 21.2.26 | 20:00
יום שישי | 22.2.26 | 13:00
יום שני | 23.2.26 | 20:00
יום רביעי | 25.2.26 | 18:00
>> מחירי כרטיסים: 490-210 ₪
>> לרכישת כרטיסים ופרטים נוספים
או בקופת האופרה הישראלית: 03-6927777

• ❤ תרבות
• אופרה