פרילנסרים? כדי להרוויח יותר אתם חייבים להגדיר את עצמכם מחדש
בישראל, הפרילנסר הממוצע מרוויח מתחת לשכר הממוצע, אין לו ביטחון תעסוקתי, ואין לו פנאי. היועצת העסקית טל שלמון-צעידי מסבירה למה פרילנסרים שרוצים לשפר את איכות חייהם חייבים לחשוב על עצמם אחרת
בתחילת השנה פגשתי את רויטל לשיחת הכרות לפני ייעוץ עסקי. היא גרה בתל אביב, בונה אתרים כבר 10 שנים, סופר-מקצועית. כששאלתי אותה למה היא רצתה להתחילייעוץ עסקיהיא אמרה "כי אין לי אוויר"… מסתבר שרויטל עובדת בערך 12 שעות כל יום, כמעט בלי הפסקות. אין לה זמן לבן זוג. ובסוף היום אין לה כוח לצאת עם חברות.
השכר לפחות שווה את זה? רוב חבריה השכירים מרוויחים יותר, ועם פחות סטרס. כי רויטל לחוצה גם בתקופות עם הרבה עבודה ("אני לא מספיקה כלום!"), וגם בתקופות עם פחות עבודה ("מאיפה אני אמצא לקוח חדש עכשיו?").
אמרתי לרויטל שבעזרת ייעוץ עסקי היא תלמד לנהל את העסק שלה במקום לתת לעסק לנהל אותה. סיפרתי לה שגם אני, כשפתחתי את העסק הראשון שלי שהפך עם השנים להיות חברה מצליחה (שנים לפני שהתחלתי לתת ייעוץ עסקי) סבלתי מהבעיות שהיא מתארת. אמרתי לה שכמוני, אם היא תלמד איך לנהל את העסק נכון וטוב יותר, כל חייה ישתנו לטובה, וזה כולל גם שעות פנאי וגם את מצב שורת הרווח בחשבון הבנק.
רויטל נאנחה, אמרה "אני מאמינה לך. אבל אין לי זמן לייעוץ עסקי", וחזרה לחייה העמוסים.
הלוואי ויכלתי לומר לכם שרויטל תסתדר. היא מותק של בחורה, מוכשרת, נעימה. אם להיות כנה, הסטייט אוף מיינד שלה כרגע מוגבל בגבולות הגזרה של ההגדרה העצמית שלה כ"פרילנסרית". מהיכרותי עם אנשים כאלו, המשמעות היא שחייה צפויים להיות עמוסים עבודה ודלים בהגשמה.
מצטערת, לא מצטערת: פרילנסרים, עד מתי תעבדו 12-14 שעות ביום בשביל שכר מינימום?
גילוי נאות. השיחה שלי עם רויטל היתה קופי-פייסט של שיחות דומות שניהלתי עם פרילנסרים לאורך השנים, ממגוון תחומים: מעצבים, מתכנתים, אדמיניסטרטורים, מקדמי דיגיטל, סוכני ביטוח, מטפלים, מה שתרצו.
כיום בערך 8% מכוח העבודה בארץ מורכב מפרילנסרים, כלומר עצמאיים שלא מעסיקים עובדים, עובדים עבור חברות אבל לא מקבלים תנאים של עובדים מן המניין – כי הם פרילנסרים. לפי הערכות המספר צפוי לגדול משמעותית בשנים הקרובות. בארה"ב למשל, בערך 36% מכוח העבודה הם פרילנסרים, מספר שצפוי להגיע לכ- 50% עד 2029. הגיוני שהמגמה הזו תטפטף גם לישראל. זה אומר בעיה להרבה אנשים.
כיועצת עסקית אני פוגשת הרבה פרילנסרים. רובם פתחו את העסק מסיבות דומות: הם רוצים גמישות בזמני העבודה. רוצים להגשים את עצמם. רוצים להרוויח יותר. או לעבוד עם הלפטופ בפנאן בתאילנד. או במילים אחרות, חולמים לחיות את החלום – חיים של חופש, חופש כלכלי, חופש תעסוקתי, חופש יצירתי, חופש!
בפועל, עם הכנסה ממוצעת של 9,563 ש"ח בחודש, רוב הפרילנסרים עובדים מסביב לשעון רק כדי לשלם שכירות. אגב, חשוב להדגיש שמדובר עלהכנסות, לא רווחים. תורידו מהסכום הזה את מס הכנסה, ביטוח לאומי, הפרשה לפנסיה, והסכום נטו שצפוי להשאר לפרילנסר הממוצע בסוף החודש צפוי להיות כ- 6,000 ש"ח. קצת יותר משכר מינימום, עבור אינספור שעות עבודה שהם צריכים להשקיע.
אז מה הפתרון? זה מתחיל בשינוי תודעתי קטן אך קריטי: יש פרילנסר ויש בעל עסק. אלו שני דברים שונים לחלוטין, וכל עצמאי צריך להחליט מיהו.
פרילנסר vs בעל עסק: מה הסטייט אוף מיינד שלך?
כמאסטרית ב-NLP אני רואה מדי יום את העוצמה שיש לשינויים במחשבה על האמונות המגבילות שלנו והסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו – הדברים שיקבעו איך החיים שלנו נראים. לכן, הפעולה הראשונה שחייבים לעשות היא לשנות את ההגדרה העצמאית. כי למרות שגם הפרילנסר וגם בעל העסק רשומים במס הכנסה, ההבדל התפיסתי בין השניים עצום:
פרילנסריםנותנים שירות לפי החוקים ולוח הזמנים שהלקוח מכתיב, בדומה ליחסים בין שכיר ומעביד.בעל עסקאולי יתן שירותים דומים, אבל הוא יתווה את הדרך, לא הלקוח: הוא יגדיר עלויות ולוחות זמנים, יציג אותם כקבוע ללקוח, וכך יגרום למקבל השירות להיות כפוף לתנאים שלו במקום להפך. לא מתאים ללקוח? אין בעיה, הוא כנראה לא הלקוח הנכון עבורי, לא חייבים לעבוד יחד. יבואו לקוחות אחרים שמתאימים לי.
פרילנסרהוא one man show שעושה הכל: מתקשר עם הלקוח, גובה תשלומים, משווק, נפגש… ואם יש זמן פנוי גם יספיק לבצע את העבודה שלשמה נשכר.בעל עסקמבין שעשר אצבעות לא מספיקות כדי לבנות חברה משגשגת. הוא ימצא את האנשים שיעזרו לעסק להתפתח: ספקים, עובדים, שותפים… יש לו חזון. הוא מוצא את האנשים הנכונים כדי להוציא אותו לפועל.
פרילנסרנותן ללקוח להגדיר לו מה הוא רוצה, ומוציא לפועל את הבקשות שלו.בעל עסקמבין מה הלקוחבאמתצריך, ומוכר לו פתרונות שעונים על הצרכים – לאו דווקא הרצונות.
פרילנסרמגיב לדרישות והבקשות שמגיעות לאינבוקס ללא הרף. הוא בעומס עבודה תמידי, באיחור כרוני במועדי הגשה, ולא מצליח להשקיע זמן בפיתוח העסק.בעל עסקיוזם. הוא עובד לפי לוח זמנים שיצר ומתאים לצרכיו, שמאפשר לו לתת שירות וגם לפתח את העסק. הוא זוכר למה פתח את העסק מלכתחילה, ועובד כדי להגשים את חלומותיו.
אז איך עושים את זה? איך מפסיקים להיות פרילנסרים ומתחילים להיות בעלי עסק?
כמו כל הדברים הטובים, גם כאן מדובר בתהליך. שינוי תודעתי מתאפשר בעזרת קצת הכוונה ועבודה פנימית. זה מתחיל בהחלטהשכל פרילנסר צריך לקבל: "אני מוכן להיותבעל עסק ומנהל, לא רק עוד פועל בעסק שלי."
במקביל, יש לזכור שרוב האנשים לא נולדו עם הידע לנהל עסק. עם ייעוץ עסקי איכותי אפשר לרכוש ידע ניהולי, שיווקי ומכירתי. ידע זה מאפשר להקפיץ את העסק ולהגדיל רווחים באופן משמעותי, באמצעות יצירת מכונה שיווקית שתזרים לקוחות באופן קבוע, שיפור יכולות מכירה, וניהול זמן טוב יותר.
טל שלמון-צעידיהיא יועצת עסקית שיווקית אשר מתמחה בפריצת גבולות של פרילנסרים לקראת השלב הבא בעסק.