"ההורים תמיד צודקים כשהם מקשיבים לתחושת הבטן שלהם" // שחר דרעי ושרון פרי
שחר ושרון, קלינאיות תקשורת ובעלות מרכז “מִילָלִי” לאבחון ולטיפול, בראיון קולח ושוטף על הדברים שהורים לילדים הסובלים מקשיי דיבור ותקשורת חייבים לדעת
מי: שחר דרעי (נשואה לאביחי + 3)
…….שרון פרי (נשואה לאביב + 3)
בעלות: מרכז “מִילָלִי” לאבחון וטיפולי שפה ודיבור
פעילות: קלינאות תקשורת
מיקום: רמת גן, השורה 9
היי שחר ושרון, כיף לארח :-}. ולפתיחת הראיון, תספרו לי בבקשה על החיבור שלכן לעולם קלינאות התקשורת, ולהחלטה לשתף פעולה ולפתוח ביחד את “מיללי”. קצת נוסטלגיה בבקשה.
שרון: “הסיפור שלי עם עולם קלינאות התקשורת התחיל מהצד השני – בילדותי סבלתי המון מדלקות ונוזלים באוזניים. ועברתי שני ניתוחים באוזן התיכונה. הגעתי לתחום הזה מנקודת כאב אישית שלי כילדה לקוית שמיעה שחוותה המון קשיים תקשורתיים וחברתיים. להיות מטפלת זאת שליחות מבחינתי. לעזור לילדים קטנים להשתלב חברתית בצורה טובה יותר, להיות מסוגלים ללמוד בכיתה כמו כולם ולא לפתח פערים לימודיים. אני רואה את עצמי בכל מטופל וזאת זכות עצומה מבחינתי 🙂 אני מזדהה עם המטופלים שלי ואני יודעת מה הם מרגישים. אני לגמרי שם.”
שחר: “האמת שלי לא היתה זיקה מיוחדת לעולם הזה של קלינאות תקשורת. אין לי איזה סיפור אישי שקשור לתחום ולא באמת הכרתי את צמד המילים הזה בצעירותי. עשיתי פסיכומטרי והגעתי לשלב שאני צריכה ללמוד משהו, וענף קלינאות התקשורת היה נראה לי מעניין, מאוד התחברתי לרבגוניות שבו. ותוך כדי הלימודים התאהבתי במקצוע לגמרי. אני כל הזמן אומרת לבעלי “ביי אני הולכת להציל חיים.” אני באמת מרגישה שזה מה שאני עושה. תקשורת ושפה זה גיים צ’יינג’ר במיוחד אצל ילדים. עם סיום הלימודים רציתי לפתוח קליניקה והבנתי שאין מצב שאני עושה את זה לבד, והטלפון הראשון היה לשרון, שאנחנו חברות עוד מימי הלימודים באוניברסיטת תל אביב. הקמנו ביחד את המרכז הטיפולי שלנו “מיללי” והקשר בינינו התחזק וגדל, מבחינה מקצועית ואישית כאחד.”
מתי מומלץ להגיע עם הילד לאבחון וטיפול אצל קלינאית תקשורת? מהו הסימן להורה לעשות את הצעד הזה?
שרון: “כשההורה מרגיש בתחושת בטן בצורה הכי אינסטקטיבית שיש איזה משהו עם הילד – זה הזמן לבדוק ולבחון. אם משהו לא מסתדר להורה, אם יש שוני בין הילד לבין שאר הילדים בגן. ההורה תמיד צודק. וכשיש ספק אין ספק. דבר ראשון לבדוק ולבצע אבחון, ומקסימום לקבל הדרכה קטנה והכל יהיה בסדר. הטענה הכי נפוצה של הורים היא שלילד אין אוצר מילים רחב והוא מדבר בדלות, או שהוא לא מובן. זה יכול להיות על רקע תקשורת, על רקע הבנה, על רקע הבעה, זה מגוון סופר רחב.. קורה אפילו שהרבה פעמים הבעיה היא בכלל בעיית שמיעה שההורים לא חשבו על הכיוון הזה. הבעיה יכולה לשבת על המון המון סיבות והתפקיד שלנו הוא לזהות ולאבחן ולטפל.”
מה אנשים לא יודעים על קלינאיות תקשורת?
שחר: “אנחנו לא רק משחקות עם הילד!. משחק הוא כלי לביצוע הטיפול. לכל דבר שאנחנו עושות בחדר יש משמעות. אנחנו תמיד רוצות להשיג משהו וחותרות למטרה מסוימת. מדובר בעבודה קשה ויצירתית שמצריכה המון רגש ועיניים חדות וחמלה כמובן. האתגר הוא ליצור ולקבל שיתוף פעולה מהילד, לגרום לו להנות כשאנחנו נוגעות בנקודות הכאב הכי קשות. קלינאיות תקשורת הן גם מאבחנות וגם מטפלות. מרגע שהאבחון נגמר מהות המפגשים היא טיפול וקידום. כל דקת טיפול היא סופר משמעותית ועצימה.”
איך אפשר לזהות בין ילד שהוא “לייט בלומר” לבין ילד עם בעיות התפתחותיות?
שחר: “זאת שאלה מאוד גדולה וזה בדיוק התפקיד שלנו, של אנשי המקצוע. לדעת להגיד להורה שהכל בסדר עם הילד ושאין בעיה מהותית ,פשוט קצב ההתפתחות שלו קצת איטי. ולדעת לזהות מתי הפער הוא איכותני ובנתיב אחר.”
שרון: “לנורמה ולמה שתקין יש טווח מאוד מאוד רחב, יש ילד שיכול להגיד בגיל מסוים 5 מילים וילד אחר באותו הגיל יכול להגיד 30 או 40 מילים וזה עדיין יהיה תקין. ולכן כשהורים משווים בין הילד שלהם לאח הגדול או לשאר הילדים בגן, זה משהו שצריך לבצע בצורה מקצועית באמצעות הערכה של קלינאית תקשורת. יש לנו את היכולות להבחין מתי הילד נמצא בטווח הנורמה ומתי נדרשת התערבות טיפולית.”
מהי הטעות הנפוצה ביותר שהורים עושים כשהם מנסים ללמד את ילדיהם לדבר?
שחר: “הורים ששואלים את הילד “מה זה”, ו”תגיד”. שני הביטויים השנואים עלי. לא להגיד לילד “תגיד תות” ו”תגיד אוטו” – אם המטרה היא לגרום לילד להגיד “תות”, אני מביאה תות וקרש חיתוך ואני אומרת לילד “תראה איזה תות, בוא נחתוך את התות, בוא נטעם את התות.” ככה אנחנו מלמדים את הילדים מילים ולא חושפים אותם לדרישה שפוגעת בהם ומורידה להם את הביטחון. זאת הרגשה נראית שבוחנים אותך כל היום. אנחנו מדריכות הורים ומדברות המון על התקשורת בינינו לילדים. הדרכת הורים היא חלק בלתי נפרד מהטיפול.”
שרון: “אם ההורים מוטרדים או בלחץ הילד מרגיש את זה. אם יש חשש יש להגיע לקלינאית תקשורת, דבר ראשון בשביל להבין אם הלחץ הזה מוצדק ושחס וחלילה לא גורמים נזק לילדים. הדינמיקה הזאת של הורה לחוץ ובפאניקה מול הילד היא לא בריאה והילד מרגיש את זה – מה שגורם לו עוד יותר לא לשתף פעולה ולהסתגר. דבר שמחזק את בעיות התקשורת ושיבושי השפה. לפעמים הורים מחמירים בעיות מסוימות בניסיון לפתור אותן.”
כמה השפעה לדעתכן יש למסכים ולהתקדמות הטכנולוגית להתפתחות השפה והדיבור, בקרב ילדים ואפילו מבוגרים?
שחר: “העובדה הפשוטה היא שמסך בא על חשבון אינטראקציה אנושית. המשוואה היא פשוטה – יש לנו 24 שעות ביממה. אם אני רואה מסך ואני לא באינטראקציה אני מפסידה תקשורת. לא משנה איזה תוכן הילד/הנער/המבוגר צורך. מה שזה לא יהיה זה על חשבון אינטראקציה. האינטראקציה הזאת היא נגזרת של כישורי השפה והדיבור והתקשורת. ואצל מבוגרים מדובר על איבוד והיחלשות היכולות האלה. כמובן שיש לחוסר התקשורת האנושית תופעות נלוות של בעיות רגשיות וביטחון עצמי.”
שרון: “אפשר לראות היום בהדמיות מוח באופן מאוד ברור ומובהק שהחשיפה למסכים מעוררת את המוח בצורה מאוד לא יעילה. המוח גדל ומתפתח בצורה לא אופטימלית. והורים לילדים קטנים חייבים להיות בבקרה לזמן המסך של הילדים ולתוכן אותו הם צורכים. מתחת לגיל שנתיים אסור לחשוף בכלל! ומעל גיל שנתיים לזמן מוגבל של עד חצי שעה ביום, וככה יש עליות קטנות בכל שנה. חשוב מאוד להתייעץ ולדעת מה המגבלות ולשמור עליהן כמובן. אנחנו מבינות לגמרי כמה הורים צריכים את הכמה דקות האלה לעצמם אבל זה חייב להיות בצורה מבוקרת ובשליטה.”
איך קלינאית תקשורת ניגשת לילד קטן בטיפול תקשורתי? תרחיבו קצת על התהליך מול הילד בבקשה.
שרון: “השלב הראשון והמרכזי הוא יצירת קשר ובניית אמון. ילדים חייבים להרגיש בטוחים. בלי הגורם הזה לא נוכל להשיג את מטרות הטיפול. אסור לילדים להרגיש בלחץ או במבחן, הם חייבים להרגיש שהם יכולים לבטוח בנו ואז הם נפתחים אלינו וככה אנחנו יכולים להשיג כל מטרה. בגלל זה גם הטיפול בנוי על משחקים ועל קשר אישי. לפני הטיפול אנחנו שואלות את האמא בטלפון איזה משחקים הילד אוהב ובטיפול עצמו הפעילויות יהיו באמצעות כלים שמותאימים בצורה ספציפית לילד ומגרים אותו.”
שחר, הבנתי שיש לך סיפור מאוד מיוחד – את הצלחת למנוע ניתוח לילדה קטנה שקיבלה אבחנה רפואית שגויה. תרחיבי בבקשה מה קרה שם.
שחר: “הגיעה אלי ילדה שהיתה מומדת לניתוח להסרת שקד שלישי. ילדה קטנה שעוד לא בת שנתיים. היא באה על רקע מובנות דיבור ירודה בעקבות גוון חריג בדיבור שהיה נשמע לא טבעי. הצלילים שלה באו מאזור האף. כשהיא נכנסה אלי לקליניקה ושמעתי את זה אני ישר זיהיתי שאלה לא הצלילים שמתאימים לניתוח הסרת השקד והבנתי שמשהו לא תקין. ישר ביקשתי את הטלפון של המנתח והצלחנו ליצור איתו קשר. הסברתי לו מה שמעתי ומה אני חושבת, ואותה השנייה הוא אמר לי “שחר אני לא מנתח אותה”. התבטל הניתוח, ותוך כמה חודשים ספורים בטיפול, הילדה המתוקה הגיעה למצב שהיא מדברת מהמם והבעיה נפתרה. מדובר היה בניתוח בהרדמה מלאה, מסוכן במידה מסוימת, שבזכות ערנות וחוות דעת נוספת שלי בתור קלינאית תקשורת הצלחנו למנוע. ניתוח שלא היה לצורך בלי שום ספק.”
האם גם מבוגרים מגעים לקלינאית תקשורת?
שרון: “הטיפול אצל מבוגרים הוא בד”כ על רקע של דחיקת לשון, בעיות דיקציה ומבטא, והפרעות קול וטונציה. קלינאיות תקשורת מטפלות גם במבוגרים שעברו אירוע מוחי לצורך העניין. ועוד דבר – אנחנו פוגשות הרבה פעמים בעיות דבור פשוטות יחסית אצל אנשים בוגרים. בעיות שטיפול מוקדם היה יכול להקל עליהם הרבה מאוד שנים“
מקרה מצחיק שקרה לכן עם מטופל מסוים?
שחר: “הגיע אלינו פעם רופא בן 34 שה- ר’ שלו לא הייתה לטעמו, ומסתבר שכל מילה שנייה ברפואה כוללת את האות ר’ (תרופה, ראש, גרון, ברך, כדור) והרופא הזה השתגע מזה והחליט שהוא חייב לטפל בזה. וזאת היתה שיחה מאוד מצחיקה.. השימוש באות ר’ ברפואה הוא יוצא דופן והדבר פשוט חירפן אותו! והוא בא לטיפולים ותיקן את הר’ שלו והוא עד היום מודה לנו. ממש מערכון.”
עצה קטנה ופרקטית להורים צעירים שיכולה לחזק את התפתחות הדיבור אצל הילד.
שרון: “אנחנו הרבה פעמים אומרות להורים לגרום לילדים להפעיל יותר את הלסתות שלהם, כדי שהלסת תתפקד ותתפתח בצורה נכונה וטובה. העצה היא לא לחתוך את הירקות והפירות בצורה מאוד עדינה וקטנה. תנו ללסתות הילדים לעבוד,כמובן שבהתאם ליכולות שלהם”
שחר: “איברי האכילה הם איברי הדיבור. אפשר לאמן את הדיבור דרך אכילה. ילד קטן שאוכל רק אוכל טחון – הלשון שלו שמוטה למטה והאוכל מחליק לו לתוך הגרון בלי שום מאמץ. כשנותנים לילד לאכול בצורה יותר חיה וגולמית, הלשון תזוז, הלסת תזוז, השפתיים ייסגרו וזאת עוד דרך שיכולה לעזור לחזק את הדיבור.”