טיים אאוט timeout

רק לא גפילטעפיש: מאכלי ראש שנה מרחבי העולם

| מאת: סיון שיקנאג'י

לא רק בישראל חוגגים את החלפת השנה. התאריך אמנם לא אותו תאריך, אבל ברחבי כל העולם ישנם מסורות הנוגעות בראש השנה שלהם, משקה בוער, מאפה עם מטבע וההאגיס האגדי

  • https://static2.timeout.co.il/media/2014/09/sizes/shutterstock_8136694_H_wo_680_382.jpg
האגיס. צילום: shutterstock

"שנה הלכה, שנה באה", איזה סיבה טובה יותר יכולה להיות לחג? ובאמת, במרבית החלקים בעולם תחילת השנה החדשה מבשרת על התכנסות משפחתית קרבה. איחוד מרגש של דודים ודודות, שאלות חטטניות בסגנון "מה עם חבר?", שעות נוספות בקניונים ואז חופש. ויש גם מנהג אחד שמתקיים אצל כולם, ללא הבדל דת, גזע או מין – ארוחת חג. אם חשבתם שראש השנה היהודי זה תיק קולינארי, אז הנה כמה מאכלים מסורתיים לראש השנה במדינות שונות בעולם.

יפן/ מוצ'י

ראש השנה היפני – אושוגוצו – לא רק נשמע כמו אוטו חדש אלא גם מריח כך. המוצ'יב הוא עיסת אורז צפופה ודביקה שהדרך היחידה לתאר אותה היא עיסת גומי. זה מאכל טבעי ויחסית בריא שמגיע בצורות שונות – אפשר לטגן, לאפות או לצלות אותו על הגריל. בערב החג יושבים בני המשפחה יחדיו וכותשים את העיסה כשלפי השיטה המסורתית אחד דופק בפטיש ואחר מערבב את האורז, דבר שיכול לחסוך שיחות סרק לטובת ריכוז נדרש. ל"מוצ'י" יש גם שימושים דקורטיביים, דבר שאמור להדליק נורה אדומה לגביו – איזה אוכל הוא קישוט? את המוצ'ים צובעים בצבעים שונים ומפסלים לשני כדורים מעוכים (מעין עוגות), אחד גדול, אחד קטן יותר, ומניחים עליהם תפוז או מנדרינה, מה שבסופו של דבר נראה כמו איש שלג. היפנים מאמינים שהמאכל הוא גם מטאפורה לחיים – ככל שהמוצ'י נמתח כשנוגסים בו, כך ימתחו חיי הנוגס. ובפן הפחות מטאפורי – כל שנה מתים בממוצע כעשרה אנשים מחנק שנגרם מאכילת מוצ'י.

מוצ'י. צילום: shutterstock

מוצ'י. צילום: shutterstock

גרמניה/ Feuerzangenbowle

ה- Feuerzangenbowle, או בתרגומו המילולי "מלקחי האש", הוא משקה גרמני מסורתי שנהוג לשתות בערב ראש השנה או בחג הכריסטמס. כן, הגרמנים הלכו על קונספט אחר של ארוחת חג – לשתות אלכוהול והרבה. אבל אל תזלזלו בהם, הם יודעים לאיית Feuerzangenbowle. את המשקה מכינים בדומה לפונדו – מניחים חרוט סוכר ספוג ברום על כלי מיוחד תחת להביור, הטיפות שמטפטפות פנימה מתערבבות עם פונץ של יין אדום, תפוזים, לימון ותבלינים כמו קינמון וציפורן. טקס הכנת ה- Feuerzangenbowle חשוב מאוד למשפחה הגרמנית המסורתית והוא כולל ישיבה סביב קערה מחוממת ושתיה מספלים כדי לשמור על הסוכר נמס וחמים. המפגש הזה משמר את חווית ה-Gemütlichkeit, שאמנם נראית כמו כאילו מישהו ישב לנו על המקלדת, אך משמעותה אווירה קלילה, קהילתית ונינוחה.

והנה משהו מעניין על המשקה עם השם המוזר – בכל שנה מתקיים טקס Feuerzangenbowle מסורתי בעיר טוביגן שבדרום גרמניה, שם צופים בעובדים יוצקים רום רותח אל תוך מגדל ענק של סוכר התלוי תחת בור נוסף של יין. עוד עובדה מעניינת – אף אחד עד היום לא הצליח להגיד Feuerzangenbowle בלי לירוק.

ארה"ב/ Eggnog

ואם אנחנו כבר מדברים על משקאות לחג אז לא כדאי שנפסח על המשקה האמריקאי המפורסם, ה-Eggnog. אתם יושבים? קבלו: זה ליקר ביצים. זה הכול. את ה-Eggnog שותים האמריקאים בחגים מיוחדים כמו כריסטמס או השנה החדשה. האגדה מספרת שה-Eggnog נולד כמשקה לבני אצולה אנגליים בלבד, מסתבר שביצים וחלב היו מצרכים יקרים בתקופה שמחוכים ובד משי היו הגיוניים. הברנדי, אגב, היה קצת פחות יקר. עם הזמן התגלגל המשקה החורפי לארה"ב והמחוכים הלכו ונעלמו בעוד מחירי האלכוהול עלו ובמאה ה-19 הברנדי התחלף ברום קריבי. זה נשמע אקזוטי, אבל זה רק זול. ועוד דבר מעניין על Eggnog: שתי מאות לפני כן, באיזה כפר פולני נידח, סבתא יהודייה מוציאה פטנט על תרופה שתגעיל את היהודים דורות אחר כך, הגוגל מוגל. אותו משקה בדיוק.

יוון/ vasilopita

במקום שבו שוברים צלחות ידחפו גם מטבעות לתוך אוכל. ראש השנה היווני מסמל גם את יום מותו של בזיל הקדוש, שמי שאהב את פיית השיניים יאהב גם אותו. מסתבר שוואסיל היה חתיכת קדוש ונודע בזכות העזרה שלו לעניים. לפי היוונים, עד היום הוא מגיע לביקורים בערב ראש השנה ודוחף לילדים מתנות לנעליים. הוואסילופיתה הוא בעצם מאפה. בחלק מהאזורים הוא נעשה בדומה לעוגת שמרים ובאחרים כמו לחם. במאפה המיוחד נהוג להטמין מטבע, כשהרעיון הוא שמי שמוצא את המטבע בפרוסה שלו יזכה למזל בשנה הקרבה, בהנחה שהוא לא מת מחנק לפני כן. מה שמיוחד בוואסילופיתה זה הטקס המשפחתי שסובב אותו. את העוגה/לחם חותכים לפי סדר קבוע: הפרוסה הראשונה לוואסיל הקדוש, השנייה לבן המשפחה הבכיר ביותר ואז לפי סדר יורד, ממש כמו בקידוש. לאחר שסיימו בני המשפחה עם הפרוסות שלהם, נהוג לחתוך פרוסה נוספת לעניי העיר ואחת אחרונה לחיות הבית. לא מצאנו הנחיות לגבי הטמנת המטבע, אבל סביר להניח שיש כמה כלבים שמסתובבים עם טיפת מזל וחסימת מעיים ברחבי יוון.

סקוטלנד/האגיס (Haggis)

מה כבר אפשר לצפות ממאכל עם שם של חיתול? ההאגיס עשוי מחלקי כבש מתובלנים, לב, כבד וריאות, שמתבשלים בתוך הקיבה של אותו כבש, אך את הגרסה המודרנית של המאכל מבשלים כיום בתוך מעטפת של נקניקיות. את ההאגיס מגישים יחד עם מחית לפת או פירה והסקוטים נוהגים לאכול אותו בערב ראש השנה לצד ויסקי סקוטי וכפי הנראה, במבטא של מל גיבסון. חוץ מאכילת חיתולים, הסקוטים המסורתיים (בעיקר בכפרים) ידועים במגוון רחב של טקסים ומחוות נחמדות לכבוד ראש השנה. למשל, הבערת חביות זפת וגלגול שלהן לאורך הכפר כסמל לשנה שעברה או שריפה של דמות אישה שנקראת "אולד-ווייף" (the Aulde Wife) – האישה הישנה, זו שמסמלת את השנה שעברה. בחצות הלילה, כשנכנסת השנה החדשה, כולם אוחזים ידיים לבושים קילטים ושרים את השיר המסורתי Auld Lang Syne. ההאגיס נעשה למאכל הלאומי של סקוטלנד לאחר שהמשורר רוברט ברנס כתב עליו שיר בשנת 1787. אגב, יום הולדתו של רוברט הוא בעצמו חג לאומי בסקוטלנד ונהוג לאכול בו, נחשו מה? האגיס.

האגיס. צילום: shutterstock

האגיס. צילום: shutterstock

קוריאה/ Tteokguk

הקוריאנים הם ללא ספק המגניבים ביותר מכולם ולא בגלל ה- Tteokguk שלהם, מעין עוגיות אורז שצפות בתוך מרק. בערב ראש השנה כל המשפחה לובשת 'האן-בוק' מסורתי עם כיסים מלאים בכרטיסי ברכה שנכתבו מבעוד מועד ומתכנסת לאירוע משפחתי מיוחד. הצעירים קדים למבוגרים שקדים לזקנים וכן הלאה וכולם יושבים לאכול יחד. הקוראנים מאמינים שבכל פעם שהם אוכלים Tteokguk הם מוסיפים שנה לחיים שלהם. לאחר הארוחה כל המשפחה יוצאת יחד אל הרחוב (או חוף הים) לראות את השמש העולה. זה חשוב עבורם בגלל האמונה שמי שישן בערב ראש השנה, יתעורר עם גבות לבנות. ראש השנה אצל הקוראנים הוא גם יום ההולדת הקולקטיבי שלהם. לאחר סיום אכילת ה-Tteokguk מוסיפים שנה לגילו של הילד. רעיון גאוני! תחשבו על כמות הריבים שנחסכים בשנה על ימי הולדת שנשכחו.

אוהבים קפה? יש לנו כמה שאלות בשבילכם»

הטבות וחוויות בלעדיות מחכות לכם בניוזלטר Quality Time.

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: f2fadbfc0df0