להתנהג כמו רומאי: נחלת בנימין צריכה בר איטלקי. עכשיו יש לה

כמו הביטוי the gift that keeps on giving, כך רחוב נחלת בנימין לא מפסיק להמציא מקומות חדשים. אינפלציית המסעדות (ובמיוחד הברים) אינה מאיטה את הקצב. עד כה ספרנו לאחרונה את נואמה הנהדרת שנפתחה לאחרונה, בר אויסטרים שאמור להיפתח בסמוך לה, בר היין־מעדנייה־פטיסרי Brava Gente, לאונג' בר גדול שבתהליכי הקמה היכן שעמד בעבר סניף טיב טעם, עוד בר מבית AKA44 שקורם עור וגידים באזור, ומסעדת שילה שעוברת אף היא לסביבה. רוב האקשן מתרכז במקטע הרחובות גרוזנברג ואחד העם, אך גם השוליים הרחוקים יותר מתעוררים – בשבוע שעבר נפתח במדרחוב הוותיק Rosso, בר איטלקי קטן ומזמין, בדיוק לימי האביב הקצרצרים בעיר.

>> ככה פשוט: 22 מסעדות הקז'ואל דיינינג הכי טובות בתל אביב

רוסו הוא התחנה האחרונה לפי שעה במסלול של המסעדן אריאל חביב. לפני שנים רבות הוא הקים את מסעדת בלזק המוערכת באשדוד, ואת בר אוכל בשוק הכרמל, וכיום הוא עדיין מחזיק בשותפות ביווניה ובשופוני. את הבר האיטלקי החדש הוא מיקם בנחלת בנימין, מחוץ לטריטוריה הטבעית בשוק הכרמל.

"הקורונה חתכה את הפעילות ומאז השוק לא רק שלא מתאושש, אלא הולך אחורה", מסביר המסעדן על ההתרחקות (גם אם הקטנה) מהכרמל. "הוא הרבה פחות נקי ותכניות השיפוץ מתעכבות. באינטרנט אפשר למצוא ידיעות משנת 2013 על תחילת העבודות וכלום לא זז. הבנתי שהשוק מידרדר ושואב אותי. כמה פעמים בדקתי נכסים וזה לא הסתדר, ואמרתי שאולי טוב שכך. במקום זאת בחרתי לזוז קצת הצידה ולעשות מעין טאפאסיה איטלקית, מקום פשוט ולא מתיימר של דרינקים ומנות קטנות".

את מוצאו של המקום אפשר לזהות מרחוק – כיסאות קש קלועים באדום לבן, צמחייה ופרגולה ירוקה מסמנים את שילוב הצבעים שאי אפשר לטעות בו. שולחנות עגולים קטנים הוצבו על המדרכה, ותצוגת בקבוקי אלכוהול מרשימה מאחורי הבא מתפקדת כהצהרת כוונות שקוראת להשתכר ולהתנדנד את שארית המדרחוב. החלל הפתוח חמים ומזמין, ומעודד ספונטניות, כפי שניתן לראות בכל פעם שעוברי אורח מציצים פנימה, נשבים בקסם, ובלי לחשוב יותר מדי מאתרים שולחן פנוי.

התפריט תומך באווירה הלא מעונבת ומציע משקאות בסגנון איטלקי – שפריצים, סוגים שונים של נגרוני – מקלאסי ועד נגרוני מזקל, וכמובן עם קוקטיילי הבית, הקרויים בהתאם de la casa – למשל Italian Lover (מזקל, אפרול, אשכולית אדומה) ו-Last Word (ג'ין טנקרי, שרטרז ירוק, מרסקינו). תפריט היינות מתרכז בעיקר בעולם הישן – איטליה, צרפת וספרד, עם ייצוג נאה ליינות ישראלים. "בחרתי יינות שאפשר לתמחר במחיר הוגן ושעונים לחתך האוכלוסייה שעובר כאן, אבל אנחנו לא בר יין. אמנם יש לנו רשימת יינות יפה אבל הקוקטיילים הם העניין", מחדד חביב את הבידול של רוסו מכל ברי היין שמציפים את הסביבה.

מפאת אילוצי מיקום ורישוי, תפריט האוכל מתמקד בעיקר במנות בר קטנות – לחם וחמאה מלוחה ("נתי שפריר, השף של בלזק לשעבר, מתמחה כיום באפייה ומכין לנו את הלחם"), פרושוטו מלון קלאסי, טרטר דג ים, ארשיקו רומאי צרוב ברוטב לימון פורמזן, ובוראטה עם עגבניות צלויות ואנשובי. בין לבין מסתננות כמה מנות חמות – למשל לינגוויני רוסו, או שרימפס בחמאה חומה עם שאלוטס וקרם פרש, שמוגשים עם לחם קלוי לניגוב הרוטב עד לטיפה האחרונה, ובהחלט יש סיבה לנקות את הצלחת.

את המטבח מאייש שף יוצא מאיר אדוני עם יד טובה בתיבול, שאינה מתקמצנת במלח ופלפל גרוס. המחירים כמקובל בשוק – 98-24 ש"ח לאוכל, 40 ש"ח בממוצע לשפריצים ויין, וכ-50 ש"ח לנגרוני וקוקטיילים. באפריטיבו (20:30-18:30) הדיל משתלם עוד יותר, כששפריצים ומספר מנות מתומחרים ב-27 ש"ח בלבד. כשמזג האוויר ימשיך להתחמם ישולבו בתפריט עוד מנות על בסיס דגים ופירות ים, ושעות האפריטיבו יוקדמו, בתנאי שיימצא הון אנושי להפעיל אותן, כי כדברי חביב "כוח אדם הוא הבעיה העיקרית של מסעדות כרגע. כשזה ייפתר נוכל לרוץ קדימה". ובכן, אנחנו אמנם לא עובדים במסעדנות, אבל יש לנו כוח אדם לשתות כמה שיותר. לא יודעים איך, אבל אנחנו בטוחים שזה יכול לעזור.
נחלת בנימין 18, ראשון-חמישי ושבת 18:00-01:00, שישי סגור