המקום הבטוח שלנו: סצינת הטכנו בתל אביב מצאה נוסחה מרפאת

בשבועיים האחרונים אנחנו רואים איזשהו מצב של התכוננות לשגרת מלחמה מסוג שהיא. השגרה בהחלט כואבת, וכולנו מנסים לנרמל את העובדה שצריך להמשיך, על אף שמתנהלת מערכה צבאית ממש מעל הראש שלנו. גלריות מנסות לפתוח באופן מצומצם, כך גם בתי קולנוע, מסעדות וחנויות. כולם מנסים להתאושש, עד כמה שאפשר. ועכשיו גם חיי הלילה מרימים את הראש, ומנסים להבין איך ליצור מרחב מכיל ונעים עבור כולנו, שיוכל להוות מקום בטוח ומכבד, ועדיין לספק את מה שחיי לילה תמיד מספקים: מפלט, קהילה, ריטואל ושחרור.

תרבות חיי הלילה בתל אביב תמיד הייתה קשוחה ומומרצת במיוחד, אבל הפעם לוקחים צעד אחד אחורה, ומתפרקים. צחי סוזנה, ממייסדי הליין פאקוטק, החליט לפתוח ליין חדש בשם "Safe Zone" עם מגוון די.ג׳יים – ביניהם דימה פיקס, אנה הלטה, נורי ליזאראגה, סוזנה עצמו ואלעד שוורץ – שאמור לספק מרחב שכזה.

"הרגיש לי שיש צורך של אנשים להיפגש ולעשות דברים שהם אוהבים", הוא מסביר לנו על מקור הרעיון. "צורך אנושי כזה. יצא לי לבקר בשבועות האחרונים בצימר ובאוגנדה, שניהם עבדו כבר מהימים הראשונים אחרי ה-7 באוקטובר. הצימר הוא מקלט, והאוגנדה עבד במתכונת מצומצמת, אינטימית ופמיליארית. כשראיתי את האנשים – ההרגשה הזו גדלה והתחדדה. במקום לשבת כל היום מול חדשות ורשתות חברתיות, יותר נכון עבור הקהילה להיפגש, להתחבק, לדבר ולחלוק תחושות".

"בן אדם הוא יצור קהילתי ושבטי", ממשיך סוזנה. "למוזיקה יש חלק משמעותי בקהילתיות והשבטיות. האדם הקדמון יצר מוזיקה וחלק אותה יחד, אם בטקסים או סביב למדורה בנגינה, ריקוד ושירה. המוזיקה והריקוד איחדו את הקהילה, והיו חלק מחיי האדם, לא בהכרח באירועים משמחים. לי זה היה טבעי ואינטואיטיבי לעשות מפגש שישלב גם תקלוטים ואולי ריקודים. היה חשוב לי שהוא יהיה במרחב מוגן, וקראתי לו "סייף זון". בסופו של דבר זו גם התחושה באירועים – מרחב בטוח לא רק פיזית, גם רגשית".

איך נראים האירועים שלכם? 
"האירוע הראשון היה בג'ימבורי. מרתף עם קירות בטון וחצר נעימה. הוזמנו אליו רק חברים אישית. בהודעה כתבתנו: 'בחמישי ניפגש לדבר, להתחבק, לשמוע מוזיקה ואולי גם לרקוד'. באירוע הראשון רוב האנשים היו בחצר, דיברו אחד עם השני. באמת הורגש הצורך במפגש אנושי אחרי שהרבה זמן. מעטים ירדו למרתף לרקוד, וכן הורגש הצורך הזה גם לפרוק אנרגיות בריקוד, אבל זה הרבה יותר קרה באירוע השני שהיה במרץ 2, שגם בו יש מקלט".

רקדתם עם דמעות בעיניים?
"אני אישית תקלטתי עם דמעות בעיניים. הרגשתי אצל הרבה אנשים בקהל שהם התרגשו והתחברו מאוד עמוק. הרבה פנו אליי וכתבו לי אחרי האירוע כמה זה עשה להם טוב וכמה הם היו צריכים את זה".

יהיו מי שיגידו שזה לא הזמן למסיבות, גם אם הן לא ממש שמחות.
"מוזיקה מרפאת. גם למי שמנגן וגם למי שרוקד. מי שלא מרגיש לו שזה הזמן, זה לגמרי מובן. אבל לא הייתי מגדיר את זה כמסיבה. יותר כמפגש. לי הייתה תחושה של מיני-רייב, תחושה כמו שחוויתי כשהתחלתי להפיק אירועים, עם אווירה וקהל מגוון מכל הסוגים והגילאים. אבל עם משהו נוסף שקשה לי להגדיר. מול הרוע בעולם יש טוב. אמנות ומוזיקה שהיא הנעלה באומנויות, היא אולי הדבר הטוב ביותר שהאדם עשה ועושה. את הטוב הזה צריך להוציא ולחלוק".

איזה שינוי יצטרכו לעבור עכשיו חיי הלילה במין שגרת מלחמה כזאת, לדעתך?
"יכול רק להעיד על עצמנו – אני מרגיש שנוצרה פורמולה חדשה לתרבות חיי הלילה. אם זה באווירה ובתחושה של הקהל והדי.ג'ייאים, ואם במחירים הסמליים בכניסה ובבר".

מוזיקה שמחה פחות מתאימה כרגע, טכנו קודר וקשוח יכול להיות מלחיץ. איך רוקדים עכשיו? מה מנגנים?
"בפאקוטק תמיד היינו אקלקטים. כדי.ג'י אני אוהב לבנות סיפור, ולקחת את המאזין והרוקד למסע. אחרי 25 שנים, מה לנגן ומתי זה משהו שהוא כבר אינטואיטיבי אצלי. יצא לי בימים האחרונים להקליט סט לרדיו בקלן גרמניה שפנו אלינו שנקליט להם סט כתמיכה בישראל. בלי שתכננתי, כשהקלטתי אותו חוויתי הרגשה שאני חולק את כל הדרך שעברתי כדי.ג'יי ומפיק מסיבות. היה לי מין פלאשבק למסיבות טבע, שהן היו הראשונות שהפקתי, יחד עם מחשבה על מסיבת הטבע ברעים. הייתה תחושה שהסט הוא בשבילם. בשני האירועים שעשינו הייתה אנרגיה של לנגן עמוק, מרגש ומחבק וגם תחושה של פורקן".

וחוץ ממוזיקה, מה מכניס לך קצת אור בימים האלה?
"טבע, בעיקר ים. משתדל ללכת כל יום. בנוסף לזה גם עשייה, הילד שלי והחברים והבני דודים שלו. אני מבלה הרבה עם הילד. גם לפני האסון בילינו הרבה ביחד, אבל עכשיו הוא והחברים שלו הם באמת האור והתקווה. הבן שלי הוא מוזיקאי, יש לו כמה הרכבים ואני מלווה אותם. היה לנו מאוד חסר בימים הראשונים הנגינה ועשיית המוזיקה. בימים האחרונים הם חזרו להיפגש ולנגן וזו חוויה מצמררת, ממלאת, נותנת השראה ותקווה. מוזיקה היא החיים והילדים הם העתיד".
Safe Zone, שישי, 10.11, 23:30, שביל המרץ 2