הלובסטר רול הזה הוא מנת אוכל הרחוב שתל אביב חיכתה לה

לובסטר רול ציוני בסייל אנד פיש. צילום: יעל שטוקמן
לובסטר רול ציוני בסייל אנד פיש. צילום: יעל שטוקמן

למרבה הצער, אף מנה אחרת ב"Sailfish" לא מתעלה לרמת הכיף של חלת הלובסטר הקלילה. מה שנראה כמו ניסיון לייצר רשת פאסט-פוד דגים מסתכם כרגע בהמבורגרים דגיים שלא שכנעו את מבקר אוכל הרחוב שלנו

15 ביולי 2021

לפעמים ציפיות הן הכל. הן יכולות לבנות ויכולות להרוס, ובכל הנוגע לאוכל, רצוי כמה שיותר לתאם אותן לקראת המצופה. בסך הכל, אין לי ציפיות ממש גדולות מבורגר דגים. זו מנת נחמה מעניינת, לכל היותר טייק מרענן על מלך הג'אנקפוד שנתן לה את שמו. אולי זה אני, בעל החיך האמריקני שמתקשה לעוף על הלחם והחמאה של הים, ואולי זה פשוט לא הדבר המוצלח ביותר שאפשר לעשות עם מנת דג, אבל אני מצטער, מעולם לא אכלתי בורגר דגים שהיה טוב יותר מההמבורגר הממוצע ביותר. נסו לשכנע אותי אחרת.

אם כן, קשה לי להגיד שהיו לי ציפיות גבוהות למדי מהדגייה (מה נו, איך עוד אקרא למקום של דגים שהוא לא מסעדה?) החדשה שנפתחה על כיכר מגן דוד, ממש בלוקיישן שאכלס עד לפני כמה שנים את סניף הבורגראנץ' העצוב בעיר (והתחרות קשה), ועוד לפני כן סניף של ברגר קינג, ואז הוחלף בסוסו אנד סאנס בסניף שהוכתם בפרשיית הכריך של איציק ורותי. זה לא ממש ספוט מקולל, כי מקומות כן החזיקו שם זמן מה, אבל קשה להגיד שחצי העיגול השקוף הזה אי פעם הביא לנו בשורה קולינרית. 

בורגרים של דגים, דגים של בורגרים. צילום: יעל שטוקמן
בורגרים של דגים, דגים של בורגרים. צילום: יעל שטוקמן

"Sailfish" (סוג של דג חרב) ממש רוצה לשנות את זה. קשה לי לקרוא להם בשורה מסיבות שמיד נגיע אליהן, אבל הם לכל הפחות חידוש: פאסט-פוד דגים שלא מבוסס על הפיש-אנד-צ'יפס לבדו ונמצא בטווח מחירים נמוך (הכל יחסי חברים). גם הלוקיישן – על רחבת הכניסה לשוק הכרמל, אחת הפינות היותר מתויירות בעיר – מרמז על כוונתם. אבל מה שהסביר לי בדיוק למה סייל פיש מכוונים היה עיצוב המקום. מבחינות רבות, זה נראה כמו בורגראנץ' בעולם המים. כל אנשי הצוות הרחב לבשו מדים אדומים בצבעי האדום-כחול של הלוגו, שמציג דג מחייך שהזכיר לי שוב את הבורגראנץ'. מישהו כאן ממש רוצה לייצר רשת חדשה.

חמישה מסכי לד גדולים נתלו מעל לדלפק ההזמנה, הציגו אנימציות מתחלפות של מנות התפריט. מעליהם נמתך מסך ענק עם אנימציה שאמורה להיראות כמו ים ריאליסטי, אבל בעיקר הרגישה כמו קטעים מחדר העריכה של "מחפשים את נמו". חשתי באקווריום. המרחב עצמו נעים ונקי כמו בורגראנץ' שמעולם לא אכלו בו, וצמד מסכי ההזמנה שבכניסה הציגו מגוון המבורגרי דגים (קוד לבן, סלמון, שרימפס ונציג טבעוני בדמות ביונד), כמה מנות בטמפורה (אצבעות קוד, שרימפס וטונה) כמה מנות מיוחדות (סלמן וטונה סטייק, ולובסטר רול ששמתי עליו עין מראש). עם עשרה שקלים נוספים תקבלו את רוב המנות עם שתיה ותוספת כארוחה.

 

שרימפס בורגר (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של Sailfish)
שרימפס בורגר (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של Sailfish)

עשיתי טעות. למרבה הצער, התחלתי עם מנת הספיישל המסקרנת של הלובסטר רול (90 גרם לובסטר מוקפץ בחמאת שום ומיונז עם עירית ובצל בלחמניית בריוש, 58 ש"ח) שהתגלתה כמנה מצוינת, אבל פה בדיוק היתה הבעיה. ציפיות, זוכרים אותן? הן התחילו מראש ממקום נמוך, וירדו אפילו עוד טיפה אחרי שראיתי את העיצוב הבורגראנצ'י, אבל הביס הראשון (ואז כל אלו שהגיעו אחריו) הקפיץ אותן בן רגע. הבריוש הרגיש יותר כמו חלה לא רעה, אבל חוץ מזה כל המנה היתה תענוג. לא ציפיתי ללובסטר ברמת מסעדה, וחתיכות הלובסטר עצמו באמת לא היו הטובות ביותר שטעמתי, אבל מכלול המנה המלכלכת (נפלה לי חתיכה לתוך הקולה), כולל הרעננות של הירקות והפריכות הקלילה של הלובסטר, היו תענוג לחיך. בחיי שהפתיע אותי שמנה כזו טובה יוצאת ממקום שנראה כך.

רק אחרי שטעמתי כמה מהמנות האחרות ההפתעה התחלפה להבנה שהלובסטר רול הוא אנומליה. לצערי, אף אחת מהן אפילו לא מתקרבת לכיף שהמנה הזו ביטאה. אף אחת מהמנות לא היתה רעה, אבל כולן הרגישו – וסליחה על מיחזור הדימוי – כמו בורגראנץ' ימי. הקוד בורגר (45 ש"ח) היה יבש למדי למרות רוטב ההדרים (שהיה טעים, לפחות החלק ממנו שהצלחתי לגרד מהלחמניה). הקציצה, 150 גרם של דג קוד קצוץ מדי, היתה דלה בטעם ויחד עם לחמניית גימיק אדומה (סלק שלא תרם יותר מדי) זו היתה מנה די סתמית שתאמה אולי לציפיות המקוריות שלי.

מחפשים את נמו (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של Sailfish)
מחפשים את נמו (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של Sailfish)

אחריו הגיע הבורגר סלמון, ששיפר מעט את הקציצה גם בטעם הימי המובטח וגם בגסות הקיצוץ, מה שהוסיף את הלחות הנדרשת לקציצת דג, אבל עדיין נשאר ברמת הבינוני לכל היותר. הבצל המוחמץ שליווה את כל הבורגרים לגמרי תרם לטעם, אבל הייתה חסרה שם רעננות משמעותית יותר, נגיד עגבניה או בצל טרי (רכיבים שאגב מופיעים בתמונות על המסכים). נו, לפחות הצ'יפס, טבעות הבצל והפוטטוס היו נחמדים יותר.

המנה השלישית היתה השרימפס בורגר (58 ש"ח), למרות שבכלל הזמנתי שרימפס בטמפורה (49 ש"ח). גם ככה השרימפס בורגר יקר יותר, חשבתי, אז לא נורא כי הטעות לטובתי. גם כאן אותה בעיית רעננות של הסלמון נכחה, אבל הקציצה העסיסית יותר פיצתה במעט. היה חסר לימון, אבל בתכלס היה חסר לי עוד לובסטר רול. אני לא יודע למה ציפיתי, אבל סייל פיש הוא כנראה לא המקום שהיה חסר לשוק הדגים התל אביבי. אוקיי, אולי למעט הלובסטר רול הנהדר שלהם.

SailFish, נחלת בנימין 1, א'-ש' 10:00 – 22:00