7 דברים שהופכים אירוח במסעדה לחוויה איכותית במיוחד

כל פודי מתחיל יודע שארוחה בחוץ היא הרבה יותר מאוכל. יצאנו לבדוק אילו מרכיבים חייבים להיות בארוחה כדי שתהיה לכם חוויה מושלמת, וחזרנו עם צ'ק ליסט של 7 סעיפים. ככל שיהיו יותר מהם במסעדה, כך תהנו יותר. מילה שלנו

המלווה המושלם. צילום: דני גולן
המלווה המושלם. צילום: דני גולן
9 בנובמבר 2017

תוכן שיווקי | Ferrarelle

שירות, שירות, שירות

מסעדות רבות מאפשרות היום להזמין דרך אתר הבית שלהן או עמוד הפייסבוק, אבל אנחנו ממליצים על הזמנת מקום בטלפון. למה? ובכן, שם ככל הנראה תקבלו רושם ראשוני על רמת השירות. אדיבות בעת המענה, לקיחת הזמנה בלי תנאים או בתנאים הגיוניים (שולחן שמור לשעתיים מספיק בדרך כלל לארוחה נינוחה) ומתן תשובות נעימות לגבי נגישות לנכים או אפשרות למנות טבעוניות/נטולות גלוטן, מרמזים על כך שהמקום משקיע בהדרכת העובדים. בהגעה למסעדה תודעת השירות נמדדת ביחס אישי וביכולת להתגמש, למשל מלצר שייגש אליכם למרות שהשולחן לא "שלו" או העברת בקשה מיוחדת למטבח. שירות טוב הוא מרכיב חיוני בהצלחת הארוחה, ואם הוא אכן כזה – אל תשכחו לתגמל בטיפ נדיב.

אווירה

הדבר החמקמק שיכול להפוך ארוחה לחוויה בלתי נשכחת (או לחלופין לגרום לה להיות סיוט)ף נכנס למקום גבוה ברשימת השקלולים של השפים וגם שלנו, האורחים. מסעדת מחניודה הירושלמית למשל, והמסעדות של אייל שני, שלאווירה בהם יש תפקיד מרכזי. במחניודה  מחניודה דופקים על סירים ואצל אייל שני מכריזים בקולי קולות על הזמנות, רוקדים על שולחנות ומה לא בעצם. הסמן הזה, שכבר מצליח בחו"ל (פאלומר של אסף גרניט בלונדון; אייל שני בפריז, וינה ומלבורן), מבטיח חוויה בלתי נשכחת אם הסגנון מדבר אליכם. אם אתם מעדיפים ארוחה רגועה יותר, נסו לכוון לסוג האווירה שמתאים לאנשים ולנסיבות. לדוגמה אווירה רומנטית כמו במסעדת מל ומישל, מפות לבנות ואווירה מכובדת כמו במלון נורמן, או שואו של סלבס שאפשר לפגוש בבראסרי בכיכר. אם תצליחו למצוא את אווירה המתאימה לכם, אתם בכיוון הנכון.

OCD. צילום: יח"צ
OCD. צילום: יח"צ

מים פרימיום

אומרים שעם אוכל טוב אפשר לשתות רק יין או מים. על יין נדבר בסעיף הבא, אבל מים הם בסיס שאין לו תחליף ועל כן גם אסור להתפשר עליהם. מים מוגזים איכותיים יעצימו את הטעמים ויאפשרו גם לחומרי הגלם המעודנים ביותר לפרוח על הלשון. המים המינרליים המוגזים טבעי של Ferrarelle מאופיינים בטעם עדין ומרענן, שמדגיש את הארומות והטעמים שהשף טרח עליהם כל כך. הם מנקים את החך בין המנות ומייצרים תחושת קלילות בכל לגימה. כבונוס, המים של Ferrarelle מוסיפים לכל ארוחה ניחוח של חו"ל, ואם עוצמים לרגע את העיניים אפשר אפילו לדמיין שאנחנו ברומא או במילאנו.

המלווה המושלם. צילום: דני גולן
המלווה המושלם. צילום: דני גולן

אלכוהול

תחת ההגדרה הרחבה נכנסים כל הדברים שמשמחים אותנו – יין, דיז'סטיפים ואפריטיפים, קוקטיילים וכמובן צ'ייסרים. לכל אחד מהם תפקיד משלו בהפיכת החוויה לשמחה: אפריטיף מכין את החך לקראת הארוחה, יין לבן או אדום משמש תבלין לכל דבר, ודיז'סטיף שיוגש אחרי המנה האחרונה ימלא את הפה בטעם רענן ויסייע לעיכול (לכן דיז'סטיפים רבים עשויים מעשבים). עם קוקטיילים אפשר לשחק, ומיקסולוג מיומן יהיה זה שידע להתאים את ערבוב המשקאות לטעם המנה ולשלב שבו הקוקטייל מוגש. מימוזה ובלאדי מרי הם בני זוג קלאסיים לבראנץ' עשיר, מוחיטו וקאיפיריניה יצננו אתכם בקיץ, ומרטיני shaken not stirred יגרום לכם להרגיש כמו ג'יימס בונד. צ'ייסרים הם ישות חמקמקה – שניים או שלושה ישדרגו את מצב הרוח ויקלילו את האווירה, אבל אחריהם כדאי לעצור כדי למנוע מעצמכם הנגאובר מהגיהינום.

יין, מישהו? צילום: שאטרסטוק
יין, מישהו? צילום: שאטרסטוק

הסיפור שלא נגמר

זה התחיל במסעדות מישלן וחלחל מטה עד לבתי קפה שכונתיים – כולם מחפשים את הסיפור ואת ה"אמא" של האוכל. גבינות ממשק מסוים או בתהליך ייצור מסורתי, ירקות עונתיים או אורגניים, ביצי חופש, כמהין מצרפת, דבש מכוורת משפחתית בגליל ולובסטרים ממיין, כי מעניין אותנו לדעת מהיכן האוכל הגיע לצלחת, מי גידל אותו ואיך. התופעה הזו, שקיימת במסעדות יוקרה רבות, משדרגת את רמת האוכל ומוסיפה לו עניין. שפים שהלכו צעד אחד הלאה אימצו את פילוסופיית farm to table, שבה חומרי הגלם מגיעים ישר מהמגדלים כשהם בשיא טריותם ומכאן קצרה הדרך לצלחת. ורסיה אחרת של הסיפור נקראת nose to tail, תהליך שבו מנצלים את כל החלקים והנתחים כדי לתת כבוד לבעל החיים ולמנוע בזבוז. ארוחה שנותנת לנו הרגשה שאנחנו משתתפים בשמירה על כדור הארץ היא בהכרח מהנה יותר מסתם זלילה חסרת אחריות.

הסיפור שאינו נגמר. צילום: שאטרסטוק
הסיפור שאינו נגמר. צילום: שאטרסטוק

יצירתיות ודמיון

לא כל ארוחה חייבת להיות חוויה עוצרת נשימה, אבל במקרים מיוחדים – למשל אם אתם רוצים להרשים את בן/בת הזוג או הדוד מאמריקה – כדאי להקפיד על סעיף היצירתיות. דוגמאות יש בשפע, למשל טופולופומפו האסייתית ופאסטל במוזיאון תל אביב שמרשימות בעיצוב שמחייב התייחסות. שפים מה־A List כמו רן שמואלי (קלארו) ויוסי שטרית (משייה) שואפים תמיד לחדשנות בצלחת, אפילו מחציל וטחינה שכבר נחשבים קונצנזוס. יש מקומות שהיצירתיות היא בלב הווייתם כמו OCD, מסעדת שף שכולה בנויה על שואו ואכילה עם העיניים. האוכל נפלא אך הקונספט הוא שיוצר את הוואו: ישיבה סביב בר גדול בצורת חי"ת, המנות מותקנות במטבח פתוח ומוגשות לאורחים בו זמנית. כך עושים זאת נכון כדי ליצור חוויה בלתי נשכחת.

פמפקין צ'אודר עם מולים ובייקון פריך. צילום: אנטולי מיכאלו
פמפקין צ'אודר עם מולים ובייקון פריך. צילום: אנטולי מיכאלו

אחרון אחרון חביב: האוכל

לכאורה טבעי שבמסעדת יוקרה נקבל אוכל מושלם וחף מפגמים, שיהיה גולת הכותרת של החוויה. המציאות לא תמיד תואמת לציפיות. לכן לפני שמחליטים לאיזו מסעדה ללכת כדאי להתייעץ עם פודיז שאנו סומכים עליהם ולבדוק לעומק כמה פרמטרים מהותיים, למשל היצרנים והחקלאים שהשף קונה מהם ירקות ועשבי תבלין ומקור חומרי הגלם – כי אין דין שרימפס טריים מהים התיכון כדין שרימפס קפואים מיובאים. תפריט עונתי מעיד על תשומת לב, קרבה לאדמה ורצון להתחדש ולחדש. אספרגוס בעונתו, פטריות וירקות שורש בחורף ואפונת גינה טרייה באביב מראים שלמי שעומד מאחורי הסירים אכפת לא רק מהתוצר הסופי אלא גם מכל מה שמסביב, דהיינו העולם שבו אנחנו חיים.