Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
מקום להתחבר לעצב ומקום טוב ללב. זאת העיר של שירה זלוף
שירה זלוף (צילום: יחסי ציבור)
"העיר שלי" - מדור שבו בוחרות דמויות עירוניות מוכרות את המקומות האהובים עליהן. והפעם: שירה זלוף היא אחד השמות העולים החמים בסצנת המוזיקה המקומית, ולקראת סוף החודש בפסטיבל הפסנתר תוכלו להבין מדוע. עד אז היא מפנטזת על הופעות בתדר ובבארבי ויושבת על ספסל אחד מיוחד
>> שירה זלוף, זמרת ויוצרת, נערכת להופעה מסקרנת בפסטיבל הפסנתר (27.10,פרטים וכרטיסים כאן), והוציאה ממש לאחרונה את הסינגל המצוין "ברבי", ולפניו את הסינגל היפהפה "סינר". במקומכם לא היינו מחמיצים
1. הספסל בחוף תל ברוך
הספסל המיוחד שלי. בכניסה לחוף תל ברוך, ליד המסעדה, יש ספסל שקרוב לדשא. כשאני צריכה רגע לעצמי אני ישר נוסעת לשם, בעיקר בסופ"שים. רק שם אני מתחברת לעצב שלי ומבינה הרבה דברים.
חוף תל ברוך (צילום: ד"ר אבישי טייכר CC By-SA 2.5)
2. תדר
התדר זה שילוב מעולה של אוכל טוב והופעות טובות , המקום פתוח ולא צפוף (בדיוק כמו שאני אוהבת) וההופעות תמיד מפתיעות! אמנים צעירים, מעניינים ומצוינים שכיף לשמוע. מקווה שיום אחד גם אני אוכל להופיע בתדר.דרך יפו 9
מקום טוב להופיע בו. תדר (צילום: אריאל עפרון)
3. בר גיורא
הבר גיורא הוא מקום מאוד מיוחד לי. כל יום שני מתקיימת בבר גיורא במה פתוחה. לפני שהתחלתי להוציא שירים החלטתי ללכת לנסות אותם שם בבמה הפתוחה. הייתי באה כל יום שני ומנסה את השירים על הקהל. הבר גיורא לימד אותי המון דברים: למדתי איך להופיע, למדתי על אינטראקציה עם קהל, אספתי קהל, הבנתי דרכו איזה שירים טובים ואיזה שירים פחות. כל יום שני במשך שנתיים הייתי מגיעה. גם אם הייתי האדם היחידי בקהל הייתי עולה לשיר. זה היה מקום מפלט ומקום להשתחרר בו.אבן גבירול 30
עם הבארבי יש לי מערכת יחסים מורכבת. המקום הזה תמיד היה נראה לי קדוש. בכל פעם כשהייתי באה כקהל הייתי כל כך נהנית. משהו באנרגיה של המקום נותן לך להרגיש עטוף ונותן לך גם את המקום להשתחרר. לפני שנה וחצי הייתה לי הופעה בבארבי (בשיתוף פעולה עם עוד כמה אמנים) ואני חושבת שזאת ההופעה הכי מיוחדת שהייתה לי. לא נהניתי ככה בחיים. החלום שלי היה לעשות עוד אחת. אז מפה לשם פתחתי הופעה לבד שלי בבארבי (בלי שירים בחוץ, ילדה משוגעת שאני), התחלתי למכור אבל לא מכרתי מספיק כמובן, והחלטתי לבטל כי את הבארבי אני רוצה לעשות לבד בשיא תפארתו כמו שמגיע לו. מקווה שעוד יקרה.קיבוץ גלויות 52
המקום הקדוש הזה. בארבי (צילום: יחסי ציבור)
5. מסעדת האחים
אז בזמן האחרון אני לא אדם שנוטה לשבת במסעדות או בבתי קפה, אבל מסעדת האחים זאת המסעדה הכי כיפית והכי טעימה שיש! בכל פעם פשוט נהניתי שם מהאוכל, מהשירות ומהאווירה. מי שלא היה שם חייב להיות. פשוט מסעדה שמעבר לאוכל הטעים שלה עושה לך גם טוב בלב.אבן גבירול 26
כיפית וטעימה. מסעדת האחים באבן גבירול (צילום מתוך עמוד האינסטגרם haachim_restaurant@)
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
אני בביזנס הרבה מאוד שנים בתור די.ג׳יי, אבל כבעל בר – כמעט ארבע שנים בבר גיורא הופעות ושנה בפסאז׳.
למהלשבתדווקאאצלך?
כי מוזיקה זה אושר, וזה המקום הכי טוב בעיר שמשלב בין בר שכונתי להופעות חיות (כל יום שתי הופעות) כולל שני ליינים (במה פתוחה וערב בלוז), והכניסה חינם. הופעות חיות זה ערך מוסף אדיר. פשוט חוויה.
מתישתיתאתהדרינקהראשוןשאתהזוכר?
הדרינק ראשון שלי היה מאוחר. התחלתי לשתות בגיל 22 סמבוקה שחורה ומשם התקדמתי לערק, וודקה והיום רק וויסקי.
איזהמשקהאתהלאשותה?
אני לא שותה יין, זה נשי מדי. 🙂 סתם, פשוט לא אוהב את הטעם.
עםאיזואישיותהייתיושבלדרינק?
הייתי יושב עם טום ווייטס, ועל הדרך הוא היה מגשים לי חלום ועושה לי מופע פרטי.
איזה משקה אתה שותה עכשיו?
לא סתם וויסקי! טולמור דיו הוא הפייבוריט שלי. מחליק לי יופי בגרון ועושה את העבודה על הצד השמח ביותר.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
"אחת התכונות המדהימות של היפנים היא היכולת שלהם 'לְיַיפֵּן' דברים, וראמן היא דוגמה מצוינת. בסינית אטריות נקראות לם־ין. היפנים שלא יודעים לבטא את העיצור למ"ד שינו את השם לראמן", מסביר השף ישראל אהרוני שיפתח אוטוטו בשרונה מרקט את HIRO – בר הראמן הראשון בישראל. "במזרח אסיה יש אינספור מרקי אטריות, והיפנים לקחו את הקונספט ויצרו גרסה משלהם, שהיא בוודאי המסובכת מכולן".
ראמן הוא שם כולל לארוחת מרק שכוללת ציר, אטריות, בשר, ירק, תיבול וביצה. לכל אזור יש גרסה מקומית, אך המרכיבים הבסיסיים נשמרים. למעשה רוב מרקי האטריות האסייתיים מתבססים על ציר כלשהו, אטריות, תוספות ותיבול. אצל היפנים שום דבר לא פשוט והם יורדים לרזולוציות: הציר, שהוא הבסיס לכל הראמנים, מוכן מאוסף חומרי גלם (ובהם דאשי), והאטרייה צריכה להיות ספציפית – דקה ועשויות מחיטה, מים ונתרן מיוחד שנותן את הטעם. "לא מזמן הייתי ביפן ונשאלתי אם אני רוצה את האטריות רכות, מדיום או נוקשות. עצם השאלה הימם אותי", אומר אהרוני. "בראמן יש הרבה יותר פרטים שצריך לקחת בחשבון מאשר כשמכינים מרק אטריות אסייתי אחר. להכין ראמן כהלכתו בתנאים ביתיים זה ממש ניג'וס".
הצמחוני
בכל שלישי בערב השף היפני ממוצא תימני בועז צאירי (אקס "סאקורה") מבשל בבר גיורא תפריט קטן וחכם. הראמן מיוחד משתי בחינות: הוא מוגש בטמפרטורה פושרת ("בקיץ התל אביבי אי אפשר לאכול מרק חם") ובגרסה צמחונית – משימה לא פשוטה במנה שנשענת על טעמי אוממי. חוץ מאטריות בעבודת יד שנותנות פייט לשיניים, יש במרק פיסות גזר אדום שבמקור גדל בקיוטו, דייקון וארבעה סוגי אצות. ההיי לייט הוא במיה אסייתית שמטוגנת במשך דקה בשמן רותח ועוברת למי קרח, כך שהיא נותרת ירוקה, פריכה ונהדרת
מנהל המסעדה מגדיר את ההוקאידו ראמן כראמן למתקדמים, ובצדק. בניגוד לרוב הראמנים הצלולים המוגשים בארץ, להוקאידו יש לוק עכור וטעם מתקתק־חריף, כתוצאה מחומרי הגלם שמהם מכינים את המרק: ציר דגים, קרם שום, חלב ומחית צ'ילי. בתוכו שוחים פילה חזיר צלוי רך ועסיסי, ביצה חצי רכה, פרוסות שיטאקה, תרד חלוט, נבטים ובצל ירוק וכמובן אטריות חיטה במרקם נגיס. הראמן מוגש בקערה שיכולה להשביע זוג, וגם אחרי ששבעים אי אפשר להפסיק כי הוא כל כך טעים
ראמן קלאסי על בסיס ציר עוף וסויה שמתבשל במשך שעות, אטריות חיטה, כרוב סיני, במבוק, בצל ירוק וחצי ביצה. בתוספות המנה מגלה גמישות לא יפנית נעימה ומאפשרת לבחור בין ירקות, עוף, בקר וגיוזה – האופציה האחרונה מוסיפה עוד נפח לארוחה העשירה ממילא. הטעמים עדינים ומאוזנים עם נוכחות חזקה של אוממי, והעובדה שהמסעדה כשרה מנגישה את הראמן גם לסועדים שהמטבח היפני החזירי בדרך כלל לא עובר את סף דלתם
השף עופר חרמוני עבד במשך שבע שנים ביפן, והראמן שלו הוא הכי קרוב למקור מטוקיו. השויו ראמן מבוסס על ציר עשיר מעוף, ירקות ודגים מתוך כוונה לעניין קהל שאינו אוכל חזיר (אף שהמסעדה אינה כשרה). אטריות החיטה מיובאות מיפן ומקבלות רענון במים רותחים לפני כניסתן למרק. אליהן מצטרפים נבטים, פרוסות עוף בבישול ארוך, ביצה ובצל ירוק קצוץ. החיבור בין הטעמים העמוקים של הציר, המרקמים השונים והלוק הציורי מניב ראמן אלגנטי ומשובח
שמים את כל חומרי המרק בסיר גדול, מביאים לרתיחה, מנמיכים את הלהבה ומבשלים על סף רתיחה שעתיים. מסננים. צורבים את חזה העוף במחבת עם שתי כפות שמן עד שהוא שחום ויפה משני צדדיו. מוסיפים למחבת עם העוף את הסויה והמירין, מבשלים יחד ומזגגים את העוף כ־3־4 דקות.
פורסים את החזות לפרוסות בעובי של כחצי ס"מ. תערובת התיבול: מערבבים סויה, מירין, סאקה ואבקת דאשי לתערובת אחידה. הביצים: מכניסים את הביצים לסיר עם מי מלח רותחים. מבשלים ברתיחה חמש וחצי דקות ומעבירים למי קרח. כשהן קרות לגמרי, קולפים (כך מתקבלת ביצה עם חלמון רך).
חותכים את הבוקצ'וי: את הגבעולים חותכים לפרוסות של כסנטימטר וחולטים כ־2 דקות. את העלים משאירים שלמים. מבשלים את האטריות עד שהן עשויות דיין.
הרכבת הראמן
שמים ב־6 קערות מרק 2־3 כפות מתערובת התיבול וכפית שמן שומשום. מעמידים בה על אחת מדופנותיה הפנימיים את אצת הנורי. שמים בכל קערה צרור אטריות מבושלות ואת עלי הבוקצ'וי. יוצקים פנימה את המרק החם. מסדרים סביב את השעועית החלוטה, את גבעולי הבוקצ'וי ואת פטריית שיטאקה (שהתבשלה במרק וללא הרגל), 4־5 פרוסות חזה עוף וביצה. מפזרים מעל את הנבטים הטריים והבצל הירוק ומגישים.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
![חוף תל ברוך (צילום: ד"ר אבישי טייכר CC By-SA 2.5)](https://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/3/3c/%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%AA%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A.jpg/1280px-%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%AA%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A.jpg "חוף תל ברוך (צילום: ד"ר אבישי טייכר CC By-SA 2.5)")
