כאוהבי אוכל אדוקים, אנחנו עוקבים מקרוב ובדאגה רבה אחר המשבר המתמשך של הקולינריה התל אביבית, שהחל עוד בימי הקורונה ומתקשה להתאושש דרך מלחמה ב-8 חזיתות. סגירות רבות ראינו – מסעדות וותיקות, ברים טרנדיים, יוזמות אוכל ודוכנים אהובים – אבל גם אנחנו מבינים שבסוף, סצנת האוכל בתל אביב נוע תנוע, ולא שלכל מקום יש תחליף, אבל על כל עסק שנסגר בטוח יגיע משהו חדש ואחר. אך מקום כמו "אסיף" באמת שלא היה לפניו, וספק אם יגיע אחריו – כך שאנחנו מתבאסים מאוד לגלות על סכנת הסגירה של המרכז לתרבות אוכל בישראל.

על פידיווח של לירן שבתאי מ-N12, המשבר הכלכלי והשלכות המלחמה הובילו לצמצום וסגירת מחלקת התוכן, המחקר והפרויקטים של המרכז, שכן רוב העובדים במחלקות הנ"ל עזבו ולא הוחלפו. בשלב הזה בית הקפה אסיף ימשיך לפעול, הספרייה הקולינרית החשובה שלהם תישמר והתערוכה שנגישה כעת במקום תמשיך לרוץ ("קומבינה: מפגשים בצלחת", ממנה פורסם אצלנוהמאמר הנהדר הזה על הקצוות של הפיתה), אבל על פי הדיווח גם הם עומדים בפני סכנת סגירה בעתיד.

אסיף נולד מחיבור בין נעמה שפי, מייסדת ומנכ"לית ה-Jewish Food Society, ארגון ללא מטרת רווח הפועל לשימור מורשת יהודית קולינרית, וטרי קאסל, אשת עסקים ופילנתרופית, אשר יחד חיפשו דרך יצירתית לתמוך בתרבות האוכל המקומית, וחברו לארגון Start-Up Nation Central, חברה לתועלת הציבור. ביחד הם השיקו ביולי 2021 את המרכז הקולינרי בלילינבלום, בלוקיישן בו פעלה מסעדת L28, עם ספרייה של כ-1,500 ספרי אוכל, אסופה של יותר מ-1,000 מתכונים ואת הסיפורים שמאחוריהם, ורוח רעננה ששימרה, איתגרה והעמיקה את תרבות האוכל בישראל. נותר רק לקוות שגם המעט שנשמר יוכל להמשיך ולפעול, כי אנחנו זקוקים למקום כמו אסיף בתרבות האוכל המקומית, שכן מהי תרבות ללא מישהו שישמור אותה? תחזיקו מעמד, אנחנו רעבים לעוד ידע.

מקפה אסיף נמסר: ״הפעילות הקולינרית של אסיף-המרכז לתרבות אוכל בישראל עוברת לקפה אסיף. המסעדה, המעדניה, הספריה הקולינרית וחלל התערוכות ימשיכו לפעול כרגיל תחת קפה אסיף, ובתוכם ימשיכו להיווצר פעילויות תוכן, אירועים ותערוכות לקידום תרבות ומורשת האוכל הישראלי. כולם.ן מוזמנים להמשיך לבקר אותנו בקפה אסיף".
קפה אסיף (לילינבלום 28, תל אביב) ממשיך בפעילות, בואו לאכול ולתמוך

• אוכלים שותים
• אסיף - מרכז קולינרי
• סגירה

בימים אלו ובאיחור לא מבוטל שנגרר בעקבות המלחמה מול איראן, חלל התערוכות של אסיף – המרכז לתרבות אוכל בישראל – מארח את התערוכה "קומבינה: מפגשים בצלחת", באוצרותו של מתן שופן. התערוכה בוחנת כיצד האוכל המקומי התעצב מתוך אינטראקציות עם האנשים, המקום והתרבות, וכיצד צירופים שנראים מובנים מאליהם מספרים על תהליכים שהתרחשו דווקא כאן – הפלאפל עם הכרוב הכבוש, הפיתה הדרוזית עם הנוטלה ואפילו הקצה של הפיתה עם רשויות המס – כמעט אגדה אורבנית, אותה יצאה העיתונאית והסופרת נטע חוטר לחקור. הכתבה שמופיעה לפניכם, שפורסמה לראשונה בזו׳רנל אסיף, גוללת את סיפור הקצה של הפיתה ואיש המס העיקש, והיא עצמה רק הקצה של אותה תערוכה,שפרטים עליה תמצאו ממש בלינק הזה.

הקצה של הפיתה. אותה שארית מסתורית, עורלת גלוטן, זנב פחמימה שנקטם ומותיר את הפיתה פעורת פה וממתינה להרכב היצירתי – פחות או יותר – שימלא אותה בדרכה להפוך למנה עממית כלשהי. כלומר, עממית בהגדרתה כי היא מוגשת בפיתה. אבל זה לא אומר שהיא לא תהיה נפלאה, מלאת השראה או, אפילו, המנה הטובה ביקום.

אבל אנחנו לא כאן כדי לדבר על הפיתה, אלא על הקצה שלה. זה שאתם מנשנשים מטוגן, עם זעתר, בפלאפליות. או זה שכבר לא קיים כי המוכר בדוכן חורץ, לרוב בעזרת סכין יפנית, קו דק בפיתה ואז, כמו כרית לציפית, דוחס אותה עד למילוי מושלם. או, במקומות מובחרים במיוחד, קצה הפיתה נגזם ואז נדחס לתוך הפיתה טרם מילויה, מרפד את תחתיתה וכך יוצר שכבת פיתה כפולה, שמונעת את התפקעות הקומפלקס וחוסמת את הרטבים ומיצי הסלט מלטפטף על החולצה הלבנה היחידה שלכם.

אותו קצה אולי נראה לכם כמו שארית זניחה ואגבית, אבל האמת היא שלאורך השנים הפך הסיפור אודותיו למיתולוגיה ישראלית – תרבותית, כלכלית וקולינרית. כזה שיש הטוענים שהוא לא יותר מאגדה אורבנית, ממש כמו התנין בכנרת או אותה ילדה אומללה בשם "אוחזת ענף עץ השקד" או החתול שנפרס במכונת הלחם בקיבוץ (כל פעם קיבוץ אחר). אבל בעוד הוכח כי כל אלו מעולם לא התקיימו, נכונות הסיפור על קצוות הפיתה נותרה מסתורין. ולכן, יצאנו לחקור.

לנשנש העלמת מס

אבל ראשית, מה זאת האגדה הזאת בכלל? ובכן, בממלכה רחוקה, כלומר בשוק בצלאל (אם כי קיימות גרסאות סותרות, נגיע לזה), עמד דוכן פלאפל ותיק. יום אחד הגיע לדוכן איש עני, שביקש מהבעלים את קצוות הפיתה ממנות הפלאפל על מנת שיוכל להאכיל את היונים והתרנגולות שלו. המוכר הנחמד החל לתת לו מדי יום את כל הקצוות, ולפי גרסה אחרת הוא מכר לו אותם בחפץ לב.

מה שהוא לא ידע, זה שמגדל התרנגולות הוא בכלל מתחזה, חוקר סמוי של מס הכנסה שבמשך מספר שבועות ספר את קצוות הפיתות שקיבל ואז השווה לדיווחי המוכר למס הכנסה וגילה פערים עצומים. כלומר, דוכן הפלאפל מכר הרבה יותר מנות פלאפל מאלו שעליהן דיווח, וכך העלים מס. זה כמובן לא כולל את עניין חצאי המנות, שלא מותירות אחריהן קצה פיתה ומי יודע כמה כאלה נמכרו. מאז, לפחות כך לפי האגדה, נפוצו במקומות רבים יותר ויותר קצוות הפיתות המטוגנים ומחולקים ללקוחות, על מנת שלא יישארו עדויות למספר הפיתות המדויק שנמכר.

מה אנחנו למדים מהסיפור הזה? קודם כל, חוקרי מס הכנסה הם ככל הנראה אנשים מאוד מסורים לעבודתם. אפשר לשנוא אותם, אפשר לאהוב אותם (טוב, פחות) – אבל אי אפשר להכחיש את היצירתיות וההשקעה. ומה עוד למדנו? שבכל פעם שאנחנו ממתינים למנת פלאפל ובינתיים שואבים קצוות מטוגנים שמשתווים בערכם הקלורי למנה כולה, אנחנו למעשה מנשנשים העלמת מס. זו האגדה האורבנית הבסיסית, ומכאן התפתחו לה שלל גרסאות.

למרות ששלושה מוכרי פלאפל ותיקים משוק בצלאל איששו את הסיפור, ואחד מהם אף טען שבעלי הדוכן המדובר ישב בכלא – אף אחד מהם לא הסכים לנקוב בשמו. לעומתם, שני מוכרים אחרים טענו שלא היה ולא נברא. לפי אילן בנין, מ"פלאפל ג'וני בנין" הוותיק, שהוקם על ידי הוריו עוד בשנות ה-50, מדובר באגדה ותו לא, כי כולם באזור חתכו וחותכים את הפיתה כמוהו – עם חתך סמוך לתפר בלי לקטום את הקצה. לטענתו, מס הכנסה סתם תפסו מוכר פלאפל שהעלים מס, כל היתר כבר פרי הדמיון.

כל עיר והדוכן שלה

אגדות אורבניות, מטבען, זוכות לשלל גרסאות שבהן משתנים הזמן, המיקום והנפשות הפועלות. הפרטים המזהים תמיד יהיו קרובים מאוד, מישהו שמכיר מישהו, עדות ראייה אישית, זה מה שהופך אותן לאמינות. רבים זוכרים את הפדיחה של ערוץ 10, שדיווחו במהדורת החדשות על ניסיון חטיפה של ילדה בדיסנילנד שלא היה ולא נברא, אבל תיאורו הלם להפליא אגדה אורבנית שנפוצה כבר עשורים. ואם עיתונאים נפלו בזה, אז ברור שגם אנחנו מועדים.

את שינוי המיקום של הפיתה אפשר לאתר בקלות ברשת. לפי כתבה של שמעון איפרגן ב"מאקו" מ-2016, שעסקה ביצירתיות של חוקרי מס, היה זה בעליו של "דוכן פלאפל משגשג בבאר שבע", שבמס הכנסה חשדו שהכנסותיו גבוהות מהמדווח, ושלחו אליו חוקר סמוי. המעקב העלה שמדי ערב נזרקת מהדוכן שקית זבל גדולה מלאה בזנבות של פיתות. במשך כמה ערבים אסף החוקר את השקיות, ספר את הזנבות וגילה כמות כפולה של פיתות מאלה שעליהן הצהיר בעלי הדוכן. הוא זומן לחקירה בהולה ברשות המיסים וחויב בקנס רטרואקטיבי של מאות אלפי שקלים. החוקר הנמרץ, יש להניח, קיבל העלאה.

בפוסט בפייסבוק, שמפנה לכתבה הזאת בקבוצת "עובדות לא חשובות", הצטברו כבר מאה תגובות שטוענות שהסיפור הזה קרה בכלל בערים אחרות, כל עיר והדוכן שלה. סיפור דומה נפוץ גם בבני ברק וגם בגבעתיים, על לא פחות מאשר "הסביח של עובד". תגובתם: "לא שמענו על כזה דבר". הסיפור שויך גם ל"פלאפל שלמה" המיתולוגי בשדרות נורדאו בתל אביב (שנסגר לפני מספר שנים), גם לדוכנים בעיר רחובות (למרות ששם הסיפור ידוע יותר כבדיחה) וגם ל"סביח השרון" ברמת השרון. האגדה (אגדה אחרת) מספרת כי אל מול "סביח השרון" משתרך תור אימתני רוב שעות היממה, כולל מכוניות שחוסמות את התנועה, ויש דיבור על כך שאשתו של בעל הדוכן נוסעת במרצדס. האם יש הלימה בין קצוות מטוגנים בדוכני פלאפל לבין רכבי יוקרה? זה בהחלט שווה תחקיר.

הרצון לדפוק את מס הכנסה

למה סיפור קצוות הפיתה לא מפסיק להשתכפל ולהשתדרג ולהידבק למקומות ולאנשים? ככל הנראה, בגלל שהוא כל כך ישראלי ונטוע במנהגי המקום. אגדות אורבניות נוטות לנדוד בין יבשות ולעבור התאמות לוקאליות, אבל המקומיות כאן מובהקת. הפלאפל, הפיתה – מה יותר ישראלי מפיתה? הכיס הלאומי. הרי ברור שזה לא סיפור שהיה תופס עם אף פחמימה אחרת. יש פה גם את הקומבינה וגם את התושייה הישראלית. זה סיפור שמצליח להסביר את הררי הפיתות המטוגנות שמחולקות בחינם בפלאפליות, הוא הופך את הנדיבות המפתיעה של בעלי הדוכנים להגיונית ומצליח גם לקלוע לסנטימנט ישראלי שאנחנו אוהבים לאהוב: הרצון לדפוק את מס הכנסה.

לא רק המקום משתנה בגרסאות השונות לסיפור, אלא גם הזמן. כוחו של הסיפור התעצם במהלך שנות ה-80, בעקבות מעלליו האמיתיים לגמרי של משה בדש, שיצא נגד רשויות המס לאחר שהסתבך איתם. את השתלשלות העניינים המלאה אפשר וכדאי לראות בסרט התיעודי אודותיו – "משהו פיקנטי", שבו מסופר: מס הכנסה ניסו לגבות שומה בגובה מיליונים, כי טענו שבפס הייצור של סלט הביצים של חברת "פיקנטי" משתמשים ביותר ביצים מאשר בכמות הסלטים שמדווחים. במקרה הזה מס הכנסה הפסיד, בגלל שבדש הוכיח שהחישובים שלהם לא נכונים והם טעו בהערכת מספר הסלטים שייצר. הראיות? הוא הוכיח שמשגיח הכשרות שהיה אחראי לשבירת הביצים, איש מבוגר במיוחד, שבר את הביצים בקצב איטי במיוחד. תשלום המס הופחת לכמה מאות אלפים.

אין להכחיש את הדמיון בין ספירת הביצים לספירת קצוות הפיתות, מה שיכול להיות, אולי, מה שהעניק השראה לחוקר שאפתן ברשויות המס? הקרב של בדש עם מס הכנסה התרחש באייטיז, אבל גלגולים אחרים של סיפור קצוות הפיתה משייכים אותו לשנות ה-90, לפני כשלושים שנה (זה הזמן להיאנח). עם זאת, יש לציין שקצוות פיתה מטוגנות הוגשו עוד הרבה לפני כן, בשלל מסעדות מזרחיות. מה שהפך אותן לפופולריות בפלאפליות אולי היה השמועה על פשיטות מס הכנסה, אבל הן לא המציאו את הקונספט אלא אימצו אותו כפתרון להעלמת ראיות (או למשיכת קהל).

מיתולוגיה ישראלית

האם האגדה הייתה באמת, או שמדובר בפולקלור ישראלי מוצלח במיוחד שהתגלגל והשתכפל עם השנים? לא נותרה ברירה אלא לדבר עם מס הכנסה. לא עניין פשוט, בהתחשב בכך שהם עסוקים יומם וליל בספירת זנבות של פיתות, אבל הצלחנו להגיע למקורות בכירים שביקשו להישאר בעילום שם, והם אישרו שלא מדובר באגדה אורבנית. בדוברות מס הכנסה העדיפו שלא להתראיין, אבל אישרו שמדובר במקרה שבהחלט התרחש בשנות ה-90, כולל סיפור היונים והתרנגולות.

אז כן, האגדה אמיתית, לפחות ברובה. כך הפכה פשיטת מס הכנסה על דוכן פלאפל, למיתולוגיה ישראלית שלמה ומסועפת. אנחנו קיבלנו פחמימה מטוגנת שהפכה לפופולרית ונכנסה למיתולוגיה המקומית או, במקרים אחרים, פלאפל בתוך פיתה שלמה. העולם הרוויח צמבו"ז (צמצום בזבוז מזון) שזה תמיד טוב, ומס הכנסה? הם יצטרכו למצוא דרך יצירתית אחרת לאתר עבירות מס. שמעתם את האגדה האורבנית על כך שהם אורבים מחוץ למאפיות וסופרים פירורי בורקס בעודם מחופשים ליונים? סתם, אין כזאת, אבל הנה רעיון.
הטקסט נלקח מהשראות לתערוכה "קומבינה: מפגשים בצלחת" (אוצר: מתן שופן), המוצגת באסיף: המרכז לתרבות אוכל בישראל.
התערוכה פתוחה לקהל בימים א'-ה' 08:00- 16:00/ יום ו' 08:00-15:00
לילינבלום 28 תל- אביב

• אוכלים שותים
• אסיף - מרכז קולינרי
• כתב אורח
• פיתה

>> עדכון קודם: 24.7.25 // עדכון אחרון: 6.10.25
בתי קפה הם הדלק שמניע את תל אביב, ובהתחשב בכמות הדלק שאנחנו שותים היה אפשר לצפות שתל אביב כבר תוכל להפליג בכוחות עצמה בכיוון איי יוון. נקווה שעובדים על זה. הרשימה הזאת עודכנה לאחרונה לפני כחודשיים, ומאז הוכרזה סגירתו של הסניף האיקוני של קפה נחת בכיכר דיזנגוף, מחלוצי הספיישלטי בעיר (אבל סניף וחצי חדשים נפתחו במקומו), ופרט לכך ממשיכים בתי הקפה הם אי של יציבות בחיי העיר, ואחרי גל סגירות ראשוני בתחילת המלחמה (געגועים לליזלוטה),הרשימה הזו של טיים אאוט רק מתארכת ומתמלאת במקומות עם מאפים מושחתים ברמה של בולנז'רי פריזאי, תפריטים יצירתיים מבוססי חומרי גלם מקומיים וקפה עם תעודת יוחסין של בן אצולה– אבל בעיקר פשוט חלק אינטגרלי מהעיר הזאת ומהווי החיים שלה. יתכן שאנחנו מכורים.

קפה אלג'יר

בית הקפה שהתמקם בבניין פליציה בלומנטל המרהיב שבכיכר ביאליק הוא תוספת חדשה יחסית ונחוצה לרשימה הזאת. על הקפה אחראי איתמר בן אבי, שהקים את מותג אלג'יר כבר לפני עשור וחצי. בבית הקפה הוא מציע ארבעה סוגי קפה שונים, שנבחרו בקפידה ונקלו בתנאים מיטביים לכדי כוס קפה משובחת. את המאפים והגודיז במקום ליקט איתמר מרחבי העיר והם מופלאים ומקוריים, וגם הספייס במקום מעוצב כהלכה והוא נעים, מואר ורגוע.
ביאליק 26 תל אביב

>> עובדים על זה: בתי הקפה הכי טובים לישיבה ארוכה עם לפטופ
>> קצת אוויר: 12 עגלות קפה ששוות נסיעה קצרה מחוץ לתל אביב

קפה אסיף

קפה אסיף מוציא מהכוח אל הפועל את האג'נדה של המקום שבו הוא שוכן, המרכז הקולינרי אסיף. באווירה "תרבותית", כלומר שקטה ואלגנטית, מוגשים גבינות משק, כבד קצוץ, לחם מחבת מהמאה ה-17 עם דבש ענבים, ארוחת בוקר קיבוץ ומג'דרה עם פריקה מנחף בתפריט שמתכתב עם כור ההיתוך שנקרא ישראל. לאחר הארוחה מומלץ להציץ בתערוכה ובמעדנייה, ללכת לאיבוד בספרייה בין ספרי בישול עתיקים או לעלות לגג ובו גינת תבלין מטופחת. בקיצור, שלם שגדול מסך כל חלקיו.
לילינבלום 28 תל אביב

At8

קופי-בר מבית האחים אבידן, החולשים על הלילה של דיזנגוף (רום סרביס, קונסיירג', דיקנטר) מתחיל הפעם מהבוקר כבית קפה, ועם רדת ליל הופך למה שהם מכירים היטב – בר. אבל אנחנו פה בשביל הקפה, והמשקה שמוגש פה אכן נהדר, לצד אווירה נעימה ומנות ארוחת בוקר ובראנץ׳ בכל ימי השבוע, כמו שאלוהים רצה. מנת מקושקשת ריקוטה נפלאה, האש בראוניז מנחמים, בורקס תרד וגבינות, מוזלי תרד ספירולינה (אם אתם מהאנשים האלה), ועוד מטעמים שמספקים בוקר דיזנגופי מרענן.
דיזינגוף 88 תל אביב

בוקה

קפה בוקה הוא ביתם של תל אביבים רבים, בין אם הם גרים במרכז תל אביב כבני בית של סניף אחד העם, ובין אם הם תושבי הצפון הישן ואז בסניף של יהודה מכבי כבר בוודאי מזהים אותם בשם. בוקה הפך משכבר למוסד, בית קפה אהוב עם אווירה שכונתית במידה, קפה נהדר, תפריט אוכל מגוון במחירים נוחים שמציע מענה למגוון נטיות תזונתיות ועוגיות שוקולד צ׳יפס מנצחות.
אחד העם 91 תל אביב // יהודה מכבי 40 תל אביב

קפה בית

לקומיקאית תום יער היה חלום לפתוח בית קפה, והיא אשכרה עשתה את זה: קפה בית נפתח ברחוב פרנקל בפלורנטין, והפך מאז למקום מפגש קבוע עבור תושבי השכונה ושאר חברים שבאים לשתות קפה, מאצ'ה ולאכול פרוסת PB&J דשנה. קפה בית, שקרוי בין היתר על שמו של אולפן בית השכן (האולפן של ירון סיוון, בן זוגה של יער), ועבר לאחרונה שיפוץ נרחב ונאה (כולל גרסה לילית שקוראת לעצמה בר האמבטיה). והכי קטע – התחושה בו היא, למרות ועל אף הקלישאה, באמת ביתית ונעימה. במיוחד כשיש ג'חנון בשבת.
פרנקל 43 תל אביב

קפה בלפור

במיקום אייקוני שבו שכן במשך שנים קפה לוסיה התמקם קפה בלפור החדש – למעשה מדובר במתיחת פנים משמעותית ללוסיה, עם אותם בעלים בתוספת שותפים חדשים ואווירה מתחדשת על הרחוב. המקום שופץ כהלכה, מנות רבות נוספו לתפריט – שקשוקה במחבת, אגז בנדיקט ושאר מנות בראנץ' – וגם שעות הפעילות התארכו משמעותית. אך הקפה מצוין, והמרפסת המפורסמת ששקועה באדמה שרדה, על כן עדיין מדובר באחד המקומות הנעימים יותר לישיבה במרכז העיר.
בלפור 18 תל אביב

קפה Blue

קפה בלו הוא תוספת חדשה ומטריפה למכולה הכחולה שבבית המכולות בנמל יפו – אתר ייחודי מכל הבחינות, שכן מלבד הלוקיישן מול הגלים מדובר בפרויקט אקולוגי שבנוי כולו ממכולות שיועדו לגריטה, ואמצעי חשמל סולאריים. בית הקפה בלו, שקרוי על צבע המכולה שלו, נפתח מתוך הרוח הזו, מציע קפה מעולה בקלייה איכותית וסחר הוגן שנמזג לכוסות מתכלות ומתמחזרות לצד מאפים מפתים ומעולים.
בית המכולות. האנגר מספר 3, נמל יפו

קפה בר

בית הקפה של האחיות שירה ותמר בר עורר את איזור קאנטרי העלייה עם רוח חדשה וקפה מצוין. ראשית, סוף סוף לא עוד בית קפה גנרי שמגיש קפה חמוץ מניו זילנד ומאפה פיסטוק אלא בית קפה עם מחשבה ויצירתיות. כבר מהקפה עצמו שמקורו בנעימה מחיפה, כלה בספלי הקרמיקה היפים הכינה תמר בעצמה ועד המאפים והמגדים הבלתי שגרתיים כגון נקניק שוקולד, גאלט תפוחים מפתה ופרוסת חמאת בוטנים וריבת פטל שכבר הפכה אייקונית.
וולפסון 42 תל אביב

קפה ברזילי

מכירים את זה שאתם עוברים באמצע יום חול ליד בית קפה ותוהים לעצמכם איך כל האנשים האלה לא עובדים? ובכן, אנחנו כאן כדי להזכיר לכם שתאמינו או לא, אבל יש אנשים שעובדים מבית הקפה. במיוחד אם זה בית קפה נעים ונינוח כמו קפה ברזילי, שמאפשר לכם לשרוץ בו שעות בנונשלנט עם הלפטופ, וגם דואג שלא תישארו רעבים – כי גם הקפה מצוין וגם האוכל מצוין לא פחות, והוא גם טרי ובריא.
ברזילי 1 תל אביב

גרציאני

אי אפשר לחשוב על פארק קריית ספר היפה והמוריק מבלי לחשוב על בית הקפה הצמוד, שכבר הפך לחלק בלתי נפרד ממנו – גרציאני. מלבד העובדה החשובה שאפשר לקיים פיקניק כהלכתו על הדשא ולהצטייד במיטב המאפים, בורקסים וכריכים. המחירים נוחים ומאפשרים, הישיבה במקום נוחה, הקפה טוב ואיכותי, השירות ידידותי והמבחר עשיר, מגוון ומתעדכן כל העת. רק עכשיו, למשל, טעמנו בראוניז פאדג׳ וניל חדש שנכנס לתפריט והתאהבנו.
יהודה הלוי 123 תל אביב

דאמה

התחילה בתור האחות הקטנה של השאפה בר שמסמנת וי בכל הסעיפים החיוניים לבית קפה שכיף לשבת בו: לוק מזמין, אווירת קז'ואל עצלה ושירות לא מתקרצץ. סעיף האוכל עומד גם כן ברף הגבוה עם קפה איכותי ואוכל שמתרחק ממלכודות הבנאליות. מאז מכירתו של המקום ופרידתו מקבוצת השאפה, נראה כי לפחות בינתיים הוא שומר על הרמה. מותק של מקום ובועה של שקט בשוק הפשפשים.
רבי נחמן 1 יפו

HOC

מבית הקפה ששאף להביא לתל אביב בשורת קפה חדשה נותרו שני סניפים, לאחר שהספוט בפלורנטין נסגר. איכות היא תו התקן של HOC וניכרת בכל אלמנט, החל מהשירות החו"לניקי שהוא מאופק ומנומס, דרך העיצוב האלגנטי שנע במנעד שבין יפני לנורדי וחף מדאווינים, וכלה במנות הפוטוגניות המאופיינות בקו מינימליסטי ומדויק.
התבור 2 תל אביב // טרומפלדור 6 תל אביב

WayCup

בווייקאפ, פאן אינטנדד, מרגישים כמו בבית. כאורחים מזדמנים תזכו להסבר מעמיק על פילוסופיית הקפה של המקום, סיוע בבחירת זן לטעמכם וחליטה מקצועית שמייצרת את המשקה המושלם. אם אתם קבועים אין צורך להכביר מילים כי הבריסטות זוכרים בדיוק מה תרצו לשתות. הקפה נקלה מדי יום כדי להבטיח טריות, ומטעמי קהילתיות נמכרים במקום מדי פעם תוצרי שת"פ עם עסקים קטנים שאינם קשורים לקפה. ולא פחות חשוב – המרפסת ביוחנן הסנדלר היא אחד הספוטים הכי כיפיים בעיר לתצפת מהם על החיים עצמם. השלוחה במקווה ישראל יותר מאווררת ורחבת ידיים למי שאוהב את הספייס שלו.
יוחנן הסנדלר 23 תל אביב // מקווה ישראל 17 תל אביב

קפה וילנד

בית קפה חדש שהתמקמם במבנה היסטורי בפארק התחנה, מה שאומר שמדובר במקום שקט, הרחק מההמון הסואן. אזור שבו אשכרה תוכלו לשבת בשקט ולהקדיש את כל תשומת הלב ללפטופ, או סתם להנות מהבריזה שמגיעה מהים. במקום קפה נהדר, כזה שם אפשר לארוז בפחית לפני פיקניק בים. על תפריט האוכל אמון השף שחר לוי, שמציע כריכים נהדרים במחירים נוחים, מאפים טריים ונעימים שאופים במקום, סלטים רעננים וכל מה שטוב ורוצים מבית קפה.
בפארק התחנה תל אביב

זוריק

זוריק הוא בית קפה שכונתי מן המניין. ומה הופך בית קפה לשכונתי אתם שואלים? העובדה שרוב היושבים ורוב העובדים הם תושבי הרחובות הסמוכים קרוב לוודאי, וכן העובדה שאפשר להגיע אליו גם בטרנינג וכפכפים ולהנות משירות נעים ותפריט מגוון שמאפשר להתיישב בבוקר לשתות קפה ולאכול מוזלי, להישאר לצהריים ולאכול סלט קיסר עם עוף ואף לקנח בפסטה בולונז לארוחת ערב. המיקום בכיכר מילאנו (כשאינה נמצאת בשיפוצים) גם הוא נעים ואידיאלי לבית קפה שכונתי. הבונוס המשמעותי: סיכוי סביר שתתקלו בטרנטינו שותה הפוך חלש.
יהודה המכבי 4 תל אביב

טוני ואסתר

טוני ואסתר הוא הסמל של שוק לוינסקי וה-בית קפה בה"א הידיעה של תושבי שכונת פלורנטין. בדרך כלל אתם צפויים לפגוש בו פרילנסרים ממורמרים שעובדים שעות על תסריט וגם מגוון של סטוצים מביכים מהעבר. אחרי תקופה ארוכה של מטבח כיפי ואיכותי, ובעקבות עליות המחירים הבלתי אפשריות, ויתרו שם לאחרונה על המטבח ועל חלל הישיבה וחזרו אל הבוטקה שחולש על הכיכר. זה כנראה הזמן לחזור לבייסיקס.
לוינסקי 39 תל אביב

קפה יעל

אושרת יקותיאל, לשעבר בעלת קייטרינג, מבקרת מסעדות בעכבר העיר ומנהלת מסעדה אצל יותם אוטולנגי בלונדון, מקפידה שכל מה שמגיע לצלחת יהיה טרי, טעים, אסתטי ועונתי. בחלל בהיר ונעים מול מרפסת מוצלת המשקיפה לגינה (פרט כבד משקל בעיר שכולה בטון) מוגשים סלטים רעננים, מאפים מתוצרת בית, כריכים, תבשילים ועוגות. ממרחים, גבינות ואוכל מוכן תוכלו לדוג מן המקרר, ולהוסיף זר פרחים לטובת הנפש.
צייטלין 18 תל אביב

מונטי

כדי לפתוח בית קפה מול הוטל מונטיפיורי צריך, איך נאמר זאת יונית, ביצים. מונטי עושה זאת בשיק איטלקי כשילוב של מעדניה, חלל אוכל ובילוי, בית קפה ובית קלייה וחנות יין, מעין וואן סטופ שופ לישיבה במקום ולשדרוג המזווה הביתי. ניחוח קפה עז מרמז כבר בפתח הדלת על ליבת המקום, קפה לכל סוגיו ולאורך כל שרשרת הייצור. ליד תוכלו להזמין כריכים ומאפים, סלטים ומנות חמות וגם פלטת גבינות ויין, לשבת בחוץ על מדרכה מוצלת מול אחד המבנים היפים בעיר ולדמיין שאתם באירופה.
מונטיפיורי 41 תל אביב

מיראז'

בית הקפה מבית איל שני בפארק המסילה הוא המרענן הרשמי שלנו ותמיד נשמח לבוא לאכול בו כריך אומלט רך ומבורך. היינו אומרים שמיראז' הוא כמו הפורט סעיד רק בגרסת בית הקפה של הבוקר. גם שם השירות בלתי, אבל הקפה הנפלא והתפריט העשיר והיצירתי ממש מפצים על זה. האוכל שמוגש שם השתדרג עם השנים מרמת הסנדוויצ'ים לרמת אמאל'ה איזה טעים, שלא לדבר על זה שאפשר לקפוץ לקסטה השכנה לקינוח. מה זה הקסם המואר הזה של בית רומנו.
יהודה הלוי 12 תל אביב (פארק המסילה)

Mela

בית הקפה מלה, מתהדר כבר בשלושה סניפים בעירנו, שהאחרון בהם הוא סניף דיזנגוף רחב הידיים. אנחנו לא מתים על רשתות, אבל מלה עדיין לא מרגיש כמו רשת. בכל הסניפים מוגש קפה משובח שקולים במקום, וגם מאצ'ה נהדרת לאוהבי הז'אנר, או מיץ תפוזים סחוט אם אתם מאלה. חוץ מזה תמצאו במלה מאפים טריים, כריכים צבעוניים ובריאותיים ועוד שלל נשנושים שכולם מתוצרת מקומית למהדרין, ומחומרי גלם בריאים ומובחרים.
אשתורי הפרחי 20 // מקווה ישראל 23 // דיזינגוף 164 תל אביב

קפטיש

גם למזרח העיר מגיע קפה ספיישלטי, וכשהמקום פתוח בשבת זו בכלל בשורה. קפטיש ממוקם בשולי שכונת ביצרון, למרגלות מגדלי משרדים וסמוך לסניפי סופרפארם וטיב טעם (שגם הם פתוחים בשבת). הבעלים אלי בן מרגי מקפיד על קלה כחמורה, מייבא קפה קולומביה, ברזיל, קניה, אתיופיה, הרפובליקה הדומיניקנית וגוואטמלה (האחרון נרכש מחוות סחר הוגן שמנוהלת ומעסיקה נשים בלבד), קולה אותו בעצמו וחולט משקאות במכונה ברמת רולס רויס. עוד תוכלו לרכוש כאן עוגות, מאפים וכריכים וגם מאצ'ה, למי שקפה משאיר אותו ער בלילה.
ולטר מוזס 10, תל אביב

קפה מרכז

באחת הסמטאות הקסומות של כרם התימנים נחבא אל הכלים הקפה הזה, ואפשר כמעט לפספס. אבל ממש לא כדאי, כי לא רק שיש בו קפה מעולה, אלא גם מגישים בו מאצ'ה פטל מטריפה, משקה גולדן צ'אי מעורר חושים ויש בו עוגיית מרשמלו וחמאת בוטנים שמגיעה אלינו בחלומות לפעמים. המאפים והעוגות נאפים במקום ומתחלפים כל הזמן, מתארחים בו שיעורי רישום וציור, ערבי תקלוט ושלל אירועים ייחודים שהופכים את בית הקפה למקום שלא רק שותים בו קפה, שאם אתם שואלים אותנו זוהי המהות של בית קפה מוצלח.
מל"ן 23 תל אביב

משק עפאים בעדנה

משק עפאים הוא הרכש החדש של יפו, ואנחנו מקווים שהוא בהחלט כאן כדי להישאר. מרפסת מרווחת וחלל פנימי משגע שכולל עיצוב וינטג' ביתי, ולא פחות מ-380 מוצרי מדף ומעדנייה שמקורם במשק עפאים שבערבה ובעמק האלה. במקום, מלבד קפה נהדר, יש ויטרינת מאפים מהפנטת שכוללת בין היתר מאפה שמרים שוקולד, קפה והל שאנחנו לא מפסיקים לחשוב עליו. וכן סלטים, כריכים ומגוון מנות עיקריות בריאות ומזינות.
דרך שלמה 6 יפו

קפה נאס

תוספת חדשה לרשימה: בית הקפה הדרומי ביותר בתל אביב יפו ממוקם ברחוב עזה היפואי, בשכונה שאפילו שם עדיין אין לה כי היא בבנייה קדחתנית. עם זאת בית הקפה שממוקם בבית באר עתיק ומרהיב הוא מעין נווה מדבר בתוך אתר הבנייה – גם במובן החברתי והתרבותי של המרקם העירוני שלנו. מנהלים אותו שני חברי ילדות תושבי יפו, רמי פחל ורוברט קובטי, שמגישים בו קפה מצוין שנקלה למקום במיוחד, אופים בו עוגות נהדרות, מציגים בו אמנות מקומית ומציעים בו סלון ללימודי שפת הערבית, הקרנות סרטים, הרצאות ועוד.
עזה 55 יפו

Nomena

עם עיצוב שאי אפשר להישאר אדישים אליו ובבניין שאי אפשר להתעלם ממנו נפתח בית הקפה נומנה, ששמו אומר משהו מסובך שקשור לגישה הקנטיאנית, אבל עם הקפה הנהדר שלו אין צורך להפליג בדיבורים מיותרים. הבריסטות במקום מקצועניים וינסו להתאים את הקפה למה שאתם אוהבים לשתות, את הקפה קולים במקום בחדר קלייה מיוחד והמאפים מבית אפוי של רז רהב יסתכלו עליכם מהויטרינה ולא ישאירו הרבה מקום לאיפוק.
אלנבי 54

נורדיניו

בנורדיניו, שממוקם בנחלת בנימין יש אווירה של בית קפה פריזאי וויטרינה שממש קשה לעמוד בפניה. כריכים צבעוניים וטריים בגדלים שונים מלחמים איכותיים, סלטים רעננים ומסקרנים ובעיקר קינוחים ודברי מאפה נהדרים שזורקים אותנו מיד לכל עיר בעולם והם איכותיים וערבים לחיך. מאריטוצי מרומא, קרואסון שקדים פריזאי, עוגיית שוקולד אמריקאית ועוגת גבינה באסקית בגודל אישי.
נחלת בנימין 27 תל אביב

נחת

מתבקש לומר שבנחת אפשר למצוא נחת, אבל מה לעשות שזה באמת נכון. הקפה של נחת נהדר (ויקר) ממש. מדובר בתערובות מיובאות מאיזורים שונים בעולם, והן כולן מוקפדות, ריחניות ונפלאות.לאחרונה דיווחנו על סגירת סניף הדגלפורץ הדרך בכיכר דיזנגוף ופתיחתם של שני סניפים (או סניף וחצי) לא רחוק משם. חוץ מזה גם השלוחה בפארק התחנה עם בית הקלייה הצמוד מוצלחת ביותר. רספקט.
קפה נחת החדש, ריינס 20, תל אביב // קפה אסתר, זמנהוף 1, תל אביב // קפה נחת פארק התחנה תל אביב

עברי

בית הקפה עברי שוכן ברחוב הגדוד העברי, ומעוצב כולו באופן עברי למדי. מה זה אומר? ריהוט וינטג' ביתי של סבתא ישראלית, מראה של קנטינה בקיבוץ עם מקרר מותאם, פלייליסט עברי שמתנגן ברקע, וכן תפריט עברי למהדרין, שכולל ארוחת בוקר קיבוצית, שקשוקה וחביתה בפיתה לברקפסט, או לא פחות משניצל תירס, פתיתים או משה בתיבה ללאנץ'. לקינוח, איך לא, עוגת פתיבר או פודינג סולת. הנה, יאיר לפיד. זה מה ישראלי בעיניינו.
הגדוד העברי 8 תל אביב

קפה עוטף

בית קפה בסימן חברתי שנפתח כיוזמה תעסוקתית, קהילתית וחברתית לתושבי העוטף שעברו העירה בעקבות המלחמה. מאז עברה שנה וקפה עוטף כבר לגמרי חלק מהדנ"א של העיר, בין היתר כי מדובר בבית קפה מצוין לכל דבר ועניין. הקפה מעולה, הוא נעים ורחב ידיים, האווירה מזמינה ונעימה והמאפים גם הם. בית הקפה נמצא בבעלות רעות קרפ, שמנהלת אותו ביד רמה ואף מציעה בו שוקולדים ופרלינים מצוינים שמקורם במתכונים של בן זוגה לשעבר דביר קרפ ז"ל, שנרצח במלחמה האכזרית ומורשת השוקולד שהותיר מוצגת במלוא תפארתה בבית הקפה.
וולפסון 54 תל אביב

עמיתה ביאליק

כיכר ביאליק הייתה מאז ומתמיד פנינה עירונית, וגם פנינות עירוניות יכולות להשתדרג ולהתשבח – בטוח כשמגיעות אליהן צמד הקונדיטוריות מבית המאפים הכי אהוב עלינו בכל העיר, עמיתה. מיכל בוטון ואנה שפירו ופתחו במוזיאון בית העיר שבכיכר את עמיתה ביאליק, שמציע מגוון פחמימות ודברי מאפה יצירתיים, קפה משובח, כריכים טריים וגם גבינות ויין בערבים. אפשר לשבת בפנים בנעימים, אך רצוי לשבת בחוץ במרפסת הפנימית, היפה והפורחת.
ביאליק 27 תל אביב

פאקינג סאנדיי

בית הקפה שגורם לנו להרגיש סבבה עם שביזות יום א' הקבועה, ומשכך אותה עם ספל קפה מצוין. מדובר בבית הקפה של יוצאי HOC אביב מילשטיין ועומרי קריאף, שעיצבו אותו לעילא ומגישים בו קפה משובח של בתי קלייה קטנים מרחבי העולם. שזה אומר סחר הוגן, קפה מעולה, מאפים טובים ותחושה שאתם במקום הנכון בזמן הנכון. בימי שישי הם מארחים במקום מכירות של פריטי עיצוב, יינות ושאר פופ אפים משמחים.
לוינסקי 61 תל אביב

P.O.C

אין פלורנטינאי שמכבד את עצמו ולא עמד בתור לפוק קפה בשבת בבוקר. התור שמשתרך על גבי שני רחובות, הוא סימן ההיכר של שבת בשכונה. סביר להניח שבתור תפגשו איזשהו סטוץ מהעבר אבל זה לא מוריד מהעובדה או אף מוסיף לעובדה כי הישיבה בפוק נוחה ונעימה, השירות פמיליארי בדיוק במידה הנכונה, הקפה מעולה והקנלה די בורדו מצוינת. אגב, אם במקרה הגעתם מצוננים או סתם רציתם לחזק את מערכת החיסון, משקה הג'ינג'ר כורכום מבית הפוק מרפא גוף ונפש.
כפר גלעדי 48 תל אביב

פסיליטי

מאחורי בית הקפה עומדים נועם דדון והשף קונדיטור ליאור כהן. דדון רק בן 22 אבל היה לו חזון וחלום לפתוח מקום משלו, וכך עשה. הוא חבר לקונידטור המוכשר ליאור כהן, והשניים יצרו בית קפה מקסים, מוקפד ואיכותי שאכלנו בו את הסינבון הכי טעימים שאכלנו אי פעם כנראה. כלומר סיימנו אותו בשלושה ביסים ותהינו אם לגיטימי כבר לבקש עוד אחד. הקפה עצמו מצוין, אבל מה שהופך את פסילטי לבית קפה יוצא דופן הם המאפים המופלאים, שאינם עוד קרואסון שקדים, חמאה או שוקולד, אלא קראוסונים מופלאים עמוסים בקרם פיסטוק או לימון, עוגת גזר חד פעמית, רוגעלך ממכרים ועוד רבים, טובים ומתוקים.
דיזינגוף 245 תל אביב

קפה אחד העם

בזכות הבעלים החדשים־ישנים טל ואלון בר, בשלנים ואושיות רשת ובעלי בית הקפה החמוד כשלעצמו D298 בצפון דיזינגוף, קורים בקפה אחד העם הרבה דברים מעניינים: סדנאות ותערוכות, אירוחים והפתעות וכרטיס מועדון שיזכה אתכם בקפה עשירי חינם. פולי קפה מקליית בלומס המצוינת ואווירה נעימה בגינה מוצלת וירוקה – והרי לכם מקום שתמיד יש סיבה להגיע אליו.
אחד העם 51 תל אביב

קפליקס

קפליקס הוקמה בשנת 2011 כבית קלייה קטן והיום מונה שלושה סניפים ברחבי העיר. הקפה מיובא מחוות גידול ארטיזנליות ברחבי העולם ונקלה במקום. מה שמקנה לבית הקפה ניחוח טוב ועז. נדמה שקפליקס עשו מהפכת קפה בקרב התל אביבים, ולימדו אותנו על טיבו של קפה טוב באמת עוד בעשור הקודם. זהו בית קפה שמתמקד בקפה, אך גם העוגיות והמאפים שלו לא רעים בכלל. חוץ מזה אנחנו עדיין מחכים להיות לקוחות טובים מספיק ולקבל ספל עם השם שלנו תלוי לראווה בבית הקפה ומחכה רק לנו.
תרצה 17 יפו // שלמה המלך 12 תל אביב // מרחביה 6. תל אביב

קפה 3426

בית הקפה של בית רדיקל הוא אחד מפנינות השקט האורבניות של עירנו. אולי זה נשמע קלישאתי, אבל משהו במבנה הבטון הברוטלי דווקא משרה שקט ורוגע. בית הקפה שמציע ישיבה תחת כיפת השמיים הוא בדיוק מה שצריך בימים אלה, וכיף לשבת עם הלפטופ ולשמוע את ציוץ הציפורים למרות שאתם באיזור מוסכים. תפריט בית הקפה הולם את הרוח החברתית של בית רדיקל, ומציע קפה מעולה בקלייה מקומית, לצד מאפים וכריכים שכולם בתוצרת כחול לבן. חוץ מזה מתארחים במקום ירידי יד שנייה, פופ אפים קולינריים, ערבי יין ועוד, לצד בית רדיקל הנהדר בפני עצמו.
מנויי בית רדיקל נהנים מ10% בבית הקפה. רחוב התחייה פינת הרצל תל אביב

קפה שפירא

קפה שפירא הוא לא רק קפה שכונתי, אלא מעוז קהילתי של ממש שמארח ערבים שכונתיים, אירועי תרבות ומיטיב להשתלב בשכונה שבה הוא נמצא – לא באופן יומרני ומאולץ, אלא באופן אורגני ובלתי מתאמץ. למשל העובדה שממוקם בו מקרר קהילתי לדרי רחוב, או הקרנות חופשיות של סרטים וערבי מוזיקה. חוץ מזה, אין אחד שלא מכיר את יונתן הבעלים שתמיד פתוח לרעיונות וליוזמות חדשות בדבר הקפה והשכונה. חוץ מזה הקפה נפלא, הישיבה נעימה ונונשלנטית והמאפים מתוקים וטובים. לאחרונה הוכיחה הקהילה שלו את כוחה כשהתגייסה לקמפיין הדסטארט שיסייע לו לצלוח את משבר המלחמה ותרמה כ-262 אלף שקלים להצלתו.
רלב״ג 15 תל אביב

שרויטמן

כששף ערן שרויטמן עבר מבישול (לעולם נזכור לו את הרביולי חלמון באורקה) לאפייה, עולם המסעדנות קימט גבות בתהייה. מאז עברו קילוגרמים רבים של קמח במלוש ותחת המותג נמכרים מדי יום בריושים עם שפיץ מחודד, לחמים עם קראסט פציח ומאפים מלוחים ומתוקים. בסניף תוכלו לקבל גם כריכים וטוסטים, ממרחים שהולכים מצוין עם הלחם, סלטים, מעט מנות חמות, פיצה בסופי שבוע וכמובן קפה, וכל זאת באווירת נו נונסנס שעושה כבוד לאוכל וללקוחות. אחרי לילה קשוח – זה כל מה שצריך.
נחלת יצחק 30 תל אביב

תחתית

מיטיבי לכת בוודאי זוכרים את הזמנים שבהם התחתית הייתה פתוחה כל הלילה ומוכנה לקבל אתכם בכל שעה ביום. הזמנים השתנו, אבל גם היום תוכלו להיכנס בשערי התחתית החל מ-7:00 בבוקר ולעזוב אותה בחצות הליל. מלבד השעות הגמישות, התחתית היא כנראה מעוז הפרילנסרים הגדול של תל אביב. למרות זאת, השירות שם סבלני, אדיב וממש לא מחכה שתלכו. להפך. טוסט הבית, עוגת שמרים שוקולד, סלט פסטה וקפה נפלא – כל אלה גורמים לכם להרגיש בבית, ולרצות להישאר.
לינקולן 9 תל אביב

• אוכלים שותים
• בתי קפה
• בתי קפה בתל אביב
• קפה
• אסיף - מרכז קולינרי
• נורדיניו
• קפה תחתית
• קפליקס
• קפה נחת
• זוריק

השבוע האחרון של אוגוסט מביא את עונת המלפפונים לשיא, אבל זה לא אומר שתישארו רעבים ומשועממים. ערב של אוכל סובייטי על טהרת הבשר, חגיגה של קפה במסעדה איטלקית, פיתה פיוז'ן מקסיקני כמו שלא טעמתם, פסטיבל בירה בדיזנגוף סנטר וגם אם בא לכם לצאת מהעיר, אולי כדאי שתשקלו סיור אוכל ברהט. אלו כל החדשות הטעימות של השבוע האחרון, תתייחסו לזה כמו ארוחת טעימות.
>>זאת אמורה: 16 המסעדות האיטלקיות הטובות ביותר בתל אביב

הרוסים על הרוסים | חוות צוק

במסעדת חוות צוק יתכנסו שף גיא רובננקו והסו-שף שלו לשעבר ויטלי פבלובסקי לערב פוסט סובייטי, שמותח גשר בין צפון סין ומרכז אסיה. מאנטי בקר וסלופי בילישי אוזבקי מטוגן במילוי טלה הם דוגמה למה שצפוי בתפריט המפתה, וגם חטיפי אסאדו משופדים במרינדת תבלינים ותערובת 13 הניחוחות ועוד כיסונים ושיפודים עסיסיים וסקסיים. אם יישאר מקום תוכלו לנשנש צ'יפס בוכרי עם שום וכוסברה ו"לגמן יבש", סלט צנון סיני וסלט גזר בוכרי. "אנחנו לא מתחייבים לנאמנות למקור אבל נשארים בגבולות המטבחים מבחינת חומרי גלם וטכניקות", מסייג רובננקו, ומהיכרות קודמת עם הדמיון והיכולת של הנוגעים בדבר – בטוח שיהיה טעים לתפארת.
משה פרלוק 5, חמישי (28.8),להזמנות

קפה עולה | בר פרדיסו

קפהוליקים – זה בשבילכם: שיתוף פעולה של הכרם, קפה אחד העם ובר פרדיסו מרים את רמת הקפאין בערב שכולו מוקדש לזהב השחור (האמיתי, לא זה שמטנף את העולם). שפית דנה לי ברמן תכין קנולי במילוי גנאש קפה וטרמיסו מהמגירה מקפה שיביאו אנשי אחד העם (44-48 ש"ח), בבר ישקשקו coffee amaretto milkpunch (וויסקי שיפון, אמרטו דיסארונו, קולדברו אתיופיה של אחד העם, וחלב) ועוד קוקטיילים מבוססי קפה ארטיזנלי (52-61 ש"ח), ועל המדפים יוצבו מארזי קפה ובקבוקי אלכוהול שמשתתפים בחגיגה. את שאר הממריצים אפשר להשאיר בבית.
נחלת בנימין 43, שלישי (26.8) מ-18:00

פיוז'ן מקסיקני | פנדה

לאחר שני אירוחים מוצלחים בטירוף של רז רהב ויובל בן נריה, פנדה סוגר את תחילת חגיגות העשור באירוח של זוכה משחקי השף שחר תמיר. יחד הם יכינו שווארמה אל פאסטור ושווארמה יובה אל פאסטור לטבעונים, סביצ'ה דג ים ועוד מנות פיוז׳ן מקסיקני בפיתה, הברמנית אביבי שקורי תשקשק מרגריטות ויהיה כיף נדיר. פנדה מבטיח שזה לא סוף החגיגות אלא רק תחילתן, ושצפויות עוד מלא הפתעות פנדהיות אז יש למה לחכות.
מל"ן 45, חמישי (28.8), 19:00-23:00

זרעי סוף הקיץ | אסיף

המרכז הקולינרי אסיף חוגג את סוף החופש הגדול עם סיורים לילדים: מתחילים בספרייה, ממשיכים בחווה האורבנית על הגג בהיכרות עם גידולים מאוקלמים ומסיימים בקינוח צונן במסעדה. ואז בחזרה למוסדות החינוך וסוף סוף מתחיל החופש להורים.
לילינבלום 28, פרטים וכרטיסיםבאתר

קולקציית קיץ | שוק הנמל

לאחר הצלחת מהדורת החורף, מכון וולקני חוזר לשוק האיכרים באירוע "טעם 2025 – קולקציית קיץ", שבו ייחשפו לראשונה זנים חדשים פרי מחקר ופיתוח ישראלי. תוכלו לטעום כאן את דור העתיד של החקלאות המקומית: מנגו אדום־ורוד מזן טנגו ומנגו עומר ללא סיבים, "סיאם קינג" – הבזיל התאילנדי הישראלי הראשון, ורימון שחור נדיר מסוגו. השפים יובל חזן ודפי קרמר יכינו מנות וקוקטיילים בהשראת הזנים החדשים, וחוקרי מכון וולקני יענו לשאלות ויאפשרו הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של עולם המחקר החקלאי. בואו רעבים וסקרנים.
שוק הנמל, הרחבה הצפונית האנגר 12, נמל תל אביב, שישי (29.8) מ-08:00 ועד שנגמר (כל הקודם זוכה)

בראנץ' בגבוה | BAYZ-Hilton Beach

בר החוף הנוצץ סוגר את הקיץ ופותח את השנה החדשה באירוע כושר ופאן מול הים בשת"פ עם מותג הפיטנס FIT HOUSE. הכרטיסים לאימון היוגה אזלו אמנם, אבל לשאר הפעילויות אפשר להצטרף עדיין: בראנץ’ מפנק על הגג, מימוזות וקוקטיילים מול הים, פוט מסאז’ ודי ג'יי לייב. ואם לא צריך להזיע ואפשר להגיע ישר לכיף, אנחנו בפנים. 130 ש"ח.
חוף הילטון, שבת (6.9), 12:00-09:30, כרטיסיםבאתר

יום יום ג'אז | הולי

אתם מאלה שג'אז עושה להם נעים בגוף? יופי, כי גם אנחנו. הולי, הבר שבמתחם בית הכנסת הגדול, מארח חמש פעמים בשבוע הופעות ג'אז חיות, מהפקות אינטימיות עם זמרים וזמרות דרך כלי נשיפה וכלי הקשה ועד הופעות של אגדות ג'אז מקומיות, שכבר הפכו לשם דבר. בימי ראשון מתקיים ליין "ג'אז מסביב לעולם", שמוקדש בכל שבוע לסגנון אחר – מחצי האי ערב ועד ברזיל, משחזורי שנות ה־60 ועד פרשנויות עדכניות. בשבת הקרחנה מגיעה לשיא באירועי ג'אם סשן, חגיגה של אלתורים וסאונד חופשי. המטבח מציע תפריט ים-תיכוני עם נגיעות איטלקיות וגם תפריט יינות נרחב, בירות מיוחדות וקוקטיילים עונתיים.
הר סיני 1,להזמנות

פסטיבל בירה | דיזינגוף סנטר

בדיזינגוף סנטר לא נחים לרגע, וסוגרים את הקיץ באירוע אלכוהולי מרענן: פסטיבל בירה בסנטר מבית חביתוש, שחוזר לסוף שבוע שכולו בירות קראפט ישראליות, סיורי טעימות מודרכים, מארזי בירה ועוד. דיג'יי גלעד המזוקן ידאג לאווירת לילה לבן, וצפויות הפתעות משמחות. מחיר: 35/60/85 ש"ח לכרטיסיית 3/6/9 טעימות. אחלה לתדלוק לפני יציאה, או לשתיה עד שיסתיים הערב מוקדם, כנראה במגלשת הפיל.
דיזינגוף סנטר, חמישי-שישי (28-29.8), פרטים וכרטיסיםבאתר

מחוץ לעיר

מסע אסיאתי | תומאס זוהר @ מילה

לאחר תום הקדנציה בקונתאי, וטיול מנוחה בחו"ל, מתארח שף תומאס זוהר אצל הקולגה שף יהונתן שרביט לערב קולינרי בהשראת הודו ודרום תאילנד, שני עולמות קולינריים שייפגשו בצלחת. התבלינים דומים וכך גם טכניקות הבישול, אך כל ביס מספר סיפור שונה על החיבור שבין חום, חמיצות, רעננות ועומק.
MILA, השקמה 1, סביון, שני (1.9), להזמנות 03-6989801 ובאתר

סיורי קבביות ומתוקים | רהט

פודיז שמחפשים אטרקציות קולינריות יוצאות דופן ימצאו את עצמם ברהט, העיר הבדואית הגדולה בישראל שהיא גם מכרה זהב של תבלינים, ממתקים וסירי תבשילים. סיורי קבביות ומתוקים מטעם מותג התיירות הבדואי "קסם המדבר" ו"תפדלו", חברת התיירות של רהט, יעברו בין קבביות, אטליזים, בתי קפה ודוכנים בשוק, ובין הקינוחים הטרנדיים בעיר. קפה והכנסת אורחים מובטחים. 80 ש"ח.
שבת (6.9, 13.9), פרטים והזמנות בטלפון052-7751565 (נעמה ספיר)

• חדשות האוכל
• אוכלים שותים
• אסיף - מרכז קולינרי
• בר פרדיסו
• חוות צוק

מסעדת ויקינג ניצבת בגאון בתחילתו של רחוב בן יהודה כבר 25 שנה, עת נפתחה ע"י ויקי זיקוב, שעלתה מאוקראינה, ובן זוגה ניקולאי ירמולין. במשך שני עשורים וחצי ויקי בישלה במסעדה, שהפכה למוסד ידוע, את מיטב המאכלים הסובייטים – ורניקס, פילמני, סטייק לבן, בלינצ'ס, בורשט ועוד. היא צלחה שנים לא פשוטות שעברו על רחוב בן יהודה, והיה נדמה ששיאן עבר עם סיום עבודות הבניה הקדחתניות של הרכבת. אלא שטיל בליסטי מאיראן שנחת בעיר בלילה הרביעי למתקפה הזכיר לתושבי ועסקי השכונה שישנם דברים גרועים יותר מעבודות רכבת. מסעדת ויקינג נפגעה כליל – החלונות התנפצו, התשתיות נפגעו, ומ-25 שנות בלינצ'ס נותר בשלב זה רק קיר אחד.

>> בית הקפה החמוד באלוף בצלות נסגר, אבל יש סיכוי שמגיע מחליף חלומי

אבל זיקוב בת ה-65 לא אומרת נואש. בין ניסיונות לגיוס משאבים לשיפוץ והישאבות להליכים בירוקרטיים, היא מבטיחה שהמקום עוד יפתח מחדש. ועד אז, כבר מחר (8.7) תוכלו לפגוש אותה מבשלת באסיף,המרכז לתרבות אוכל בישראל, במסגרתסדרת "סיר של בית". המיזם החל בראשית המלחמה, ונועד בראשית הדרך למציאת פתרון למפונים שהתגעגעו למטעמי ביתם, והציע את המטבח של אסיף עבורם לבשל כמו בבית. מאז עברו לא מעט תבשילים בסירים, המיזם השתנה בהתאם למציאות המשתנה, ועכשיו המפונה – לפחות במובן העסקי – היא ויקי, שתגיע לבשל ממנות הדגל של ויקינג. אתם, כמובן, יכולים להגיע ולטעום בעצמכם מהסירים של ויקי.

כך למנה הראשונה תכין ויקי בורשט עם ביצה קשה ומלפפון, ולצידה תגיש בלינצ'ס במילוי בשרי, מנה שהיא מחזיקה קרוב ללב. "סבתא תמיד הייתה מכינה לנכדים בלינצ'ס עם בשר", מספרת זיקוב, "וכשהיא הכינה אותם היה לנו מנהג כזה שהיינו גונבים את הבלינצ'ס מהערימה כשזה עוד לא היה מוכן, בלי מילוי. ואז סבתא היתה מסובבת את הראש לצלחת, ומגלה שלא נותרו כמעט בלינצ'ס מהערימה. ואחר כך כשגדלתי, אהבתי את הבלינצ'ס עם כל מיני מילויים – גם עם בשר טחון, גם גבינה, גם מתוקים עם דובדבנים".

איך זה מרגיש בשבילך לבשל במטבח אחר?
"יותר מהכל אני אוהבת לבשל. מוזר לבשל במטבח לא שלי, אבל מקווה שאצליח. כשאסיף פנו אליי שמחתי על האפשרות לעצור רגע את כל הבירוקרטיה וענייני השיפוץ. גם ככה יש תחושה שעומדים במקום, מחכים לתשובה מההוא וההוא. כולם אומרים אוטוטוטו, אבל בפועל כלום לא זז".

המדינה הציעה בינתיים פיצויים?
"לא. מחכים להצעת חוק, נמצאים בדיונים מול הרשויות ומול מס רכוש – זו באמת מסכת בירוקרטיה איומה. בינתיים לא מציעים לא פיצויים ולא עזרה, ואני גם כל כך לא רגילה לבקש עזרה. אני מאוד מקווה שמשהו יתניע בקרוב. הלקוחות הקבועים דואגים ושואלים כולם במה יכולים לעזור, אבל אני לא יכולה פשוט לבקש מאנשים מיליון דולר. אז אני בדיונים עם מי שאפשר, מנסה לבדוק את הזכויות שלנו, ומוצאת את עצמי יותר קבלנית מבשלנית. לכן הביקור מחר באסיף זו אתנחתא טובה בתוך כל הבלאגן".
יום ג'(8.7), 12:00-15:00. אסיף, לילינבלום 28 תל אביב

• אוכלים שותים
• ויקינג
• מלחמת איראן
• אסיף - מרכז קולינרי