דיזינגוף סנטר

נכון שבמבוך הנ״ל לפעמים קשה להרגיש חופשי, בעיקר כשמחפשים נואשות את זארה, שלא לדבר על ביקור בקולנוע לב בשבת וחיפוש אחרי דלת היציאה הזמינה. אבל חופש הוא עניין של מהות. דורות של ילדי סנטר יספרו לכם שזה המקום שבו הם מרגישים הכי חופשיים בעולם ויכולים להיות מי שהם רוצים. גם לתל אביבי המצוי הסנטר מלא בחופש: אתם יכולים להגיע איך שאתם, עם הכלב או עם פיג׳מה, ולהרגיש בבית.

הים

נכון, זה אולי אובייס, אבל הים והמרחב שמסביבו הוא המקום שבו אפשר להרגיש את החופש בכל רמ״ח האיברים. החל מהטיילת שהיא סמל החופש האולטימטיבי ועד לשוברי הגלים וחוף הצוק שמשלב דשא מוריק וחול לבנבן. כותבת שורות אלה היא ירושלמית שונאת ים, ואפילו בשבילה, למרות שממעטת לבקר – מבט אחד בגלים מזמן את החירות.

גן מאיר

מדובר בפנינה עירונית שמאפשרת לשאוף קצת ירוק לריאות. המרחבים היפים והפורחים, הימצאותו של הבית הפתוח (שישוב משיפוצים), הכלבים שרצים ללא רצועה ובלילה הטיפוסים המגוונים שנעים בין דרי רחוב, ילדי סנטר תועים וספורטאים מחוטבים – ממחישים ביתר שאת את העובדה שגן מאיר פתוח וחופשי לכולם.ן באשר הם.ן.

שוק הפשפשים

בשוק הפשפשים ביפו אפשר להרגיש לרגעים בחופשה. נכון, מאז המלחמה אין ממש תיירים והשוק נחלש, וגם חנויות מזכרות מאוסות, בוטיקים ייחודים, מונומנטים היסטוריים, בניינים מעוצבים ובתי קפה יקרים זה לא בדיוק מימוש החופש האידאלי, אבל זה ללא ספק הכי קרוב שיהיה לכם לחופשה בעיר מגורכם, וגם זה משהו.

הקלאב

מאז שהבלוק נסגר חסר בנוף קלאב שבאמת נוגע לנו בנימי הנשמה, אבל חיי הלילה של תל אביב לא מתים – הם רק מתחלפים. העיר עדיין מלאה במגוון מועדונים שונים ומשונים, שגם בזמן מלחמה אפשר לשרוף בהם את הלילה ולהרגיש את החופש המקומי זורם לנו בדם (בסדר, גם אם זה לא הדבר היחיד בדם. רק שמרו על עצמכם). אין חופשי יותר מאשר על הרחבה.

מנזר

במנזר אפשר להיות כמעט בכל שעה, מה שכבר מכניס חופשיות רבה לעניין. מלבד זאת, אתם חופשיים להתלבש איך שבא לכם, להזמין מה וכמה שבא לכם מבלי לדפוק חשבון ומבלי להרגיש ששופטים אתכם על משהו. וכן, ויוטלו טונטו בארבע בבוקר זה ממש סבבה. אם כבר במנזר עסקינן, נדמה שהדת המרכזית של המוסד הזו היא חיה ותן לחיות.

בבית

בואו נודה בזה: אין חופש מזוקק כמו לשלם 6,000 ש״ח לדירה מתפרקת עם בעל בית פסיכי ומתווך שלא עשה כלום אבל גבה מכם שכירות של חודש נוסף. שלא לדבר על החופש לאכול מה שאתם רוצים מהמקרר בלי לגעת בטעות בקשיו או בחלב סויה של השותף שלכם. אבל למרות הכל, ובגלל הכל, בבית – אנחנו הכי חופשיים בעולם.

• ❤ תל אביב
• הבועה
• דיזנגוף סנטר
• חוף הים בתל אביב
• המנזר
• פסח
• גן מאיר
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 941 // הקונצנזוס האחרון

>> עינת צרפתי (כדאי שתעקבו) היא מהמאיירות הבולטות בישראל, כלת פרס רמת גן לספרות ילדים מאויירת. ספריה הרבים אותם כתבה ואיירה תורגמו לכ-20 שפות וזכו בפרסים יוקרתיים, ביניהם "השכנים", "ארמון בחול", "צרו בצרורות", ו"יהיה בסדר". בימים אלה רואה אור ספרה החדש, "אני שונאת לחכות", ספר מצחיק ומרהיב על ציפייה ועל סבלנות ועל הצדדים החיוביים של ההמתנה.אתם רוצים ויכולים לקרוא אותו.

>> אווירת רוקנרול נכחדת וסלון שכונתי // העיר של איתי פיינגולד
>> המקום הכי אותנטי ביפו וחיבוק אימהי מהקהילה // העיר של ג'ול עבוד
>> חוף לאיפוס חרדה וקפה שמעלה לי חיוך // העיר של טל יוסיפוב

1. בית אריאלה

כמו כל חובבת ספרים אני חושבת שספריה היא המצאה נהדרת,אבל ספריית בית אריאלה היא הנהדרתמכולן.ספריית הילדים והנוער שהיא בילוי האהוב עלינו בימים גשומים,ויש גם ספריית קומיקס נפלאה,ארועי תרבות ואפשרות להשאיל פאזל(סליחה אם איבדנו איזה חלק).בשנתיים האחרונות המאבק להשבת החטופים היה חלק בלתי נפרד מהמרקם של הספריה,עכשיו בכל ביקור בהזה צובט את הלב וגם משמח לראות את הרחבה שלה כמעט ריקה.
שאול המלך 27 תל אביב

2. המגדלור

חנות שהיא נווה מדבר של ספרים ושל יופי,אני אוהבת בה את המגוון ואת ההזדמנותלמצוא שם ספרים שהם לא בהכרח חדשים ואת אוסף ספרי האומנות מהארץ והעולם.במגדלור יש מקום לספרות ויצירה ישראלית,ואני תמיד מתרגשת אם אני נמצאת שם בחלון.
מקווה ישראל 18 תל אביב

3. גן מאיר

בתור אמא,את העשור האחרון העברתי הרבה בגינות,בילוי שהוא גם מטלה.להגיע לגן מאיר זה תמיד תענוג,גם בזכות בריכת המים שבלב הגינה,עם אנפת הלילה המדוכדכת והרבה שושנות מים,גם בזכות כל הדברים שקורים כל הזמן מסביב:קבוצת טאי–צ׳י,מתאמנים שאפתניים בגינת הספורט,חוג כדורגל של קטנים ועוד כל מיני דמויות.בגן מתחבא גם הפסל המקסים בעולם של עמוס קינן,של גמל עגלגל ליד עץ דקל.

4. חוף בוגרשוב

אני מאוד אוהבת להיות בים,ויותר מהקטע של המים אני אוהבת את החוף.חוף בוגרשוב הוא אחד החופים העמוסים והרועשים, מה שמבטיח שתמיד יהיה על מה להתבונן.לכל זמן ביום יש את המשמרת שלו,הפרלמנטים השזופים של המוקדם בבוקר,המשפחות שמגיעות לפני שממש חם עם הקטנים ומחליפות אותם בערך בעשר,והצעירים שקמו מאוחר ומגיעים להשתזף במשמרת השלישית.אני מקווה שיבוא יום ואצטרף לפרלמנט ים עם שחר.

5. הרחוב

אחד הדברים שאני הכי אוהבת בעיר הוא ללכת ברחוב,גם ברחובות ראשיים עם חלונות ראווה חדשים או טמבוריות ישנות וגם ברחובות קטנים,שאפשר להתקל בהם בעץ שקמה שאכל גדר,או בבניין שמישהו הדביק עליו מלאך קרמיקה קטן.

מקום/ תופעה לא אהוב.ה בעיר:

אני אוהבת לרכב(ולהרכיב)על אופניים,ומשתמשת הרבה בשבילי האופניים לאורכה של העיר.עם כמותרוכבי הקורקינטים והאופניים החשמלייםזה נהיה די קשוח.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
ההצגה "הכל נשאר חי" מאת דנה קיילה וירדן גלבוע,על חזרה ממלחמה ועל אהבה.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
הספר ״ילדות רעות״ של קמילה סוסה ויאדה שמספר את סיפורה של קבוצת טרנסיות שמוצאות תינוק נטוש בפארק.ספר קשוח אבל גם מלא הומור ותקווה.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
עמותת ״יוניטף״שדואגת לילדים חסרי מעמד.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
הורים לילדים קטנים,ילדים בזומים,בעלי עסקים קטנים.אנשים שלא זוכרים איזה יום היום,כרגע די כולם זקוקים להרמה.

מה יהיה?
יהיה טוב.

• העיר שלי
• ספרי ילדים
• בית אריאלה
• המגדלור
• גן מאיר
• חוף בוגרשוב
• אופניים

אין חג שתל אביב אוהבת יותר מפורים עם כל הבלאגן והמסיבות שלו, והשנה כשהמלחמה על אש קטנה ואין חטופים בעזה אפשר יהיה גם אולי לחגוג כמו שצריך. זה, בכל מקרה, מה שמתכננים לעשות בעיריית תל אביב-יפו, שם בחרו מוקד מעניין במיוחד לחגיגות: רחוב שינקין.

>> מדיטציה עם די.ג'יי ואופרה של יוני רכטר לילדים. זה פסטיבל
>> מי יודע מדוע ולמה: ביום שבת יוצאים עם המשפחה בפיג'מה

הרחוב האייקוני שהגדיר מחדש את תל אביב בסוף שנות ה-80', התחיל לחזור לעצמו בשנים האחרונות לאחר עשורים של שיפוצים ודעיכה. בפורים הזה מתכוונת העירייה להחזיר אותו אל נקודת ההתחלה ולתת לו להתחפש לשנת 1984, באירוע מחווה לאמנים, אמניות, יוצרים ויוצרות שחיו ברחוב, לעסקים שפעלו בו ולתהלוכת הפורים הראשונה שהתקיימה בו.

בשנות ה-80', למי שפספס היה רחוב שינקין מוקד של תרבות עירונית צעירה ואלטרנטיבית – מרחב קהילתי שבו אמנים, תושבים ועסקים קטנים יצרו יחד סצנה חיה ולא ממוסדת שהשפעתה התרבותית הייתה עצומה. תהלוכת פורים הראשונה ברחוב בשנת 1984, יוזמה מקומית של אמנים, עסקים ומשפחות, ביטאה את הרוח הזו בחגיגה שצמחה מהרחוב עצמו, מתוך יצירה משותפת ואנרגיה חופשית.

ארבעים שנה אחרי, בפורים 2026, חוזרת הרוח הזו אל הרחוב לא כהעתקה נוסטלגית אלא כהפעלה מחודשת של ערכי התקופה. תהלוכה קהילתית, אמנות רחוב, מוזיקה, מחול, עסקים מתחפשים והתערבויות חיות יהפכו את רחוב שינקין למפגש בין זיכרון להווה, בין קהילה לחגיגה עירונית צבעונית ונגישה לכולם.

ביום החג (שלישי,3.3) תתרחש לאורך הרחוב החל מ-10:00 תהלוכת הפורים של מרכז קהילתי בית תמי בשיתוף עם בתי הספר בלפור וגבריאלי, במחווה לפורים 1984. התהלוכה תכלול בובות ענק ברוח התקופה שעוצבו בידי ילדי השכונה בהנחיית האמן אבי סיביליה. והמסלול? התהלוכה עצמה תתחיל בשינקין פינת רוטשילד, תעבור לאורך הרחובות שינקין והמלך ג'ורג' ותסתיים בגן מאיר בפורימון שבט קהילה.

החל מהשעה 11:00 יתקלטו לאורך רחוב שינקין תקליטני "האוזן השלישית", במחווה מוזיקלית לתקופה ולעסק המיתולוגי שפעל שנים רבות ברחוב, תערוכת צילומים של פורים בשינקין ב-1984 תתקיים בפינת רחוב יוסף הנשיא, מחווה לחנות "פלסטיק פלוס" שפעלה ברחוב 20 שנה, ועוד שלל פעילויות והטבות בעסקי הרחוב שגם יתחפשו. עכשיו רק תחזירו לנו את איציק ורותי ואורנה ואלה וקפה תמר ונתחפש למה שאתם רוצים.
>> פורים בשינקין 1984, שלישי 3.3 17:00-10:00 לאורך רחוב שינקין.עוד פרטים כאן

• פורים
• עיריית תל אביב
• שינקין
• נמל יפו
• נמל תל אביב
• גן מאיר
• עם הילדים

>> ניצן פינקו היא עיתונאית, אושיית תרבות ומובילת קהילת המוזיקה "ריוט!", שבימים קשים אלה משמיעה קול בלתי מתפשר נגד הלחימה בעזה ובעד החזרת החטופים. הפנזין (מגזין שעושות לבד) שערכו ניצן פינקו ודודו מצויינים, מאגד בתוכו טקסטים מאירי פנים של מיטב כותבי המוזיקה על 21 שירים אנטי-מלחמתיים – משינייד אוקונור ועד אתי אנקרי, מבוב מארלי עד יובל בנאי – ושלל איורים מרהיבים שנוצרו בייחוד עבורם בידי מיטב המאיירות והמאיירים.הפנזין הופק בהתנדבות מלאה ובאופן עצמאי, וכל הרווחים ממכירתו ייתרמו למטרות אנטי-מלחמתיות, ובהן עמותת נשים עושות שלום ועומדים ביחד. ביום ראשון (13.7 19:30) יתקיים אירוע ההשקה שלו בבית של סולידריות (דרך יפו 7 בהשתתפות המוזיקאים זאב טנא, יהוא ירון, קוקי אריאל וזוהרה – ובהנחיית ניצן פינקו ודודו מצויינים. כל הרווחים מהכרטיסים הם תרומה לסלי המזון של סולידריות.

>> בר סודי במרתף והמקום שגיליתי בו אוכל תאילנדי // העיר של בן כהן
>> קפה שכונתי כמו פעם ויער נדיר בתל אביב // העיר של אדית בן גיטה

1. טאקריה

לא משנה לאן אני מגיעה בעולם, אין אוכל מקסיקני טוב יותר מזה של המסעדה הקטנה ברחוב לבונטין. עוד לא טעמתי בוריטו טבעוני טוב יותר בשום מקום אחר, צ'יפוטלה כלום לידם! אמנם עוד לא הגעתי למקסיקו עצמה, אבל זה מרגיש הכי קרוב שיש. אני אוכלת את הנאצ'וס שלהם כשאני שמחה או עצובה וזו תמיד הבחירה הכי טובה שיש.
לבונטין 28 תל אביב

2. אדרת

הגעתי לראשונה לחנות הזו טינאייג'רית גותית נחמדה בת 15 ומאז לא הפסקתי לפקוד אותה באדיקות. כמה מהשמלות הכי יפות (ונוחות) שלי הגיעו מהחנות הזו, ששומרת על מחירים סבירים גם כשעולם הוינטאג' השתלט על שוק היד שניה. עם השנים הצטרפה אליה אחותה הקטנה והיוקרתית "ארגמן", שפועלת לצידה. זו חנות שלא מפסיקה להפתיע אותי, ובעיר שהולכת והופכת לגדושה בחנויות בגדים יד שניה מכל סוג, זה לא מעט.
בוגרשוב 53 תל אביב

3.בית של סולידריות

לכל מי שרוצה הוכחה לקיומה של אמפתיה בשנת 2025, בית של סולידריות מציעה התבוננות חומלת ועדינה בעולם אגרסיבי ואלים. הבית דואג לדבר הבסיסי ביותר – חבילות מזון, חיתולים. מה יותר חשוב מלהאכיל את הרעבים? דודו ואני לא יכולנו לדמיין מקום מתאים יותר להשקת הפנזין האנטי מלחמתי שלנו, מקום שלא רק אומר אלא עושה, בלי הפסקה, בתקופות הכי קשות שעברנו.
דרך יפו 9 תל אביב

4. גן מאיר

המקום הכי יפה בתל אביב, בלי תחרות. יכולה לבהות בשושנות המים שם שעות.

5. כיכר ביאליק

מרגיש כמו אירופה. שלל בתי הקפה החמודים שנפתחו לאחרונה רק מחזקים את הוייב.

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

חייבים הצללה בעיר! בעיקר בדרך סלמה, בדרך אל הים, בדרך לבגין. אי אפשר להמשיך להשרף. תעזרו לנו להשאר גותיות נחמדות לא שזופות.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הסרט "משפחה נורמלית" שראיתי בקולנוע לב. לא לקרוא על העלילה, פשוט ללכת.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
הספר "שמרי נפשך" שלקמה ורדי טהרלב, איזה יופי של כתיבה וסיפור, לא הצלחתי להניח מהיד.

לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
עומדים ביחד, נשים עושות שלום, בית של סולידריות, יוזמות פרטיות להעברה של מזון וסיוע לעזה. להגיע למחאה בבגין לשחרור החטופים והחטופה, שמתקיימת בכל ערב ולא רק במוצ"ש. לעזור לכל בעלי ובעלות החנויות העצמאיות, בעיקר חנויות ספרים עצמאיות שנפגעו עקב השינויים בשבוע הספר. תקנו ספרים מהם ולא מהרשתות הגדולות, יש לנו חנויות ספרים מדהימות בעיר וצריך לעזור להן להמשיך לפעול.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
לני בלה כהן, מנהלת החנות "אובלומוב" בנגה, יפו. היא הקימה לא חנות ספרים עצמאית אחת אלא שתיים (!), עם סניף נוסף בפרדס חנה כרכור. אובלומוב היאהמקום הכי נעים, מרגש ומשמחשנפתח בשנים האחרונות בעיר, סוג של נס.

מה יהיה?
יהיה שלום. חייב להיות

• העיר שלי
• פנזין
• טאקריה
• כיכר ביאליק
• גן מאיר
• אדרת
• בית של סולידריות