>> קורין אברהם (כדאי מאוד שתעקבו) היא יוצרת, אוצרת ויזמית תוכן הפועלת בצומת שבין אופנה, תרבות, אמנות ורגש. היא מייסדת פלטפורמת הלייפ־סטייל והקריאייטיב "YA SALAM", ופועלת בשנים האחרונות כמשפיענית אופנה בינלאומית וכמפיקה קריאייטיבית, ומשלבת בין עשייה דיגיטלית לעשייה תרבותית. אברהם היא עורכת דין בהכשרתה, ופנתה בהדרגה לעשייה יצירתית הנשענת על צילום.בימים אלה יוצא לדרך מהלך שיזמה עם מותג הבשמים הישראלי ז'ילנסקי & רוזן לפתיחת גלריות לאמנות בחללי החנויות שלהם בכיכר המדינה ובדיזנגוף. תערוכת הבכורה "Exhibition Volume 1" כבר פתוחה וכל ההכנסות ממכירת היצירות מועברות לאמנים.אתם רוצים להיות שם.

>> קפה חתרני רדיקלי וגינה קהילתית קסומה // העיר של ענת סרגוסטי
>> מועדון שמייצג את תל אביב ומחילת ארנב מופרעת // העיר של דן קרמר
>> בר שחוזרים בו בזמן וחלום על חנות ממתקים // העיר של נטע בכרך

1. קפה צ'אצ'וס

זה הבית שלי שנים, עוד מהימים שהם פתחו בקורונה כשגרתי במלון אסמבלאז׳, ובהמשך כשחזרתי לרחוב אלנבי. יש להם את הקפה הכי טוב בעיר בעיניי, והצוות כולו מרגיש כמו משפחה. אגב, אם תקראו לי שם קורין, אף אחד לא יבין במי מדובר. שם הבמה שלי שם הוא "יאחתי". בנוסף, פעם בשבוע, ביום עבודה של בק אופיס, אני יושבת בקפה דיט ודוט בבן יהודה של זמר האגדי. כשתגיעו ותחוו תבינו.
צ'אצ'וס, גאולה 51 תל אביב // דיט ודוט, בן יהודה 140 תל אביב

2. הוטל מונטיפיורי

בוא נגיד שאם מחפשים אותי – אני שם. זה לא רק האוכל והשירות, יש שם קסם שלא מוסבר במילים. אני מרגישה שם באלמנט שלי, ולא משנה אם זה בצהריים, בדייט, באמצע שבוע או בסופ"ש. לאחרונה אני קצת בוגדת בהוטל עם הבר של שילה, אבל אל תספרו.
מונטיפיורי 36 תל אביב

3. O

המסעדה החדשה ברוטשילד. הגעתי לשם במקרה, או שלא, ביום ראשון האחרון ופשוט נדלקתי. אווירת בילוי עם אוכל פשוט מעולה של השף תומר אגאי (תקראו את זה איך שבא לכם, זה בכל מקרה יהיה נכון). מי שמגיע ולא מנסה את —
– הקוקטייל מרטיני קקאו לבן
– הניוקי עם האוכמניות (הניוקי הכי טעים שאכלתי, ולא רק בארץ)
– המנה עם התירס הגמדי (לא מקופסה בובות, מגדלים אותו במיוחד בשביל המסעדה) עם שבבי הטראפל החוצפנים
– וקינוח של גלידה רכה עם קונפיטורת משמש אוזבקי
— שלא ידבר איתי.
רוטשילד 45 תל אביב

איזה דבר זה. ניוקי בר בלאן אוכמניות, מסעדת O (צילום חיים יוסף)

4. הקבב של שמואל

עם כל זה שאני היי מיינטננס, חולה על אוכל משובח ושמפניות, אני עמוק בפנים גם הכלאה של נהג משאית ובסטיונר, ומכורה לאוכל רחוב. בתל אביב זה תמיד היההקבב של שמואלבשוק הכרמל, מהימים שהייתה לו בסטה של מטר על מטר ועד היום. אני מגוונת עם לפחות פעם בשבוע עםשווארמת רמב"ם, וכשפריאל שבו האגדית עוד הייתה בשוק הייתי מגיעה בכל שישי למנת קציצות, כשברקע מתנגנת ריף כהן עם "שלם עליי".
רבי מאיר 42 תל אביב

5. החנות של איתי גונן

אני מכורה לא אנונימית לוינטג'. בניגוד למה שבדרך כלל חושבים עליי, אני לא מהרוכשות המוגזמות, תמיד מעדיפה פריט אלמותי ואיכותי על פני פאסט פאשן. איתי הוא נכס תרבות לעולם הוינטג', עם טעם נדיר.
קינג ג'ורג' 21 תל אביב

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

חופי הים בסופ"ש, ורוכבים פראיים על קורקינטים ואופניים חשמליים, לא בהכרח בסדר הזה.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
אקסטטיק דאנס במרכז סוזן דלל. אני תמיד הולכת לבד ומתמסרת לחוויה, לא מנסה אפילו לרקוד, פשוט נותנת לגוף שלי לפרוק, להרגיש ולהתחבר.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה?
בעקבות העיסוק בתערוכה שאצרתי, פחות צרכתי יצירות לאחרונה, אבל מה שתמיד תומך בי ומרים לי זו מוזיקה. אני מאוהבת בפלייליסט שלי, שהוא כנראה הכי מגוון בעולם: ממוזיקה ערבית קלאסית (אום כול תום ו-Abdel Halim Hafez, Abo Oyon Garyaa), דרך קלאסיקות (דיוויד בואי ופינק פלויד, Animals הוא האלבום האהוב עליי), נסרין (אתה עושה לי טוב), ועד ראפ צרפתי (השיר שלי כרגע: Tonton du bled, 113 & Rim’K). הרגשות והתת־מודע שלי מתקשרים אינסטינקטיבית עם תדר של מוזיקה. אני אוהבת לשים את הפלייליסט על שאפל ולהרגיש כאילו אלה מסרים שמגיעים אליי בדיוק בזמן.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
כל דבר שקשור לכלבים. אני בן אדם של כלבים!!!! מהסוג שעוצר ליד כל כלב ברחוב ומדבר איתו. אני אוהבת חיות בכלל, אבל כלבים מזיזים לי רהיטים בלב ומיד מחברים אותי לחמלה אינסופית. ג'ורג'י שלי שהיה החבר הכי טוב שלי במשך 14 שנה נפטר לפני שנתיים ואין יום שאני לא מתגעגעת וחושבת עליו, ועדיין לא בשלה להביא כלב חדש.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אמנים ואמניות צעירים, ובכלל בעלי ובעלות עסקים קטנים, נאבקים היום להמשיך ליצור ולהתקיים בתוך מציאות כמעט בלתי אפשרית. בעולם, יצירה נתמכת לעיתים באמצעות מנגנונים ארוכי טווח כמו קרנות, רזידנסיז ומערכות תרבות שמכירות בערך של תהליך ולא רק בתוצאה. בישראל, ובתל אביב בפרט, אמנים צעירים נדרשים להיות בו זמנית יוצרים, יזמים ומנהלי שיווק, כמעט בלי רשת ביטחון. אחרי תקופה ארוכה ומאתגרת, יש תחושה עמוקה שאין עדיין הבנה מספקת שזה שדה שזקוק לעידוד, לתמיכה ולחשיבה אסטרטגית מוניציפלית וארצית, לא מתוך רחמים, אלא מתוך הכרה באומץ, בהקרבה ובתרומה התרבותית האמיתית שהם מביאים לעיר ולחיים כאן. כשאמנות נתפסת כתשתית, לא מצפים מאמנים לשרוד – מאפשרים להם להתפתח.

מה יהיה?
יא רבייייי. מה אני אגיד לכם? עם כל הטרפת שנקראת המציאות שלנו, אני עדיין מחזיקה אמונה שיהיה ממש טוב . רק מקווה שאנשים יטפלו בעצמם כי הטראמות שחווינו פה לא נעלמות מעצמן.

• העיר שלי
• אמנות ישראלית
• ז'ילינסקי רוזן
• צ'אצ'וס
• הוטל מונטיפיורי
• מסעדת O
• הקבבים של שמואל
• וינטג'

• Facebook
• Twitter
• Email

בעידן שבו כל חובב וחובבת אופנה בעלי מעט כבוד עצמי לפחות נאלצים לתחזק אוסף של נרות דיפטיק ריחניים ובקבוקוני ביירדו פוטוגניים על שידת הטואלט, היה זה רק עניין של זמן עד שחנויות לבשמי נישה יתפשטו ברחבי העיר. להתראות שאנל מדמואזל וז'אדור דיור, אהלן ניחוחות בוטיק חדשים ולא מוכרים בהתאמה אישית. הבשורה הטרייה ביותר בתחום היא Scentwish – מיזם אינטרנטי שהושק בתחילת החודש בשאיפה לאפשר לנו לדלג על חוויית ההתזות המביכה בסופר־פארם. האתר מציע שירות מנויים חדשני לצריכת בשמים, הפועל על אלגוריתם ייחודי שלומד את צרכניו בעזרת שאלון הבוחן העדפות אישיות (מהעונה ועד המשקה הכי אהובים) תוך שקלול חוויותיהם של אלפי משתמשים שלוקטו מרחבי הרשת. המטרה העיקרית היא לשמש מורה נבוכים ולהנגיש את מגוון הריחות העצום, ובין השאר לאפשר התאמת ניחוח אישי מתוך מבחר של כ־400 ניחוחות. בסוף התהליך נבנה פרופיל ריח אישי, ועל פיו נשלח מדי חודש בושם חדש בבקבוקון זעיר של שמונה מ"ל שאמור להספיק ל־30 יום.

"מדי שנה יוצאים לשוק מאות בשמים חדשים, אז אין פלא שהצרכנים מאבדים את הידיים והרגליים", מסבירה היזמית המייסדת טלי בירנבוים. "התוצאה היא שרוב האנשים נצמדים לבושם היחיד שהם מכירים כל החיים, או לחלופין מנסים ללכת על בטוח ולרכוש מותג מפורסם שלא בהכרח מתאים עבורם". עשרה אחוזים מכלל הבשמים שמוצעים באתר הם בשמי נישה. בירנבוים מתכננת להגדיל את המינון ולהוסיף מותגי נישה נוספים; היא מספרת שקצב הצמיחה בתחום עמד על כ־30 אחוז בשנה האחרונה.

"אחת המגמות החמות כעת בעולם היא האינדיבידואליות. לאנשים נמאס ממותגי העל המוכרים ומההצפה שלהם, הם הרבה יותר מודעים. הצרכנים של בשמי הנישה מחפשים את הריח שישקף אותם, ולא את המסר של כוכב, מעצב או בית אופנה כזה או אחר", אומר ארז רוזן, הבעלים והרוקח של מותג הבשמים ברוקחות אישית ז'ילינסקי רוזן. "הבושם הוא הדבר שחותם את ההופעה שלנו, ואנחנו לובשים אותו כשם שאנחנו לובשים בגד – בשביל לספר סיפור. הרי שאחת התכונות הייחודיות לבשמים היא שהם נטמעים אצלנו בזיכרון. לצורך העניין, נניח שהיינו יוצאים לדייט והייתי משתמש בבושם שבמקרה משמש את האקס שלך – הוא אוטומטית מצטרף אלינו לפגישה".

"כמו שלאנשים נמאס להתלבש אותו הדבר, נמאס להם גם לחלוק את אותו הריח – אז הם יצאו לחפש את השונה, את האישי ואת המומחיות הספציפית", מחזק גיא שסטוביץ', בעל בוטיק הקונספט אינדיבידואל, אחד ממוקדי העלייה לרגל האהובים על המסניפים הנישתיים בזכות 15 מותגים של בשמי נישה המציעים 40 ניחוחות שונים בהתאמה אישית. "זו מגמה שאפשר להקביל למתרחש בתעשיית האופנה עם המעצבים הצעירים והמקוריים לטובת הרשתות הגדולות והמסחריות, ואפילו למה שקורה בתעשיית היין ויקבי הבוטיק".

אז אתה בעצם אומר שהגיע הזמן להיפרד ממעצבי העל?

"אני לא יודע אם להיפרד זה המונח הנכון, כי יש מי שישתמשו בבשמים מסוימים כל חייהם. עם זאת בהחלט אפשר לפתוח את האף לדברים חדשים, לצד הבשמים שהתרגלנו לצרוך במשך החיים".

איך שומרים על הנישה ככזאת?

"זה באמת אתגר, ואכן קורה שמותגי נישה גדלים והופכים למיינסטרים באופן בלתי נמנע. אנחנו מנסים למצוא מותגים ששומרים על הייחוד שלהם באמצעות ניחוחות חדשניים בצד מדיניות ייצור והפצה במהדורות מוגבלות".

הסוד הוא בניחוח?

את הגושפנקה הרשמית להפצת התופעה בזירה המקומית מעניק מותג הבישום והלייף סטייל הלונדוני ג'ו מלון, שהתמקם לפני כשלושה חודשים בקניון רמת אביב. המותג, בבעלות חברת אסתי לאודר, עשה עלייה תוך כוונה ברורה להתרבות במהירות ולהכניס את הז'אנר הבדלני אל קניונים נוספים. האמצעים: מימוזה והל, אגבה כחולה וקקאו, יסמין לבן ומנטה, אגס אנגלי ופרזיה ועוד ניחוחות ארומטיים עזים בשילובים נועזים. כמו כן, בימים אלה משיק המותג שיתוף פעולה מהסוג ששמור בדרך כלל לחברות אופנה, ומציג קולקציה שנוצרה בשיתוף האמנית ומעצבת הטפטים הלונדונית מרתה ארמיטז'.

במקביל ממשיכה להתבסס תופעה דומה בתחום העסקי – החל מבתי מלון, דרך מותגי שונים ומשונים וכלה במסעדות – נדמה כי כולם עולים על גל הריח ומנצלים את הממורביליות שלו למיתוג חללים. "המטרה היא לקשר מותג לניחוח כחלק משפת עיצוב כללית ולהציע ערך מוסף במישור החווייתי. המחקרים מראים שהתאמת הריח הנכון לחלל מגדילה את חוויית השהייה במקום ומעודדת רכישה", אומרת שרי שמי־קרן, בעלת החברה הישראלית פושיה למיתוג בריח, שמשתפת פעולה עם מגוון מותגים, בהם בל אנד סו, סאקס ומלון הבוטיק הוטל מונטיפיורי.

"ריח הוא מרכיב דומיננטי מאוד בחיים שלנו, והוא נשאר איתנו גם אחרי שאנחנו עוזבים את המקום. רוב העסקים שמחזיקים מעצמם משתמשים בניחוחות שמזוהים עמם", מוסיפה טלי סבג, בעלת בוטיק העיצוב טלי'ס בנווה צדק, שבו היא מציעה כבר יותר מ־13 שנה את מותג בישום הנישה העצמאי שלה.

אך האם מרוב אינדיבידואליות כבר קשה להריח את ההבדלים?

"הייחודיות בבשמים שלי נעוצה באחוזי הריכוז הגבוהים שמאפשרים להפיץ ריח בצורה דומיננטית", משיבה סבג. "אלו ריחות בוטיק ייחודיים שנרקחים מחומרי גלם איכותיים ולא סינתטיים, לא משהו שאפשר למצוא בסופר־פארם, למשל".

Scentwish,י69.90 ש"ח לחודש בודד, 780 ש"ח למינוי שנתי

אינדיבידואל, 450־1,990 ש"ח, שבזי 40 תל אביב

ז'ילינסקי רוזן, 25־350 ש"ח, פינס 15 תל אביב, עולי ציון 5 יפו

ג'ו מלון, 260־520 ש"ח, קניון רמת אביב (קומה 1) תל אביב

• ג'ו מלון
• ז'ילינסקי רוזן
• אינדיבידואל
• בל אנד סו
• בשמים
• סאקס
• הוטל מונטיפיורי
• פינוקים וספא
• בשמי בוטיק
• החיים היפים