>> אסיה נלן היא תושבת תל אביב משנת 1996, VJ ואמנית וידאו. הקנווס האהוב עליה הוא מבנים עייפים או נטושים. היא מלבישה אותם בהקרנות וידאו והופכת אותם ליצירת אמנות. העבודות שלה ילוו הערב (חמישי 3.4) ובשבוע הבא (10.4) את אירועי "סלון לילה" של עיריית תל אביב-יפו בנווה שאנן, שהופכים את רחובות השכונה לזירת הופעות וצ'יל. הערב ירימו שם להקת השמחות ולהקת רסקו, וכדאי גם לכם.כל הפרטים כאן.

>> מקום להרגיש בו גדולה ותקווה למין האנושי // העיר של ענבל הופמן
>> קפה של בוקר בעיר העתיקה ופיס מהמם מהשכנה // העיר של חגי אשל

1. הגבעה ליד חוף כלבים

ישנה גבעה ליד הטיילת, בין חוף הכלבים לחוף מנטה ריי – שהכי כיף לשבת שם לקראת הערב, לבד או עם חברים, עם קפה או בקבוק רוזה ולהסתכל איך השמש שוקעת בים, והשמיים משנים את הצבעים והגוונים כל רגע.

Coffee Lab .2

בלב קרית המלאכה, שבו מבני התעשייה הענקיים המכוסים בחמש שכבות של גרפיטי, יש גן עדן לאוהבי הקפה. אפשר גם לשבת וגם לקנות כל מיני סוגים של פולי קפה. אם שילבתם אחרי סיור גלריות – בכלל הרווחתם.
הר ציון 108

3. IKARI

בית קפה יפני אותנטי בשוק הכרמל, שמגישים בו אוכל יפני ביתי . וכן, יש שם גם ראמן.
מל"ן 39

4. פעילויות שכונתיות

פסטיבלי שכונה, תיאטרון רחוב, בתים פתוחים. זו חוויה מאוד אחרת מנגיד, מופע של מדונה בפארק הירקון. כי דווקא אירועים קטנים מאפשרים לנו לבנות קהילה,
להתחבר עם השכנים, להסתכל מחדש על העיר סביבנו. עיר שכאילו מתחפשת למשהו אחר: כיכר שהופכת לבמה, רחוב לרחבת ריקודים, בניינים לתפאורה ועוברי רחוב לקהל ומשתתפים. ובשעה מסוימת, כמו בסיפור של סינדרלה, שעון מצלצל, החגיגה מסתיימת והעיר חוזרת לשיגרה. האירוע הקרוב שאני מאוד שמחה להיות חלק ממנו זה "סלון לילה נווה שאנן" שאירגנו בנות אלופות ממרכז קהילתי הגר"א (3.4, 10.4) והכניסה חופשית. בזמנים קשים חשוב לעשות דברים יפים ולהסתכל על דברים יפים. אחרת אפשר להשתגע.
לוינסקי 113

5. לה מעלה

המסעדה המקסיקנית בדרום העיר. המעלית התעשייתית היא כמו פורטל לעולם אחר, לוקחת אותך מהרחוב בדרום תל אביב וכשהדלתות נפתחות – אתה במקסיקו. אוכל מצוין, דרינקים ברמה, מומלץ גם לדייט הראשון וגם למפגש חברים.
שביל המרץ 5

מקום לא אהוב בעיר:

מעבר החציה בקיבוץ גלויות והרצל. זווית הצפייה שם כל כך לא טובה, שבכל פעם כשאני עוברת ברגל אני פוחדת שידרסו אותי, ובכל פעם כשאני באוטו מתפללת שאף אחד לא יקפוץ על הכביש מתחת לגלגלים שלי.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
"אנטיגונה" מאת יאיר שרמן בתיאטרון בית ליסין.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
המופע"תהילים" של בוריס מלקובסקי.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
כל ארגון שעוזר לאנשים עם פוסט טראומה וקושי נפשי.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
זו לא משפחה תל אביביתאבל הם באמת זקוקים לעזרה.

מה יהיה?
לא יודעת. לנשום עמוק, לשמור על המשפחה והחברים, לעשות מקסימום במקום שאתה נמצא בו.

• העיר שלי
• וידאו ארט
• נווה שאנן
• לה מעלה
• Coffee Lab
• איקארי
• חוף הכלבים

>> מאיה קניג היא במאית, תסריטאית, עורכת ושחקנית שחיה ופועלת בתל אביב. סרטה החדש, "חלב", מציג כעת בבתי הקולנוע וזכה בפרס אופיר לתסריט הטוב ביותר, פרס התסריט בפסטיבל ירושלים וציון לשבח בפסטיבל טאלין הבינלאומי הנחשב. "סרט יוצא דופן, מסקרן ומתעתע שוודאי יהדהד את חוויותיהן של לא מעט צופות",כתבה עליו מבקרת הקולנוע יעל שובבשבוע שעבר, וכרגיל, היא צודקת.

>> המקום הכי סודי ושדרה להרגיש בה בת 14 // העיר של לוטוס אתרוג
>> כישלונות מפוארים ותוכניות יפות שנגנזו // העיר של הילה שמר

1. חוף הכלבים הדרומי

נדמה לי שזה החוף הלפני אחרון של תל אביב, אחרי זה זה כבר יפו. כל כך כיף להגיע לשם (מצוידת בבירה), לנתק את הרצועה, לחזות בצהלת הכלב המשוחרר, רץ אל זרועותיהם של כלבים אחרים, ולקבל את השמש של סוף היום בפרצוף. להבדיל מגינות כלבים, שם לעיתים מתפתחות תגרות, בחוף הכלבים תמיד מתקיימת הרמוניה קוסמית בין ההולכים על ארבע, מה שמעלה את השאלה – למה אני לא הולכת לשם כל יום?

2. טוי קלאב

חנות הצעצועים של יוסי בבית רומנו.צריך לראות כדי להאמין, חנות מפעם (הייתה עוד של סבא של יוסי בשנות ה-50, ולא השתנתה במילימטר מאז), מסדרון צר מאוד תחום משני צדדיו בערימות של צעצועים עד התקרה, גבב מופלא ומט לנפול, אם כבר למות, אז להימחץ על ידי צעצועים – הכי סטייל. פתוחה בשעות הכי מוזרות, לרוב נפתחת בסביבות 12 בצהריים, לעיתים נסגרת בחצות, אבל אל תתפסו אותי במילה, אין באמת חוקיות, מחירים שוברי שוק, והכי חשוב – יוסי עצמו, מגיח מבין הצעצועים, עיניים של ילד, מארח אותך בלבביות בממלכה שלו, שולף אוצרות מתוך הסבך האינסופי ותמיד מחייך.
דרך יפו 9

3. פנסיה

גילוי נאות, זה מקום שאחת המפיקות של הסרט שלי, שהיא גם חברה, פתחה בשנה האחרונה ביחד עם עוד שני שותפים, אבל זה לא מונע ממנו להיות אחלה בר יין עם עיצוב מהמם, חצר פנימית מהאגדות, אוכל טעים ואווירה כיפית. ובכלל, איזה אומץ לפתוח מקום בזמן הזה, אקט של תקווה שמחמם לי את הלב וגורם לי לרצות להישאר כאן למרות הכל.
לבונטין 2

4. המעבר הסודי לגינת ראשונים (הקרויה בפי העם גם "גינת היתושים") בנווה צדק

סמטה שלאחרונה גיליתי שקוראים לה "עין גנים" ולי היא מזכירה את הימים שגרתי בסמטאות הקסומות של נחלאות בירושלים. יש תחושה שמסתתר שם בקסבה עולם שלם נסתר מין העין. ערבובייה של טקסטורות, ריחות ודיירים, אחד מהם אפילו מגדל שם אווזים ותרנגולות. אני תמיד אוהבת לעבור שם ולהרגיש במקום ובזמן אחר.

5. The Mely Shop

חנותיד שניה בכרם התימנים שגיליתי במקרה ומיד התאהבתי בה. סנדרה, המוכרת בעלת השיק הצרפתי שבא לך לשהות במחיצתו שעות, מאירה לך פנים, ורק אם תבקשי, היא תכוון אותך לבגדים היפים שבחרה בקפידה ותמיד במצב מצוין. החנות קטנה אבל אין בה את הגודש מעורר החרדה האופייני לחלק מחנויות היד שנייה, יש בה שקט, שטיחים ושלווה.
בית יוסף 17

מקום לא אהוב בעיר:

רחוב לינקולן בואכה יהודה הלוי.פתאום בבת אחת נפסק שם שביל האופניים באמצע, ואת מוצאת את עצמך מדוושת על המדרכה בסרבול, תמיד תקועה מאחורי הולכי רגל איטיים במיוחד שמצקצקים עליך על שאת רוכבת על המדרכה, לכי תסבירי להם.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
ההופעה האחרונה של קורין אלאל בבארבי.התפוצצות של רגש וכשרון, כמה אהבה זרמה שם בין כל האמנים שבאו לשיר לבין קורין ובין הקהל לבינה. למרות שבערך חודש אחרי זה היא הלכה לעולמה, נשאר הטעם לחיים והאופטימיות שהיא הפיצה לעוד שנים קדימה. אולי לנצח.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
הופעת סולו של הילה רוח בלבונטין 7, אמנם היא השחקנית הראשית בסרט שלי, אבל בחרתי בה גם בזכות ההשראה שהיא עוררה בי, ובהופעה הזאת בפרט, שאפשר לקרוא לה יצירה. קסם האינטימיות של להיות בחלל סגור קטן מתחת לאדמה עם הקול המלאכי השבור וקהל דחוס שיודע את כל המילים בעל פה, שרים ביחד כמו באיזה טקס דתי איזוטרי, היה מכשף ונתן ים תקווה ואור בימים שחורים.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
הצלת קפה שפירא.במקור רציתי לשים אותו במקומות האהובים, אבל אז ראיתי שיש את הקטגוריה הזאת ומיד העברתי לפה. מקום יחיד ומיוחד, הרבה יותר מקפה, מרכז תרבות, רחם קהילתית, מקום שחייב להמשיך להתקיים בעיר הזאת!

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
מירב וולדמן, קרמיקאית בשכונת נגה,עושה את הכלים הכי יפים מקרמיקה, ועכשיו עם המלחמה + שהיא עצמאית + שהיא אם יחידנית – הכי צריך להרים לה!חוץ מזה, עברתי עכשיו בפארק קריית-ספר האהוב עלי, נראה שגם הדשא שם צריך שירימו לו, הוא לא במצב טוב (והוא גם תל אביבי בדרכו).

מה יהיה?
חייבת להאמין שיהיה טוב.

• העיר שלי
• קולנוע ישראלי
• חוף הכלבים
• פנסיה
• כרם התימנים
• נווה צדק
• קורין אלאל
• הילה רוח
• קפה שפירא

רון ביטרמן משחק בהצגה החדשה של תיאטרון באר שבע, "עד שהמוות יפגיש בינינו", מחזה מקורי שכתבו דפנה זילברג ונועה לזר-קינן. זילברג היא אלמנתו של עיתונאי התרבות נבו זיו ז"ל, והמחזה נולד כשהוא הציע לה לכתוב יחד מחזה על גבר גוסס מסרטן שיוצא לחפש לאשתו אהבה חדשה, וטרם מותו מוצא עבורה שלושה גברים פוטנציאלים ליום שאחרי לכתו. יחד עם ביטרמן משחקים בהצגה גם שירה נאור בתפקיד האישה ודורון בן-דוד בתפקיד החבר הטוב של הבעל המת.עוד פרטים וכרטיסים כאן

>> העיר שלהם: טל ואלון בר השתלטו על קפה 51 ומתפשטים צפונה
>> המשקפיים של פוליקר והתפריט הסיני השחור // העיר של דור דטנר

1. פיצה ארציאלי

כוך קטן בכיכר רבין עם הפיצה הכי טובה בעיר.מלכי ישראל 7

2. שדרות בן גוריון

אחת הסיבות שאני כל כך אוהב לגור בתל אביב. שדרה ירוקה שמובילה לים עם בתי קפה, גני שעשועים ופסלי אמנות. אני מוצא את עצמי מתרגש לא פעם כשאני עובר שם ומתלהב כשמוסיפים עוד פינות ישיבה או פסל חדש כמו של בן גוריון ופולה.

3. בר הג'ניה

המקום הקבוע שלי. נוף למזרקה, אוכל טעים, צמחיה בכל פינה ואווירה נעימה.בן עמי 11

4. כיכר המלך אלברט

אני מאוד אוהב אדריכלות ותמיד מחפש לראות מבנים חדשים שנבנו או מבנים לשימור ששופצו. ברוחב נחמני יש המון אדריכלות מרשימה אבל אין ספק שכיכר המלך אלברט (מודה שלא היה לי מושג שככה קוראים למקום)היא אחת הפינות היפות בתל אביב. בכל פעם שאני באזור אני משתדל לעבור שם.

5. חוף הכלבים

ממש לא החוף הכי טוב בעיר, אבל בעיניי זה מדד לאיכות חיים. עיר שדואגת לכלבים שלה היא עיר שתהיה טובה לתושבים שלה. אז אמנם החוף קטן וכשיש גאות הוא עוד יותר מצטמק אבל לראות את הכלב שלך כל כך מאושר זה שווה את הכל.

מקום לא אהוב בעיר

אני גר ליד ארלוזרוב ובניית הרכבת הקלה היא דבר חשוב ומבורך, אבל העבודות עליה הופכות את המרחב העירוני לעיתים לבלתי נסבל, במיוחד למי שמסתובב ברחוב עם עגלת תינוק. עדיין חיים פה אנשים, ואפשר לראות באירופה איך יוצרים אזורי בנייה נעימים יותר לתושבים. בכל יום גשום בדרך לחדר הכושר אני יודע שאני אצטרך לתמרן בין שלוליות מים ומלט וכביש סואן.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הסדרה "פליבג".אמנם לא מהזמן האחרון, אבל יצא לי לצפות בזה שוב. פיבי וולר-ברידג' יצרה ומשחקת בסדרהשמבוססת על הצגת יחיד שלה שעלתה בפסטיבל אדינברו, סדרה שנונה, רגישה וכל כך מצחיקה שגם מסתירה כאב גדול. אני תמיד מופתע כשאני פוגש אנשים שעוד לא צפו בה.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
הסטנדאפ של ניל ברנן (שלושה מיקרופונים ובלוקים).אני אוהב אנשים שמצחיקים מתוך כאב, וניל הוא סטנדאפיסט מצחיק מאוד שמתמודד עם דיכאון ומדבר על ההתמודדות ממקום אופטימי ויצירתי.

לאיזה ארגון או מטרה אתהממליצץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
אישתי מתנדבת בגוף שנקרא "סיפור.חיים",מיזם התנדבותי להנצחת חללים ונרצחים מאז ה7 לאוקטובר. הם תמיד מחפשים מתנדבים מעולמות הכתיבה, עורכים, מעצבים גרפים, מאיירים ועוד.אפשר לפנות אליהם בעמוד הפייסבוק תחת השם של המיזם.

מי התלאביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
דני בולר (ask_dani).עושה עבודה מדהימה ברשתות החברתיות מאז ה7 באוקטובר. מעניין, ענייני, מכבד ולא מתלהם. לאחרונה הוא העלה סרטון שיש אנשים שתוקפים אותו בתגובות כי לחלק מאיתנו קשה להתמודד עם טעונים מורכבים. אז מגיע לו.

מה יהיה?
אין לי ברירה לחשוב שיהיה לפחות בסדר.

• העיר שלי
• תיאטרון
• פיצה ארציאלי
• שדרות בן גוריון
• כיכר המלך אלברט
• חוף הכלבים