שדרות רוטשילד היו מרכז עירוני שמושך אינספור תיירים ותושבי ערי לוויין לעיר מאז שאנחנו זוכרים את תל אביב. אבל גם עבור תושבי העיר שיותר טסים על שבילי האופניים מאשר יוצאים לשדרות בחמישי בערב, מדובר בנקודה תל אביבית קרובה ללב – גם ברמה פרקטית וגם ברמה הסמלית. השדרות המוריקות, שמתחילות בהרצל ונגמרות בהבימה, מציגות גרסה נגישה לכל מה שעושה את תל אביב – מסעדות גורמה לצד אוכל רחוב סליזי, מקומות בילוי שנשארים טרוטי עיניים עד השעות הקטנות של הלילה שפוגשים מוסדות אוכל ותיקים שמשכימים קום. יצאנו למפות את השדרות הכי נודעות לשמצה בעיר, ומכיוון שיש כל כך הרבה עסקי אוכל – עשינו זאת בשני חלקים.בחלק הראשוןהגענו לאמצע, ונמשיך עד לבימה כדי לסקור את כל העסקים ששווה להכיר ברוטשילד, על חשבון הברון.

>>מה שיותר ירוק: דירוג הפארקים שאנחנו הכי אוהבים בתל אביב

אומאי

דלי יפני שתמצאו בו סושי טרי, גיוזות נפלאות ואף עמדת פוקי טרי בהרכבה אישית. יש גם מוצ'י קפוא או טרי, לצד מלא ממתקים שמיובאים מיפן, משקאות אסייתים מיוחדים וחטיפים במנעד טעמים שהחיך הישראלי לא רגיל אליו. חבל שהמחירים יותר תואמים את ישראל מאשר את יפן, אבל מה לעשות – פה אנחנו חיים. מזל שלפחות יש מוצ'י דובדבן להמתיק קצת את החום של תל אביב.
רוטשילד 37

לולו אנד קו

בר הקורנפלקס הראשון בארץ, עם קופסאות דגני בוקר מכל העולם שמצטלמות יפה לאינסטוש. וגם בואו – התכולה שלהן טעימה ומהנה. אפשר לאכול במקום עם חלב או לשלב עם גלידה טרייה בטעם קורנפלקס או וניל, בתוספת איזה קורנפלקס שתרצו. מלבד זאת, במקום מחכים עוד קינוחים שיוצאים מגבולות האריזה, דוגמת פנקייקים, קרפים, לחמנייה ממולאת גלידה ועוגיות מושחתות. פייר, הופתענו שהגימיק שרד כל כך הרבה.
רוטשילד 37

ג׳קיז פיצה

פיצה בר שמח ונטול פוזה שמשמש מפלט ומקלט לכל מי שלא מוצא את עצמו בשדרה. לא מדובר בפיצה נפוליטנית או ניו יורקית, אלא פיצה סבבה שכיף לאכול באמצע הלילה כשאתם שיכורים, ולפגוש בה תיירים או שאר בלייני לילה. אולי לא הפיצה הכי טעימה או ארטיזנלית בנמצא, אבל היא ללא ספק תסגור לכם פינה בשעה לא שעה, לצד עוד דרינק אחרון.
רוטשילד 39

קיטו קאטו

קיטו קאטו זה בעצם מזל טוב ביפנית, ותכלס – אנחנו די בטוחים שסושי עושה מזל טוב. חצר הסושי של קיטו קאטו מתחבאת לה בשדרות רוטשילד, ומציעה סושי טרי ונהדר שאפשר לזלול במרפסת הקרובה לשדרה או בבר הפנימי. תמצאו בה לא רק סושי, אלא גם שיפודי יקיטורי בנוסח יפני מובהק, ראמן כהלכתו ושאר גיוזות מעניינות. פתוח ללאנץ' קליל שאידיאלי לעצור בו במהלך יום עבודה, או לארוחת ערב פלוס דרינק צונן ומהנה בלב השדרה.
רוטשילד 41

מקס ברנר

אי אפשר להכחיש שימי גדולתו של מקס ברנר היו אי אז בעשור הקודם, לפני שהפכו לרשת בינלאומית ושכחו אותנו. אבל עם שוקולד פשוט קשה להתווכח, ומקס ברנר הוא עדיין מקס ברנר. כלומר טעים, מתוק מאוד ושוקולדי מאוד. מלבד פרלינים מטריפים ומזרק השוקולד האייקוני, יש את אותם קינוחים שאכלתם כאן בדייט הראשון שלכם כנערים – ופל בלגי בשלל מילויים שוקולדיים וקרמליים, פנקייקים עשירים, מילקשייקים מוגזמים, עוגיות ענק, קראק פאי, עוגת גבינה וסופלה שוקולד. רע זה לא יכול להיות, אלא אם אתם אלרגים ללקטוז.
רוטשילד 45

לג'נדה

בלג'נדה יש גלידה איטלקית טרייה ומעולה, ושיהיה ברור – מבחינתנו אין כמו הטעמים האייקונים של שרי מאניה, שוקולד וויסקי ובננה ברולה, אבל לצד הגלידה יש גם מגוון גדול וחידושים, דוגמת סדרת קינוחי שוקולד דובאי שתמצאו בימים אלה, שמציעה גלידת שוקולד דובאי, וופל בלגי שוקולד דובאי, קרפ שוקולד דובאי, טראפל שוקולד דובאי ומים שוקולד דובאי. סתם בלי המים. דובאי.
רוטשילד 45

קפה לנדוור

אין לנו מה לחדש לכם על סניף רשת לנדוור, אתם חיים בישראל ואתם יודעים שהדבר החשוב היחיד להגיד פה הוא רוזעלך.
רוטשילד 45

רובן

כריכי בשר ובורגרים חמים שמחזיקים את הסניף הזה בתור אחד האחרונים מסוגו בעיר. איך שלא תסתכלו על זה, רובן שורד יותר מרובנו.
רוטשילד 45

פטרוזיליה

אנחנו מודים שלא אכלנו פה מעולם, וכנראה גם אתם. מסוג המקומות האלה שאנחנו די מופתעים שהם עדיין קיימים (30 שנה!). המקום פתוח לסרוויס צהריים בלבד ומציע עסקית של גריל ישראלי קלאסי עם חומוס ושיפודים, כשר למהדרין ועדיין שורד בזכות קהל לקוחות ותיק ונאמן. וואלה, הגיע הזמן לבקר.
רוטשילד 47

R48

מסעדת הדגל של קבוצת R2M היא ללא ללא ספק R48, שנמצאת במלון היפהפה של הקבוצה בבניין באוהאוס מרהיב לשימור. עיצוב אלגנטי ועוצר נשימה, תפריט מוקפד ומצוין, רותי ברודו – זה כל מה שצריך לדעת. בשעות הצהריים תוכלו לסעוד בה עסקית כהלכתה ממיטב חומרי הגלם במתכונת בראסרי, ובשעות הערב ארוחת גורמה עונתית ומדויקת לצד יינות מובחרים. גם ארוחת הבוקר שמוגשת בסופ״ש בלבד (במחיר של 220 ש״ח לסועד), מופתית בהחלט.
רוטשילד 48

קופר אנד פאקו

כל שדרה שמכבדת את עצמה זקוקה לבוטקה קפה חביב ומוצלח שאפשר לקנות בו אמריקנו קר לקחת לדרך ולא להסתכל לאחור. הבוטקה של קופר אנד פאקו, שמככב בלא מעט פינות בעיר (ונקרא על שם צמד כלבים לבבי), הוא בדיוק מה שצריך למרכז השדרה. מלבד קפה יש מאצ׳ה, מיצים סחוטים טריים, מאפים, עוגות וכל מה שיש בבית קפה, וגם אווירה נהדרת לשבת סביבה, בתקווה ותצליחו לא להיפגע על ידי אופניים.
רוטשילד פינת מזא״ה

באביקה

מסעדה חדשה ולא שגרתית מבית השפית ויוצרת התוכן גלי בן שמעון, שמבשלת בה את זכרונות ילדותה ומטעמי הסבתא הרומנייה, לצד מנות ים תיכוניות עם נגיעה עכשווית. בן שמעון קוראת לזה פיוז׳ן אותנטי, אנחנוקוראים לזה אוכל ישראלי.
רוטשילד 60

מלון 65

מלון 65 מבית רשת אטלס מציע בראנץ׳ שווה בכל ימות השבוע, ולא רק בסופ״ש כמו מרבית המקומות בעירנו. בופה חופשי שמציע שלל ירקות טריים, גבינות מצוינות, דגים כבושים ומאפי בוקר לצד מנה עיקרית לבחירה, דוגמת שקשוקה ירוקה, טוסט קרואסון עם גאודה, פרנץ׳ טוסט מבריוש אוורירי ועוד.
רוטשילד 65

קנטינה

מסעדת הברנז׳ה האלמותית שבכל פעם שרק שתעברו לידה, תרגישו אבק כוכבים מלפני עשרים שנה. היא מגישה תפריט איטלקי קלאסי ומוקפד במחירים שפעם היו גבוהים ממש, והיום הפכו לדי סטנדרטיים (אם כי עדיין גבוהים, פשוט הכל גבוה), ומתאפיינת בשירות מהוקצע ובכמה סלבס מפעם שעוד אוהבים לפקוד את המקום.
רוטשילד 71

טוני וספה

כשנפתחה ב-2007 תחת כל עץ רענן בעיר, פיצריית הפאנקיסטים הייתה הפיצה הכי טובה בתל אביב, או לפחות הכי מדוברת. היא כבר לא, אבל תמיד נשמור לה חסד נעורים ושמועות לא מאומתות (שבכנות, לא האמנו) על שומן חזיר. המקום שהמציא מחדש את הסלייס הריבועי נוסח רומא. יש דברים שהם לנצח.
רוטשילד 140

מלגו מלבר

המסעדה המצוינת של השף מוטי טיטמן בהחלט ראויה לחתום את שדרות רוטשילד: אם לא אכלתם בה עדיין, נספר כי מדובר מסעדה עילית עם תפריט ייחודי המשתנה כל העת בהתאם לתוצרת המקומית והעונתית. מלגו מלבר משמעותו בארמית בפנים ובחוץ, על כן אפשר לשבת בפנים תחת רחשי הסרוויס, או בחוץ – ולהשקיף לפינה שבו רוטשילד פוגש את הבימה. תמיד טעים, מעניין, מפתיע ויוצא מחוץ לקופסה.
רוטשילד 142

• ❤ תל אביב
• הבועה
• שדרות רוטשילד
• מלגו ומלבר
• טוני וספה
• קנטינה
• R48
• רובן
• לנדוור
• לג'נדה
• מקס ברנר
• לולו אנד קו

אלדד ציטרין הוא מתזמר, מעבד, נגן, כותב, מלחין ומפיק מוזיקלי, ה-Go-to-guy של תעשיית המוזיקה בישראל, שעבד בין היתר עם ריטה, עידן רייכל, נתן גושן, שלומי שבת, אמיר דדון, שולי רנד, אהוד בנאי, אריק איינשטיין, ריקי גל, נינט, ארכדי דוכין, גלי עטרי ודודו טסה. בחודש שעבר הוא הוציא את אלבום הסולו "בדרך אליי", הראשון מבין טרילוגיית אלבומים שהוא מתכוון להוציא השנה. זמן טוב להקשיב.

>> מקום שמצייר חלומות ומסעדה שהיא כאפה לפנים // העיר של רוני נתנאל
>> פריז, ברלין, בנגקוק, יוון. והכל ממש כאן // העיר של מיכל מזר

1. חומוס אשכרה

אני אוהב חומוס. ממש אוהב. אוהב לבדוק כל חומוס שיציעו לי. אבל איכשהו בסוף תמיד אני חוזר לאשכרה וזה הכי טעים לי. חוץ מזה שאשתי גרה מעל חומוס אשכרה כשהתחלנו לצאת, אז בכלל אני שומר למקום הזה אמונים.ירמיהו 45

2. טוני וספה רוטשילד

יש כמה סניפים לטוני וספה אבל זה בעיניי הסניף הכי שווה ובכלל, מדובר בעיניי בפיצה הכי טובה בארץ – בפער! מה גם שאנחנו אוהבים כל המשפחה ללכת להסתובב ברוטשילד וברחבת הבימה המחודשת, תמיד כיף שם.רוטשילד 140

3. לוטוס בית ליוגה ופילאטיס

בשנה האחרונה היוגה תפסה מקום חשוב בחיי, אחרי שהתנסיתי בכמה מקומות ובכמה סגנונות מצאתי את לוטוס, ומאז זה המקום שלי. מתמחים באיינגאר יוגה שזה התרגול המועדף עלי, יוגה איטית ושהיה בתנוחות. זה מקום שמרגיש כמו בית עם מורים מדהימים ואווירה שתמיד נעים להגיע לתרגל.אלכסנדר ינאי 3

4. כיכר השעון

אני לא יודע אם להגיד שזה מקום שאני אוהב בעיר, אבל אני מרגיש שזה מקום עם עוצמות אדירות, מפגש של הכל מהכל, ישראלים ערבים תיירים עשירים עניים ותמיד סופר תוסס, תמיד כשאני שם יש לי תחושות חזקות של קיום.

5. שביל האופניים בטיילת תל אביב

במשך 14 שנים נסעתי את השביל הזה כל יום הלוך וחזור לאולפן הקודם שלי, זה היה נותן לי מלא כוח לפני יום העבודה ומחזיר לי את הכוח בסוף יום העבודה. האוויר ליד הים נפלא, ותמיד מלא אנשים מכל הסוגים והמינים, זוגות מחזיקים ידיים, אנשים מזיעים מספורט, הדוכנים הצבעוניים. עשה לי טוב תמיד לעבור בטיול מהיר על האופניים ולספוג את הכל מהכל. ואני קצת מתגעגע לזה.

מקום לא אהוב בעיר

שכונת התקווה. ובכלל השכונות הדרומיות.מצד אחד יש מלא התחדשות, אבל מצד שני זה מבליט עוד יותר את העוני המחפיר שיש שם, את הזוהמה ברחובות, הקבצנים והזונות, וזה מרגיש שלא באמת אכפת למישהו. יותר אכפת שיהיו מגדלים נורא גבוהים עם בריכה על הגג ושומר בכניסה. הטיפול במבקשי המקלט ובעוני סביב מראה לטעמי את הצד הפחות מוצלח של העיר הזאת.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
זה לא אירוע תרבות מהסוג שהשאלה מבקשת אבל בתקופה כזאת זה מה שעלה לי – יצא לי לנגן בכיכר החטופים בג'אם לאביתר דוד, מעבר לזכות לקחת חלק באירוע הזה, דיברתי עם אמא של אביתר, אשה נדירה עם כוחות על. השיחה איתה ועצם הנגינה בסיטואציה הזאת פתחה לי את הלב לגמרי.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
לצערי לא הרבה כרגע מצליח לגעת ולהפעיל אותי ברמת ההשראה בימים הקשים האלו, אבל העובדה שאני מצליח להמשיך לייצר מוזיקה חדשה ולשחרר אותה ושיש אנשים שאני יודע ושומע שזה מנחם אותם – אלו דברים שבהחלט נותנים לי כוח להמשיך.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
יש ארגון מדהים בשם״ילדי המלחמה של כולנו״– ארגון שמוקדש כולו לעזרה ליתומים משני הורים מהמלחמה, מעניקים תמיכה 360 ועושים את זה ביד רחבה ובליווי צמוד ואישי לכל ילד. אני זוכה להפיק עבורם שיר יפהפה שבקרוב אני מאמין שתשמעו, כדי להעלות מודעות לגבי העמותה הנפלאה הזאת.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
כל מי שלא נשאר אדיש למצב בדרום ובצפון ועושה משהו, כל דבר ולו הקטן ביותר, למען יגיע שינוי, למען החזרת החטופים והחזרת החיילים לביתם בשלום – מגיע לו שירימו לו.

מה יהיה?
מה שנחליט שיהיה.

• העיר שלי
• אינדי ישראלי
• טיילת תל אביב
• טוני וספה
• כיכר השעון
• לוטוס
• חומוס