>> טלי בן נון (למה שלא תעקבו) היא האוצרת הראשית של הבינאלה הארצית התשיעית לרישום, מפעל אמנותי מקיף וייחודי המתקיים בימים אלו בבית האמנים ירושלים ובחללי תצוגה נוספים במרכז העיר. בביאנלה, הנושאת את השם "רשמים IX: נֶשֶׁל", מציגים 77 אמנים ואמניות שנבחרו מתוך יותר מ-700 יוצרים שנענו לקול הקורא. האמנים המשתתפים ומאות היצירות המוצגות הם חגיגה מתמשכת של מדיום הרישום על מופעיו הרבים וכיווני העשייה העכשווית בתחום. בקיצור,אתם רוצים לראות את זה.

>> הדיבוק לדיבוק וכל החברים הכי טובים // העיר של נטע רוט
>> ראמן רצחני וחוף להינצל בו // העיר של אופיר ואורי אן ששון
>> סחר הוגן פמיניסטי והד מבאר קדומה // העיר של לורן מילק

1. השכונה שלי

אני גרה כמעט 20 שנה בשכונה הכי יפה בעיר: מעוז אביב. רכבות נמוכות של פעם, הרבה ירוק, עצים זקנים, שבילים שקטים, בית על עץ, גינה קהילתית ועוד. הילדים שלי תמיד צוחקים עלי כשאני אומרת שאני "נוסעת לעיר", אבל וואלה השכונה הזאת היא באמת סוג של קיבוץ שמרגיש מחוץ לעיר.

2. המטבח של טלו

האחיות המהממות, טלו ורוני, מנצחות על אחד המקומות הטעימים והשווים לאוכל מוכן, אבל כזה של מטבח שף. הכל נעשה עם חומרי גלם טריים והמון יצירתיות, פשטות ודיוק. התפריט משתנה כל שבוע ויש גם הרבה אופציות צמחוניות וטבעוניות (הפייבוריט שלי סלט עדשים כתומות). אם רוצים להתפנק אז יש גם מאפי בצק טעימים, קרקרים, ממרחים, עוגיות, גלידה ועוד. הכל הכל בעבודת-יד ובאווירה משפחתית עליזה.
וייסבורג 17 תל אביב (צהלה)

3. פרחי אר

אני והחנות הזאת זה סיפור אהבה. אם יום אחד יהיה לי פרלמנט נשים משלי, אדאג שפנינה ושושי ישבו בו – כי הן הכי מצחיקות, שנונות ומלאות בסיפורים עסיסיים. חוצמזה שהזרים של פנינה (בעלת החנות) והכלים ההורסים שהיא משדכת לכל זר, הם לא פחות מיצירת אמנות.
פנקס 45 תל אביב

4. קוט

בר יין קטן, פינתי ומתוק עםמלא סטייל ושיק אירופאי, ממקום באחת הפינות היפות של תל אביב. מבחר מטורף של יינות מכל העולם (ולא חוסכים פה בסוגי היינות שמוצעים בכוסות) ומנות טעימות ומדויקות ליד היין. חוצמזה, הברמנים שם מתוקים אחד אחד!
אחד העם 33 תל אביב

שיק של אירופה. קוט (צילום: נועם רון)

5. לילי לבני נשים

יש לי אובססיה לחנויות לבני נשים של פעם – גופיות כותנה פשוטות עם דנטל תחרה, כותנות לילה, חזיות, גרביים וגרביונים… לילי לבני נשים נמצאת בפינת הרחובות ריינס/פרישמן כבר למעלה משישים שנה. מדובר בארבעה דורות של נשים שמבינות נשים. סבתא שלי, שהייתה מאוד בעייתית בחזיות וקנתה רק חזיות בהתאמה אישית ורק אצל לילי, היתה לוקחת אותי איתה לשם כשהיתי מבלה אצלה בחופשות. אני מתה על זה שהעיצוב של החלון ראווה נשאר קצת אולד-סקול.
ריינס 20 תל אביב

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

כל מופע ענק בגני יהושע ידוע כמטרד בלתי נסבל לתושבי השכונה (מעוז אביב, כבר אמרתי?!). החניות + המדרכות הופכים למקום חניה לבאי המופע בשיטת "חנה כפי יכולתך", והדציבלים המוגזמים של ההגברה הופכים למפגע סביבתי מחריש אוזניים (שמתחיל כבר כמה ימים לפני, בחזרות ובסאונדצ'ק), גם כשהחלונות סגורים. כשיש ארבע הופעות בשבוע של אייל גולן או עומר אדם ואת יודעת שאם לא תחזרי הביתה עד הצהריים – גם תמצאי את עצמך עומדת בפקקים נוראיים על רוקח וגם לא תהיה לך חניה. עיריית תל אביב-יפו – הגיע הזמן לעשות משהו בעניין!

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
תערוכה של אסתר שניידר,הושענא, במוזיאון בת-ים לאמנות. מסוג החוויות שנחקקות בגוף ובתודעה. תערוכה שגרמה לי לרצות לגור בה, לתפוס תנומה באחד הפסלים ולהתעורר לתוך חיזיון ציורי מיסטי ורוחני. כשכל המרכיבים – מהמבנה המעגלי של המוזיאון ועד הציורים והפסלים – מתאחדים לשלם אחד הרמטי, או אז תערוכה היא לא "רק" תערוכה אלא מקום, עולם.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"במשמרת שלי", סרט של אמנון רבי שמגולל אתסיפורו הטראגי של כרמי גילון, ראש השב"כ לשעבר ומי שבמשמרת שלו נרצח ראש הממשלה יצחק רבין. רהוט וחד, יושב גילון מול המצלמה וחושף בכנות אמיצה כיצד טרגדיה לאומית שהמיטה אסון על החברה הישראלית, כרסמה וכילתה אותו מבפנים. מאיש משפחה שמח עם קריירה ביטחונית משגשגת, הפך לאדם מסוגר, מנותק ודכאוני. בשיחה בה הוא סוגר מעגל עם בנותיו לא יכולתי להפסיק לבכות.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
בחודשיים האחרונים אני תורמת (וממליצה גם לכן) למען החטופים שחזרו הביתה. חייבים לעזור לאנשים היפים האלה שעברו את הנורא מכל לחזור לחיים ולעמוד מחדש על הרגליים. בושה שהממשלה מפקירה שוב ושוב את אזרחיה ומתנערת מאחריות על מעשיה.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
האמת, צריך להרים לכל התושבים שביתם ניזוק או נמחק כליל במלחמה מול איראן ביוני האחרון. לא יעלה על הדעת שהאנשים האלו יצטרכו לעבור מדורי גיהנום בירוקרטיים אינסופיים כדי שתהיה להם קורת גג חדשה.

מה יהיה?
פחד אלוהים.

• העיר שלי
• רישום
• אמנות ישראלית
• מעוז אביב
• פרחים
• קוט בר יין
• הלבשה תחתונה
• גני יהושע
• מוזיאון בת ים

>> נועה בן-נון מלמד היא מבכירות האמניות הישראליות בתחום הצילום, נולדה בחיפה וחיה בתל אביב כבר עשורים רבים. ביום שישי (9.5) היא תפתח את תערוכת היחיד החדשה שלה, "בארדו לנד", בגלריה העירונית רמת השרון. העבודות צולמו בשלושה לוקיישנים: רצועת חוף קטנה בטנריף שבאיים הקנריים, לאורך חופים מבודדים באיסלנד ובמוזיאון הגיאולוגי ברמת השרון. המושג 'בארדו' לקוח מן הבודהיזם והוא מתייחס לשלב המעבר שבין המוות לבין הבריאה מחדש. באופן מטפורי, הוא מייצג מצבי ביניים וחוסר ודאות. בן־נון מלמד ממפה באמצעות צילומיה נופי נפש פוסט אפוקליפטיים. תוך התמודדות עם ידיעת המוות, היא מנסה להפוך את האימה שבה לקסם.עוד פרטים כאן.

>> בריכה של תמימות ופסל שמרגיש כמו בית // העיר של מאיה קדישמן
>> מחזה מהפנט בחוף ואסתטיקה של מקום אקזוטי // העיר של שי-לי עוזיאל

1. הטיילת על חוף הים בואך יפו

הים קרוב לליבי. נולדתי ליד הים, ואני ממשיכה לחיות וליצור לצידו. רבות מעבודותיי נוגעות ביופיו המרהיב ומצולותיו המפחידות. בפיסת הים הזאת נשמע קול המואזין ולרגע נדמה שיכולה להיות כאן מציאות אחרת, חיים משותפים. אני לא עוסקת בתיעוד של המציאות. אני משתמשת במצלמה כדי ליצור חומרי גלם, מהם אני מרכיבה דימויים חדשים, נטולי מקום וזמן קונקרטיים. אך המציאות הפוליטית מטרידה אותי מאוד, ואולי באה לידי ביטוי בעולם הדיסטופי הסימבולי הנוצר בעבודות שלי.

2. מעוז אביב

השכונה שבה אני חיה קרוב לארבעים שנה. קיבוץ בתל אביב. חלק משנות התבגרותי עברו עליי בקיבוץ מעגן מיכאל, לפני שנולדו ילדיי חיפשנו מקום עם שטחים פתוחים וירוקים. רציתי לראות דרך החלון מרחב משותף שוקק חיים על דשא רחב ידיים, ומנגד להיות קרובה לליבה הפועם של תל אביב.

3. קריית המלאכה

הרחובות שמשלבים קהלים מגוונים, רוח וחול, בתי עסקים וגלריות (ובהןגלריה אינדי, גלריה שיתופית רעננה ונפלאה). המרחב של הבניינים מקושטי הגרפיטי הוא מקום של יצירה אמנותית מגוונת בתוך החצר האחורית של תל אביב.

4. רע – בית מלאכה לצילום

אימפריה קטנה יחידה במינה, מלאה ביצירה ומרגישה בית. אין תערוכה שלי שלא יוצאת משם. המקום הפך להיות אבן שואבת לאמנים ואמניות ישראלים רבים. כל גחמה שלי מוצאת את פתרונה שם. ה"מפעל" הקסום הזה מפיח בי השראה.
הזרם 1

5. מנו וינו שינקין

אני מתהלכת שם עם נכדותיי, ועולות בי תמונות מתקופות שונות של הרחוב הזה ושל חיי. במעלה הרחוב ישנה חנות היין החביבה עליי, מנו וינו, ולידה אחותה המעדנייה עדינה. שילוב מנצח בכל ארוחת שישי אצלי.
שינקין 53

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

כל רחוב פקוק.כל אחד מרחובותיה החפורים והחוסמים של העיר, ויש הרבה, עם הקורקינטים שדורסים אותי ושליחי הוולט שמתאבדים מולי.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
אני לא אובייקטיבית, אבל הסרט "טאבו" של בני הצעיר שאולי מלמד הוא סרט דוקומנטרי מופתי ומקורי, שמרכיב יחד באופן בלתי נפרד את חייו ויצירתו של הבמאי עמוס גוטמן. בחרתי בו לא רק כי אני אמא גאה מאוד, אלא גם בגלל שהסרט מזכיר שיש כאן עשייה קולנועית מצוינת, מתמשכת, ויוצרים צעירים רבים ומוכשרים כל כך.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
הספר "זמן" של טלי כהן גרבוז, ספר אמנית שרק יצא מהתנור. צילומים נהדרים, עריכה מרתקת ועיצוב נפלא של גיא שגיא. בתקופה זו אי אפשר שלא לכרוך את מושג הזמן עם אלו שבשבילם כל דקה היא נצח.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
"עומדים ביחד" – כי עבורי רק ככה יש סיכוי. דווקא עכשיו, כשהגזענות מרימה את ראשה, הארגון הזה מפיח בי קצת תקווה.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
גלי בהרב מיארה – נדמה שהכל כבר נאמר על דמותה האמיצה והחזקה. זאת רק עוד הזדמנות לעודד אותה מכאן, לא לוותר, ושלא תוריד את האצבע מחור הסכר.

מה יהיה?
זה תלוי רק בנו. לא להתייאש, לא להתרגל.

• העיר שלי
• אמנות ישראלית
• מנו וינו
• צילום
• קריית המלאכה
• מעוז אביב
• טיילת תל אביב