מעוררי השראה – עצמאיים: חלק ב'
בלי גב של תאגיד, חשבון בנק מנופח או פטרון מפנק, האנשים האלה יצאו לדרך כשכל מה שיש להם זו אמונה ודבקות במטרה - ליצור, להשמיע ולהישמע
אלי אליהו ואורלי חן
כמו הריף ראף להיפסטרים מתבגרים, האוגנדה לירושלמים גולים והשפגאט לגייז לוהטים – כל חבורה תל אביבית צריכה מפקדה – מקום שבו אפשר גם לשתות את הקפה, גם לראות את החבר'ה וגם לתכנן את הפעילות הקרובה. האלבי הוא מקום כזה למגוון גדול של אנשים וקבוצות בתל אביב של היום. להט"בים (הוסיפו אותיות כרצונכם, אנחנו הפסקנו לנסות לעקוב), צמחו־טבעונים, פעילים פוליטיים מהפכניים ועוד מגוון של תנועות נגד ואנשי שוליים, כולם מוצאים בית חם בבית הקפה הקטן והתמים למראה. אלי אליהו ואורלי חן, מקימי המקום, מסמלים בעצמם את אותה רב־גוניות אקטיביסטית המאפיינת את באיו. מעל הכל, המיקום של האלבי בגדוד העברי 8, דרומית ומזרחית מליבה של "תל אביב התל אביבית", מדגים היטב את גדולתם של מקימיו.
מי מעורר בך השראה?
אלי: "אימא שלי שתמיד ממשיכה ללמד אותי על אש, תשוקה, זעם, תאווה, גאווה ואגו בריא. מילה שלה היא כמעט קדושה אצלי".
איפה אתם רואים את עצמכם בעוד עשור?
"אפשר רק לפנטז, והפנטזיה ברגע זה היא להעביר את האלבי לרובע היהודי בפריז. שם אולי גם נהיה מיעוט אבל נתלבש בקלאסה".
שלום גד
במה נמדד מוזיקאי אמיתי? במספר הסינגלים שהצליח להכניס לפלייליסט? במספר הכיסאות שהוא ממלא בבארבי? בכמות האזכורים שלו בגוגל? שלום גד מוכיח שמוזיקאי אמיתי עם רוקנ'רול שזורם לו בוורידים ממש לא נמדד במונחים האלה. בלי להתפתות להתפלש בביצת הריאליטי ומבלי לשחק את המשחק, גד ממשיך שנים על שנים לקחת חלק פעיל בפסקול של העיר, עם פואטיקה ישירה ופוגעת שמנהלת יחסי פסיב־אגרסיב עם תל אביב. החודש אמור לצאת מארז מיוחד הכולל את חמשת אלבומיו הראשונים של גד, שאותו תלווה החל מהשבוע סדרת הופעות אקוסטיות חדשה באוזן בר. בכל הופעה יבצע אלבום אחר בשלמותו, וישיר אל ועל תל אביב, אך גם על מה שמחוץ לה.
מי מעורר בך השראה?
"האדם שמעורר בי השראה כרגע הוא 'פלוני'. זה הניסיון שלי לתת שם בעברית לג'ון דו האמריקאי והמפורסם הרבה יותר. הכוונה היא כמובן לאדם האלמוני, או בשמות האחרים שלו: האדם הקטן, האיש מהרחוב, האדם הרגיל. אדם שלמען האמת אין בו שום דבר רגיל. הכל בו יוצא מן הכלל ולא ייאמן".
איפה אתה רואה את עצמך בעוד עשור?
"כבר ברור לי שאהיה במקום אחר לגמרי ממה שאני מתכנן עכשיו כי זה בדרך כלל מה שקורה. אבל בכל אופן אשמח מאוד אם יהיו מעורבים בזה המון שירים, מתופפים, גיטריסטים ומיקרופונים יקרים".
שירה חפר ואוריאל קון
כשהמתרגמת שירה חפר והעורך אוריאל קון הקימו את הוצאת הספרים העצמאית שלהם, זיקית, הורגשה רעידת אדמה בסצנה הספרותית המקומית. כיום, קצת יותר משנה לאחר מכן, כבר ברור לכולם שההוצאה שלהם היא אחד הדברים הטובים שקרו בשנים האחרונות לעולם הפרוזה הישראלי, ואלטרנטיבה לקוראים שמאסו בפסי הייצור המסחריים וחסרי הטאץ' האישי של ההוצאות הגדולות.
מי מעורר בכם השראה?
"מעוררת בנו השראה רשת של הוצאות לאור עצמאיות חברות בעולם. תוך עשור בלבד מאות היוזמות הללו הצליחו לשנות מקצה לקצה את האווירה ואת השיח הספרותי, כל אחד במדינתו. זהו דור חדש של מו"לים, עורכים, מעצבים, מתרגמים – שספרות בשבילם היא הרפתקה: הציר שסביבו נפגשים, חוגגים, נעים בעיר וצוללים לעומק הספרות, לא נשארים בקליפה של המובן מאליו".
איפה אתם רואים את עצמכם בעוד עשור?
"בעוד עשר שנים אנו רואים את עצמנו כחלק מקהילה ספרותית פתוחה ועצמאית בארץ. הרחק מהסטגנציה, מהאנכרוניזם, מהנוקשות, מהעליבות, מהשעמום ומהשמרנות שהפכו להיות סימני ההיכר של תעשיית הספרים הישראלית בעשורים האחרונים".
יפתח אלוני
אין דבר מעורר השראה יותר מאנשים שהצליחו להמציא את עצמם מחדש. כך עשה יפתח אלוני, ארכיטקט מצליח שעשה את הונו מעסקאות נדל"ן ואז החליט לרדוף אחרי החלום הישן שלו ולהפוך לסופר. אלוני הוא גם מי שאִפשר את הקמתה של הוצאת הספרים אפיק, שבראשה עומדים פרופ' דן מירון ולילי פרי. הסיפור שלו נותן לנו ולרבים אחרים תקווה שאולי גם אנחנו נהפוך יום אחד לסופרים, מיד אחרי שנעשה כמה מיליונים בנדל"ן.
מי מעורר בך השראה?
"מי שכמה פעמים בשבוע אני מהרהר בהגותו, חושב מה היה אומר, הוא פרופ׳ דניאל כהנמן, פסיכולוג קוגניטיבי שספרו, 'רציונליות, הוגנות, אושר: מבחר מאמרים', חולק על המצאות רומנטיות הקשורות לטבע האדם, יצריותו ומניעיו. בשנת 2002 קיבל פרס נובל לכלכלה (אף שלא למד יום אחד כלכלה, לדבריו). מי ששומע אותו מגלה עומקים באופטימיות ובטרגדיה של המכונה האנושית. ושאפשר אחרת".
איפה אתה רואה את עצמך בעוד עשור?
"בטח אשב חמוש במשקפי גוגל (או אפל, או…), כותב שירים ופרוזה באמצעות המחשבה (או מה שיהיה אז 'מקלדת'), ומקווה שאיזו סייבר־סוכנות תשלח את היצירות, שיגיעו לקוראים רבים".
אופיר טובול
כפי שאפשר ללמוד מחברי הרשימה הזו, אנחנו אוהבים אנשים שמערבבים תרבות ואג'נדה. זה בדיוק מה שאופיר טובול עושה עם קפה גיברלטר, אתר תוכן שעוסק בלהט בדיוק על תרבות, על חברה ועל זהות. כשהוא מוקף בקולות מגוונים ומלאי כישרון, טובול מצליח לבנות אמירה משמעותית, בהירה וחזקה על יחסי הכוחות בחברה הישראלית, בלי לשכוח שצריך גם ליהנות עם מוזיקה מצוינת ועם אירועים פתוחים מושקעים.
מי מעורר בך השראה?
"נינה סימון – 'אני יודעת שיש רק 300 סטודנטים שחורים כאן בקולג' הזה, שיש בו 18 אלף סטודנטים. השיר הבא, שהוא האחרון שלי להופעה, מוקדש רק לכם. אתם, ה־18 אלף, לא תזדקקו לו. כשאני אמות, אני אדע שהשארתי משהו לאנשים שלי להיבנות עליו, וזה הפרס שלי. לכם יש את הכסף שלכם, את ההורים שלכם, את החיים הקלים שלכם. לחבר'ה שלי אין כלום והם צריכים השראה 24 שעות ביממה', אמרה והתחילה לשיר את 'Young, Gifted and Black'".
איפה אתה רואה את עצמך בעוד עשור?
"סבתי הנערצת הייתה אומרת על כל דבר שאמור לקרות בעתיד 'בעזרת השם', כי היא ידעה שרוב הדברים לא תלויים בנו. יש כמה דברים צנועים שאני מקווה שיקרו, כמו שהמשפחה שלי תהיה בריאה ומאושרת, שאמשיך להתפרנס ממוזיקה ושיקום דור חדש של צעירים מהפריפריה שיהפוך את המדינה".
