בשביל האופניים
מחקר חדש של ד''ר גבעוני ובר ברגמן יסביר אחת ולתמיד על מה אנחנו מסתכלים כשאנחנו בוחרים את מסלול האופניים
בשנים האחרונות הקימה עיריית תל אביב-יפו תשתיות לרכיבת אופניים ברחובות העיר. למרות העובדה כי מחקרים רבים מעידים על מתאם חיובי בין היצע התשתיות לרכיבת אופניים ובין מספר רוכבי האופניים העושים בהן שימוש, ידוע מעט על ההשפעה של אופי תשתיות הרכיבה, ומיקומן במרחב העירוני, על העדפות רוכבי האופניים – בין אם בעצם ההחלטה על קיום רכיבה ובין אם בבחירת מסלול הרכיבה. אז מה חשוב לכם, רוכבי האופניים התל אביביים, כשאתם בוחרים את המסלול שיוביל אתכם אל היעד, האם עניין הבטיחות, הנוף, הצל, או אולי שמירת המרחק מהולכי הרגל?
בלב שכונת אפקה, במרחק חמש דקות רכיבה על אופניים מהאוניברסיטה, שוכן "יד אבנר", המבנה בו נמצא החוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם. במסגרת תכנית המצטיינים של החוג, נוצר שיתוף פעולה בין ד"ר משה גבעוני מהיחידה למחקר תחבורה, ובר ברגמן, סטודנט מטעם התכנית. איך תחבורה קשורה לגיאוגרפיה? "הנושא של תחבורה הופך להיות מולטי-דיסציפלינרי, אתה תראה כמעט בכל הפקולטות אנשים הנוגעים בתחום של תחבורה", מסביר ד"ר גבעוני, "תחבורה זה משהו שנעשה במרחב, יש לה הרבה היבטים שהם לא פיזיים אבל בסופו של דבר זה מתבטא במשהו פיזי, אנשים שרוצים להגיע ממקום מסוים למקום אחר. כאן נכנסת הגיאוגרפיה- חקר של פעולות שנעשות במרחב."
"המחקר שלנו בא לבחון את התנהגות רוכבי האופניים, את אופן בחירת מסלול הרכיבה שלהם בתל אביב ואת חשיבות התשתיות בבחירת המסלול. המחקר נעשה בשיתוף עם עמותת 'ישראל בשביל אופניים', כך שהנסקרים הם חברי העמותה. במסגרת המחקר אנחנו בודקים גם את הדעה האישית של הרוכבים לגבי גורמים מאוד ספציפיים שמשפיעים על אופן הרכיבה שלהם. זה יכול להיות 'האם קיים שביל אופניים' או 'האם יש הפרעות על הדרך', הבטיחות האישית שהם מרגישים במסלול והמהירות שהם רוצים לחוות ברכיבה עצמה. זה מחקר מסוג 'העדפות מוצהרות'- הוא לא בודק התנהגות בשטח, אלא מסתמך על ההצהרה של מושא המחקר. התרחישים הוויזואליים יכולים להיות תמונות של פארקים, רחובות עם שביל אופניים, שביל שמעורב עם הולכי רגל, רחוב שאין בו בכלל מקום ונוסעים בו על הכביש. בעצם עירבנו את כל סוגי התשתיות האפשריות. המשתתפים צריכים לדרג בטווח של 1-5 עד כמה הם היו מרגישים בטוחים לרכב באותו מסלול, עד כמה לדעתם הוא מתאים לרכיבה מהירה ועוד".
איפה ישראל, ובפרט תל אביב, עומדות ביחס למקומות אחרים בעולם בשימוש באופניים ובמחקר הנוגע לאופניים?
"ישראל מצטרפת למגמה של עליה בשימוש באופניים במדינות המערביות, אני חושב שאנחנו יחסית דומים לאנגלים מבחינת שימוש באופניים, מרכז לונדון זה כמו אמסטרדם, אבל כשמסתכלים על לונדון רבתי זה הופך להיות עוד עיר רגילה במערב. גם פה, בתל אביב, השימוש באופניים יחסית מאוד נרחב, תצא מתל אביב- זה כמעט ולא קיים. יש מחקרים מקבילים על אופניים שנערכים בערים שונות באירופה. אנחנו יכולים לגזור מהם מעט מאוד פרטים כי אופי הרוכבים הוא שונה, הטופוגרפיה שונה, האקלים שונה, ואלה גורמים שמאוד משפיעים על בחירת המסלול. מה שכן יכול לעזור לנו הוא על איזה גורמים להתמקד בשאלון עצמו, וזה עזר לנו מאוד במחקר. רק שהמסקנות שונות לחלוטין."
אז לאילו מסקנות הגעתם?
"המסקנה המרכזית היא שהדבר החשוב ביותר לכל הרוכבים הוא הבטיחות. מרכיבים נוספים כמו 'עד כמה המסלול נעים', נוף המסלול והטופוגרפיה, היו פחות מהותיים, שזה קצת מפתיע כי אתה מצפה שבישראל, מקום שמאוד לח בקיץ, הצל יהווה מרכיב מהותי בבחירת המסלול. את המחקר אפשר להמשיך למחקר העדפות גלויות על ידי חיבור מכשיר GPS לאופניים שיראה לנו את המסלול של הרוכבים. בצורה כזו, התוצאות יותר אמינות, אבל ביצוע מהלך המחקר מתייקר".
אז לדעתכם העתיד ירוק יותר?
"אני שומע הרבה סטודנטים מתלוננים 'אם היינו אירופה', אני רוצה להגיד שאנחנו לא מאוד שונים מבחינת הבעיות והגישה. הגישה לא נכונה אם אנחנו מסתכלים על בעיות של קיימות, זיהום אוויר ותחבורה. המחקר צריך להגיד מה באמת הדברים הנכונים שצריכים לקרות. אנחנו צריכים עוד אינפורמציה, לצאת יותר לשטח. למשל, בחיפה ובמודיעין יש המון שבילי אופניים שכמעט אף אחד לא משתמש בהם, אז כנראה שזה לא רק התשתיות, זה גם הנושא ההתנהגותי, הנושא התרבותי. גם תרבות אפשר לשנות, הרי ההולנדים לא נולדו על האופניים."
