עבודה זרה

בשנת הלימודים הקרובה ייפתח בקמפוס האקדמי גבעת וושינגטון בית ספר דתי ראשון לאמנויות שייקרא "הפרדס"

עתידות: בקרוב הוא יפגוש את אלוהים. העבודה "קפיצה אל האין" של איב קליין
עתידות: בקרוב הוא יפגוש את אלוהים. העבודה "קפיצה אל האין" של איב קליין
6 בפברואר 2013

בשנת הלימודים הקרובה ייפתח בקמפוס האקדמי גבעת וושינגטון בית ספר דתי ראשון לאמנויות שייקרא "הפרדס". ייחודו של בית הספר יהיה בכך שהוא יערב גברים ונשים שילמדו זה לצד זה ויצטרף לגל שהתחיל בציבור הדתי לפני 15 שנה עם "נעלה" ולאחר מכן "מזמור", בתי ספר מקצועיים מעורבים שמטרתם להכשיר אמנים.

את בית הספר ינהל האמן הדתי פורת סלומון (32), סטודנט לתואר שני בבצלאל, בשיתוף פעולה עם יונתן אמיר, מבקר אמנות (בין היתר גם ב־(Time Out, מרצה ועורך שותף של כתב העת המקוון לאמנות ערב־רב והרב מרדכי ורדי, ראש בית המדרש וראש תחום וידיאו־ארט, חבר הנהלת בית הספר לקולנוע מעלה ובית הספר למוזיקה מזמור, במאי ותסריטאי.

סלומון מספר כי החזון שעומד מאחורי הקמת בית הספר הוא שילוב ציבור האמנים הדתי בשדה האמנות בארץ. "אנחנו לא מעוניינים להיות עוד אקדמיה שמוציאה מורים לאמנות, אלא ליצור קהילה של אמנים שישתלבו בשיח הכללי. כשאנחנו רואים את ההתעניינות שיש בפרויקט הזה ברור לנו שזה היה צריך לקרות מזמן.

"יש פריחה של מגמות אמנות בישיבות ובאולפנות, וכאשר התלמידים שם מסיימים את דרכם אין מי שימשוך אותם הלאה ויפתח אותם. בית הספר הזה מבחינתנו הוא ניסיון להקים קהילת אמנים שחיים ועובדים יחד מתוך ההבנה שאמנים הם אמנם זאבים בודדים, אבל גם זאבים חיים בלהקה. כדי ליצור אפשרות להשתתף בשיח הקהלי צריך ליצור קהילה עם שפה משותפת".

למה בעצם צריך בית ספר דתי לאמנות?

"גם אני בהתחלה חשבתי שאני לא רוצה להתבדל וללמוד עם דתיים אלא להיות עם כולם. בדיעבד הבנתי שאין דבר כזה כולם – גם סצנת האמנות בארץ היא מגזרית. מכיוון שמדובר במגזר שונה משלנו, השיח אינו כזה שאתה יכול לדבר בו בחופשיות בלי להסביר את נקודת המוצא שלך. נכון שאי הנוחות היא חיונית ליצירה, והמטרה שלי, כמי שמכשיר אמנים, היא לערער אותם כל הזמן ולגרום להם לשאול שאלות. מצד אחר, כשאתה נמצא תחת 'מתקפה' על האמונות שלך קשה לך להתבונן במבט שואל".