• Facebook
• Twitter
• Email

תוכנית ראשונה ברצף של ארבע תוכניות לסיכום המוזיקה ששודרה באור בזויות ב-2015. התוכנית הזאת מתמקדת בהיפ הופ וקצת מסביב לו. בשבוע הבא אשדר את סיכום האינדי-פופ, קצת אלקטרוניקה ודברים שיותר קשה לסווג ז'אנריסטית. התוכנית השלישית בעוד שבועיים תוקדש לחומרים שקטים, עצוביים ויפהפיים כאלה (תודו שזה מה שאתם הכי אוהבים, יא דאונרים). והרביעית והאחרונה תרים ראש עם רוק, גראז', פסיכדליה וירקות שורש!

הנה מתחילים:

אור בזויות משודרתברדיו הבינתחומי. לאור בזויותבפייסבוק

[tmwdfpad]

Donnie Trumpet &The Social Experiment – "Slip Slide" (Ft. B.o.B, BJ the Chicago Kid, Busta Rhymes & Janelle Monae)

השיר הכי טוב ב-"Surf", האלבום הסופר מגוון, כייפי ומגניב של דוני טראמפט, צ'אנס דה ראפר (וחברים, מלא חברים). נראה לי שזה אלבום ה-feel good של השנה.

BADBADNOTGOOD & Ghostface Killa – "Ray Gun" feat. Doom

שלישיית ג'אזיזסטים קנדים שעושה מוזיקה אינסטרומנטלית מוציאה אלבום עם פאקין גוסטפייס מהוו טאנג קלאן?! וואו. ועוד מארחים את דום? יא-ווא-רא-די. בעסה שהם ביטלו את ההופעה בבלוק, אבל איזה שיר!

Michal Menert – "Lose Your Mind" feat. RA the Rugged Man

לא ידעתי בכלל על המיקל מנרט הזה עד שקיבלתי המלצה להאזין לו ולאלבום שלו "Space Jazz" השנה, ו-וואלה – אלבום אלקטרו-Fאנק היפ הופ מעולה. לא מהאמנים שתראו צצים בסיכומי השנה ברשת, אבל אני אומר לכם שהמפיק והמולטי-אינסטרומנטליסט הזה הוא משהו שממש כדאי לכם לבדוק. למשלכאן.

Blackalicious – "The Sun" feat. Imani Coppola

אחד מצמדי ההיפ הופ האהובים עלי עשה קאמבק השנה עם אלבום ראשון מתוך מה שצפויה להיות טרילוגיית אלבומים. ת'אמת? לא עפתי. זה ספציפית אחלה שיר, אבל האלבום כולו לא מגרד את הרף שהמפיק צ'יף אקסל והראפר גיפט אוף גאב הציבו באלבומים הקודמים של בלאקלישס, דוגמת "Nia" ו-"Blazing Arrow" המופתיים.

Jill Scott – "Fool's Gold"

דיוות הספוקן וורד והסול המודרני מפילדלפיה הוציאה השנה את אלבומה החמישי, "Woman", שאני מודה שעוד לא הספקתי להתעמק בו. אבל השיר הזה תפס אותי כבר מההתחלה.

Joey Bada$$ – "Christ Conscious"

אחרי המיקסטייפים המעולים ששחרר, הגיע סוף סוף האלבום הראשון שבו הפרחח נחוש מתמיד להראות לכולם מי הכי ראפר-ראפר-גבר-גבר בסביבה. אמנם מבחינת תוכן יש כאן שוב את הריטואל הז'אנריסטי של "קלטו אותי, אני מלך העולם, אני לא רואה אף אחד אחר ממטר", אבל בפועל הוא באמת ראפר ממש טוב. ויש לו גםאחלה משחקי מילים.

Vince Staples – "Lift Me Up"

יש מצב שזה אלבום ההיפ הופ שהכי אהבתי השנה. סליחה קנדריק.
*אגב קנדריק, זה לא שניסיתי לצאת מגניב ולהמנע מהמובן מאליו בכך שלא הכנסתי שיר שלו לסיכום ההיפ הופ של השנה, כמו שפשוט פספסתי אותו איכשהו. אז סליחה קנדריק #2.

Saul Williams – "Burundi" feat. Emily Kokal

מתוך האלבום החמישי שעומד להוציא סול וויליאמס, שנכתב כולו מפרספקטיבה של האקר מבורונדי שבאפריקה, שהופך לסנסציית רשת ובסופו של דבר נרצח על ידי השלטונות. השיר לא מדבר רק על שרשרת הייצור הנצלנית של מוצרי אלקטרוניקה שעוברת באפריקה, אלא על פוליטיקה גלובלית, פאנטיות דתית ותרבות צריכה חולה. החסרתי פה משהו? תהיו בטוחים. בחמישי אפרסםריאיון שעשיתי איתו לקראת צאת האלבום.

dälek – "Masked Laughter (Nothing's Left)"

נויז-ראפ נגוע בקראוטרוק לא יכול להיות דבר שאני לא אוהב, ודאלק, שנעלמו לזמן די רב, חזרו השנה עם השיר המעולה הזה שאני מקווה מאוד שייצא בשנה הבאה באלבום חדש.

Freddie Gibbs – "Narcos"

פרידריך הו פרידריך, מה נסגר עם הגאנגסטא-ראפ הזה פתאום? אקדחים, בלינג, סמים וביטצ'ס זה לא קצת ניינטיז מצידו? טוב, לא כשהם יושבים על כזה ביט dope!

Roots Manuva – "Hard Bastards"

האלבום החדש של רוטס מאנובה, "Bleeds", נשמע לי כמו הדבר הכי טוב (ואפל) שהוא הוציא מאז "Awfully Deep" המדהים מ-2006.

Action Bronson – "Easy Rider"

נכון, נכון, הקטע הזה בסביבה כבר מאז קיץ 2014 אבל יצא רק השנה ב-"Mr. Wonderful" של אקשן ברונסון, וזה הקטע האהוב עלי באלבום. ראפר על אסיד, רוכב על הארלי אל השקיעה, בהומאז' לסרט המגה-היפי מ-1969, "Easy Rider" עם פיטר פונדה ודניס הופר. והריפ-אוף שלMehmet Aslanפה הוא שיחוק לא נורמלי.

FKA Twigs – "Figure 8"

גב' טוויגס הנחיתה השנה את האי.פי הענק שלה, "M3LL155X" (מליסה), והוכיחה עוד יותר מבאלבום הבכורה שלה שמדובר ביוצרת מרתקת, יוצאת דופן, אולטרה-סקסית ומפחידה בו זמנית. מה עוד אפשר לבקש? מניח שלא פספסתם אתהוידאו הקריפי שליווה את צאת האי.פי.

Missy Elliott – "WTF" feat. Pharrell Williams

האלבום הקודם של מיצי יצא לפני עשור! האם זו תחילתה של ידידות ישנה? נראה לי שכן. רבים השמיצו את השיר החדש שלה עם פארל וויליאמס, אמרו שהוא לא ברמה של החומרים שבזכותם התפרסמה. אני חושב שמדובר בשיר בן זונה.

Angel Haze – "Impossible"

באלבום הבכורה שלה יצרה איינג'ל הייז סערה כששרה על האונס שעברה כילדה ובכלל על האוטוביגורפיה הקשה שהייתה האלבום ההוא. לא יודע איך השיר החדש הזה לא עשה יותר רעש, אבל הסינגל הראשון שלה מאז 2013 זועם בטירוף ועוד על ביט רצחני. אני מת על זה שאת המסר הרוחני שלה היא מביאה עם כל כך הרבה כעס:

“Sorry I’m crazy / But I opened my third eye / And the view is amazing”

Lyrics Born – "2nd Act (Phoenix Rising)" feat. Trombone Shorty & Corey Glover

לא שמעתי את ליריקס בורן מאז ימי הזוהר של קולקטיב ההיפ הופ Quannum MCs והלייבל Solesides. אבל אני חולה Fאנק והקטע הזה, שסוגר את האלבום החדש של ליריקס בורן (חצי הצמד Latryx), הוא פצצת Fאנק מונחית ישר לאגן.

Chemical Brothers – "Go" feat. Q-Tip

כמיקל בראד'רס בסיכום היפ הופ? בהחלט אם הם מארחים את Q-Tip המלך מהרכב ההיפ הופ המיתולוגי, A Tribe Called Quest (שחגג השנה 25 לאלבום הבכורה שלו). השילוב בין הצמד הבריטי לראפר המעולה כאן הוא מושלם. היפ-פופ מתוקתק ומקפיץ.

הוראות שימוש:לוחצים פליי. זה הסימן המשולש הזה, כן?אור בזויות משודרתברדיו הבינתחומי. לאור בזויותבפייסבוק

• רוטס מאנובה
• צ'אנס דה ראפר
• ראגד מן
• אימני קופולה
• גוסטפייס קילה
• בסטה ריימס
• דאלק
• אנג'ל הייז
• פרדי גיבס
• מיסי אליוט
• פארל וויליאמס
• אקשן ברונסון
• הרדיו הבינתחומי
• סול וויליאמס
• אור בזויות
• אור בזוויות
• בלקאלישס
• פודקאסט
• סיכום 2015
• מוזיקה
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

לפני ש"אור בזויות" צוללת לרצף של ארבע תוכניות לסיכום 2015, התחשק לי לקפוץ בחזרה עשור אחורה. הייתי בן 22 ב-2005, גרתי בלונדון וניזונתי מדיאטה של הופעות חיות ורכישת דיסקים. לשעה זו בחרתי כמה מהפייבוריטים שלי מאז (ועד היום). פרץ נוסטלגיה? לא יודע אם המילה הזאת בכלל תקפה לפרק זמן של פחות מעשרים שנה. בעצם, אולי כן. אבל מה זה חשוב?

הוראות שימוש:לוחצים פליי. זה הסימן המשולש הזה, כן?אור בזויות משודרתברדיו הבינתחומי. לאור בזויותבפייסבוק

[tmwdfpad]

Why? – "Gemini (Birthday Song)"

הכתיבה הסופר-אינטימית, סוריאליסטית של יוני וולף תפסה אותי לראשונה באלבום הזה ולא הרפתה אחיזתה במשך שנים. וולף, היהודי המוזר ההוא מהרכב ההיפ הופ האבסטרקטי Clouddead, יצר באלבום זה משהו שעוד לא שמעתי עד אז; שילוב של ראפ, פולק ולו-פיי מרגשים באופן מוגזם. כמה שהתרגשתי כשנרנג'ה, חברת הפקות לא מוכרת עוד אז, החליטה להביא לראשונה ?Why ב-2009. מאז הפכה הלהקה ליקירת הקהל וחזרה עוד פעמיים לתל אביב.

Animal Collective – "Grass"

האלבום הכי קומוניקטיבי שהוציאו המופרעים לבית אנימל קוללקטיב נכון לאז. כבר היו לי אלבומים קודמים שלהם, שהיו מרתקים אך קשים להאזנה. אבל כששמעתי את ה-Pow! Pow! Pow! Pow! Pow! (וזה ממשיך) בשיר "Grass", היה ברור שמכאן והילך הלהקה הופכת ממשהו קטן שמוכר רק ליודעי ח"ן לאחת הלהקות הכי משפיעות ומקוריות של התקופה. מה גם שממנה יצא היוצר המופלא Panda Bear.

M83 – "Don't Save Us from the Flames"

M83 של אנתוני גונזלס הצרפתי, כבר הוציאה אלבום מופת לפני "Before the Dawn Heals Us" מ-2005, אך בו היא לראשונה הפכה את השוגייז האלקטרוני, המסונתז והסינמטי שלה, לפנינות אינדי-פופ נהדרות שקהל רחב מסוגל לעכל. ובלייב הלהקה הזאת באמת מעולה. ראיתי אותה שלוש פעמים וכולן היו מוצלחות. אחת מאותן פעמים קרתה ב-2009 בבארבי.

Calla – "Initiate"

כשהייתי עוד בתיכון, הצלחתי איכשהו להסתנן להופעה של הרכב האינדי-רוק המצוין הזה מברוקלין כשהופיע במועדון הדינמו דבש זצ"ל ב-2001. עוד לא ידעתי אז עד כמה אני יאהב את הלהקה הזאת שנתיים אחרי, כשיוציאו את "Televise" המופתי ואחריו ב-2005 את "Collisions" – שמתוכו נבחר השיר לתוכנית. לצערי הלהקה כבר לא ממש פעילה ואת האלבום האחרון שלה הוציאה לפני יותר משמונה שנים.

Hot Chip – "Baby Said"

הסוד הכמוס של חובבי מוזיקה שהכרתי בתקופתי בלונדון הייתה להקה חדשה בשם Hot Chip, שעשתה מין שילוב Fאנקי של אלקטרוניקה של חנונים לבנים שמעריצים את סטיבי וונדר ופרינס. נשמע כמו משהו טריוויאלי היום, אבך אז זה היה עוד לפני שהדבר נעשה לסמל של מ-אגניבות בקרב היפסטרים שעוד לא ידעו שהם היפסטרים כי המילה טרם הייתה בשימוש המוכר שלה כיום. בחרתי שיר שלא ממש היה להיט, וכזה שהתאים לי מאוד ללילות בבית.

Smog – "Rock Bottom Riser"

אמנם עבר רק עשור מאז שהשיר יצא, אבל נדמה שכבר מדובר בקלאסיקה. "A River Ain't Too Much to Love" היה האלבום האחרון של סמוג. כלומר, האחרון תחת שם זה ולפני שביל קלהאן המשיך להוציא אלבומים תחת שמו שלו.

Mick Harvey – "The River"

עוד נהר! מיק הארווי, המולטי-אינסטרומנטליסט שמוכר בזכות חברותו ארוכת השנים עם ניק קייב בלהקת הבאד סידס (ובעוד כמה להקות מעולות אחרות), הוציא כמה אלבומי סולו נהדרים ובהם "Pink Elephants", אלבום המחווה לסרז' גינזבורג – "Intoxicated Man" והאלבום שממנו לקוח השיר המופתי הזה – One Man's Treasure שיצא… נחשו באיזו שנה.

Antony and the Johnsons – "You Are My Sister"

האלבום השני של אנתוני והזרגים, "I Am A Bird Now", הוא עדיין, לטעמי, האלבום הכי טוב שלו, עם קול ענק ושבריריות קווירית מקווצ'צ'ת לב. באלבום התארחו בוי ג'ורג', רופוס ווינרייט, דבנדרה בנהארט ולו ריד עליו השלום.

Jens Lekman – "Pocket Full of Money"

התוודעתי ליוצר פופ-חדר השינה השבדי, ינס לקמן, דרך אוסף הסינגלים והאי-פיז "Oh You're So Silent Jens", שיצא ב-2005 וכלל בין היתר את השיר המושלם הזה. רומנטי ושקט, קלאסי במידה מסוימת, עד שנוחת הסימפול מתוך "Gravedigger Blues" של Beat Happening עם ההוק של קאלווין ג'ונסון – "I'll come running with my heart on fire" – שאיכשהו מסתדר בתוכו באופן מושלם.

Bright Eyes – "First Day of My Life"

פעם ממש אהבתי את האינדי-פולק נעורים של קונור אוברסט. אך זה פחות או יותר נגמר ב-2005 עם האלבום "I'm Wide Awake It's Morning", שהיה האלבום הטוב האחרון שהוציא (שיצא במקביל לאלבום אלקטרוני מסריח ונשכח בשם "Digital Ash in a Digital Urn"). למעשה, אוברסט תמיד היה בהליך הידרדרות כאשר החומרים חסרי המודעות שלו בתור טינאייג'ר בעייתי היו גם הטובים ביותר שלו. עם כל זאת, עדיין מדובר באלבום טוב ונחמד שהפנינה הזאת מתוכו אשכרה הפכה ללהיט מיינסטרים.

The Decemberists – "Eli the Barrow Boy"

השירים של קולין מלוי מהדצמבריסטים נשמעו לי תמיד כמו חתיכות קטנות וספרותיות של רומנטיקת ימי ביניים. ב-2005 הוא ולהקתו הוציאו את האלבום הטוב ביותר שלהם, "Picaresque", עם השיר היפה הזה שאני אוהב לתרגם ל"עילי, ילד מריצה". סיפור אהבת ילדות מורבידי כלבבי.

Roots Manuva – "The Falling"

בשבוע שעבר השמעתי את "Hard Bastards" מתוך האלבום החדש של הראפר הבריטי האהוב עלי. ובכן, הוא הראפר הבריטי האהוב עלי כנראה בזכות האלבום הזה, "Awfully Deep". והשיר המדכא הזה נשמע כמו הבסיס ל-"Hard Bastards". תאוות בצע, סמים, רצח, גאווה, מחלות מין ומה לא יש בשיר הזה. מין רשימה של כל הרעות החולות שעברו לרוטס מאנובה בראש בלונדון של אמצע העשור שעבר.

Sage Francis – "Gunz Yo"

סייג' פרנסיס האמריקאי מציג באופן כועס, הומוריסטי ומבריק את הלכי הרוח השונים של אמריקאים עם אובססיה לאקדחים, בדגש על ראפרים שאינם מודעים לטבעם הפאלי של כלי הנשק בהם הם משתמשים כדי לכסות על חולשותיהם.

Jamie Lidell – "Multiply"

אלבום הפריצה של ג'יימי לידל הבריטי בחברת התקליטים Warp היה חגיגה של סול, אלקטרוניקה, Fאנק ונסיוניות כייפית. זהו שיר הנושא מתוכו.

Gogol Bordello – "Dogs Were Barking"

בשיאה של סצנת הג'יפסי מיוזיק ששלטה בעשור הקודם (ובואו נודה בזה, טוב שחלפה) ניצבו גוגול בורדלו כחוד החנית. כמה להיטים אדירים היו באלבום הזה, וואו; "Start Wearing Purple", "Think Locally Fuck Globally", "Immigrant Punk" וכמובן, השיר הזה שנשמע כמו פסקול לחתונה שיצאה משליטה.

אור בזויות משודרתברדיו הבינתחומי. לאור בזויותבפייסבוק

• אנימל קולקטיב
• m83
• Calla
• ינס לקמן
• ברייט אייז
• decemberists
• רוטס מאנובה
• סייג' פרנסיס
• ג'יימי לידל
• סמוג
• מיק הארווי
• מוזיקה
• סיכום שנה
• הוט צ'יפ
• הרדיו הבינתחומי
• אור בזויות
• אור בזוויות
• יוני וולף
• פודקאסט
• אנתוני והג'ונסונס
• גוגול בורדלו
• תרבות