הוא אמן ומאייר ומעצב שטיפל גם בשפה החזותית של התדר, ועכשיו יש ל-Yonil תערוכת יחיד שנפתחת בשישי הקרוב (8.5) בגלריה מזל דגים, אז יצאנו איתו לסבב ספוטים אהובים בין ספסל לבהות ממנו, בניין מטורף שרק נראה משעמם ומסעדה לא מובנת מאליה. בונוס: דיס מושלם על חול
>> YONIL (כדאי שתעקבו) הוא אמן, מאייר ומעצב תל אביבי. ביצירתו הוא נע על הגבול שבין אמנות, ציור, עיצוב גרפי, קולאז' מאויר וטיפוגרפיה, ובמקביל עיצב שפות חזותיות למקומות בעיר כמו התדר ויצר עשרות עטיפות אלבומים ופוסטרים. ביום שישי הקרוב (8.5), הוא פותח את תערוכת היחיד החדשה שלו, "Spirala" בגלריה מזל דגים ביפו העתיקה (סמטת מזל דגים 5): סדרת ציורים, הדפסים וקולאז'ים שנוצרו בשנתיים וחצי האחרונות, כשהמציאות המלחמתית הפכה לרקע (אוצרת: ניצן אורלובסקי).אתם רוצים לראות את זה.
>> איפה שמקדשים חופש ואיפה שנוצרת אמנות // העיר של יניב הופמן
>> מרחב שנושם אמנות ובר שכונתי מתוק ונוסטלגי // העיר של רמי אטר
>> מקום לסנובים של קפה ומקום לנשום בו // העיר של סבטה עזריאל
![יוניל, "ספירלה", גלריה מזל דגים](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2026/05/YONIL_VENUS_IN_CONDITIONAL-1000x1250.jpg "יוניל, "ספירלה", גלריה מזל דגים")
1. הספסל הסודי שלי בשדרות ההשכלה
הום בייס של שישי בבוקר עם נועה אשתי.
קפה וסנדוויץ בגשם או בשלג. מה שנותנים באותו סופ"ש.
יש שם ספסל אחד שפעם היה חבוי איפשהו בין שיחים לעצים. היום הוא כבר לא כל כך סודי ולא כל כך חבוי אבל הוא עדיין תקוע שם בלי הרבה קשר למה שקורה סביבו ואני אוהב לשבת עליו וסתם לבהות.
הסטודיו שלי ביצחק שדה 34
אחרי שנים של עבודה עם שותפים ובתוך קולקטיב, לפני שלוש שנים מצאתי את עצמי עובר לסטודיו קטן פה בבניין.זה לא היה מתוכנן, ואולי אפילו מפתיע. אבל בדיעבד זה הגיע בזמן טוב. הייתי צריך להיות קצת לבד.זה בניין משרדים די משוגע ואקלקטי. הכי אפור שיש מבחוץ, אבל יש פה הכל. מוזיקה, אמנות, קעקועים, שמאי מקרקעין, שיננית, עורכי דין, מבחני תיאוריה של משרד הרישוי והג'חנון של אמא.אבל ברגע שאני נכנס לסטודיו, זה נהיה שקט.זה שלי.זה המקום שבו אני יכול להתקיים, גם כשלא הולך וגם כשכן.
יצחק שדה 34 תלאביב
2. Loveat דיזנגוף
בתחילת הדרך שלי כמעצב עבדתי עם לאבאיט. עבר כבר מעל עשור מאז, אבל משהו שם נשאר.
אני אוהב את האנשים שמאחורי המקום באמת. טל, ליאת, איציק. יש שם לב, וזה מורגש. ומעבר לזה, פשוט לא מצאתי קפה שטעים לי יותר.אגב, התערובת Chocolate Cream שלהם מנצחת כל דבר אחר שניסיתי.למרות שאני גר בצד השני של העיר, אני מגיע לשם לפחות פעם פעמיים בשבוע.אני חוזר לשם כמעט בלי לחשוב.
דיזנגוף 232 תל אביב
![תערובת שמנצחת הכל. קפה אורגני לאביט (צילום: יח"צ)](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2020/04/%D7%A6%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%97%D7%A6-%D7%9C%D7%90%D7%91%D7%99%D7%98-1000x1000.jpeg "תערובת שמנצחת הכל. קפה אורגני לאביט (צילום: יח"צ)")
4. סטודיו בעלי המלאכה
סדנת דפוס משי בשכונת נוגה ביפו שמאז הקורונה הפכה להיות עוד בית בשבילי.יעקב ותמר מנהלים את המקום הזה בצורה מעוררת הערצה, רגועה וכיפית, וזה מקרין על הכל. יש שם מין תחושה של קפסולה, אסקפיזם קטן מהעיר.כשאני מגיע לשם להדפיס, זה מרגיש כמו יום כיף.אחד המקומות הבודדים שבהם עבודה מרגישה כמו הפסקה.
ניצנה 15 יפו
5. א-לה רמפה
פשוט נוח.
לא צריך להתאמץ להגיע, ולא צריך להתאמץ להיות שם.
אחלה מוזיקה, אחלה אוכל, אחלה אווירה.
לא אליטיסטי מדי, לא היפסטרי מדי, לא שבור מדי.
אני מגיע לשם כשאני לא רוצה לחשוב יותר מדי ולא בא לי לתכנן – סתם בא לי בירה.יש בו משהו effortless בקטע הכי טוב שיש, וזה ממש לא מובן מאליו שיש מקום כזה.
העמל 21 תל אביב (קריית המלאכה)
מקום לא אהוב בעיר:
חוף הים (אבל רק החול!)
להסתכל על הים – מדהים.
להיכנס למים – כן, כיף.
לראות שקיעה – אוקיי זורם…
לשבת על החול? לא מבין את זה! חם, וזה נדבק. קיצור, לא.
השאלון:
איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הייתי בהופעת ההשקה של "הפחד מהריק", האלבום החדש של רועי ריק, שלשמחתי גם אני עשיתי לו את הארט.מעבר לזה שההופעה עצמה הייתה וואו, כיפית ומצחיקה ובעיקר אמיתית, אני שמח בעיקר על ההיכרות עם רועי. יש לו זווית ראייה על העולם (וגם על המדינה שלנו) שאני מרגיש שיש לי מה ללמוד ממנה.כל מי שמצליח להזיז אותי קצת מבונקר הציניות שלי זה מבורך.ורועי הוא אחד כזה.ואיכשהו הוא עדיין מבין אותי.
איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
האלבום האחרון של Loyle Carner.קוראים לו Hopefully.אני לא הכי חזק בהיפהופ ברגיל שלי אבל משהו בו תפס אותי חזק.אני חושב ששמעתי אותו איזה מאתיים פעם מהתחלה עד הסוף בשנה האחרונה.יש שם ישירות ומין כנות קז'ואלית חשופה שעשתה ועדיין עושה לי טוב.
לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
אין לי תשובה מושלמת לזה, כל אחד ומה שמרגיש לו נכון באותו הרגע. אני כן מאמין שעדיף שזה יהיה משהו קרוב וממשי, לא רחוק ותיאורטי. העיקר שזה לא יישאר רק ברמת הכוונה.
מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
הבן שלי, אייל.הוא השתתף עכשיו בחצי גמר עירוני באולימפידע במתמטיקה, ועכשיו אנחנו מחכים לתוצאות.מחזיקים אצבעות שיעלה לגמר המחוזי.אני מתרגש מזה כנראה יותר ממנו.
מה יהיה?
יהיה יותר טוב, אבל יש מצב שזה לא יקרה מהר.
ועד אז אני מנסה להחזיק משהו יציב.