כך נראה הלילה של המוזיקאי, הצלם והבמאי תומר רבינוביץ'

22:30 – בחמש השנים האחרונות המוזיקאי, הצלם והבמאי תומר רבינוביץ' (27) חי על קו תל אביב־ניו יורק. השנה האחרונה ללא ספק הייתה "השנה שלו": מהיותו נגן חצוצרה וגיטרה ב־J-Viewz, דרך הופעות מסביב לעולם ועל הבמה של ג'ימי קימל כמתופף של דניס לויד (המוזיקאי הישראלי ניר טיבור), נגינה וניצוח בברודוויי בפרודיות מצליחות על "חברים" ו"המשרד", הלחנת פסקול להצגה של חנוך לוין המוצגת במקדוניה ועד הופעות אורח בקליפים של כוכב הרשת עמרי אנגל. באפריל הקרוב יופיע עם ההרכב של לויד בקואצ'לה – יעד משמעותי לכל מוזיקאי באשר הוא. "את מבינה? אני גר שם כדי ליצור עבודה פה, וניר חי פה ומצליח לגרום לנו להופיע בפאקינג קואצ'לה".

24:00 – הפעם הגיע לעיר כדי לנוח, לספוג קצת ים, לברוח מהחורף הניו יורקי ולהסתובב ביפו שהיא לדבריו "תל אביב על ספידים בווייב עתיק שבחיים לא יהיה בניו יורק" ולהרגיש שוב כמו כלומניק תל אביבי, בקטע טוב. "אני חי את הקלישאה כאן", הוא אומר ושותה מכוס הוויסקי שלו. "עולמי מתחיל בפיקוק ונגמר כאן", הוא מחווה על הנילוס שבו אנו יושבים. "יש פה כל כך הרבה אנשים מוכשרים, אבל אין להם מספיק מקום להתפתח ולהוציא את האמנות שלהם החוצה. צריך למצוא דרך לתת לאמנים מקום אפילו שהם מיעוט בעיר ובישראל בכלל".

1:00 – הוא ממשיך לאוגנדה. נכנס ונותן כיפים, שומע כמה "היי אחי, לא ידעתי שאתה בארץ", מזמין עוד וויסקי ומתיישב להקשיב לסט. השאלה המתבקשת היא למה בעצם הוא לא מתקלט בעצמו, הרי כולם בתל אביב מתקלטים. "אני לא בן אדם של פרונט", הוא משתף. "מאותה סיבה שלא יראו אותי מחזיק קהל שלם עם מיקרופון בלבד, אני לא יכול לעשות את זה. אני יותר בן אדם של להיות חלק על הבמה. אני מעריץ את ניר למשל על היכולת ככה לשבות קהל ולתקשר איתו".

3:00 – התחנה האחרונה הערב היא הקיי, גם שם חבר מתקלט. "צפוף, צר, הזוי, התקף חרדה בהתהוות", הוא אומר על המקום אבל נראה שמתכוון דווקא לחיוב. עוד שלום, עוד חיבוק, עוד היי. "זה מה שכיף בתל אביב. אתה מחנה את האופניים בחוץ בלי לקבוע עם אף אחד, מגיע למקום ויודע שכל החברים יהיו שם. יום שני ומפורק פה, אני מאושר". בעוד יומיים הוא חוזר לניו יורק ועדיין לא הספיק לו. "אם לא היינו צריכים להתכונן לטור בצפון אמריקה, אירופה ואוסטרליה עם דניס לויד הייתי נשאר פה עוד כמה ימים. הלילות פה תמיד בסימן שאלה. אותם אנשים, אותם מקומות, אבל כל לילה תמיד ייגמר אחרת".

מקום להתעדכן עם חבר: פיקוק
דרינק קבוע: וויסקי עם שתי קוביות קרח
בילוי מומלץ בניו יורק: ג'אם היפ הופ
כלי נגינה מועדף: אין כזה. אני רואה תמונה גדולה יותר בזווית הפקתית ונהנה מכל הצלילים ביחד