החדש של ריהאנה: חסר תעוזה למרות כמה הברקות
ריהאנה התנהגה כאילו האלבום החדש שלה יהיה הכרזת מלחמה על העולם. עכשיו, כשהוא כאן, מתברר שיש לה בארסנל פחות תותחים משהיא הבטיחה
האלבום השמיני של ריהאנה נושא את הכותרת המפוצצת "Anti". זו הצהרה גדולה כשהיא מגיעה מכוכבת פופ בסדר הגודל שלה. היא יכולה להיות נגד כל כך הרבה דברים: נגד אקסים, נגד הייטרים, נגד סוכנים ומפיקים וחברות תקליטים, נגד השיטה כולה, נגד עצמה, נגד כל דבר. זו הצהרה גדולה בעיקר כשהיא מגיעה שנה לאחר הקליפ השנוי במחלוקת של "Bitch Better Have My Money" (שבסופו של דבר לא נכלל באלבום); וזו הצהרה גדולה כשהיא מגיעה מכוכבת פופ עם אופי וגישה כמו שלה. ריהאנה קרובה כיום מאי פעם לשורשים התרבותיים שלה בהיפ הופ. בקיצור, "Anti" היה אמור להיות הכרזת מלחמה. למרבה הצער, כפי שקורה לעתים כאשר כוכב פופ מחליט לשחרר שיר או אלבום מתריס על המערכת (למשל "They Don’t Care About Us" של מייקל ג'קסון), המוזיקה לא מצליחה לספק די חומר בערה למדורה הרעיונית.
לא חסר מה לאהוב ב"Anti". האלבומים הקודמים של ריהאנה התאפיינו בחוסר עידון ובמקסימליזם ילדותי, זה האלבום הכי פחות נוסחתי והכי פחות מכני שלה. מרגישים את זה בסינגל הכיפי "Work" (אף שדרייק נשמע בו כאילו העירו אותו שתי דקות לפני שדחפו אותו לסטודיו ופתחו לו את המיקרופון), שבו ריהאנה נשמעת הכי קרובה לסאונד המזוהה עמה, ועם זאת נשמעת חיה, שמחה ופעלתנית מאי פעם. יש פה גם שני שירים מבריקים באמת, "Consideration" הפותח (SZA, שכתבה אותו, גם מתארחת ונשמעת נהדר) ו"Desperado".
אבל אז מגיע שיר כמו "Never Ending", עם גיטרה אקוסטית דביקה ולחן שמצטט (נקרא לזה ציטוט), מכל הדברים, דווקא את הפזמון השחוק של "Stan" של אמינם; או "Same Ol’ Mistakes", שמתחיל במעבר קלידים מעניין אבל אז נגרר עם ליין שירה סתמי לחלוטין לאורך שש דקות שבהן השיר לא מתפתח, לא משתנה ואפילו לא קודח ומטמטם במונוטוניות יעילה. סתם שש דקות מבוזבזות. כך נחשפת העובדה שמתחת לכל הדיבור מלא הסוואג של ריהאנה מסתתר איזשהו חוסר תעוזה בסיסי.
קשה שלא לחשוב על מה "Anti" יכול היה להיות לו היה מקיים את מה שהוא הבטיח בחודשים הרבים טרם צאתו. קשה להתנער מהתחושה שריהאנה השתפנה ברגע האחרון, נבהלה מעוצמת הזעם שבערה בתוכה, נרתעה אולי מהסקנדל שפרץ בעקבות "Bitch Better Have My Money". זו הבעיה בעצמאות החדשה של ריהאנה: עכשיו, כשהיא לא הולכת עד הסוף, ברור שלא היה בתמונה מפיק שלחץ לה על הבלמים. "I needed you to please give my reflection a break", היא שרה ב"Consideration", "from the face it’s seeing now". במבט ראשון זו שורה חידתית, שמתבהרת רק אם מבינים שהיא פונה לעצמה. מתחת לכל הרעש, הזהב ושקי הוויד, אחרי כל הפוזות, ריהאנה עייפה. זה גם נשמע ככה.
השורה התחתונה:כוונות טובות, לא מספיק גיהנום
