>> עינת צרפתי (כדאי שתעקבו) היא מהמאיירות הבולטות בישראל, כלת פרס רמת גן לספרות ילדים מאויירת. ספריה הרבים אותם כתבה ואיירה תורגמו לכ-20 שפות וזכו בפרסים יוקרתיים, ביניהם "השכנים", "ארמון בחול", "צרו בצרורות", ו"יהיה בסדר". בימים אלה רואה אור ספרה החדש, "אני שונאת לחכות", ספר מצחיק ומרהיב על ציפייה ועל סבלנות ועל הצדדים החיוביים של ההמתנה.אתם רוצים ויכולים לקרוא אותו.

>> אווירת רוקנרול נכחדת וסלון שכונתי // העיר של איתי פיינגולד
>> המקום הכי אותנטי ביפו וחיבוק אימהי מהקהילה // העיר של ג'ול עבוד
>> חוף לאיפוס חרדה וקפה שמעלה לי חיוך // העיר של טל יוסיפוב

1. בית אריאלה

כמו כל חובבת ספרים אני חושבת שספריה היא המצאה נהדרת,אבל ספריית בית אריאלה היא הנהדרתמכולן.ספריית הילדים והנוער שהיא בילוי האהוב עלינו בימים גשומים,ויש גם ספריית קומיקס נפלאה,ארועי תרבות ואפשרות להשאיל פאזל(סליחה אם איבדנו איזה חלק).בשנתיים האחרונות המאבק להשבת החטופים היה חלק בלתי נפרד מהמרקם של הספריה,עכשיו בכל ביקור בהזה צובט את הלב וגם משמח לראות את הרחבה שלה כמעט ריקה.
שאול המלך 27 תל אביב

2. המגדלור

חנות שהיא נווה מדבר של ספרים ושל יופי,אני אוהבת בה את המגוון ואת ההזדמנותלמצוא שם ספרים שהם לא בהכרח חדשים ואת אוסף ספרי האומנות מהארץ והעולם.במגדלור יש מקום לספרות ויצירה ישראלית,ואני תמיד מתרגשת אם אני נמצאת שם בחלון.
מקווה ישראל 18 תל אביב

3. גן מאיר

בתור אמא,את העשור האחרון העברתי הרבה בגינות,בילוי שהוא גם מטלה.להגיע לגן מאיר זה תמיד תענוג,גם בזכות בריכת המים שבלב הגינה,עם אנפת הלילה המדוכדכת והרבה שושנות מים,גם בזכות כל הדברים שקורים כל הזמן מסביב:קבוצת טאי–צ׳י,מתאמנים שאפתניים בגינת הספורט,חוג כדורגל של קטנים ועוד כל מיני דמויות.בגן מתחבא גם הפסל המקסים בעולם של עמוס קינן,של גמל עגלגל ליד עץ דקל.

4. חוף בוגרשוב

אני מאוד אוהבת להיות בים,ויותר מהקטע של המים אני אוהבת את החוף.חוף בוגרשוב הוא אחד החופים העמוסים והרועשים, מה שמבטיח שתמיד יהיה על מה להתבונן.לכל זמן ביום יש את המשמרת שלו,הפרלמנטים השזופים של המוקדם בבוקר,המשפחות שמגיעות לפני שממש חם עם הקטנים ומחליפות אותם בערך בעשר,והצעירים שקמו מאוחר ומגיעים להשתזף במשמרת השלישית.אני מקווה שיבוא יום ואצטרף לפרלמנט ים עם שחר.

5. הרחוב

אחד הדברים שאני הכי אוהבת בעיר הוא ללכת ברחוב,גם ברחובות ראשיים עם חלונות ראווה חדשים או טמבוריות ישנות וגם ברחובות קטנים,שאפשר להתקל בהם בעץ שקמה שאכל גדר,או בבניין שמישהו הדביק עליו מלאך קרמיקה קטן.

מקום/ תופעה לא אהוב.ה בעיר:

אני אוהבת לרכב(ולהרכיב)על אופניים,ומשתמשת הרבה בשבילי האופניים לאורכה של העיר.עם כמותרוכבי הקורקינטים והאופניים החשמלייםזה נהיה די קשוח.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
ההצגה "הכל נשאר חי" מאת דנה קיילה וירדן גלבוע,על חזרה ממלחמה ועל אהבה.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
הספר ״ילדות רעות״ של קמילה סוסה ויאדה שמספר את סיפורה של קבוצת טרנסיות שמוצאות תינוק נטוש בפארק.ספר קשוח אבל גם מלא הומור ותקווה.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
עמותת ״יוניטף״שדואגת לילדים חסרי מעמד.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
הורים לילדים קטנים,ילדים בזומים,בעלי עסקים קטנים.אנשים שלא זוכרים איזה יום היום,כרגע די כולם זקוקים להרמה.

מה יהיה?
יהיה טוב.

• העיר שלי
• ספרי ילדים
• בית אריאלה
• המגדלור
• גן מאיר
• חוף בוגרשוב
• אופניים

>> איתן קימל ומיכל קימל-אשכולות (ממש כדאי שתעקבו) הם זוג שותפים לחיים וליצירה, בעלי משרד האדריכלים קימל-אשכולות שנוסד ב-1986 ופועל מאז משכונת נווה צדק, כשבמשך העשורים הפך לאחד הבולטים והחשובים בעיר ובארץ ומעורב כיום בעשרות פרויקטים ברחבי הארץ, אירופה, ארצות הברית ואסיה. בסוף השבוע הם יציינו40 שנות יצירה (וזכייה בפרס לנדאו לאמנויות ומדעים)​ בתערוכת פופ-אפ מיוחדת שתהיה פתוחה לקהל הרחב בסופ"ש הקרוב בלבד (שישי 21.11-שבת 22.11). התערוכה תשתלט על בניין "סטארט-אפ ניישן סנטרל" בלילינבלום 28 (שבעצמו עוצב על ידי קימל-אשכולות), ויוצגו בה 40 פרויקטים נבחרים של המשרד, מתקופות שונות ​ומקומות שונים בארץ ובעולם. הכניסה חופשית ואתם רוצים להיות שם.

>> תשוקה קולינרית על הבר וקצת ירוק בעיניים // העיר של נועה צפריר
>> לבד בבריכה הקפואה בחורף ומסעדה עם אבא // העיר של שי כהן
>> ללכת בעיניים עצומות ומקום שאף פעם לא נמאס // העיר של טל גנור

1. הים

מיכל:בשבילי אין כמו הים, ולא הייתי יכולה לחיות רחוק ממנו. אני אוהבת ללכת על החול, עם הרגליים במים, לצעוד צפונה עד המרינה ודרומה עד יפו, על הבוקר, עם חברה או עם מוזיקה באוזניים. וגם לשחות – כששוחים מעבר לשוברי הגלים אפשר לראות מקרוב את הגלים שמתנפצים עליהם. זה נותן לי תחושת מרחבים נפלאה ועוזר להתאזן בתקופות הקשות.

2. אופניים

איתן: אופניים זה אולי לא מקום, אבל בשבילי הן כל מקום. בתל אביב אני כמעט תמיד נע באופניים. לפגישות, לסידורים, או סתם לרכיבה להנאתי לאורך הטיילת או בשדרות. זו הדרך שלי לנקות את הראש. ודבר אחד ברור: בשום אופן לא אופניים חשמליים – אני מכור לדיווש האמיתי.

3. בוסתן מוז"א

מיכל: בוסתן מוז"א הואפארק חדש וקסום, שאני כל כך שמחה שזכינו לקחת חלק בחזון ובהקמה שלו. בכל פעם כשאני בסביבה אני אוהבת להיכנס לבוסתן, לעשות סיבוב סביב האגם וליהנות מבועה של שקט, ממש ליד דרך נמיר הסואנת. יש שם על הגבעה עצי זית עתיקים מדהימים, מהגדולים שראיתי אי פעם.

פארק המסילה

איתן:כמו קסם נפתח לו בשנים האחרונות פארק המסילה, ונראה שהוא מקשר בין כל המקומות וכאילו תמיד היה שם. אני אוהב להגיע לשם בסוף היום, לשבת על ספסל ולשתות בירה עם חבר, או להיכנס בתחילת הערב ל"קיסה", בר כמו פעם עם ג'אז טוב.
ג'אז קיסה, בית רומנו, דרך יפו 7 תל אביב

5. גאגא בסוזן דלל

מיכל:שיטת התנועה הנפלאה של אוהד נהרין משחררת את הגוף ומרחיבה את הלב. מין מילון של תנועה שבכל פעם נולדות בו מילים חדשות. הגאגא נותנת לי תחושת חופש, זרימה ושחרור בכל פעם מחדש.

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

מיכל:בכל פעם שיורדים גשמי ברכה, גם הביוב זורם אצלנו לים ביחד עם מי הגשם. למה? מתי זה ייפסק סוף סוף?

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
איתן:הייתי לאחרונה שוב בהופעה של יהודה פוליקר – הופעה מרגשת! פוליקר עדיין נכנס ישר ללב, ומקבל מהקהל כמויות אדירות של אהבה מטורפת.
מיכל:"אוי אליאס אליאס" – מופע קברט מצחיק עצוב מיצירות חנוך לוין של חברתי היקרה השחקנית ליליאן ברטו, ביחד עם מוני מושונוב ודרור קרן. המופע רץ כבר כמה שנים, ומשתבח כל הזמן. זה ערב מרגש, חכם ונוגע — מומלץ בחום!

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
מיכל:הפרויקט של תמרי. כששגיא דקל חן חזר מהשבי ושר את הביצוע המרגש שלו ל"קרן שמש", נחשפתי לפרויקט של תמרי, מיזם מוזיקלי שהוקם בעוטף לזכרה של תמר קדם סימן טוב ומשפחתה שנרצחו בשבעה באוקטובר בניר עוז. חברי הפרוייקט הם חניכי ובוגרי כפר הנוער ביכורים, והם עושים גם שיתופי פעולה עם אמנים מוכרים. יש להם ביצועים נהדרים ומפתיעים לשירים ישראליים, כמו "מלאו אסמינו בר" או "יוצא לאור" עם אהוד בנאי. מרפא את הלב ברגעים עצובים.

לאיזה אירגון או מטרה אתם ממליצים לתרום או להתנדב בעת הזה?
איתן:אחים לנשק. מנהיגים אמיתיים, שעושים כל כך הרבה מתוך תחושת אחריות ומחוייבות לחברה הישראלית, ואהבה אמיתית למקום הזה. מרשים אותי איך הם מצליחים להוביל יוזמות משמעותיות בהמון תחומים שונים. ממש מעוררים השראה!

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
מיכל ואיתן:כל מי שמגלים איכפתיות ומתעקשים להמשיך לצאת להפגנות, למען עתיד טוב יותר למדינה שלנו, גם כשכבר אין כוח וחשק לצאת מהבית שוב ושוב.

מה יהיה?
מכל התסריטים שחולפים לנו בראש, והם רבים ומכל הסוגים, אנחנו בוחרים בתסריט האופטימי: כל החטופים יחזרו והשפיות תחזור למדינה המטורפת שלנו!

• העיר שלי
• אדריכלות
• אדריכלים
• חוף הים בתל אביב
• אופניים
• פארק המסילה
• גאגא
• סוזן דלל