Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

איטליז

כתבות
אירועים
עסקאות
תאוות בשרים אמיתית. מיטמן (צילום אסף קרלה)

בשר אדום כחול לבן: 17 קצביות הבוטיק הכי טובות בתל אביב

בשר אדום כחול לבן: 17 קצביות הבוטיק הכי טובות בתל אביב

תאוות בשרים אמיתית. מיטמן (צילום אסף קרלה)
תאוות בשרים אמיתית. מיטמן (צילום אסף קרלה)

עונת המנגל נפתחה רשמית, ומחירי הבשר המזנקים מאיימים על תרבות הנפנף התוססת. הפתרון הנכון: להשקיע בבשר פרימיום בקצביות מובחרות, גם אם בכמות מצומצמת, ולחגוג כל ביס. ואנחנו מכירים את כל הקצבים הכי טובים. תגידו שאנחנו שלחנו אתכם

עונת העל האש בפתח, ויש סיבה להיות במתח. מחירי הבשר מרקיעים שחקים, באופן שבהחלט מאיים על תרבות המנגל התוססת ואף יותר מכך על תרבות הברביקיו המתפתחת, וגם השעון האקולוגי דופק ומבהיר שחגיגת הבשרים אינה בת קיימא ועומדת להסתיים. לנו הישראלים זה לא ממש מפריע: על פי הנתונים אנחנו צורכים יותר בשר מאי פעם, טרנד הטבעונות שסחף את תל אביב בדעיכה ברורה, והחל מפסח ועד סוכות לא נפסיק להדליק פחמים (או גז, אם אתם כאלה) כדי לצלות עליהם נתחים עסיסיים – יעלה כמה שיעלה. אבל לא חייבים לטרוף עדרים שלמים כדי להתענג על תאוות בשרים. הפתרון השפוי מבחינתנו הוא לרכוש בשר פרימיום מקצבים מובחרים, גם אם בכמות מצומצמת יותר, ולחגוג כל ביס. ואנחנו יודעות בדיוק איפה.

>> העיר שנזכרה בים שלה: 18 מסעדות הדגים הכי טובות בתל אביב
>> העיר שלא הכרתם: 9 מסעדות מיוחדות שתל אביבים אוהבים באמת

אומצה בשוק

זו לא סתם קצביה אלא בית ספר לבשר או אקדמיה לקרניבורים, אם תרצו. לאחר שצברו קילומטרז' משמעותי והפעילו פופ אפ על תקן בלון ניסוי, יצאו אנשי קרנבל של בשר לדרך עםאטליז שרואה את המקצוע בעיניים אחרות, בתשוקה עצומה לבשר ולידע ובשאיפה להפיץ את הבשורה. כדאי להיכנס ולקשקש קצת עם הבעלים, מקסימום תצאו עם נתח לתפארת והוראות הכנה למנה שומטת לסתות.
השומר 1

מיטמן

קרניבורים מנוסים יודעים להעריך את ההקפדה ותשומת הלב שמעניקים לבשר האחים יותם, עומר ואריאל למשפחת לגזיאל, נצר למשפחה שמזוהה כבר שנים עם קצבות עילית. בקצביה בשרונה מרקט תוכלו למצוא מדליוני שייטל ופריים ריב נברסקה – וזהו רק חלק קטן ממבחר אדיר של סטייקים, נקניקיות אסאדו וסושי קבב ועוד מוצרים מיוחדים מ-100 אחוז בשר בקר טרי, כולל קובות קפואות מעולות במילוי בשר שצריך רק לזרוק למרק. ליומיום הם מציעים בשר טחון ועוף וגם מארזים שעושים את החיים קלים – לפתוח, לזרוק למחבת ולזלול.
קלמן מגן 3 ובמשלוח

אחי. מיטמן (צילום אסף קרלה)
אחי. מיטמן (צילום אסף קרלה)

קצביה בשינקין

כשאהרוני חש צורך בקצביה ליד הבית הוא פשוט פתח אחת, ואחר כך עוד אחת ברמת אביב. בוויטרינה מוצגים נתחים שעושים חשק להתניע את הגריל ולצדם יין, תבלינים, שימורים וחמוצים ואפילו ספרי בישול של המאסטר. אם התמזל מזלכם ופגשתם אותו במקום, אל תהססו להתקיל בשאלות כי אהרוני הוא אחד האנשים הכי נחמדים בענף והתשובות שלו הן כל מה שאנחנו צריכים בחיים.
שינקין 56 תל אביב, אופנהיימר 11 רמת אביב

אבו חלווה

מאז השבעה באוקטובר מי זוכר בכלל את הקורונה, אבל אנחנו יכולים להעיד שלמשלוחים של אבו חלווה המגיפה עשתה נפלאות. מאז אותם ימים עליזים שישבנו בבית ורק בישלנו ואכלנו, מערך המשלוחים של אימפריית הבשר היפואית השתדרג פלאים. כבר אין צורך לבזבז זמן בעמידה בתור אחרי שצלחתם את הפקקים של יפו, אלא פשוט להיכנס לאתר ולהזמין נתחים מיושנים, בשר טחון טרי וקבבים מופלאים, שניצלים דקים ושיפודי פרגיות מתובלים. רטבים ומרינדות, תבלינים, שרימפס קפואים, שיפודי עץ ואפילו מנגל ופחמים זמינים גם כן, ובקיצור כל מה שצריך כדי לארגן מנגל דליקטס, בדרך כלל במחירים טובים יותר מאלה של קצביות העל במרכז ובצפון העיר בלי לוותר על האיכות.
יפת 142 יפו ובאתר

איוו

הקצבייה בשוק הנמל, שלוחה של מוסד ירושלמי אייקוני באותו שם של הקצב האומן אבי בן דוד, היא לא פחות מאשר דיסנילנד קרניבורי. בספונטניות תוכלו להשיג כאן המבורגרים עסיסיים מנתחי סינטה ושייטל, קבב ממאה אחוז בשר טלה מקומי, סטייקים מיושנים, שיפודי פרגיות ועוד, וגם עוף בגריל לוהט ופריך וסנדוויצ'י בשר מצטיינים. כשאין לקוחות שצובאים על הדלפק (וזה מקרה נדיר), מותר ואף רצוי להתקיל את הבעלים השף-קצב ראם אזובל (יחד עם בן דוד) בשאלות ובקשות לנתחים מיוחדים.
להזמנות דרך שוק הנמל 077-5411393 שלוחה 3

איציק הגדול

המסעדה הוותיקהביפו, שלאחרונה הפכה כשרה לצערנו, אוחזת באטליז שהוא סוג של רולס רויס: חלל מעוצב ומצוחצח שמציע את כל הנתחים שהתרגלנו לקבל על מגשי עץ גדולים – סטייקים, המבורגר ואוסובוקו מאנגוס משויש, וגם בשר טחון אם מתחשק לכם להכין לבד את הקבב המושלם. בדיזינגוף ובקניון רמת אביב נמצאות תחנות ממכר אוטומטיות (meat stations), במיוחד לאנשים שבשבת פתאום מתחשק להם דווקא את הבשר העסיסי מעדרי האנגוס של המסעדה.
דוד רזיאל 2 יפו, 03-7773337 ובאתר

אנגוסרי

משפחת דבאח מהגליל עוסקת בבשר כבר יותר מ-60 שנה. מה שהתחיל כאטליז קטן בכפר דיר אל אסד התפתח לאימפריית בשר בצפון הארץ עם שלוחת קצביה ומסעדה בתל אביב, שלפני מספר חודשים עברה מהפך והתחדשה בשם אומניה בראסרי. בזמן שמתלבטים אם להשקיע בצ'וריסוס עגל או ערכת המבורגר להכנה ביתית, מומלץ לקפוץ למסעדה ולנשנש סטייק עסיסי ומנות בשר בהשראת המטבח הערבי-גלילי.
הארבעה 20 ובאתר

חותמת איכות של דבאח. אנגוסרי (צילום גיל אבירם)
חותמת איכות של דבאח. אנגוסרי (צילום גיל אבירם)

בשרה – בשר יין אהבה

למה להרחיק עד נחלת יצחק לקנות בשר? סיבות לא חסר – תצוגה מושקעת של נתחים מיושנים, בשר מבקר ישראלי בתקן "חי בריא" (זה שאנחנו לא טבעונים לא אומר שאין לנו לב) וייעוץ של הראל הבעלים איך לצלות כל נתח כאילו הייתם גרילמן מקצועי. בחנות תמצאו סטייקים והמבורגרים מתוצרת בית, עופות ממשק מלמד, רטבים, תבלינים ואלכוהול וכל מה שצריך למנגל כהלכתו. מתבאסים לחצות את האיילון? הזמנה באתר וכל היופי מגיע אליכם עד הדלת.
עמק ברכה 35 ובאתר

בשארה חינאווי

אם אהבתם את ההמבורגרים של הולשטיין בשוק הכרמל ובאבן גבירול (איך אפשר שלא), למה לא לגשת ישר למקור? לא פיזית, אין צורך להגיע עד יפו (אם כי כיף להגיע ליפו), כי באתר יש הכול: קבב ונקניקיות בדואיות, בשר טחון, שפודי אנטריקוט, שוק טלה שלם, אוסובוקו, פרגיות ובשר טחון וכמובן ההמבורגר המהולל עצמו וגם סלטים ופירות ים קפואים, על כל מקרה שלא יבוא. מקצוען על מלא.
יפת 190 ובאתר

דה בוצ'ר

במסגרת ההתחדשות זוכה שכונת יד אליהו במרכז מסחרי עם חנות שווה במיוחד, מהסוג שקודם הצריך נסיעה למרכז העיר. בנוסף לבשר כמשתמע מהשם תוכלו למצוא כאן גם סלטים, תבלינים, יינות, מוצרי מעדנייה ומזווה ועוד ועוד.
לה גווארדיה 66 ובאתר

הבשרים של זלמן

בשר קונים ממקצוענים, והמותג היפואי "הבשרים של זלמן" מתהדר ביותר מ-60 שנות התמקצעות קרניבורית. אנטריקוט וסינטה על העצם, פילה, צלעות טלה, נתחי וואגיו וגם עופות ומוצרי מעדנייה סוגרים את פינת הנפנוף במינימום מאמץ ומקסימום תוצאות (על כסף לא נדבר הפעם כי בשר הוא תמיד מותר יקר). וכן, הם שולחים גם בוולט.
נסים אלוני 10, שדרות ירושלים 20,להזמנות

סלומי בשרים

לקוחות קבועים קוראים לו הקבב של סלומי, וכבר מהשם אפשר להבין לאן לכוון. בעסק המשפחתי הוותיק בשוק התקווה תמצאו בשר טחון, עופות וכל מה שאפשר לבקש, אבל הקבבים הם העיקר: עסיסיים, קפיציים, מתובלים כהלכה ועשירים בפטרוזיליה. גם אם אין לכם מנגל או גריל פחמים, מחבת לגמרי תעשה את העבודה.
נוריאל 1 תל אביב, 03-6879052

סלומי בשרים (צילום מהפייסבוק/הקבב של סלומי)
סלומי בשרים (צילום מהפייסבוק/הקבב של סלומי)

בוצ'ר שופ

אם אהבתם את הבוצ'ר בפיתה, ואיך אפשר שלא, למה לא ללכת ישר למקור: בוצ'ר שופ, קצביית הבוטיק שהחלה את דרכה בשוק הכרמל ונטעה יתד בגבעתיים (חיסכון אדיר בפקקים לתושבי שכונות מזרח העיר). תוכלו לסמוך על הצוות שיידע להתאים לכם בשר לעל האש ויצוד עבורכם מתוך מקררי ענק את הנתחים הטובים ביותר, אנטריקוט, טי-בון וואגיו ונתח קצבים, קבב טורקי עסיסי ומתובל כהלכה וגם נתחי כבש, טלה, עופות, חלקי פנים ונקניקיות.
יום טוב 15 (שוק הכרמל), ויצמן 45 גבעתיים ובאתר

חינאווי Wine & More

עוד חינאווי אבל קצת אחרת, כי רשת הקצביות־מעדניות־חנויות יין שייכת לענף אחר של המשפחה. על אטליז הבוטיק אמון ג'ורג' חינאווי, מאסטר בתחומו, והבשר המיושן נמכר בסניף ובמשלוח עד הבית, לצד עופות, תבלינים ואלכוהול במחירים מוזלים, יתרון מעצם היות הרשת יבואנית אלכוהול. את זמן ההמתנה כדאי לנצל לטעימות מדוכן הגריל שנמצא בתוך החנות.
חינאווי Wine & More

חינאווי Wine & More (צילום: אביב פרסום)
חינאווי Wine & More (צילום: אביב פרסום)

ידע הבשרים

מעטים האנשים שיודעים על בשר יותר מאשר רפי אהרונוביץ'. כפרופסור לבשר ומומחה להכנתו, הוא ינדב בשמחה טיפים לנתחים מיוחדים ושיטות צליה, וגם בכל הקשור לתזונה קטוגנית. מקדש בשרים קטן ומצטיין בתחומו, שמצדיק עלייה לרגל לרמת אביב.
טאגור 38 רמת אביב, 03-6427395

מיטמרקט

באטליז המעולה של השפים ירון קסטנבוים ויהונתן בורוביץ' נמכרים אותם נתחי פרימיום שמוגשים במסעדת M25 האהובה: אנטריקוט, סינטה ופילה טריים, ביסטקה בטעם בשרי עשיר שמתאים לקרפצ'יו ולצלייה, ניו יורק ופורטראהוס ועוד. וכן, אפשר גם במשלוח. רק שילמדו אותנו איך עושים את הסטייק לשון על האש והסתדרנו בחיים.
הזמנותבאתר

מרינדו

אחרונים חביבים מאד ברשימה שלנו הם החבר'ה ממרינדו, הרשת הצפונית שהיא גו טו בכל חג שאוכלים בו בשר, שאלה בערך כל החגים. את המומחיות תשאירו להם, והם כבר יהנדסו לכם ארוחת בשרים פר אקסלנס, ובמינימום מאמץ. בעצמאות הקרוב מתמקדים כאן בשת"פ עם מסעדות הבשרים המובילות בארץ, למשל סטייק אסאדו בתערובת תבלינים ים תיכונית של שף עידו פיינר (עמק בראסרי, רוברטה וינצ'י), שורט ריב בתערובת בטעמי אוממי של "המעשנה" והמבורגר טלה של הסינטה בר – רק לעקוב אחר הוראות ההכנה ולקצור מחמאות. בחנויות ודרך האתר ובוולט תמצאו גם קבב, שיפודים, בייבי בורגר ועוד במחירי מבצע לחג.
מרינדו

אסאדו סטייק של עמק בראסרי, מרינדו (צילום אלעד ברמי)
אסאדו סטייק של עמק בראסרי, מרינדו (צילום אלעד ברמי)
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

עונת המנגל נפתחה רשמית, ומחירי הבשר המזנקים מאיימים על תרבות הנפנף התוססת. הפתרון הנכון: להשקיע בבשר פרימיום בקצביות מובחרות, גם אם...

מאתשרון בן-דוד30 באפריל 2025
בשר (צילום: shutterstock)

בשר שהוחזק שלא כדין נמצא ב"חינאווי Wine&More" בקרליבך 25

בשר שהוחזק שלא כדין נמצא ב"חינאווי Wine&More" בקרליבך 25

2 ק"ג בשר טחון שהוחזק שלא לפי הנחיות משרד הבריאות נתפס במהלך ביקורת בעסק שברחוב קרליבך 25. חינאווי Wine&More בתגובה: "הנהלים נוקשים ולא תואמים את המציאות. הקצבייה שלנו מנוהלת בצורה נקייה וקפדנית". אין קשר בין העסק לעסקי האיטליז של בשארה, ג'וני וחג'יב חינאווי

בשר (צילום: shutterstock)
בשר (צילום: shutterstock)

שני ק"ג של בשר טחון שהוחזקו שלא בהתאם לחוק נמצאו ב"חינאווי Wine&More" שברחוב קרליבך 25 בתל אביב, במהלך ביקורת שגרתית של הווטרינר העירוני של תל אביב-יפו. כך קבע בית המשפט לעניינים מקומיים בעיר. לפי פסק הדין, החזיקה המעדנייה את הבשר שנמצא בטמפרטורה העולה על 18 מעלות צלזיוס, כפי שמחייב החוק. בית המשפט פסק לחברה קנס בגובה 15 אלף שקלים, במסגרת הסדר טיעון. בפסק הדין נכתב כי מדובר בעבירות חמורות, שבהן פוטנציאל גבוה לפגיעה בבריאות הציבור.

"הבשר ב'חינאווי' נתפס במהלך ביקורת שגרתית", אומר הווטרינר העירוני, ד"ר צבי גלין. "כשמדובר במוצרי מזון כמו בשר, בעיקר כשהוא טחון, רמת הסיכון היא גבוהה משום שאוספים גם חלקים של הנתח שרגישים לזיהומים ולקלקול". ד"ר גלין ממליץ לציבור הצרכנים לרכוש בשר טחון בצורה נבונה: "משום שבשר טחון מועד לזיהומים ולקלקולים, אני ממליץ לבקש לראות את טחינת הבשר כשהיא קורית ולא להכנס למקומות שלא ברור מי ה'אבא והאמא' שלהם".

מחינאווי Wine&More נמסר בתגובה: "מדובר בבשר טחון איכותי ותקין לגמרי שהיה מיועד להזמנה מראש של לקוח שמכיר אותנו וקונה באופן קבוע. לצערנו, משרד הבריאות מורה על נהלים נוקשים שלא קשורים למציאות של קצביות הבוטיק. הקצבייה שלנו מנוהלת בצורה נקייה וקפדנית. עקב נוהל יבש של משרד הבריאות והתזמון שבה הביקורת הגיעה, הדבר גורם לנו להראות כאילו יש לנו בשר לא תקין, כשבפועל ההפך הוא הנכון. הבשר שלנו תקין ואיכותי, ואנחנו מזמינים את כל הלקוחות שלנו לחזות בכך".

הבהרה:

אנו מבקשים להבהיר, למען הסר ספק, כי אין כל קשר עסקי בין חינאווי Wine&More (מרח' קרליבך 25 בתל אביב) – לבין עסקי "איטליז חינאווי" של בשארה, ג'וני וחג'יב חינאווי ביפו ובהרצליה.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

2 ק"ג בשר טחון שהוחזק שלא לפי הנחיות משרד הבריאות נתפס במהלך ביקורת בעסק שברחוב קרליבך 25. חינאווי Wine&More בתגובה: "הנהלים...

מאתמערכת טיים אאוט14 במרץ 2017
המבורגר של אנגוס (צילום: אנטולי מיכאלו)

צומת הבשר: ההמבורגרים החדשים של קרליבך־הארבעה

צומת הבשר: ההמבורגרים החדשים של קרליבך־הארבעה

מתחם קרליבך־הארבעה הופך למתחם הקציצות החדש בעיר - עם פתיחה של קומפלקס בשר מטורף והמבורגריות נוספות

המבורגר של אנגוס (צילום: אנטולי מיכאלו)
המבורגר של אנגוס (צילום: אנטולי מיכאלו)
1 באוגוסט 2016

מתחם הרחובות קרליבך־הארבעה הופך סואן וצפוף מקציצות. בקצה הדרומי של הרחוב, בתחנת הדלק קרליבך, תיפתח בתחילת החודש B12, אחות למסעדת ההמבורגרים עטורת התהילה מביתן אהרון. בקצה הדרומי של אבן גבירול ייפתח סניף של הרשת בורגר פקטורי אקספרס, ובאזור כבר פועלים BBB ועד העצם אקספרס. לכל אלה הצטרפו השבוע נציגי מקדש הבשרים החיפאי אנגוס. המסעדה שהקימה משפחת מגדלי הבקר דבאח תכיל קומפלקס שלם. מצד אחד מסעדת הבשרים אנגוס המזוהה עם הסטייקים המיושנים, שתיפתח בעוד כחודש. מהצד השני של הקומפלקס הבק דור שנקרא אנגוסרי, וכבר פועל ומאכיל את עובדי המשרדים הסמוכים.

המבורגר של BBB (תמונה: יח"צ)
המבורגר של BBB (תמונה: יח"צ)

האנגוסרי מתפקד כמזללה־אטליז שבו מציעים את כל הפייבוריטים של אוכל הרחוב הישראלי. מלבד בשר טרי לקנייה הביתה שמיועד למי שרוצה להתייחס אל המקום כאל אטליז, מוכרים כאן לישיבה ואכילה במזללה או לטייק אוויי: המבורגר 230 גר' של בשר אנגוס טרי שמגיע בלחמניה עם מיונז, חסה, חמוצים, בצל סגול וסלסת עגבניות (35 ש"ח); סלופי ג'ו עם גבינת צ'דר (39 ש"ח); קבבוני אנגוס צלויים על הפלאנצ'ה (29 ש"ח); שישליק טלה (59 ש"ח); סטייק פרגית בגלייז סויה (39 ש"ח); ושווארמה של אנגוס מעגל טרי (44 ש"ח בצלחת, 29 ש"ח בפיתה). עוגן נוסף בתפריט הוא כריכי הרוסטביף (37 ש"ח). מי שכל הבשר הזה לא פותח אצלו את התיאבון יוכל להזמין סלט קיסר עם טופו (29 ש"ח).

אנגוסרי, הארבעה 20 תל אביב, 75515733־03.
כל יום 11:00־2:00

אנגוס (צילום: אנטולי מיכאלו)
אנגוס (צילום: אנטולי מיכאלו)
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

מתחם קרליבך־הארבעה הופך למתחם הקציצות החדש בעיר - עם פתיחה של קומפלקס בשר מטורף והמבורגריות נוספות

מאתשירי כץ1 באוגוסט 2016
אינפורמציה של תנודה. מאיה דוניץ וענן האוזניות (צילום: יולי גורודינסקי)

החומר שממנו עשויה מוזיקה: מאיה דוניץ מאתגרת את גבולות השמיעה

החומר שממנו עשויה מוזיקה: מאיה דוניץ מאתגרת את גבולות השמיעה

המוזיקאית מאיה דוניץ נכנסת לעולם האמנות הפלסטית עם מיצג בדמות ענן המורכב מ־10,000 אוזניות, אבל מה שבאמת סוגר לה פינה זה שיר פופ טוב. ריאיון

אינפורמציה של תנודה. מאיה דוניץ וענן האוזניות (צילום: יולי גורודינסקי)
אינפורמציה של תנודה. מאיה דוניץ וענן האוזניות (צילום: יולי גורודינסקי)

מאיה דוניץ מבקשת שאחבק את הפסנתר. הוא רועד ונאנק ונוהם כמו פטיש אוויר מיוחם. "הפסנתר הזה נוצר בשיקגו. הוא גדול וחזק, מהסוג שהיו מנגנים בו בוגי ווגי בבתי הזונות. אני מדמיינת אותו רועד שם בשיקגו. אני אוספת פסנתרים שאיש לא צריך ועושה איתם כל מיני דברים. אצלי הם עוברים לגיל הזהב, לפאזה החדשה בחיים שלהם, של קיום אינדיבידואלי שבו הם אינם דומים עוד לאף פסנתר בעולם".

היא בעצמה לא דומה לאף פסנתר או לאף אחת. בת 34, עם רזומה שמתחלק בין האינדי הישראלי (הבילויים, איטליז, מידנייט פיקוקס) לבין פרס ראש הממשלה למלחינים שבו זכתה לאחרונה. יצירות שלה מבוצעות ברחבי העולם, היא חלקה במה עם רונה קינן מחד גיסא ועם אגדת הג'אז האוונגרדי ג'ון זורן מאידך גיסא. "פעם חשבתי שאפשר לעשות הכל, עכשיו אני מבינה שאי אפשר הכל. אפשר כל פעם חלק". העכשיו שלה, נכון לעכשיו, הוא תערוכה בשם "רועד" במרכז לאמנות עכשווית, שמציגה חמש עבודות שתופסות צליל כחומר, בהן ענן שעשוי מיותר מ־10,000 אוזניות.

לא דומה לאף אחת. מאיה דוניץ (צילום: יולי גורודינסקי)
לא דומה לאף אחת. מאיה דוניץ (צילום: יולי גורודינסקי)

אני רוצה שנדבר על ווליום.
"מעולה. ווליום הוא לגמרי הנושא של היום. יש את התרגיל הזה באקוסטיקה ששואלים אותך מה יותר חזק – חצוצרה אחת או עשר חצוצרות? מה את אומרת?".

אם אני ילדה – עשר חצוצרות, אבל אני לא ילדה.
"נכון. חצוצרה אחת חודרת יותר עמוק. השאלה הזאת הזכירה לי את הניסוי שעשו על מישהו שצריך עזרה ברחוב: אם זה רחוב הומה אדם אז אף אחד לא יעזור לו, אבל אם יש בו רק בן אדם אחד הוא בטח יעזור לו. כשיש עשר חצוצרות שמנגנות אותו דבר הן מבטלות זו את זו. ההסבר המדעי הוא בפאזות – הגל משתנה וכך הגלים לפעמים מבטלים זה את זה. ההסבר הרוחני הוא שחזק זה עניין של אנרגיה. לפעמים חזק של אחד יכול להיות חזק יותר מהחזקים של כולם יחד. עניין של כוח רצון".

בטקסט של התערוכה מוזכרים המלחינה פולין אוליברוס והמושג המזוהה עמה – "הקשבה עמוקה". ביקרתי באתר שעוסק בזה ו-
"כן, זה קיבל ניחוח קצת ניו אייג'י".

קצת? יש שם מנדלות.
"פולין היא הארדקור. מבחינתי היא מגיעה מהפּאנק. הרעיון של 'הקשבה עמוקה' נהיה ניו אייג'יסטי כי אנשים לא מוכנים לקבל שאם למישהו יש אור אז יש לו גם חושך. הם חייבים שזה יהיה מוחלט, או שבן אדם הוא ממש רע או ממש טוב ומואר, אי אפשר שניהם. היא מדברת על זה שחיות נמצאות בהקשבה עמוקה כל הזמן, הן צריכות את החוש הזה כדי לשרוד, כדי למפות את הסביבה שלהן. הציפור שעפה פה שומעת את המקרר של ההוא ואת המשאית ההיא שם, כל הזמן, 360 מעלות, היא חייבת את זה, אחרת היא תתנגש במשהו. אנחנו הגענו למצב הפוך: כדי לשרוד אנחנו צריכים לא לשמוע את כל המזגנים. נושא שמוזכר אצלה בקצרה ואני שמה אותו בהתחלה הוא נושא החמלה – אולי המצב הזה שינה משהו ביכולת שלנו להרגיש חמלה. כשאת מקשיבה ומכילה את הסביבה שלך בצורה עמוקה, את יותר סובלנית".

נדמה לי שרוב האנשים חווים רעש בתור אי חמלה מצד הסביבה. נגיד, מצד מחלקת הגינון של העירייה.
"לי באמת יש אלרגיה לרעש של המפוחים. אני נהיית מפלצת, לא יכולה לסבול את זה, ובמקום ללכת ולדבר עם האנשים שצריך לדבר איתם ולעשות את כל מה שצריך לעשות, אני בורחת מזה, סוגרת מה שאפשר, הולכת למקום אחר, מנסה לאטום את זה. זה מוביל לאי עשייה ולאי אכפתיות".

מהי הטכניקה של הדיפ ליסנינג?
"זו מעין מדיטציה. בסרט על אוהד נהרין הוא מדבר על מבט של 360 מעלות. זה דומה. זה להחליט על מסגרת זמן כלשהי ואחר כך לתרגל את ההקשבה העמוקה. הדבר הזה משנה בתנועות מאוד עדינות דברים נוספים. פתאום את יכולה לשים לב לדקויות וזה מאט משהו בקצב, מכניס קצת אוויר בין צליל לצליל. ענן האוזניות הזה הוא דרך נוספת לתרגל את זה. את מטיילת פה ונכנסת ממש בפנים, נותנת לעצמך זמן להקשיב ונטמעת בכל האוזניות האלה ובוחרת לך מקום שאת ממש בתוך הענן, וזה יקרה. יש צלילים נורא עדינים ולאט לאט ההקשבה מתעדנת. יש כאן בחדר 20 ק"מ של כבלים, הסאונד עובר דרך כל הדבר הזה כל הזמן, וקורים דברים ממש מוזרים".

מעבר טבעי בין מוזיקה לאמנות פלסטית. מאיה דוניץ (צילום: יולי גורודינסקי)
מעבר טבעי בין מוזיקה לאמנות פלסטית. מאיה דוניץ (צילום: יולי גורודינסקי)

תמיד כיף לחשוב איך הסאונד עובר דרך הכבלים.
"זה מדהים. אסף תלמודי העיף לי פעם את המוח עם כמה כל העולם המורכב והמטורף הזה נוצר מאינפורמציה של תנודה, מדבר אחד שאנחנו מפרשים במיליון צורות. זו רק תנועה, אחורה וקדימה. זה מה שזה".

אנשים יידעו שמותר ללכת בתוך הענן?
"אם אני אשים כריות באמצע – אנשים יידעו שמותר".

זאת אמנות פלסטית, אנשים כבר לא יודעים שום דבר.
"נכון, מי יודע, אולי הכריות מסמנות את אי האפשרות לשבת. יש לי תמיד את החוויה הזאת במוזיאונים – אני יוצאת, ואם ראיתי במוזיאון משהו ממש טוב, כל דבר נוסף שאני רואה פתאום כל כך פיוטי. זה צובע הכל בצבעים האמיתיים, בעצם. את רואה את הקסם, את הצבע של המטף בפינה".

זו ההגדרה של אמנות טובה, נראה לי. כזו שגורמת לך לראות את האדום של המטף.
"ואני מקווה שזה יקרה בצלילים. קורים פה דברים מופלאים: הציפור שבעבודה למעלה מצייצת כל שלוש דקות בדיוק. הציפור פעלה בסטודיו שלי בזמן שבנינו את העבודה, ויש כל מיני ציפורים בחוץ. אחרי כמה ימים אמרנו שאנחנו מרגישים שהציפורים בחוץ עונות לה. הייתה תחושה של סנכרון, של דיאלוג, היה נורא ברור שהן מדברות. נניח שאפשר היה לשאול את הציפור שבחוץ: תגידי, דיברת עם הציפור שבסטודיו? זה לא היה משנה לה, כי היא מתקשרת עם כל הקוסמוס וגם עם הציפור הזאת, כמו שילדים יכולים לדבר עם הבובה שלהם".

כמי שפועלת גם בשדות של פופ ורוק, איך המעבר לאמנות פלסטית מסתדר לך?
"נראה לי שכשאמן מתחיל לנגן בלהקה, המוזיקאים מקבלים את זה בזרועות פתוחות: יאללה שמישהו ייקח איזה חתיכת פח ליד ויתחיל לדפוק עליה – אם אתה בגרוב אתה בגרוב. אבל באמנות יש איזה מין משחק אחר, מוזר, אז אולי היה יותר קשה, אנשים אולי הרימו גבה – אבל האמת היא שזה מעבר די טבעי לי. מאז התחלתי לעשות עבודות שהקופסה שמתאימה להן היא כזו שמסתכלת גם על חלל, והתחלתי להשתמש בכל מיני דברים אחרים בתור צלילים – כמו תנועה או חפצים – מתוך המחשבה שהם יוצרים תדר".

יש לך עוד בכלל סבלנות לפופ?
"כן! קרה לי משהו באוזניים: פעם אם משהו היה לא טוב לטעמי ולא הייתה לי שליטה עליו ולא הייתי יכולה לכבות אותו, זה היה פשוט מחרפן אותי. בחצי שנה האחרונה התענגתי על כל צליל כמו איזו נימפומנית של מוזיקה. אני יושבת במכונית בחזרה מהעבודה ושומעת לא משנה מה: רשת ב', גלגלצ, 88 , קול המוזיקה – כל דבר – ואני פשוט מתה על זה, אני נפעמת אל מול פלא ההרמוניות. כאילו, דו ומי ביחד – וואו. וואו".

מאיה דוניץ,"רועד", עכשיו במרכז לאמנות עכשווית

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

המוזיקאית מאיה דוניץ נכנסת לעולם האמנות הפלסטית עם מיצג בדמות ענן המורכב מ־10,000 אוזניות, אבל מה שבאמת סוגר לה פינה זה שיר פופ טוב....

מאתשרון קנטור7 בינואר 2016
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!