איתי תורג'מן מספר על ריצה | #WHYIRUNTELAVIV
"המקום בו אלוהים שומע אותי": רגע לפני המרתון הגדול - איתי תורג'מן מסביר על מה הוא מדבר כשהוא מדבר על ריצה
תוכן בחסות אדידס
איתי תורג'מן, 33
שחקן
רץ 6 פעמים בשבוע, 120 ק“מ. מתאמן אצל זהבה שמואלי בקבוצת רצי רמת השרון, מתכנן לרוץ את המרתון הקרוב במלואו במטרה לשבור את השיא האישי ולרדת מ־2:55
“אני רץ לבד, בלי מוזיקה, לקולות הנשימה שלי, בטבע, כשהדופק גבוה – אלה התנאים שנגזרו עליי כדי למצוא את הניקיון שלי. אני איש רץ. צעד נשימה, צעד נשימה, צעד נשימה, משהו ברצף הזה מפנה אותי מהשכל שלי, מההגנות שלי, מהדימוי העצמי, מהאגו. הריצה פותחת לי דלת לכבוד, לצניעות, לפשטות. היא הרווח בין מה שקרה לי לבין מי שאני חולם להיות, מבהירה לי את התיקון. המקום שאלוהים שומע אותי. שהוא בא לפגוש אותי.
[tmwdfpad]כשאני רץ אני מתנתק אבל הכי מחובר, נח מעצמי אבל פוגש את הכי אמיתי שבי, מה שעולה בי בריצה היא האמת שלי, המזוקקת, הטהורה ביותר – נקודת האפס על המצב שלי, על מי הפכתי להיות, על כמה מקום יש בי להכיל את העולם סביבי. ואז בערך אחרי 15 ק"מ מגיע השקט. אולי יותר דממה משקט, שבאמת אין שם כבר כלום, אפילו האגו הופך לסילואטה חסרת כריזמה של עצמו, אין יותר מבטים לשעון לבדוק מהירות, זהו, זה קורה מעצמו. זה הגוף שרץ, זה כבר לא קשור אליי, זה שלו. ואז, תמיד, אבל תמיד – קצת יותר שמח, יותר עדין, יותר רגיש לאחר, אצילות צנועה תופסת מקום, עם יותר חמלה לעצמי על הדברים שבתהליך, מבין שאני עוד בן אדם בעולם שמתמודד ומשתפר ורץ, בעיקר רץ“.
לקריאה נוספת:
אביעד קיסוס וטל ברמן מספרים על ריצה
"בין ריחוף לריקוד": שלומי שבן מספר על ריצה
"כמו פסיכולוג אבל בחינם": ליקי רונזנברג מדברת על ריצה
בשביל הפיטר פן שבו: שמעון שירזי מספר על ריצה
"ההתמכרות הכי טובה שיש": דלית רצ'סטר מספרת על ריצה
בשביל ההרגשה שאחרי: מיכל וייסברג מספרת על ריצה
"להתנתק, ופשוט לרוץ. כמו פורסט גאמפ": עומר מילר מספר על ריצה
