Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
עידו שלומוביץ וגיא חלד, בני 33 לימודים:עידו: "עבדתי כתפאורן בטלוויזיה, בסרטים, בריאליטי. הייתי צמוד להרבה מעצבים ולמדתי הכל מהם" גיא: "אני למדתי מעידו" ותק:שנה אינסטגרם:nura_gallery1@
סטודיו NURA. צילום: יח"צסטודיו NURA. צילום: יח"צ
איך נוצר החיבור ביניכם? גיא: "הכרנו דרך חבר משותף לפני המון שנים. לגיא היה סטודיו שבו היא יצר רהיטים לחיות, וביקשתי ממנו שם פינה. התחלתי לייצר שם גופי תאורה".
עידו: "ראיתי מה שהוא עושה והתאהבתי בזה, כל פריט ייחודי ויש מאחוריו סיפור".
איך נראה תהליך היצירה שלכם? גיא: "אנחנו אוספים פריטים ישנים וחדשים, המון דברים שיכולים להיות מוגדרים כג'אנק. אנחנו מסתכלים על הג'אנקייה הזו, מרכיבים, חושבים מה ילך עם מה, והחיבורים האלה יוצרים צורות אחרות ומעניינות".
עידו: "כל פריט חד פעמי ולפעמים זה הופך את זה קשה לשחרר ולמכור אותם. לא תמיד קל להיפרד מיצירה".
סטודיו NURA. צילום: יח"צ
עם אילו חומרים אתם עובדים? עידו: "מה שהיקום שולח אלינו. אנחנו משלבים הרבה חפצים של אימא של גיא, היא אספנית, אפשר גם לקרוא לזה אגרנית של דברי וינטג'".
גיא: "יש פריטים שאנחנו נוסעים להביא מהעולם, חלקם נשלחים אלינו. זה יכול להיות טלפון מפולין או בקבוק מפורטוגל. כל גוף תאורה מספר בסופו של דבר את הסיפור של הפריט המיוחד שבו".
איך יצירה חד פעמית מרגישה? גיא: "מצד אחד זה מאוד כיף ומקנה המון חופש, מצד שני זה מאוד קשה. צריך כל פעם לחשוב מאפס על משהו חדש לגמרי".
עידו: "גם חופש מצריך גבולות, אז אנחנו שמים אותם ואומרים לעצמנו, בראש לפחות, שיש לנו כמות פריטים חודשית שאנחנו רוצים להגיע אליה. אז בתוך היצירה אין גבולות, יש הרבה חופש, אבל בצד העסקי אתה צריך לדעת שיש הספק שאתה צריך ליצור".
סטודיו NURA. צילום: יח"צ
איך היה המפגש הראשון של היצירות עם לקוחות? גיא: "לפני חמישה חודשים אנשים נחשפו בפעם הראשונה ליצירות. חצי שנה ייצרנו דברים שמאוד התחברנו אליהם, אבל לראות את הקהל מגיב אליהם זה שונה לגמרי. קיבלנו המון עידוד ותחושה שאנחנו עושים משהו טוב ומעניין".
מה התוכניות שלכם לעתיד? עידו: "להמציא את עצמנו כל הזמן מחדש".
גיא: "לא הייתי רוצה לקום כל בוקר ולעשות את אותו הדבר. המטרה היא להפתיע את עצמי, להביא משהו חדש ואחר שעוד לא עשינו".
לימודים:זפרן בוגרת המחלקה לעיצוב קרמי בבצלאל, פטל בוגר המחלקה לעיצוב תעשייתי בחולון ותק:שנתיים אתר:studiomabua.com
אפרת זפרן ואביעד פטל. צילום: נועה סלע
למה גופי תאורה, ולמה ביחד? אפרת: "היה לי סטודיו קרמיקה בתל אביב, וגופי תאורה זה משהו שתמיד משך אותי. הקטע של החשמל, שאני לא מבינה בו, הרתיע אותי מלעסוק בזה, זו הייתה תוכנית שחיכתה במגירה. המפגש עם אביעד היה הזדמנות מצוינת לממש אותה. המשיכה הצורנית שלנו מאוד דומה, האהבה לצורות ולצבעים, ולחומריות שהיא גולמית. אנחנו זוג, יש לנו ילדים, הכל תמיד מעורבב וחלק מהחיים. זה מפעל חיינו".
מה מקור השם מבוע? אביעד: "מבוע היא תנועת מערבולת. המחשבה הייתה על מבוע של אור שינוע תמיד מבפנים החוצה, שייצור מחזוריות אינסופית".
אפרת: "זה מוטיב שחוזר שוב ושוב בעיצובים שלנו וקשר גם בצורניות שמביאה העבודה שלנו באובניים".
גופי התאורה של סטודיו מבוע. צילום: ערן תרוג'מןגופי התאורה של סטודיו מבוע. צילום: ערן תרוג'מן
איך נראה תהליך היצירה שלכם? אביעד: "אצלי התהליך מתחיל בראש. אני מדמיין צורה ואז עושה סקיצות ידניות. אני מספר לאפרת ואנחנו מנהלים שיח סביב הסקיצות. היא עושה סקיצות בחומר ומתחיל תהליך של לבחון את התוצר בכל הקשור לצורה ואור".
אפרת: "אפשר לומר שאני מגיעה מהאדמה והוא מהרוח".
מה המוצר האהוב עליכם שיצרתם? אביעד: "אני מאוד אוהב את 'מבוע פטרייה' – גוף לקיר שעושה מעט אור. יש לו צורה מאוד מעניינת והאור עדין ונעים. לא רואים את מקור האור, הוא חבוי. הוא אחד הראשונים שלנו והוא מזוהה איתנו".
אפרת: "אני מתחברת. אני אוהבת שזה גוף שתמיד נשאר דולק ומשרה איזו נוכחות מרגיעה, קצת כמו ירח קטן בבית. אני גם מאוד אוהבת את 'ליקוי חמה', גוף אווירתי תלוי, שיוצר אשליה של העין ונראה מרחף, וכשמסתכלים עליו לא ברור מאיפה האור בוקע".
גופי התאורה של סטודיו מבוע. צילום: ערן תרוג'מן
להשיג בגלריית סאגה ביפו, באתרstudiomabua.comאו בטלפון 054-7850880
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
אנחנו לא יכולים לחשוב על זמן טוב יותר מפורים להכניס קצת צבע הביתה. התקופה היחידה שבה אתם מרגישים שזה לגיטימי להתהלך ברחובות העיר בטייץ מבריק ושכמיית פאייטים מביאה איתה את היכולת לאפשר לעצמכם להשתחרר מעול סקאלת צבעי האפור־לבן־בז'־שחור. חובבי האלגנט המפוהק והנקי עלולים להצטעק ולצקצק, אבל עדת חסידי החמוד והצבעוני כאן כדי להישאר.
אם לא תוכלו להיות מאושרים בחסות ארבעת הקירות שלכם, אנחנו לא יודעים איפה כן. אז אם גם אתם מרגישים שנמנמת החורף עוד לא פגה בדירה שלכם, הגיע הזמן שתפסיקו לקחת את הסלון שלכם ברצינות יתרה ותנו לכיף להיכנס. להלן הפריטים שיגרמו לבית שלכם להרגיש בחיים, האושר עד עצם היום הזה כלול במחיר כמובן.
אור קטן
גופי תאורה קרמיים מקולקציית The Party של Mooi. שבטי זה חמוד.
אפשר לבכות על נעילת דלתותיה של עוד חנות מכולת תל אביבית אחרי עשרות שנים של לחם אחיד, שוקו בשקית ומטיאס במשקל, ואפשר להתנחם בממלא המקום שנפתח במקומה: חלל שמח, צבעוני ומזמין המאכלס שני מותגים קטנים ומקומיים לעיצוב הבית,Irregular Trendו־Buba. מאחוריהם עומדות שני רייזר וענבר היימן (בהתאמה), חברות וקולגות בנות 40 פלוס שהחליטו לשלב כוחות ולהפוך לשותפות אחרי עשור של פעילות מהבית, מכירות אונליין והשתתפות בירידים. הלוקיישן הנבחר מפתיע לכל הדעות, רחוב בלוך נטול האופי המסחרי או העיצובי, כפי שמודה גם רייזר בעצמה.
מכל המקומות בעיר, דווקא בלוך?
"רצינו לפנות את הבית מסחורה ומחומרי גלם, אבל אף אחד מהמקומות שראינו לא שבה את לבנו. כשנסגרה המכולת מול הבית של ענבר, שנמצאת במרחק שתי דקות הליכה גם מהבית שלי, קפצנו על המציאה".
בלוך 35 (צילום: אפרת לובל)
איך הופכים חלל של מכולת לסטודיו לעיצוב?
"במהלך שבוע ומשהו, שגם תועד בפייסבוק, הפכנו את החלל הזה במו ידינו מחור חשוך ועגמומי לסטודיו מואר, נעים ומרווח, אם כי נעים ומרווח פה קצת פחות כשענבר עובדת, כי היא נורא בלגניסטית".
"Buba מוכר בעיקר בזכות מגדלי צלחות הפורצלן וגופי תאורה שמשלבים בסיסי וינטג׳ עם אהילים ממדפסת תלת ממדית. בכלל, ענבר חזקה בשילובים מפתיעים בין אלמנטים סבתאיים קיימים לטכנולוגיות חדישות. הקטע שלי הוא כריות משוגעות, צלחות תלייה מודפסות ואותיות שבץ נא, אבל שתינו מקבלות בכיף גם הזמנות למוצרים בהתאמה אישית. אנחנו כאן גם בשביל להגשים חלומות של אחרים".
עכבישים, מקקים, עקרבים ועוד פרוקי רגליים שגורמים לרובנו לזנק על שולחן תוך צווחות אימים, שולחים את שמוליק מנגן (52) דווקא לסטודיו, בדרך לתכנן ולבנות גוף תאורה נוסף, שיצטרף לשורה ארוכה של פריטים המעוצבים על ידו למותג התאורה שלו iinsecto, שהקים ב־2010. "תמיד אהבתי את הטבע ואת המבנים המעניינים והמורכבים שהוא מציע", אומר מנגן. ובעולם הטבע, הוא נמשך במיוחד לחרקים ולבמבנה הפונקציונלי החכם שלהם, ובגופי התאורה שהוא מעצב הוא מנסה להעביר את ההיקסמות שלו מהיצורים הללו. מנגן, שלמד במחלקה לאפנה וצורפות בבצלאל ולימודי עיצוב תאורה באוניברסיטת בר אילן, עסק לאחר לימודיו בצורפות ובעיצוב תפאורה ותלבושות לתיאטרון, ובין שלל העיסוקים תמיד התעניין ביצירת חיבורים אופטימליים בין צורה לבין חומר. את משיכתו לגופי תאורה הוא מנמק בחיוניות של האור ובהיותו צורך בסיסי. אף שייצור גופי תאורה מצריך הרבה ידע טכני, מנגן כמעט לא נעזר בבעלי מקצוע נוספים וכמעט כל הייצור נעשה אצלו בסטודיו בתל אביב.
[tmwdfpad]"salto" הוא שמה של הקולקציה השנייה שמנגן משיק בימים אלה והיא כוללת גופי תאורה פיסוליים, עדינים מאד, הנתלים מהתקרה, ויוצרים אווירה מיוחדת במינה בעזרת משחקים של אור וצל ואלמנטים החוזרים על עצמם סביב ציר מרכזי, מלכד. בדומה לחרקים רבים, שהם בעלי מבנה גוף צפוף ואינטנסיבי, גם הגופים המאירים מורכבים בצפיפות, שדווקא מתרככת הודות לתאורה המפיצה סביבה רכות ונעימות.
מנורות של שמוליק לנגן. צילום: רונן מנגן צילום בע"מ
לעוף על החלל
קול קורא לעיצוב "חפץ חלום" שהופץ לפני ארבע שנים עבור תערוכה בבית סותבי'ס שנקראה באותו שם, היה השלב הראשון במסע שעברה שירה קרת (30), מעצבת תעשייתית תל אביבית, בדרך לקולקציה מופלאה של גופי תאורה הנמכרים כיום בחנות האינטרנטית redesign. הבריף המופשט שלח את קרת, אז בוגרת טרייה של בצלאל, להרהר בכדורים פורחים, בגזרם המיוחדת של ובאופן התרוממותם באוויר, והיא התחילה לערוך ניסיונות ב"טייווק" – חומר פולימרי שדומה במראהו לנייר אך חזק ממנו בהרבה. "ידעתי שאני רוצה להפיח רוח חיים בטייווק כשיידלק אור", מספרת קרת, "ומכאן הגיע הרעיון לשלב בגוף התאורה גם מאוורר פנימי שקט, המופעל עם הדלקת האור ומנפח את הטייווק, שמצדו גזור באופן ייחודי המדגיש את הנפח ואת הצורה". המראה המעט מקומט של הטייווק נוצר הודות לתהליך עיבוד שנעשה בו לפני שהוא נגזר ונתפר לצורתו הסופי. את גופי התאורה קרת מייצרת באופן ידני בסטודיו.
הדרייב של שי דהרי לעיצוב וייצור רהיטים וגופי תאורה נובע ממניעים אקולוגיים ואסתטיים כאחד: דהרי, אמן מחזור, מעוניין לתת חיים חדשים לפסולת תעשייתית, לערמות ג'אנק שאין להן הופכין ולחומרים שבאין להם ביקוש או שימוש מיידי, מכערים ומזהמים את הסביבה. גופי התאורה שהוא מעצב בסטודיו שלו במושב היוגב בצפון הארץ בנויים ממכלי מזגנים ממוחזרים. מכלי הגז המשומשים אינם עוברים לעולם מילוי נוסף וגם אספני ברזל או מתכות אינם מעוניינים בהם עקב הנפח הגדול שהם תופסים. דהרי מנצל את הצורה הקלאסית של המכלים, צובע אותם בטכניקה מיוחדת בתנור, משפץ ומלטש גימורים ויוצר מהם גופי תאורה תלויים, צבעוניים ומשמחים ביותר. אופן הקיבוע שלהם לתקרה מאפשר לכוון את גובהם על פי הצורך, והאור הממוקד שהם מפיצים הופך אותם לשימושיים במיוחד מעל שולחנות אוכל או כגוף תקרתי מרכזי בחלל.
גם אופיר שבתאי, מעצב שעובד זה שש שנים בסטודיו במושב בית יהושע ומכסה טווח רחב של תחומים – עיצוב חללים מסחריים, עיצוב רהיטים ופריטי עיצוב שימושיים ועיצוב אביזרים משחקיים לילדים, לא עמד בפיתוי והחל לעסוק באור ובעיצוב גופי תאורה. מנורות השולחן והמנורות העומדות, המעוצבות בקווים נקיים ובחיבורים בסיסיים משני חומרים בלבד – עץ טבעי ופלסטיק צבעוני – הן מוצרים מלאי חן והומור היכולים להשתלב כמעט בכל חדר ובכל סגנון עיצובי.
699 ש"ח, להשיג ב־fm magenta, תל גיבורים 5
מנורת שולחן של אופיר שבתאי. צילום: טל אנדר
אנשי הצללים
את Shadows, סדרת גופי תאורה תקרתיים, פיתחו המעצב הישראלי דן יפת ושותפתו הצ'כית לוסי קולדובה כהומאז' מודרני לשנדלירים המהודרים והקלאסיים שהשתלשלו מתקרות רבות בסלונים של פעם. הגרסה שמציעים יפת את קולדובה מורכבת מבסיס ומחמישה חוטים המתפצלים וניתנים לתלייה בגבהים שונים, ומאהילים עשויים זכוכית חלבית מעושנת המטילים צללים מתעתעים ומעניינים.
החל מ־1,800 ש"ח, להשיג ברשת הביטאט
גופי תאורה של דן יפת ולוסי קולדובה. צילום: מרטין צ'אם
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו