טף לאק: שכחו מג'ימבורי, כזאת משחקייה עוד לא ראיתם
מעוצב כמו מרכז גוגל לפעוטות ומפותח לפי תיאוריות חינוכיות עכשוויות - מרכז טיף טף בחולון הוא הג'ימבורי של העתיד (אבל הם מעדיפים שתקראו להם משחקייה)
כל הורה מכיר את הג'ימבורי: מבנה פלא העשוי מספוג, נזלת, בכי ושאריות במבה. כישראלים התרגלנו לכך שלא מגיע לנו לקבל דברים נחמדים, אבל מתברר שזה לא חייב להיות ככה: מרכז טיף טף בחולון נראה כמו מקבילה לפעוטות של משרדי גוגל: מקום מעוצב, נגיש, ומה שהכי מרשים – לא צועק. במדינה שבה כל הפקת ילדים עם תקציב צועקת עליך מכל מקום לבוא לראות, המשחקייה של טיף טף ממוקמת בחולון. לא במרכז מפואר, סתם ברחוב, כאילו הכי טבעי שיהיו לנו מקומות יפים בצורה אגבית. איריס גרנות, מנהלת המקום ומומחית להתפתחות הילד ולתקשורת בין הילד למבוגר, וענת הרמן, האדריכלית שעיצבה את המקום, סבורות שמדובר במקום שונה מהותית משאר המשחקיות בישראל.
"קיבלנו אתר שהיה אולם התעמלות ישן בבית ספר בחולון. האתגר הגדול היה להפוך את המקום לחם, מזמין ואינטימי למרות הגובה והגודל", מספרת הרמן, כאילו עודף במטרים רבועים אי פעם היה קללה שרדפה את גוש דן.
"הפכנו את החיסרון ליתרון. לא היה תקציב להחליף את התקרה אז צבענו אותה בכחול כדי לדמות שמים והורדנו גופי תאורה מעוצבים בצורת עננים בגדלים שונים ובגבהים שונים".
הצעצועים במרכז מעוצבים על פי התיאוריות של פרופ' פנינה קליין (ז"ל), כלת פרס ישראל לחינוך לגיל הרך, שייעצה למרכז. חוסר יד מכוונת הוא אחת הסיבות לכך שכל הג'ימבורים נראים כמו שכפולים זה של זה, והעובדה שחלקם נבנו בתקציב גדול לא אומרת שאפשר להסתדר בלי להפעיל סט ערכים ורעיונות מסוים, בייחוד במקומות שהם, בסופו של דבר, חינוכיים.
"הרעיון הוא לתת לילד חוויה של שונות, מעבר לערך הלימודי", אומרת גרנות. כלומר, לגרום לילדים להבין שיש דבר כזה "עיר", "חווה" או "ים" בלי לקחת אותם לעיר, לחווה או לים. בטיף טף, בין הנופים השונים מתניידים באמצעות רכבת וההבדלים בין המקומות השונים אינם בולטים, אבל המעבר בין כמה סוגי נוף עוזר לילדים ליצור את ההבדלה. הרכבת הזאת פותרת גם את אחת הבעיות הכי גדולות בגילים צעירים: לגרום לילד להבין שעוזבים את המשחקייה וליצור אצלו תחושה נעימה. לכן הרכבת שחוצה את המקום ממשיכה גם בחוץ, כצעצוע של רכבת גדולה שגם בה אפשר לשחק (הרעיון הוא ליצור שינוי הדרגתי, כדי שהילד שלכם לא יהפוך בסופו של דבר למבוגר הנורא הזה שמבקש להישאר לעוד בירה בזמן שכולם רוצים ללכת לישון).
קיר שלם של המשחקייה מוקדש לסרטון שקט של כבשים רועות באחו ושל נופים באנימציה מינימליסטית, ומתחת למסך יד בובות של דולפינים, כבשים וארנבים, שהם השתקפות של מה שקורה על המסך.
"המטרה היא לא להראות לילד מה אמיתי ומה לא, אלא להראות לו שאותן חיות קיימות בכמה ממדים. בגלל זה כל חיה מעוצבת במרקם שונה, עם צמר או חספוס או חלקה", אומרת גרנות.
אחת הבעיות בעיצוב מקום או פעילות לגיל 0־3 היא שמדובר בטווח מטורף שצריך להכיל בתוכו ילדים שהפרש הגילים ביניהם קטן אבל ההבדלים הפיזיים והקוגניטיביים ביניהם עצומים. ההבדל הזה מוביל הרבה פעמים לדרישה ליצור מכנה משותף לכולם, שמטבעו נוטה להיות רחב ופשוט ככל האפשר. "המחשבה הכללית מאחורי כל המבנה היא לעצב לגובה ולרוחב, כלומר לתת צעצוע או פעילות מסוימים בכמה סוגים, כדי שיתאימו לרמות התפתחות שונות, ומצד שני לתת כמה שיותר סוגים שונים של פעילויות", מסבירה גרנות.
קהל היעד הוא לא רק תינוקות. המקום מתוכנן מראש לעזור לנשים בחופשת לידה בתקופה שלא מספיק מדברים עליה אבל יכולה להיות בודדה מאוד. הצוות של המקום נמצא בו לא רק כדי להסביר איך להפעיל דברים אלא גם כדי לתמוך בהורים, ובייחוד באימהות אחרי לידה. בעצם לא ברור איך עוד לא פתחו ג'ימבורי לאימהות אחרי לידה שהוא פשוט מיטה בגודל אצטדיון.
מרכז טיף טף, יהושע חנקין 109 חולון
