Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
לחשבון ה־Dailydoodlegram של המאיירת גפן רפאלי יש יותר מ־85 אלף עוקבים נכון לכתיבת שורות אלה, וייתכן שעד שיודפסו המילים על הנייר היא תצבור עוד כמה מאות מנויים לפיד האיורים היומיים שלה. בשנים שבהן מומחי שיווק מקצים את מרב המשאבים שלהם לצבירת לקוחות דרך המדיה החדשה, ההרפתקה הווירטואלית שרפאלי נכנסה אליה די בתמימות יצרה פלטפורמה חזקה ונחשקת, שהתעלתה על הציפיות שהיו לה עצמה.
"עדיין מציק לי לחשוב על הפרויקט כעל מותג", היא אומרת. "למרות כמות האנשים שנחשפים אליו, זה עדיין נשאר משהו שאני יוצרת לבד בבית, ביני לבין עצמי. העובדה שזה גדל ויש כל כך הרבה עיניים בוחנות מוסיפה לחץ, והציפיות שלי מעצמי משתנות. כמו בכל הרשתות החברתיות, גם הפער שנוצר בין הפרסונה הווירטואלית לחיים הפרטיים הוא נושא מעניין. זה עדיין מפתיע שזרים מכירים את העבודה שלי דרך הפיד ומחמיאים לי עליה".
החל מהיום תוכל המאיירת לראות את איוריה מהלכים ברחובות, מודפסים על גבי בגדים שהם פרי של שיתוף פעולה בינה לבין בית האופנה גרטרוד. קולקציית הקפסולה שנוצרה בדיאלוג בין רפאלי למעצבת המותג שירה שיר היא לא הראשונה שרותמת לעיצוב אופנה את טרנד האיור שכבש בשנה וחצי האחרונות את תל אביב: רשת גולף, יריד הנעליים שופוני וקו הילדים של קסטרו עשו זאת לפניה, אך החבירה למאיירת שעמוד האינסטגרם שלה הוא הוכחה למניות הרותחות של המגמה, לצד הדגמים עצמם שנבדלים מגזרות טי שירט או מפריטי בייסיק בנאליים ועדיין לא גונבים את תשומת הלב מההדפסים, מסמלת את נקודת השיא שלה: "בדודלגרם אני מאיירת רק בשחור על גבי לבן, והיה לי חשוב שהסגנון הזה יישמר ושהדפוסים לא יעברו לצבע. זה השתלב היטב עם סקאלת הבדים ששירה כיוונה אליה, עם צבעי טבע ואדמה".
הטבע עומד במרכז האוסף של גפן, והעבודה עליו החלה מהתבוננות באיורים בוטניים שהפכו בטוויסט המאש־אפ (שכבר הפך להיות מזוהה עם הדודלגרם) למשהו אחר, סוריאליסטי, כגון חסידה הבוקעת מתוך אבקן וכנפי חרק שנשרו והפכו למפרשי סירה. בשילוב עם ניואנסים עדינים בגזרות הבגדים (כמו שרוול שתפר הצד הפתוח שלו מדמה מראה של כנף) – התוצאה הסופית כובשת באיזון בין תום לתחכום, רגש להומור, ומעוררת תחושה של משהו פרטי וצנוע מצד אחד, אך בעל ביטחון ועוצמה בקווים מצד שני – כמו כל האיורים שמופיעים בפיד של הדודל.
גפן רפאלי לגרטרוד (צילום: רוני כנעני)
יבול נוסף במגמת האיור הוא הפרויקט של האחיות גל ותום מלניק, שמייצרות בסטודיו הדרום תל אביבי שלהן תיקים שמודפסים באיורים של השתיים תחת הכינוי Stolen Goods. השאיפה היא להתרחב למוצרים נוספים, מלבד תיקים.
"גל למדה אמנות בבצלאל ואני למדתי עיצוב גרפי בשנקר. אחרי שסיימנו היה טבעי שנתמקם בחלל עבודה משותף", מספרת תום. מה שלא היה צפוי הוא המעבר מעיסוק באיור גרידא למוצרים מודפסים: "גל, שעוסקת זה שנים בתפירה, יצרה לעצמה תיק מודפס שגרר תגובות נלהבות רבות. ביקשו ממנה תיקים, והיא יצרה אותם בהזמנה אישית. בשלב מסוים היה ברור שזה משהו שיש לו ביקוש ושאנחנו צריכות להיכנס אליו יחד".
Stolen Goods (צילום: צילום: אלעד ברנגה)
במסגרת חלוקת העבודה הנוכחית בין השתיים, גל אחראית על התדמיתנות ועל התפירה של התיקים, תום – על המיתוג והעיצוב הגרפי. האיורים וההדפסה נעשים על ידי שתיהן יחד.
"כל סדרת תיקים נעשית במהדורה מוגבלת. אנחנו מוחקות את רשת ההדפסה ומתחילות מחדש. בקיץ היו פטרנים גרפיים עם מוטיבים טרופיים עמוסים מאוד, בשבועות הקרובים תצא סדרה חדשה של תיקים בגזרות חדשות וארנקים יוניסקסיים, עם הרבה טיפוגרפיה ודפוסים בקו נקי יותר".
Stolen Goods (צילום: צילום: אלעד ברנגה)
יש גם מעצבות שמתנסות במלאכת האיור בעצמן: דורין תורג'מן, בוגרת שנקר שחשפה בחורף האחרון קולקציית סווטשירטס בעבודת יד תחת השם Cat Claw, יוצאת הקיץ עם הפרויקט החדש שלה Wild W – אוסף של טי שירטס אוברסייז על גבול הטוניקה, שהעבודה לקראתן החלה עם קולקציית הגמר שלה.
דורין תורג'מן (צילום: מיכאל טופיול)דורין תורג'מן (צילום: מיכאל טופיול)
"כשעברתי דירה בקיץ מצאתי את ההכנות לדפוסים המאוירים הללו, שנוצרו בהשראת סגנון ההארד קור קאנטרי של להקת ווייט סטרייפס והתחשק לי לגעת בהם שוב, אבל לקחת אותם לכיוון הפופי יותר של ימינו", היא מספרת. מוטיבי הבנדנה והפרנזים המחודדים, כמו הסימטריה המוחלטת שבאוסף (שמושלם על ידי סדרת חצאיות מיני המחולקות למשטחים של שחור ולבן), נוצרו בזמן שהמעצבת האזינה לזמרת הדנית MØ, אבל אפשר בהחלט לאתר בהם את התחושה המלוטשת לפרטים של להקת FKA Twigs. מאחר שפריטי שלושת הפרויקטים לא רק הודפסו באיורים מקוריים אלא גם נתפרו בגזרות מיוחדות המכילות את האיורים סביבן, אפשר להבין מדוע הם מתומחרים בכמה מאות שקלים. מי שרוצה להתחדש בפריט מאויר נגיש יותר יכול לפנות לפרויקט החדש שמציעה סדנת הדפוס של בעלי מלאכה, עם טי שירט בדפוסי מאייר החודש באתר הסדנה. ההדפסה על גבי גזרה גנרית שלא נגזרה ונתפרה במיוחד עושה את ההבדל, ומאפשרת לתמוך ביצירה מקורית ברובה ב־80 ש"ח.
גפן רפאלי לגרטרוד,
החל מה־16.08, 398־532 ש"ח בחנויות המותג
Stolen goods
200־300 ש"ח, הגדוד העברי 5
דורין תורג׳מן,
340־380 ש"ח, להשיג בסטודיו המעצבת בתיאום מראש, 2394513־054
לעבור מבגדי הערב מלאי הפאר הלא ממש תל אביבי שמייצרת דורית בר אור לעיצוב חולצות סווטשירט הוא אולי אחד מהמרחקים הגדולים ביותר שניתן לעבור בתעשיית האופנה המקומית, אך המעצבת הצעירה דורין תורג׳מן צולחת אותו בחן רב. אחרי שעבדה כאחראית על אגף הרקמות ומלאכת היד בסטודיו של בר אור, ולפני כן כמתמחה במותג הלאקס־קז׳ואל הצרפתי Maje, החליטה המעצבת, בוגרת שנקר, לצאת לדרך עצמאית עם מותג חדש שמשלב בין שתי ההכשרות המקצועיות שרכשה מאז סיום לימודיה – עיטור של פריטי יום יום ברגש והתכונה של מלאכת היד המסורתית. הקולקציה הראשונה שהיא מציגה תחת המותג החדש בעל השם המושך Cat Claw הוא כאמור אותו סווטשירט בייסיק עשוי פרנץ טרי בגזרה רפויה ויוניסקסית, כשאת המבנה הגנרי מכסות שכבות של פיסות טקסטיל מאותו חומר כרבולי, שכווצו, לופופו וקומטו ליצירת מבנים תלת ממדים בחיבור של חוטי כותנה צבעוניים לחלק הקדמי והמרכזי של הפריט.
Cat Claw. צילום: מיכאל טופיול
התוצאה היא בהחלט יוצאת דופן, גם בתוך המגמה הרווחת של סווטשירטים מעודכנים. המראה עשיר, אם כי לא מוקפד, שבטי אך עם זאת אצילי, סוג של שריון עירוני שיש בו מן ההוד ומן המוזרות. המעצבת הולכת בדרכם של רבים מבני דורה שבוחרים לפסוח על שיטת הקונסיגנציה ותיווך הבוטיקים ומאפשרת רכישה ישירה ממנה דרך אתר האינטרנט עם החנות המקוונת שהקימה למותג. המחיר, בהתאם לעבודת היד המרובה, הוא לא זול, אך ההשקעה המחשבתית והפיזית בכל פריט קורנת גם מעבר לצג המחשב וממחישה את ההבנה שכאשר יילבש פריט זה על הגוף, נוכל לחוש שנשזר בו הרבה מאוד רגש.