*הטקסט מיועד למטופלי קנאביס רפואי וכמובן, לא מיועד לאף אחד מתחת לגיל 18*
קל לחשוב שקנאביס זה לא מוצר שגם הורים צורכים – ובפרט, גם הורות. צרכניות קנאביס רבות בארץ וברחבי העולם המחזיקות ברישיון רפואי נשארות לעיתים ללא פתרון רפואי על כיצד הן אמורות לפעול בזמן ההיריון וההנקה. ידוע שלעשן זה אסור, אבל מה עם מאכלי קנאביס? או לחילופין, אידוי או שמן? האם יש סכנה? ובכן, התשובה לא חד משמעית, ותמיד יש כאלה שיצדדו בעד או נגד בהתאם לפרספקטיבה שלהם. גם המחקרים מראים כי צריכה של קנאביס גורם ל-THC וה-CBD לעבור בדם ובהנקה אל התינוק. אבל האם זה מזיק, או שמא דווקא טוב?

דעות קדומות אל מול המציאות

יחידת קנאביס רפואי, יק"ר, הנמצאת במשרד הבריאות היא הממונה על זיהוי בעיות שונות בצריכת החומרים הפעילים בקנאביס – קנאבינואידים, טרפנים וחומרים פעילים אחרים. בשנים האחרונות נבדק נושא הרבייה בניסיון לאשר כי קנאביס הינו בחומר מסוכן שיכול בוודאות להזיק להליך תקין של הריון, לידה והנקה. בעקבות זיהוי החומרים המסוכנים, משרד הבריאות הישראלי למעשה יכול לנסח "תוויות נגד" המונעות את הזכאות לקבלת רישיון לקנאביס רפואי. צריכה של קנאביס בעישון מעולם לא הייתה אופטימלית ומומלצת במהלך הריון או הנקה, אך עם זאת – לא נאמר דבר על צריכת שמן קנאביס, CBD או מאכלי קנאביס. מאחר ולא הוכח חד משמעית שיש בעיה או השפעה שלילית על הילד או על האם במהלך ההריון וההנקה, מה אנחנו אמורות לעשות?

על אף שאין הוכחה חד משמעית לגביי השפעה חיובית או שלילית על צריכת שמן קנאביס, CBD או מאכלי קנאביס בזמן ההריון וההנקה, נעשו מחקרים לאורך השנים ברחבי העולם. המסקנות גם הן לא חד משמעיות, ונוטות לשני הכיוונים. עם זאת, באף אחד מהמחקרים לא נקבע כי שימוש בשמן קנאביס, CBD או מאכלי קנאביס עשוי לסכן את חייהם של האם או של העובר, ביניהם גם מחקרים שבוצעו בישראל.

מאחר ולא נקבע חד משמעית כי קנאביס עלול לסכן את בריאות העובר והאם, הריון לא נקבע בתור "תווית נגד" לקבלת רישיון לקנאביס רפואי. יחד עם זאת, בעקבות חוסר הידיעה, הרופאים במדינת ישראל לא ימליצו על תחילתו של טיפול בקנאביס לאשה בהריון או אשה מניקה לאחר הלידה, אלא רק לאחר ההנקה. הפעם היחידה בה הותר לאשה בזמן ההריון לצרוך קנאביס רפואי נעשה באישור בג"צ בלבד. מאז קביעה זו, ניתן לקבל רישיון בזמן ההריון לאחר פנייה אישית ל-יק"ר.

מה קורה בארה"ב?

בארצות הברית כמו בארצות הברית, נעשה מחקר עם כמה סוגי חומרים שעלולים לסכן את חיי העובר והאשה ההרה, ביניהם קפה, אלכוהול וקנאביס. ומה התגלה? הסם עם הצריכה הגבוהה ביותר על ידי נשים בהריון הוא – ניחשתם – קנאביס. במחקר עצמו לא נמצאו השפעות שליליות שקשורות לקנאביס. בקרב נשים שצרכו קנאביס בלבד, למשל, לא זוהו תופעות לוואי חריגות בכלל.

>> אל מדריך הזנים המלא של Cannagolan

• קנאביס
• קנאביס רפואי
• היריון

• Facebook
• Twitter
• Email

סערה התעוררה ברשת השבוע בעקבות תמונות ההיריון שפרסמה הדוגמנית שרה סטייג' בחשבון האינסטגרם שלה, בהן מוצגת בליטת הריון סמלית בלבד על אף היותה שבועות ספורים לפני הלידה. התמונות גררו סקרנות רבה לגבי הדיאטה ומשטר האימונים של סטייג', וכמובן נזיפות חמורות באם לעתיד שדואגת לגזרתה על חשבון התפתחות העובר. זה לא חדש שנשים הריוניות מקבלות מסביבתן יחס של אינקובטור אנושי וזוכות לנזיפות על כך שהן שותות אלכוהול, או מעשנות – במדינת טנסי בארצות הברית אף עבר חוק שמאפשר להעמיד אישה לדין בגין תקיפה אם צרכה סמים בזמן ההיריון. אך הפעם, בנוסף לנזיפות, עלו תגובות רבות המשבחות את גזרתה הדקיקה של סטייג'.

הפצת תצלומי ההיריון של סטייג' הופכת את השמנת ההיריון – גם כזאת שנחשבת לבריאה (אישה ממוצעת אמורה לעלות בהיריון בין עשרה לעשרים קילוגרמים) – ללא לגיטימית. הריונה של סטייג' מתואר בו זמנית כביזארי ומעורר הערצה. בכתבה אחת תוארה סטייג' כ"בעלת בטן היריון מושלמת", ובאחרת סופר שהיא מרשה לעצמה לאכול אוכל משמין כמו צ'יזבורגר – אבל רק מדי פעם. זוהי נזיפה סמויה באותן נשים שכן "אוכלות בשביל שניים" בתקופת ההיריון, שהיא היחידה בה השמנה נחשבת לדבר רצוי ולא לסימן של הזנחה עצמית ועצלנות. בשילוב עם העובדה שגוף האישה (שלא לדבר על חייה) עובר שינויים מרחיקי לכת, לא פלא שנשים רבות ימצאו מפלט במזון מנחם בזמן ההיריון.

רבים מהגברים המגיבים כתבו שמי שמבקרת את בחירותיה של סטייג' הן נשים קנאיות, וייחלו שבנות זוגם היו נראות ככה בזמן ההיריון. התגובות האלו מבטאות את ההקצנה של הציפיות החברתיות מנשים בזמן ההיריון. כמובן שאידיאל יופי הריוני הוא לא דבר חדש. הוא מוצג בכל מקום במדיה, והוא אף פעם לא כולל סימני מתיחה או בצקות שהופכות את הנעליים הסגורות לחלום רחוק, מה שתורם לדימוי הזוהר של תשעת החודשים האלו ומייצר ציפיות ודרישות לא הגיוניות מגברים ונשים כאחד. אותן דרישות שגרמו לקים קרדשיאן, שחוותה היריון לא פוטוגני, להסתגר בביתה לאחר הלידה עד שהשילה את הקילוגרמים שעלתה בהיריון. אך כעת עולה הרף, ומוצבת הדרישה שלא להיראות בהיריון בכלל. גם אם סטייג' שומרת על גזרתה בצורה שבריאה לה ולעובר הגדל בבטנה (ולמרות מה שנהוג לחשוב – זהו עניינה בלבד), אין ספק שהיא לא מייצגת את ההריונית הממוצעת – לא מבחינת הגנטיקה ולא מבחינת סדר היום וסדרי העדיפויות שלה.

למרות שבשנים האחרונות צילומי היריון של מפורסמות על שערי מגזין הפכו לעניין שגרתי, ולאחרונה דולצ'ה וגבאנההצעידו את הדוגמניות עם תינוקות על המסלולבתצוגת סתיו 2015, היריון הוא לא בחירה אופנתית, ותינוק הוא לא אקססורי. עצם המדידה של אישה על ידי היכולת שלה לשמור על מבנה גוף מסוים, דווקא בתקופה שבה היא מאבדת שליטה על חלקים רבים בגופה, היא אכזרית ומעידה על סדרי עדיפויות מעוותים. היריון לא אמור להיות סקסי, ואפשר רק לרחם על הגבר שיחליטלומר לאשתו בתקופההורמונלית כזאת: "למה את לא נראית יותר כמו שרה סטייג'?"

• שרה סטייג'
• דולצ'ה וגבאנה
• דוגמנות
• קים קרדשיאן
• היריון
• שיח פמיניסטי
• אידיאל יופי
• אופנה
• החיים היפים

• Facebook
• Twitter
• Email

הנה מילה חדשה שנכנסה אל חיי מאז שנולד בני הבכור: ״טבעי״. אף פעם לא חשבתי שאתעסק בדיכוטומיות מסוג זה: מה טבעי, מה מלאכותי ומה שמשתמע מכך. אבל אתה לומד דברים חדשים כל הזמן. למשל, לידה ״טבעית״. מה לי ולזה? לא הרבה, ובכל זאת מצאתי את עצמי מתעסק בנושא. התעניינתי. קראתי בגוגל. הבנתי שיש אסכולה שטוענת שנשים במאה ה־21 צריכות ללדת כאילו שהן איכרות בפולין במאה ה־12. למה? כדי להתחבר לעצמן, לחוויה, לווטאבר. ביקשתי מבת הזוג שלי שלא תלד כמו צאן לטבח. בבית החולים, אחרי כך וכך שעות של צירים, היא זעקה בשמו של האפידורל כאילו מדובר בלהקת בנות והיא מעריצה שרופה בת 10. הייתי גאה בה. כשהזריקו לה את חומר ההרדמה, היא נרגעה, ובמו עיניי ראיתי מה מפריד בינינו לבין בעלי החיים: כשכואב לנו, אנחנו לא מייללים אל הירח. אנחנו פונים לעזרתו של המדע.

מי שצופה בסדרה המעולה ״The Knick״ – על רופא מכור לקוקאין בבית חולים בניו יורק בתחילת המאה ה־20 – בוודאי כבר הבין את העיקרון: כאב, דם ומוות זה הכי 1900. האנושות צועדת לקראת עתיד מזהיר: רובוטים ננו טכנולוגיים ישוטטו ברחבי הוורידים והעורקים ויתקנו את הגוף המקולקל; איברים בשר ודם יוחלפו באיברים עשויים פלסטיק וטיטניום; תודעות אנושיות יועברו לתוך מחשבי על; טרנס הומוניזם; חיי נצח. איפה, לעזאזל, בחזון הזה, נכנסת המילה ״טבעי״? הטבע מת. אנחנו דבוקים לאייפון 24 שעות ביממה. מייצרים לעצמנו אישיות מקבילה באינטרנט. מעבירים את כל הידע שאי פעם היה לנו לתוך ענן של יחידות מידע ממוחשבות. האורגניזם האנושי משתנה עד ללא הכר. עוד 500 שנה יצחקו עלינו שאי פעם צעדו על פני האדמה יצורים תבוניים שעשו קקי ופיפי כאילו הם בהמות אוכלות עשב. לעזאזל, עוד מעט מכוניות יוכלו לנהוג את עצמן ללא מגע יד אדם. אבל בכל הנוגע לילוּדה המילה הקדושה הזאת, ״טבעי״, עדיין מטילה את אימתה ואת קדושתה.

ואז כמובן מסבירים לך שאישה חייבת להיניק. כי זה ״טבעי״ ומה ש״טבעי״ גם בריא (גם אבולה זה ״טבעי״). אני גבר. אני לא אומר לנשים מה לעשות. אני משקיף מהצד. אבל השיח סביב הציצי הוא שיח מטורף וקיצוני. זה בוודאי לא מפתיע. עבור הטרוריסטים שמקדשים את ההנקה, שהם יוצאי חלציה של תנועת הניו אייג׳, ההנקה היא האופציה היחידה. אם את בוחרת באופציה אחרת את אישה חלשה ואגואיסטית שלא מחוברת לעצמה ולאינסטיקטים החייתיים שלה. לנו הסבירו באיזשהו רגע שלתינוקות שיונקים יש איי קיו גבוה יותר מאשר לתינוקות שניזונים ממטרנה. מיד שלפתי רשימה של לפחות עשרה מטומטמים גמורים שינקו עד גיל שנה וחצי. אין שום הוכחה מדעית לכך שאנשים מבוגרים שניזונו מחלב אם בריאים יותר, מוצלחים יותר, חכמים יותר או חרמנים יותר. אבל את המצדדים בהנקה אי אפשר לשכנע באמצעות עובדות. הן טבעיות, עילאיות ומתנשאות.

לא הייתי מודע בכלל לקיומו של שיח ההנקה עד שלא הפכתי לאבא: אילו לחצים נפשיים וממסדיים מופעלים על הגוף הנשי, כאילו שהוא כלל אינו אוטונומי, כמה צקצוקים, כמה בלבולי מוח, כמה תיאוריות מופרכות, פורומים באינטרנט, רגשות אשמה נוראים, נקיפות מצפון, אלימות כבושה. והכל בשם הטבע. הו, הטבע. אגב, אני הייתי מוכן שזרוע מכנית תכניס את בת הזוג שלי להריון, שהוולד יעביר את תשעת החודשים שלו בתוך אינקובטור עשוי זכוכית, ואנחנו נבוא לבקר אותו פעם בשבוע וננופף לו לשלום מהעבר השני, שהוא יישלף החוצה באמצעות אחות רובוטית, שנגדל אותו באמצעות אפליקציה שנוריד באייטיונז ושנאכיל אותו באמצעות אוכל של אסטרונאוטים שמגיע בקפסולות. אני סומך על הטכנולוגיה יותר מאשר על הגוף האנושי, השברירי והבוגדני. תחשבו איזה דבר מדהים – אוכל שמגיע באבקה, נארז בבית חרושת ומזין את החיים. מי היה מאמין? זה הכי מדע בדיוני. במקום לחגוג את ההישגים האנושיים, יש אנשים שתקועים בתוך תובנות ששייכות להיסטוריה. זו לא פרימיטיביות, זה ניסיון לכפות על הזולת אידיאולוגיה שהיא זרה לכאן ולעכשיו – אנחנו עושים ככל יכולתנו כדי להתרחק מהקיום הקמאי שלנו, כדי להפסיק להיות יונקים פשוטים. להתגבר על עצמנו. להתרומם למדרגה של על אדם ולהשתחרר מהתלות בגוף. התינוק מזכיר את הגוף בתצורה הכי בסיסית שלו – מה שהוא עושה זה לחרבן, לפלוט ולתקוע גרעפסים. כל המהות הכי נמוכה של הקיום האנושי מתגלמת מול עיניך. זה מנוגד לגמרי לכיוון שאליו הולכת האנושות. אני נעלב בשבילו שהוא כזה. תינוקות זה לואו טק. מי שסוגד להנקה בעצם משווה את עצמו לתינוק. כאילו מערכת יחסים בין האם לבין הילד שלה יכולה להיות מבוססת רק על שאיבת חלב ומגע פיזי של עור בעור. אני מיניקה, אתה יונק, וזה הדבר הכי חשוב בעולם כרגע. התינוקות מתוחכמים מזה. הם חברות סטארט־אפ קטנות שרק רוצות לגדול. לא אכפת להם מה דוחפים להם כל עוד זה מקדם אותם. את הבן שלי אני מתכוון להאכיל באמצעות בטריות אצבע ושבבים אלקטרוניים. כשיגדל אני רוצה שהוא יהיה סייבורג עם תודעה של פעיל שמאל קיצוני. שחסידי ההנקה יישארו עם האובססיות, ושכל אחד יעשה מה שהוא רוצה עם הגוף שלו. אני איש העתיד.

בעתיד אין ציצים.

• אנשים
• טורים אישיים ובלוגים
• ניסן שור
• היריון
• הנקה
• לידה