לאורך יותר ממאה שנותיה, הדימוי של "חלומות" ריחף מעל הוליווד. נכון, מדובר בלא מעט מיתוג עצמי, אבל "תעשיית החלומות", "עיר החלומות" או "המקום בו עושים חלומות" הם כולם תארים שהודבקו להוליווד, ולא בכדי – סרטי קולנוע הם המקום בו מנסים להגשים את כל רמות הדמיון האנושי לכדי יצירות אמנות אודיו-ויזואליות שבמקרה הטוב, מרגישות כמו חלום.

>>זאת הייתה יכולה להיות סדרה טובה. אבל זו פרסומת מסחרית בוטה

הדימוי הפשוט הזה, שמותח קו בין חלומות לקולנוע, עומד במרכזה של "סטודיו לחלומות", מיני-סדרת ספין אוף לסרטי "הקול בראש" שעלתה בשבוע שעבר לדיסני+. מדובר למעשה בסדרה המתקיימת בעולם של "הקול בראש" – שזה בעצם אומר בתוך הראש של ריילי, כולל הופעות אורח מהרגשות המוכרים מהסרטים. לאורך ארבעת פרקיה, הסדרה מציגה צד חדש בעולם המואנש של פיקסאר שעוד לא ראינו – המקום בו עושים חלומות, והפעם אנחנו לא מדברים על הוליווד. כלומר, אנחנו כן מדברים על הוליווד, אבל מסווים את זה תחת אנימציית פיקסאר נהדרת שכהרגלה, מצליחה לכוון לילדים ומבוגרים כאחד.

הסדרה מתמקדת בבימאית החלומות פולה, שעובדת בסטודיו לחלומות – או "חלומות הפקות" כשם המקור באנגלית – המקום בו מייצרים את הדברים שאתם חולמים עליהם בלילה. יש בימאי אקשן שיוצר חלומות מלהיבים, בימאית סיוטים שיוצרת אימה מוחלטת, בימאי קומדיה שאחראי על הביזאר וכן הלאה, אבל פולה – בימאית שמתמחה בחלומות שמחים – מתקשה לייצר חלומות מוצלחים לריילי, שמכבה את השכל מול המסך. לכן היא משתפת פעולה עם בימאי חלומות בהקיץ יהיר (גרסתם לבימאי אינדי מתנשאים) כדי לחזור לכושר. בפועל, הסדרה היא הדבר הכי קרוב לפרודיה על הוליווד שפיקסאר יכולים להוציא, ובינג' נהדר גם אם כבר עברתם את גיל החלומות (או עישנתם אותם החוצה).
"סטודיו לחלומות", 4 פרקים, עכשיו בדיסני+

• מה רואים הלילה
• פיקסאר
• דיסני+
• הקול בראש

חיכינו לזה כל הקיץ: סרט ההמשך של "הקול בראש" הגיע לשירות הסטרימינג של דיסני+, ואנחנו לא יכולים להיות יותר נרגשים, כי זה סרט מלא ברגשות. למרות שלהיט הקיץ של פיקסאר יצא 9 שנים אחרי קודמו, קשה מאוד לעמוד בפני הצונאמי שהוא "הקול בראש 2", והסרט הפך לא רק להצלחה המסחרית הגדולה ביותר של השנה האחרונה – כן, יותר מ"דדפול & וולברין" – אלא גם לסרט היסטורי של ממש.

>>מה רואים הלילה: הגאון והנבל שמאחורי ההיאבקות המקצוענית

בשלושת החודשיים שעברו מאז יציאתו של "הקול בראש 2" הוא הספיק להכניס יותר מ-1.68 מיליארד דולר, מה שהפך אותו לסרט האנימציה המכניס ביותר בכל הזמנים, כשהוא עוקף גם את הלייב אקשן רימייק ל"מלך האריות", וגם את "פרוזן 2". הוא גם הפך להיות הסרט השמיני הכי מכניס בהיסטוריית הקולנוע, "רק" 235 מיליון דולר מתחת ל"ספיידרמן: אין דרך הביתה" ו-16 מיליון דולר יותר מ"עולם היורה", ברוך השם.

• דיסני+
• המסך
• הקול בראש
• פיקסאר

בסך הכל חודשיים וחצי מאז יציאתו של "הקול בראש 2", שיא חדש נשבר. לא שלמישהו היה ספק גדול שההמשכון ללהיט מ-2015 יהיה רווחי, אבל מעטים ציפו לראות אותו שובר כל כך הרבה שיאים. נכון לזמן כתיבת שורות אלו, הסרט הכניס יותר מ-1.65 מיליארד דולר, כאשר הנתון המדהים מתגלה דווקא בשוק הבינלאומי (כלומר, מחוץ לארה"ב), אשר אחראי למיליארד דולר מתוך ההכנסות. לצורכי המחשה, זה מיליארד דולר: 1,000,000,000$. גאד דאמן.

>>רכבת ההפתעות: 7 דברים שאנחנו די אוהבים ברכבת הקלה של תל אביב

ההישג של "הקול בראש 2" הוא לא עניין של מה וכך, מכיוון שהוא מכניס אותו למועדון האקסקלוסיבי של סרטים שהצליחו לחצות את רף המיליארד (רק 55 סרטים עשו זאת), ולחדר ה-VIP העוד יותר אקסקלוסיבי של סרטים שהצליחו לגרוף מיליארד דולר רק מהשוק הבינלאומי, שמורכב מ-12 סרטים בלבד. הוא גם סרט האנימציה הראשון שעושה זאת, כל עוד לא מחשיבים את גרסת הלייב אקשן של "מלך האריות" כסרט אנימציה (בדיסני מקטלגים אותו כך, אבל אנחנו לא מסכימים איתם). אגב, בעוד 6 מיליון זעומים, הוא יעקוף גם אותו.

בהתחשב בעובדה ש"הקול בראש 2" עשה זאת תוך חודשיים וחצי בלבד, ועדיין מוקרן ברחבי העולם, סביר שהוא ימשיך ולטפס במעלה הרשימה וישבור שובר שיאים חדשים. אגב, עוד שיאים שהצליח לשבור: הסרט הכי מכניס של פיקסאר וגם הישג מקומי בהיותו סרט אנימציה שחצה את רף מיליון הצופים בישראל, והפך לסרט הכי רווחי ל-2024 גם במדינת המלחמה הקטנה שלנו.

והאמת? ידענו שזה מה שיקרה. "זה מסתמן כלהיט הגדול של הקיץ בקולנוע" קראהכותרת הביקורת שפרסמנו עם יציאתו, שם כתבה מבקרת הקולנוע שלנו יעל שוב ש"להפתעתי ולשמחתי דווקא 'הקול בראש 2' הביא אותי לדמעות. ועכשיו אני מוכנה לעוד סרטי המשך שילוו את ריילי בשלבים הבאים בחייה, כמו חמשת הסרטים שפרנסואה טריפו הקדיש להתבגרותו של אנטואן דואנל". ואם יש משהו אחד שאנחנו יודעים על הוליווד, זה שכסף = סיקוול נוסף, ואנחנו הולכים להכיר את ריילי כל כך מקרוב עד שנתחיל לדמיין שאנחנו הקולות בראש שלה. ובטח גם זה יהפוך ללהיט עצום.

• המסך
• הקול בראש
• קולנוע
• פיקסאר

• Facebook
• Twitter
• Email

"מקס הזועם – כביש הזעם" (אוסטרליה־ארה"ב)

ג'ורג' מילר מגדיר מחדש את הז'אנר הכי מצ'ואיסטי ומחולל סופת הוריקן פמיניסטית – קולנוע קינטי ומסעיר המאתר רמצי אנושיות בעולם חרב.

"לוויתן" (רוסיה)

סיפור איוב מודרני בעל הדים פוליטיים עזים, עם תסריט בנוי לתלפיות המנסח אבחנות מרות לגבי המין האנושי. להגיש עם כדורים פסיכיאטריים ובקבוק וויסקי.

"הגננת" (ישראל)

סרטו השני והמוערך של נדב לפיד מנסה לגונן על פרח שירה מפני אדישותו של העולם הדורסני. מסה קולנועית מקורית, שופעת, חושנית ומפעימה עם טונים אלגוריים.

"הקול בראש" (ארצות הברית)

מדעני פיקסאר מגלים שמה שקורה לנו בתוך הראש זה סרט אקשן – קורס יסוד בפסיכולוגיה של הילד מתורגם לחגיגה של מטפורות ויזואליות עם תובנות מרגשות.

"היורד למעלה" (ישראל)

אחד עולה, שני יורד. תמונות קצרות מחיי העיר חיפה נרקמות לקנבס אנושי וחזותי עשיר ומרחיב לב. סרט מתבונן עם נשמה גדולה.

• מיוחדים
• הגננת
• לוויתן
• הקול בראש
• מקס הזועם: כביש הזעם
• המיטב של 2015

• Facebook
• Twitter
• Email

"בחזרה למחר"

בראד בירד ("רטטוי") כתב וביים (במימון דיסני) הרפתקת מדע בדיוני מסקרנת על בת עשרה וממציא גאון (ג'ורג' קלוני) שיוצאים לחקור את סודותיו של מקום מרהיב הקיים רק בזיכרונם (22.5).

"פיץ' פרפקט 2"

די נדיר שסרטי בנות הופכים לסדרות קולנועיות. אנה קנדריק, רבל ווילסון ושאר הבנות יוצאות לתחרות בינלאומית של מקהלות א־קפלה. בהצלחה להן ולאליזבת בנקס המתנסה בבימוי סרטה הארוך הראשון (4.6).

"כשנהיה צעירים"

בני זוג בגיל העמידה (בן סטילר ונעמי ווטס) מתחילים לבלות עם זוג צעיר (אדם דרייבר ואמנדה סייפריד) בקומדיה ניו יורקית מפוכחת של נואה באומבך ("פרנסס הא"), שיודע להפיק פנינים מדיוקנאות של אנשים תקועים (4.6).

"הפמליה"

ארבע שנים אחרי שנפרדו מהמסך הביתי, כוכבי הסדרה החצופה על משוגותיו של כוכב הוליוודי מגיעים לקולנוע. וינס מביים את סרטו הראשון ומשגע את המפיק ארי (ג'רמי פיבן). יוצר הסדרה דאג אלין כתב וביים (11.6).

"הקול בראש"

החדש של פיקסאר (האולפן שלא יודע לייצר סרטים לא טובים) מכניס אותנו לתוך מוחה של ילדה קטנה, שבו רגשותיה המנוגדים מנוהלים ונשלטים (לא תמיד) על ידי יצורים קטנים וצבעוניים (18.6).

"הרחק מההמון המתהולל"

תומס וינטרברג השלים את ההתנתקות מ"דוגמה 95" (שהגה לפני 20 שנה) וביים עיבוד קלאסי ומרהיב עין לרומן הוויקטוריאני מאת תומס הארדי על בת כפר (קרי מליגן) ושלושת מחזריה (9.7).

"אנטמן"

עוד גיבור על של מרוול מגיע למסך, הפעם בגודל נמלה. החלפתו של אדגר רייט בפייטון ריד בכיסא הבמאי אינה מבשרת טובות, אבל תמיד נחמד לפגוש את פול רד – כאן בתוספת שרירים חדשים ובתפקיד הנוכל שהופך לגיבור (16.7).

"Trainwreck"

אחרי צמד סרטים פחות מצליחים, ג'ד אפטאו שב וכבש את המבקרים עם קומדיה רומנטית על אשת קריירה (הסטנדאפיסטית איימי שומר) בעלת ניסיון מר בדייטים, שפוגשת לראשונה בחור טוב בגילומו (ביל היידר; 23.7).

"שון כבשון: הסרט"

ידידם הצמרירי של וואלס וגרומיט זוכה לסרט משלו שבו הוא והעדר מסתבכים בעיר הגדולה. המבקרים בארצות דוברות אנגלית קיבלו את הסרט בתרועות רמות (23.7).

"Ricki and the Flash"

מריל סטריפ בקומדיה על רוקיסטית מזדקנת ששבה הביתה בתקווה להשלים עם המשפחה שהשאירה מאחור. דיאבלו קודי כתבה וג'ונתן דמי ביים. צפו למועמדויות לאוסקר לסטריפ ולבתה בחיים ובסרט מיימי גאמר. (לא ידוע).

• פיקסאר
• אנטמן
• הקול בראש
• כשנהיה צעירים
• הנה זה בא: המדריך המלא לקיץ 2015
• הפמליה
• מיוחדים
• מארוול