Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
בדרכם שלאלנבי 58,גשר מעריבוהסינרמההלך השבוע לעולמו גם בניין ארגון בני ברית שברחוב קפלן. הבניין המיתולוגי שהוקם בשנות ה-60 שימש בעבר כאולם אירועים, עד שלפני עשור הועבר לידי העירייה לאחר שהארגון החברתי־היהודי נקלע לחובות. את שלוש הקומות הצנועות שהתעטרו עם השנים בגרפיטי ומודעות צפוי להחליף בעתיד הרחוק – איך לא – מגדל בן כ-40 קומות, שישלב ככל הנראה בנייני משרדים, מבני ציבור, ואולי גם מלון או דיור מוגן (חס ושלום דיור בר השגה!).
העירייה תישאר בעלת הקרקע, אך אם אכן יקום המגדל, היא תחכיר אותו ליזם פרטי. "מדובר במתחם של כמעט שמונה דונם שנתכנן ונבנה אותו מחדש", מספר מנהל אגף הנכסים בעירייה, אלי לוי. לדבריו, גם חניון מפעל הפיס ובית הרופא הסמוכים ייהרסו. "אנחנו מקווים שנגיע לוועדה המקומית בסוף 2018 עם תוכנית סגורה למתחם", מסר לוי. עם זאת הוא מבהיר כי עד שיחלו בהריסת המבנים הבאים יעבור עוד זמן רב, בשל הצורך להשיג היתר להריסת בית הרופא, וזה יתקבל רק לאחר שהתוכנית הסופית תאושר – מהלך שצפוי לקרות רק עוד חמש שנים.
עוד מבנה מיתולוגי שנפל. הריסת הבניין, השבוע (באדיבות עיריית תל אביב-יפו)
בינתיים יוכלו תושבי העיר ליהנות ממשהו: עד שיתחילו העבודות על המגדל ולאחר שיפונו ההריסות ייפתח במקום חניון קטן של אחוזות החוף, שיציע 50 מקומות חניה, בתעריפים שיהיו דומים לשאר חניוני החברה ובהנחה של 75 אחוז לכלי רכב של תושבי העיר. אף שנשקלו בעבר אופציות לשיפוץ המבנה, בסוף החליטה העירייה להרוס אותו. "חשבנו לעשות שימוש בבניין כמו שהוא, אבל הוא היה מבנה גדול שהתשתיות שלו היו גמורות – גם הצנרת, החשמל, המעליות, המיזוג, הכל היה גמור. לא הייתה הצדקה להשקיע בו כל כך הרבה כסף", אומר לוי.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
שלום אחרון לבניין הסינרמה, שהריסתו תצא לפועל בחודש הבא. למרות שנחשב להיכל הופעות איקוני, ואירח אגדות כמו לו ריד וניק קייב - הישראלים לא מוחים דמעה. למה?
"סגור לצמיתות", באדום. זה מה שכתוב כשמגגלים “סינרמה". מה שנכון נכון: כבר הרבה זמן שהקאפקייק הברוטליסטי, שַד הבטון, הכיפה של מזרח איילון, עומדת נטושה ומיותמת, חומת קבלן סביב לה. כעת, עם בוא הדחפורים, כבר אין מי שיבכה על לכתה. היא כמנהיג בקומה – רבים אינם זוכרים אותה ומי שכן זוכר אותה חשב שהיא כבר מתה מזמן. הסינרמה נפתחה לקהל ב־1966, ופעלה תחילה כקולנוע חדשני, אחר כך כמועדון מסיבות, ובהמשך כאולם הופעות ואפילו כנסים פוליטיים. בטור שהוקדש לסינרמה ולישיבה על ה"ברזלים" שבפתחה, טוען הבלוגר שמכנה את עצמו יהודה בלו כי זכה הן לרקוד בה כטינאייג'ר מבויש לצלילי שפנדאו בלט והן להתרעם בכובד ראש בכנס של מרצ.
בימים יפים יותר. הסינרמה בשנות השישים (צילום: לעם)
ימיה היפים של הסינרמה באייטיז נכנסו להיכל התהילה של הנצח באוסף הלהיטים "CINERAMA1“, שנפתח כראוי ב"Rock Me Amadeus", ובהתאם זכה האולם אף לארח את טקס מלכות היופי. בסיבוב השני של הסינרמה כמועדון אפילו נרצח בה מישהו בירייה, ונמצא “כשכדורי אקסטזי ליד גופתו". בניגוד לפסאדה של ישראל כמקום שמחבק את עברו, שנועדה בעיקר לצרכים פוליטיים בינלאומיים, היהודים הם עם בלי סנטימנטים. נגד סגירת האסטוריה בלונדון – מועדון הופעות בסדר גודל מקביל שנהרס עקב בנייה של תחנת רכבת חדשה – קמו מחאות רבות, בהן השתתפו להקות כמו פרנץ פרדיננד והקייזר צ'יפס. לא שעזר להן. נגד הרס הסינרמה לא שומעים את אייל גולן או פורטיס מוחים, מקסימום מוחים דמעה וממשיכים קדימה.
“שיקרתי בצבא שאחי מתחתן כדי לצאת להופעה של איגי פופ בסינרמה", נזכר ירון גת, סמנכ"ל מחלקת הפרומו (הפורש) של שידורי קשת, שראה שם, בין השאר, את לו ריד, ביורק, רדיוהד, פיית' נו מור וסוניק יות'. “הסינרמה הייתה מקום נהדר להופעות. הסאונד היה מעולה – אלא אם הסאונדמן דפק את העניין – הבמה גדולה, מי שרצה לשבת יכול היה לראות ולשמוע מצוין, מי שרצה לעמוד ראה ושמע מצוין. היום אין מקומות טובים בסדר גודל כזה. לא האנגר 11 ובטח לא ביתן 1".
לו ריד, איגי פופ ודיוויד בואי. קפצו לסינרמה
אתה זוכר רגעים מהופעות ספציפיות?
“אני זוכר את טוקסידומון מעלים את פוליקר לבמה והופעה מדהימה של ניק קייב אחרי ליל הסדר מדבר על קניידלך".
פחות שושנים פראיות
גם הקולנוען עמית איצקר (מגיש תוכנית הרשת “חתיכות") זוכר בדמע את ההופעה הזאת של ניק קייב והזרעים הרעים: “אחת ההופעות הטובות שראיתי. בליקסה ברגלד שר את התפקיד של קיילי מינוג בדואט הרצח המפורסם, וזה היה מרגש יותר מהגרסה המקורית. כששמעתי שהורסים סופית את הסינרמה עלו בי גם מחשבות של רצח. הסינרמה זה המקום שבו יגדלו השושנים הפראיות".
סקייטפארק סינרמה (צילום: דוד שי)
כאמור, לא שושנים פראיות אלא מגדל בן 35־45 קומות, עליו עובד משרד האדריכלים פרחי צפריר, אח למגדל טויוטה הסמוך, בן דוד של מגדל אלקטרה שממול, ומבשר גאה לעוד שלושה מגדלים שיקומו לצדו. האדריכל ומו"ל הוצאת בבל שרון רוטברד זכה להיות בסינרמה בגלגולה הראשון כבית קולנוע, אבל גם הוא לא מתרגש מהרס המונומנט: “זה בניין שעומד כאבן שאין לה הופכין כבר הרבה זמן. לא משתמשים בו, סתם תקוע שם. בתי קולנוע הרי כבר לא צריך. מה שכן כדאי לשמר זה את השימוש של המגרש. כלומר, בעיקר אם השטח שייך לעירייה – במקום שימכרו אותו ליזם למשרדים, שישמרו את השימוש של המגרש למטרות ציבוריות ותרבותיות. באזור הזה של העיר, בצד השני של איילון, אין מבנה בסדר גודל כזה שמשמש לתרבות".
עוד לא נולד. בניין הסינרמה בשנת 1949 (צילום: לעם)
אין אזרחים, רק צרכנים
את התפתחותו של מזרח איילון לבירה קרה והיפר קפיטליסטית חזה רוטברד במאמר המופתי “איילון סיטי", שפורסם בינואר 2000, שבו כתב: “איילון סיטי היא מיזם ללא פרויקט וללא מתכנן, ביטוי ספונטני ופראי של הגלובליזציה, של כלכלת השוק המקומית ושל תהליכי ההפרטה שעברו על התכנון העירוני… עיר ללא אורבניזם, רק ארכיטקטורה. איילון סיטי היא מרחב ציבורי על טהרת ההפרטה. באיילון סיטי אין אזרחים, יש רק צרכנים".
לאיתי פנקס, חבר מועצת העיר מטעם מרצ ויו"ר ועדת ההיגוי לפרויקט קירוי נתיבי איילון – הפרויקט השאפתני נוסח ההיי־ליין הניו יורקי – יש תקוות אחרות: “המגדל המתוכנן במקום הסינרמה יגיע אכן עד פארק קירוי איילון. המטרה היא שיהיו כמה שיותר מבני ציבור, חלק ממקום של עירוניות מתקדמת, ולא מה שאנחנו קוראים במינהל ההנדסה ‘מגדלים על חסה'".
אה, מה שקורה תמיד, כחלק מהפיכת בני האדם לרובוטים יצרניים.
“כבר לא. גם במגדל של גינדי באבן גבירול וגם במגדל אלקטרה הקפדנו על חזית מסחרית וקשר לרחוב".
אבל כל עוד אין שם מגורים זה תמיד יהיה ככה: סביבה מסחרית שאין לה חיים משל עצמה.
“אחד היתרונות של קירוי איילון הוא הפחתת הזיהום והרעש שתאפשר גם בנייה למגורים, כך שהמקום יחיה כל הזמן ותיווצר בו גם עירוניות: בתי ספר, גנים, ואולי חנויות של אנשים ולא רק פיצוציות של משרדים".
היית בסינרמה פעם?
“לא גדלתי על ברכיה, אבל כן, הייתי במסיבת סילבסטר של שירזי. משהו גדול ונחמד".
היינו פה: אמנים מספידים את הסינרמה
מוני מושונוב:
“הופעתי שם אמנם די הרבה, אבל הסינרמה מבחינתי תמיד תהיה הזיכרון שלי בתור נער בן 17 שרואה פעם ראשונה סרט בשיטת הסינרמה. זה הדהים אותי. זה היה החידוש הכי גדול שהיה באותה תקופה. מה לעשות, אנחנו מדינה של תרבות נדל"ן".
מוני מושונוב
ערן צור:
“יש לי המון זיכרונות מהבמה המדהימה הזאת של הסינרמה. אני זוכר אותה היטב, במה רחבה ומרשימה. חוץ מזה שראיתי שם הופעות מצוינות, גם חיממתי בשנת 2000 את מרקורי רב וצילמנו שם קליפ ללהקת טאטו. אין ספק שהבמה סיפקה לי רגעים מרגשים".
ערן צור
אלי לולאי, להקת רוקפור:
“הסינרמה הייתה אולם שבו ראיתי הופעות שהשאירו בי חותם. למשל איגי פופ, שבאותה הופעה חוץ מהתחתונים שלו נתן הכל. לדעתי עד היום בהופעות שלי ושל רוקפור יש בי איגי־פופון קטנטן במוח. גם ההופעה של רדיוהד, שאחריה קניתי את הסנדלים הראשונים שלי, הלכתי בעקבות תום יורק. להבדיל ממנו נראיתי כמו טייל מבני עקיבא. בדרך היו גם ברי ופורטיס ומינימל קומפקט אבל ככה זה כנראה – המלך מת, יחי המלך החדש".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
