פרויקט דינר רש: צחי בוקששתר מתכונן לקאמבק של התרווד הוורוד
איפה נפגשים צחי בוקששתר, מיקה שרון, חוסאם עבאס ושפים נוספים? באחד המיזמים הקולינריים המסקרנים של השנה שיוצא לדרך בשבוע הבא: דינר רש – חמש מסעדות, הרבה נוסטלגיה ואוכל שיעשה לנו טוב בפה ובלב
"העליתי שאלה לפייסבוק: איזה מנות מהתרווד הוורוד הייתם רוצים שאכין שוב? התשובה 'גלילות חזה עוף בבצק עלים' חזרה הכי הרבה פעמים. זאת ללא ספק המנה שהכי זוכרים והיא הכי מבוקשת. תהיתי למי אגיש מנה כזאת בשנת 2014, אבל אז הגיע איום שאם לא אגיש את המנה יהפכו לי שולחנות במסעדה". כך מתאר צחי בוקששתר בהתלהבות את ההכנות לקראת הפתיחה המחודשת של התרווד הוורוד. נו טוב, לא בדיוק פתיחה מחודשת אלא יותר מיזם פופ אפ שיימשך חמישה ימים ויתקיים בחלל שאכלס בעבר את קפה 48. מסעדת התרווד הוורוד, שפעלה בין השנים 1985־1993, תקיץ להרף עין במסגרתפרויקט דינר רש, שבמהלכו מסעדות מיתולוגיות מהעבר ומסעדות מרחבי הארץ יתעוררו לתחייה, ויגיחו לימים ספורים.
"אני כבר לעולם לא אחזור לפתוח מסעדה כמו התרווד הוורוד, כי אני אוהב את הילדים שלי ורוצה להתראות איתם, ואני לא רוצה להיות עבד, ואני רוצה שיהיו לי חיים", מודה בוקששתר.
לקריאה נוספת על פרויקט דינר רש
אז למה בעצם להקים מסעדה לתחייה? זאת השקעה גדולה וזה בטח לא יכול להיות כלכלי.
"אני נאלץ להודות שעשינו תחשיב שבו הגענו למסקנה שאם נעבוד במשך חודש שלם כמו חמורים אולי נצליח לא להפסיד על המיזם הזה כסף. אבל ככה לפעמים, בלילה על כוס תה, אם אני צופה בסרט כמו 'דינר רש', מתעורר לי שוב החשק לכוויות בידיים, לאדרנלין, ליצירתיות ולאהבה שמרעיפים עליך הסועדים, ואני רוצה קצת מזה שוב".
אז אתה צופה שבמהלך הימים האלה תחזור להתחבק עם לקוחות משכבר הימים?
"אני כנראה חולה במחלה ששכחתי את שמה. אני לא מזהה אף אחד. בתרווד היו לי מלצרים אלופים שנצמדו אליי והצילו את המצב כדי שלא אעשה בושות. למשל לקוחה מקסימה שמברכת אותי ואני בטוח שאני מכיר אותה, רק אין לי מושג מי היא, והמלצר לוחש לי 'יצאת עם אחותה, יא מפגר', ואז הכל מתחבר לי. זה יהיה איום ונורא אם אנשים ייעלבו מהזיכרון הקלוש שלי. אבל כרגע אני רוצה להיזכר איך הכנתי אז את המנות בתרווד הוורוד. למזלי אני מתוגבר באחד השפים הכי מוכשרים שיש, ערן זינו, שיש לו המון תשוקה למקצוע וקייטרינג עם לקוחות שלא נותנים לו לנוח. להצלתי הוא לקח חודש חופש ויעזור לי".
שיר אשל מחרובסקי, היזמית של פרויקט דינר רש, הגתה את הרעיון לפרויקט הפופ אפ כשרצתה לטעום מהאוכל של המסעדות שכבר לא קיימות. היא חשבה כמה זה עצוב לבני 25 כמותה שלא יכולים לממש את הפנטזיה. מכיוון שהפרויקט עוסק בהגשמת פנטזיות קולינריות ודשדוש בנוסטלגיה, גם בוקשתתר מתבקש לספר איזו ארוחה מההיסטוריה האישית שלו הוא היה מעיר לחיים: "זה היה טוב אילו יכולתי לצאת אותנטי כזה ולספר על חומוסיות יפואיות של פעם, אבל האמת היא שהייתי רוצה לחיות מחדש את הארוחה הראשונה שאכלתי ברובושון. הייתי רוצה לחוות שוב את השלמות של האירוע. בכלל חסרים לי כל המקומות הצרפתיים האלה החמודים שהיו פעם בתל אביב. הייתה מסעדה כזאת באבן גבירול וגם פפיון ברמת השרון. אנחנו נמצאים בעידן מהמם מבחינת חומרי גלם. פעם יצאתי ללקט עשבים לתרווד הוורוד לא מסיבות רומנטיות, כמו שף בפרובאנס, אלא כי לא היה להשיג שום דבר בשווקים. היום הכל זמין ומדהים. אז נכון שהמצב של המסעדנים קשה, והיה לנו צוק איתן אבל יש לנו גם נחמות קטנות".
בכנות, יש לנו סיבה להתגעגע לאייטיז?
"אני חושב שבאייטיז לא היה כל כך נורא. היום נהוג להשמיץ ולהגיד שאנשים בחרו אז במוזיקה רעה ובבגדים רעים, אבל היי, הייתה מוזיקה נהדרת וכולם לבשו שחור אז לא באמת משנה מה לבשו. כל מה שהיה חסר אז זה חומרי גלם משובחים כמו שיש היום. ישראלים לא מעריכים את זה. באירופה אתה נכנס למסעדות נשגבות ומשלם מחירים נשגבים ואוכל אוכל נשגב, אבל מתקשה להשיג סתם ארוחה טובה במחיר סביר. בארץ, לעומת זאת, אתה נקלע לאיזה פאב ויכול לאכול ארוחה מצוינת, וזה כבר עניין שאנחנו לא יודעים להעריך. החודש אני הולך להשיג את כל חומרי הגלם המעולים שפעם לא חלמתי עליהם אפילו, ולבשל".
פרויקט דינר רש יצא לדרך ב־17.11. כל מסעדה תפעל בימים שני־שבת, והתמחור יהיה לרוב לפי תפריט ברמת מחירים של 150־350 ש"ח לסועד לארוחה מלאה.
דינר רש, נחלת בנימין 48, מתאריך 17.11־27.12
