בשבוע שעבר פורסם באתר זה ממש מאמר מאת ניצן פינקו עלהיעלמותו המוחלטת של השמאל, ושל השלום, מהסצנה המוזיקלית הנוכחית. חשבתי על זה לא מעט כשנתקלתי בשיר חדש שיצא ביום שני האחרון. הוא נקרא "כולנו הפסדנו", ומגיע מלהקת הפאנק רוק ויתרתי, שהסולן שלה הוא איתי זבולון – כן נו, "לא טונה, השני" – אבל גם קומיקאי מצוין. באותה הרוח, גם ויתרתי השתמשה לא פעם בסאטירה ובהומור, יחד עם לחנים בועטים כדי להעביר מסר. אבל "כולנו הפסדנו" הגיע באווירה אחרת לגמרי.
>>שכל העולם ישמע: הפסטיבל שעזב את תל אביב חוזר עם אורחים מחו"ל

לא במקרה הוא יצא דווקא עכשיו, בדמדומי המלחמה בעזה, בתהליך התגבשות פוסט-טראומה שגדולה מהאירוע הנוכחי. צלקת של דור שלם, שהבטיחו לו שלום, וקיבל נאדה. בסדרה "במדינת היהודים" של מודי בר-און ז"ל, יואב צפיר – הבמאי של "הקומדי סטור", להזכירכם – דיבר על כך שהילדים שהגיעו לכיכר אחרי רצח רבין הם אותם ילדים שגדלו על ההומור הדבילי שלו ושל חבריו לתוכנית. "הם גדלו על השטויות, והרשו לעצמם לחשוב שהם חיים באיזה עולם כזה שמותר להשתטות. ופתאום זה נפל להם כמו פטיש שני קילו על הראש".

המשפט הזה לא יוצא לי מהראש כבר שנתיים. כי בניגוד להורים שלי, שחיו בצל מלחמת יום כיפור והטראומה הנוראית שלה, הדור שלי הוא דור שראה מדינה שצומחת: את תחילת שנות ה-90, עליית ממשלת רבין והסכמי השלום, פרוץ ערוץ 2 וגלגלצ, וגם התחושה שנפתחנו לעולם עם סניפי מקדונלדס שנפתחו בישראל, כניסת האינטרנט והסמארטפונים וזרם הופעות מחו"ל שגרם לנו להרגיש כמו חלק לגיטימי בעולם הזה.

"אנחנו הילדים של אוסלו/ סתיו 93/ מזרח תיכון חדש ופאנק רוק/ הרסתם לי ת׳חלומות", שר זבולון בצעקה ומפרק את הרגש הקולקטיבי של הדור הזה, אחד לאחד. "כי היונה התפוצצה ב'מקסים' לחתיכות/ והתרגלתי כבר לראות בפריים טיים אלף גופות", הוא ממשיך. מרגע ששמעתי את השיר, הוא נחת עליי אחרת, כאילו ביטא את הרגש שלא יוצא כל כך לאור. איך מדור השלום והתקווה – הפכנו לדור אבוד.

דווקא על רקע הגיטרות הרועשות של הפאנק רוק, המילים עצובות וכואבות עוד יותר. גם הקליפ עושה את העבודה עם ערבוב סמלי בין האישי ללאומי בעזרת תמונות ילדות של חברי הלהקה (שהוחיו ב-AI) והסממנים החזותיים של הדור הזה. פרסומות והוגו וגלגל המזל היו העולם המדהים והאופטימי שנבנה סביבנו, רק כדי להתנפץ ברעש גדול סביב סיום הקליפ – הרגע שבו מגיש "מבט", חיים יבין, מודיע לאומה השבורה על מותו של ראש הממשלה יצחק רבין. בטקסט, זבולון מרפרר לא פעם ל"חורף 73" שנכתב ע"י שמוליק הספרי באמצע שנות התשעים. זה היה דור אחר, אבל גם הדור הזה מתבוסס באותם מי אפסיים. שוב חולם על אופטימיות ותקווה, ומקבל מילואים וטראומה.

זבולון וויתרתי לא נושאים דגל בשיר הזה – הם לא קוראים לראש הממשלה להתפטר, לא תובעים עלבון, לא מסיקים מסקנות. אבל בין השורות מגיעה המסקנה הכואבת של הדור שלי: מתוך ההבטחה האדירה לשגשוג ותקווה, נותר, בסופו של דבר, מצב שאף אחד לא באמת רצה לפתור. זרקו הרבה מילים וסיסמאות לאוויר, אבל העדיפו הרבה יותר לדאוג לאינטרסים הקטנים, לשמר את הסכסוך על אש קטנה, "לקנות שקט" במקום לפתור בעיות. מדינה שהבטיחה שלום והביאה אסון. ויתרתי רק שמה את הקלפים על השולחן. את המסקנות תסיקו בעצמכם.

"כולנו הפסדנו" כנראה לא יהפוך להמנון, וכנראה שויתרתי לא יפתחו הופעה בפארק כמו נועה קירל, ובכל זאת – בשיר הקטן הזה הם מציגים קול שכמעט ולא נשמע במוזיקה העברית המתחדשת. קול של דור שלם שחלם פעם על "שלום היא מילה שימושית" ומיכל ינאי בפירמידות במצרים, והיום עייף, חבוט, ציני ורק מבקש משאלה פשוטה יותר – תנו פאקינג לחיות כמו בני אדם במקום הזה. או במילות השיר, "אני צורח אבל הם לא שומעים, הזמן עובר ויש יותר נפגעים, פצצות דמעות וגאווה מדומה. חסר אונים ומתגרד בשינה, כולנו הפסדנו".

• ❤ תרבות
• טור דעה
• מוזיקה
• ויתרתי

זה כבר כמה שנים טובות שאנחנו שומעים בכל רחבי העיר יללות – לפעמים אנחנו אפילו מיללים אותן בעצמנו – על כך שתל אביב נהייתה לא מוזרה מספיק. נכון שזו הצהרה שלא באמת שורדת בחינה מעמיקה (מוזרה בהשוואה למי? מוזרה בהשוואה למה?), ושהתחושה הזאת קשורה לא רק לתהליכים שעברו על תל אביב עצמה (בעיקר ההתייקרות שלה) אלא לתהליכים גלובליים בהרבה, של התפוררות הגדרות קשיחות של מיינסטרים נגד שוליים.

ועדיין, לכל מי שמרגיש נוסטלגי לימים בהם היה ברור למה בדיוק האלטרנטיבה במוזיקה אלטרנטיבית, וגם למי שסתם רוצה לראות מלא הופעות ממש טובות בחינם, הערב (חמישי, החל מ-20:00) יתקיים האירוע "תרבות שוליים" בפלורנטין, אלא אם תחול החמרה במצב מלחמת שלום המנדטים של נתניהו ונבלה את הערב בממ"דים. מה הלו"ז? טוב ששאלתם:

בגן החשמל (לבונטין 9), בין 20:00-23:00, יופיעו שלוש מלהקות הפאנק רוק העבריות הטובות ביותר של השנים האחרונות – נוט און טור (20:30; את הסולנית שלה, סימה ברמי, אתם מכירים גם מקריירת הסולו שלו בתור הראפרית סימה נון), למה אני חי (פרויקט הפאנק רוק של הקומיקאים תום טרגר ואור פז, וכן, זה השם של הלהקה. 21:30) וגם ויתרתי (22:00, של איתי זבולון ושות'). ממש לא רחוק משם, באותן השעות, בגינת אליפלט (אליפלט 15) יתקיימו הופעות של איה זהבי פייגלין (20:15), המפשעות (21:00) והילה רוח (22:00).

עוד באירוע: בינתיים בגינת אלוף בצלות (השוק 31), הופעה של אלון עדר (20:30) ו"דברים שאסור לדבר עליהם" (21:00) – ערב סיפורים אישיים עם נועה קולר, טליה ברטפלד, מיטל רז, נועם שוסטר-אליאסי, דימה XR ודניאל קורן, ובשוק לוינסקי הופעה של שמאן שמאן (21:30). אמרנו כבר שכל הדבר הזה הוא בחינם?

ערב תרבות שוליים, חמישי (11.5) 20:00-23:00,מופעים ופרטים נוספים כאן

• ❤ תרבות
• מוזיקה
• פלורנטין
• ויתרתי

אנחנו אוהבים את הריח של חדשות טובות ביום חמישי על הבוקר, אז קבלו אותן: הם הותירו רמזים קטנטנים בשנה האחרונה, ועכשיו זה רשמי – להקת הבילויים מתאחדת לאחר 8 שנים להופעה אחת בפסטיבל טלפורט בחיפה בספטמבר הקרוב.

הבילויים פעלו בשני העשורים הקודמים, ולמי שלא ידע הוכרו בעיקר בשל הסגנון הפולקי-תיאטרלי, בועט ובלתי מתפשר שלהם, עם טקסטים פוליטיים ומושחזים שכבר קשה למצוא בימינו. הפעם האחרונה שהופיעו היתה ב-2013 עם האלבום "הורה הסלמה", ולאחר מכן הודיעו שהם מפרקים את החבילה. ההרכב הוקם על ידי ימי ויסלר ונועם ענבר עוד כשלמדו בתיכון.

ואם זה לא מספיק, קבלו את רשימת האורחים – ויתרתי המעולים שגם התאחדו באחרונה, ריף כהן המעולה וטדי נגוסה המעולה ביותר. במסגרת הפסטיבל הקיצי בתמיכת אגף התרבות החדש בעיריית חיפה מבטיחים עוד שלל אטרקציות, תקלוטים ועניינים סמוך לנמל העיר התחתית, ולא שצריך סיבה טובה לנסוע לחיפה המעולה – אבל הנה עוד אחת.
פסטיבל טלפורט, ב-9.9, כרטיסים יעלו לכם 149 שקל במכירה מוקדמת –ממש כאן

• ❤ תרבות
• ויתרתי
• חיפה
• הבילויים
• ריף כהן
• הופעות

• Facebook
• Twitter
• Email

הרבה לפני שקוונטין טרנטינו קבע את משכנו כאן אצלנו בעיר, היתה להקה שידעה לחבר בין סרטו הראשון "כלבי אשמורת" לבין בר ההיפסטרים ששכן בעבר ברחוב גרוזנברג, הריף-רף. אמנם אין ספק שדניאלה פיק זוגתו היא זו שגרמה לו לשבת שעות בזוריק, ועדיין: מגיע כבוד גדול ללהקתו של איתי זבולון "ויתרתי" שצפויה להתאחד לאחר 7 שנים להופעה אחת בבארבי באוגוסט הקרוב.

לדור שלא הכיר, מדובר בלהקת פאנק שעניינה לעשות דאחקות והרבה. בנוסף לזבולון שעשה גם סרטוני רשת ויראליים והגיע עד לארץ נהדרת חברים בה יהונתן כספי ונמרוד ליברמן. הם סגרו את הבאסטה אי אז ב-2014 וההופעה שלהם ב-4 באוגוסט בבארבי תהיה הראשונה מאז, לפחות ככל שידוע לנו.

חברי הלהקה הסבירו כי הם שהו בגלות בפראג, אבל אנחנו לא בטוחים אם להאמין להם או לא. למרות שאין לנו דבר נגד פראג. לדבריהם בהופעה יהיו "שירים חדשים, להיטים ישנים ואורחים מרגשים", וזה מה שבערך נכתב. הסבר לכך הוא שלפיהם "אנחנו פתאט בסושיאל, מבטיחים להחזיר עוקב תמורת קריפטו". אוקי. כרטיסים יעלו לכם 70 ש"ח במכירה מוקדמת ו-80 ש"ח לאחר מכן.
לפרטים נוספים

• מוזיקה
• הופעות
• בארבי
• ויתרתי
• הבארבי

• Facebook
• Twitter
• Email

2007

עזה תחילה

כ־20 הרכבים עולים לאותה הבמה וחוץ מהמוזיקה כולם מתייחסים למרחב הפוליטי ולרצועת עזה שמתפרשת באופק. פעם עוד היה מותר לדבר.

2009

גיטרה באסה

גיטרת הבס ז"ל של איתן רדושינסקי, ואלה קורותיה: היו מידנייט פיקוקס, היה פוגו שיצא משליטה והיה צופה אלמוני שריסק את הגיטרה. המצבה נמצאת, איך לא, בלבונטין 7.

עוד כתבות מעניינות:
לקראת אינדינגב: קאבר קסום לעמיר לב
מכתב האהבה של יהוא ירון לאינדינגב
אינדינגב 2018: הליינאפ המלא

2011

כולם היו בנאי

לפחות ל־15 אחוז מהמבלים יש חולצות עם ציורים של אהוד, מאיר ואביתר, והפסטיבל הופך רשמית מפרינג' מוחלט לפסטיבל-שבו-פגשתי-את-כל-הפאקינג-אויבים-שלי-מהתיכון.

2012

ניצוצות

באחד הרגעים הזכורים בפסטיבל של 2012 ובכלל עולה ברי סחרוף בהפתעה לג'מג'ם עם להקתA1 (בנו הנדלר, איל תלמודי, אסף תלמודי, אורי כנרות ועוד).

2013

איזה זין

באחד הרגעים ההיסטריים בתולדות הפסטיבל עולים לבמה חברי להקת ויתרתי בתחפושת של זין ואשכים ומושכים פי 5 יותר קהל מחיה מילר שעלו לפניהם. זה גורר את ריב האינטרנט הבין להקתי הכי מצחיק בהיסטוריה של הסצנה.

2014

סרפינג חבל אשכול

טל אורן מלהקת גולשי האבן נייר ומספריים מנגן סולו גיטרה תוך כדי קראוד סרפינג על גלשן כשהקהל הוא האוקיינוס הכחול. זה היה אסיד או שחלמנו חלום?

2015

אין קץ לילדות

פורטיס הילד הנצחי מפתיע את הקהל עם הופעה שנשמרה בסוד מוחלט עד לרגע העלייה לבמה.

← פסטיבל אינדינגב, מצפה גבולות, חמישי-שבת (11-13.10).לאתר הפסטיבל

• תרבות
• מוזיקה
• אינדינגב
• ברי סחרוף
• רמי פורטיס
• ויתרתי