זרם הברים ששוטף את העיר אינו עוצר לרגע. כנראה ששילוב אלכוהול ומנות צד קטנות ולא יקרות מדי (יחסית, הכל יחסית) מתאים לרוח התקופה, או שכולם פשוט צריכים להשתכר, ודחוף. כך או כך, ורמיני בר לוקח את הקונספט הלאה לספרד, עם טאץ' של שף ומינימום פוזה. מרפסת חמודה שפונה למדרחוב נחלת בנימין, וברז בירה מרשים מברונזה ("פריט נדיר שהפכנו עולמות כדי להשיג", צוחק אייל הברמן), לצד ארונות קירור ששומרים את האלכוהול בטמפרטורה צוננת, ואוסף מרשים של ורמוטים שמוכיחים שכאן מתייחסים למסורת בכבוד, ולא שוכחים לתבל בקורטוב חוצפה ישראלית.
>>וויסקיניישן: הוויסקי הישראלי חי, בועט ודוהר קדימה. בואו לשתות

על ורמיני בר חתומים אנשי הוורמוטריה, המוסד שמעברו השני של הרחוב. בעוד שהוורמוטריה היא למעשה מסעדה בתחפושת בר, ורמיני מאמץ אל לבו את הפשטות של מוסד הבר הספרדי. תצוגת צלוחיות כמו בסן סבסטיאן אמנם לא תמצאו כאן, אך פריטטה שמנמנה שממתינה בקצה הדלפק בהחלט כן. התפריט שיצר שף מיכאל גרטופסקי, מבעלי הקבוצה, שם דגש על חומרי גלם במינימום התעסקות – בעיקר ירקות, דגים ופירות ים. מלון עסיסי וחמון איבריקו עז טעם, סלמורחו (מרק עגבניות ספרדי קר) ועגבניות מגי קלופות עם שמן זית וחומץ שרי מתאימים לקיץ התל אביבי כשור למטאדור.

בזו אחר זו נוחתות על הדלפק צלחות קטנות־בינוניות סקסיות, שזורקות את הדמיון לבר בכיכר קטנה במדריד. פירות ים זוכים לייצוג נאה ומעודד, במיוחד לאור הכיוון הכשר שאליו הקולינריה הישראלית נוטה. קרוקטס בשר סרטנים מלווה בקציפת ביסק – הכי אגרוף ברזל בכפפת קטיפה – צפויים להיות מנת דגל. יש כאן גם קלמארי על הפלנצ'ה עם סלסה חריפה ושרימפס רול בלחמניית חלב, אבל מלך התפריט הוא ה-Carabinero – סרטן מעמקים נחשק ויוקרתי שמגיע מספרד ומטופל באותו מינימליזם.

לאחר שנצלה ונחצה לאורכו, הוא מוגש עם מזלג סרטנים ייעודי, כדי שאף פיסה מהבשר המתקתק לא תחמוק לה. משיחה עם אבי קשי, גם הוא מקבוצת הבעלים, מסתבר שמדובר בשיגעון פרטי. "אבא שלי היה הראשון שהביא לובסטרים לתל אביב ורציתי ללכת בעקבותיו", הוא מחייך ומספר על התלאות שכרוכות בייבוא המוצר העדין. "הקרבינרו הוא מלך השרימפס הספרדי ולא דומה כלל לשרימפס שיש בארץ". ולאחר טעימה אין לנו אלא להסכים.

הוורמוט, שהוא הסיבה שלשמה התכנסנו, מקשט את קירות הבר במגוון מותגים רחב מספרד, איטליה וצרפת. מזקקות הבוטיק ודטה ויוליוס מייצגות את פאר התעשייה הישראלית, ומי שיתעקש יוכל למצוא גם ורמוט מיוון. הוורמוטים מוגשים כמות שהם, כלומר עם קרח וקיסם נעוץ בזית מגולען ופיסת תפוז, או כחלק מקוקטייל. לדוגמה: Martini Manzanilla (ג'ין, שרי מנזניה, ורמוט יבש וזיתים) ונגרוני אקסטרה דרי בתוספת כשות.

תפריט היין נשלט ברובו על ידי אותן מדינות אירופאיות בתוספת מעט יינות מישראל, גיאורגיה, יוון ואוסטריה. המחירים כמקובל בענף, בממוצע כ-50 ש"ח לכוס יין וקוקטיילים בטווח שבין 45-56 ש"ח. ורמוט ברמת סטנדרט (דולין, נווילי פראט וכדומה) מתומחר ב-34 ש"ח, ועבור רמת הפרימיום תתבקשו להשאיר 38 ש"ח לכוס – לא אירו בודדים כמו בספרד אבל היי, אנחנו באחת הערים היקרות בעולם.

תפריט האוכל מתחיל ב-30 ש"ח לגבינת מנצ'גו בשמן זית, ומאמיר עד 78 ש"ח לקזואלה בשר סרטנים ואורז עם עגבניות צלויות וביסק. תמורת הקרוקטס, שני כדורי פינג פונג זהובים ופריכים על איולי חמצמץ, תיפרדו מ-56 ש"ח. השרימפ המלכותי כבר מגיע ל-78 ש"ח ליחידה אבל הטעם מושלם, וממילא לזיכרון אין מחיר. תשומת הלב לפרטים הקטנים – מצלחות ממותגות ועד לפס מתכת שנמתח למרגלות בר העמידה על תקן פח אשפה – משקפת את הרצינות שבה אנשי הוורמוטריה מתייחסים למקורות ההשראה וללקוחות. כנראה זו הסיבה שבחוגי המסעדנות הם נחשבים לאגדה חיה.
נחלת בנימין 20, תל אביב. א'-ש', 18:00-חצות (שעות פתיחה בהרצה)

• אוכלים שותים
• אוכל ספרדי
• ספרד
• וורמוט
• ורמוטריה
• נחלת בניימין

למרות המלחמה, הכלכלה המאתגרת ומזג האוויר שמעודד הישארות בבית – סצנת המסעדות בתל אביב ממשיכה לנוע קדימה כמו רכבת בלי בלמים. על אף ימי חוסר הוודאות, נדמה שהעיר מסרבת להפסיק להאמין בכוחם של ארוחה טובה או ערב שתייה מסיבי לשיפור מצב רוח. יזמים, שפים ובעלי חזון ממשיכים לפתוח מקומות חדשים, מברים אופנתיים ועד מסעדות שף מושקעות, עם תפריטים יצירתיים, קונספטים מקוריים (מי יותר, מי פחות) ובעיקר הרבה אומץ. תל אביב אולי חבוטה אבל היא רעבה, ובכל פינה נולדת מחדש תקווה עטופה בטורטייה, שוחה בחמאה או מוגשת על קרח עם סלייס לימון. הנה כמה פתיחות מסקרנות שכבר נמצאות על האש ללא תאריכי יעד ידועים, ומזכירות שגם כשקשה החיים – וגם התיאבון – ממשיכים.

הבסטה והפורט בהר סיני

משהו טוב קורה באלנבי החפור לעייפה: אחרי שבישרנו על פתיחתמולאם, הבר של התאילנדית בר סיני, נוחתת על המתחם עוד פצצת אלכוהול ואוכל טוב בדמות שת"פ בין הבסטה ופורט סעיד. הבר-מסעדה החדש יתמקם בחלל שבו פעלה סנטה קתרינה זצ"ל, שכבר נמצא בהליכי שיפוץ כך שכבר אפשר לראות את הפתיחה באופק. שף אייל שני לא ייקח הפעם חלק בפרויקט, ומי שיפעיל את המטבח אלו אנשי הבסטה, שיביאו איתם יינות מעניינים ותפריט מלא פצצות טעם. "יהיה חמוד", מבטיח אבירם כץ מבעלי הבסטה, ואפשר להאמין לו.

ורמוטריה נקסט דור

אלכוהול וביסים קטנים וטעימים הם צו השעה, וסצנת הברים פורחת. בעוד כחודש יצטרף לזירה הצפופה ממילא שחקן חדש – אח קטן לוורמוטריה. בתפריט צפויים צלוחיות עם אוכל קטן וסקסי, זלילה בעמידה, ספונטניות, הרבה כבוד לוורמוט ואפריטיבו שווה. הבעלים אבי קשי מגלה שכמו בכל פתיחת מקום של הקבוצה, אפשר להתכונן להפתעות בגזרת האוכל והמשקאות. סטיי טיונד.

תומר טל בדה ג'ורג'

כל העיר כבר מדברת על כך, ועכשיו כשסוף סוף ניתן אישור אפשר לגלות ששף תומר טל (לשעבר ג'ורג' וג'ון) מצטרף למלון דה ג'ורג'. טל נכנס לנעליים של שף ברק אהרוני, שלפני כחצי שנה עזב את מסעדת פרדס, ולצדו יובילו את הפרויקט המסעדנים סטיבן לובל (בעבר הרחוק, מבעלי "חדר אוכל" עם עומר מילר, וכיום יועץ ומלווה הקמת מסעדות) והיזם יאיר בקייר (ראונד טייבלס). שמה של המסעדה החדשה עדיין לא פורסם, אך כבר ידוע שהיא מוגדרת כפיין קז'ואל, ברמת מחירים נמוכה יותר פרדס וג'ורג' וג'ון (אבל אל תעצרו את הנשימה, פלאפל גבאי זה לא). על טל ושותפיו מוטלת המשימה הלא פשוטה לבדל את המסעדה החדשה מה-LOFT, האול דיי בראסרי המוצלח שפועל במלון, אך מכיוון שמדובר באנשי מקצוע מנוסים – אפשר להניח שהם כבר יודעים איך לגרום לזה לקרות.

תומר אגאי והאבידנים

מאז סגירת סנטה קתרינה תומר אגאי עושה לביתו ולחשבון הבנק שלו, ואינו מתנצל על כך. אחרי הסובלקיה של גרקו, החמארה MAZA מבית הספיק איזי ומתחם האירועים/מסעדה YAM, השף הוותיק בוחר לשתף פעולה עם קבוצת האחים אבידן (קונסיירז', AT8 ועוד). הפרויקט החדש הולך ומוקם ברוטשילד, בחלל ששנים הריח משוקולד של מקס ברנר, ועל פי ההודעה לתקשורת מדובר ב"שילוב ייחודי של קולינריה תל אביבית עדכנית ובר יוצא דופן, בדמות מסעדת שף חדשה שמבוססת על מסעו הקולינרי בן ה-25 שנה של תומר אגאי". העיצוב צפוי להיות "יוצא דופן, אבל בסטייל שונה מהמקומות האחרים של הקבוצה עם נגיעות אומנות אותנטיות של הצייר רמי מאירי". יהיה עמוס.

לה טיגרה באזל

תושבי הצפון הישן, זה בשבילכם: הפיצרייה המנומרת מפלורנטין משתכפלת ומתמקמת ברחוב אלקלעי, בחלל שבו רק לפני שנה נפתח בר היין סנדר. ברי יין יש הרבה, אבל לה טיגרה יש רק אחת. כלומר שתיים, בקרוב. באותה נשימה נזכיר שבקרוב ייפתח בית הקפה של קוקו נקו מאותו בית ייצור, כך שיש למה לחכות בצפון העיר וגם בדרום.

פרח רסלאן במתחם התחנה

זוכרים את הכנאפה כעכ? איך אפשר לשכוח את המאפה שכבש את הריאליטי "מאסטר שף" ואת סיפורה של פרח רסלאן – ילידת לבנון ובת לאב איש צד"ל שנטעה שורשים בארץ והקימה משפחה ועסק. מנת הרחוב הלבנונית, שמורכבת מכנאפה חמה עם תועפות גבינה נמתחת וסירופ סוכר בתוך בייגלה שומשום פריך ולוהט (וכן, זה עובד וזה אפילו ממכר), התמקמה בקניון אגמון החולה ומשם עברה לשוק הנמל שלנו. כעת היא מקבלת מקום של קבע במתחם התחנה, במבנה לשימור שעל אחד מקירותיו יותקנו מתלים לבייגלעך – הסמל המסחרי של רסלאן. אם יש משהו שיכול להחזיר את התל אביבים למתחם התחנה זה הכנאפה כעכ, שיבוא טוב ליד הפוך רותח עם הרבה קצף על חלב שיבולת מקפה נחת.

רוף טופ בקמפינסקי

מלון דיוויד קמפינסקי עורך בתקופה האחרונה שינויים במערך המזון והמשקאות: קציר, מסעדת שף בשרית־כשרה, נפתחה בחלל שבו פעלה מסעדת סראייה החלבית, שהועברה ללאונג', אבל מה שמעניין באמת קורה במרחק די הרבה קומות למעלה – מסעדת רוף טופ חדשה ונוצצת, שתשאיר אבק לשאר הרוף טופים בעיר (הרשימה המלאהכאן). מקורבים מספרים שאת הפרויקט יוביל שף גומא גלילי (לשעבר גאייג'ין), אבל במציאות הכאוטית שבה אין לדעת עד לרגע האחרון – אין ברירה אלא לחכות לפתיחה.

• אוכלים שותים
• בסטה
• מסעדות חדשות
• פורט סעיד
• לה טיגרה
• ורמוטריה
• תומר טל
• דה ג'ורג'
• תומר אגאי

"בשבעה באוקטובר הייתי באיביזה לרגל סגירת העונה, ישראלי יחיד באירוע בווילה של סעודים עשירים, בזמן שבתקשורת מודיעים על קריסת הביצורים בגבול עזה וכניסת אלפי מחבלים. מיד התקפלתי משם והצמידו לי שני מאבטחים קולומביאנים כי אף אחד לא ידע מה קורה", משחזר רועי (פריצי) פרידמן, איש חיי לילה ומוזיקה מהוותיקים והמחוברים בעיר. "לאחר יותר מ-15 שנים בסצנת הטראנס, לא רציתי לחזור ללוויות של חברים שנהרגו בנובה. חזרתי במיוחד לסעודת השבעה של מתן אלמלם, די.ג'יי קידו שתיקלט במסיבה. ואז הבנתי שצריך להתנדב, כי העם חייב להירתם לטובת המילואימניקים. מאז השבעה באוקטובר נכנסתי חזק לנושא ריבונות והתיישבות ואני מעורב בפיתוח בנגב של משהו גדול שאני לא יכול לחשוף. במקביל אני עובד על פיתוח שעומד לשנות את פני הבילוי בארץ".

>> קיבוץ בתוך תל אביב וחלום של כל גרגרן // העיר של עמרי הכהן
>> פארק ריק מאנשים ושווארמה שמזכירה לי חבר // העיר של טאפש

1. ורמוטריה

מוצר מצוין. השירות, הצוות, הגישה וחוויית לקוח מעולה. אין על מיכאל וקאשי. אני נהנה שם תמיד.
נחלת בנימין 25

2. דה פקטו

בר מסעדה של קבוצת הנוקס, בקומה מינוס אחד. נראה בכיוון מצוין ומלא סגנון. לדעתי הוא יהיה אחד מהברים הטובים בעיר.
נס ציונה 7

3. AKA 44

מורי ורבי דויד טור כהרגלו בעוד קריאה מדויקת של העיר והבנה מופלאה של פשטות, טעימה, משתפרת, מביאה אנרגיות אחרות שמערבבות את כל העיר במקום אחד. מבחינתי זה כמו רחוב שלם בעסק אחד.
נחלת בנימין 44

4. פלאזה קפה

בית קפה כיפי עם אנרגיות משובחות, מיקום מצוין, הבנת מוצר מעולה ובעלים נחמד מאוד.
כיכר צינה דיזינגוף 3

5. SOHO House

5. מבחינתי זה ה־מקום, אפילו האוכל טעים (יש יגידו שלא). הכל שם אמת ולטעמי זה מה שמבדיל את הסוהו האוס מכל מקום אחר.
יפת 27

מקום לא אהוב בעיר:

פארק התחנה.המקום הכי יפה בעיר, פיסת היסטוריה שנראית כמו חו"ל לכל דבר – ואז כלום ושום דבר. שיתנו למספר יזמים לעשות משהו מהמקום הזה, יש שם הכי הרבה פוטנציאל מכלל המתחמים בעיר. שיתייחסו למתחם כמו מדרחוב נחלת בנימין בשישי, עם אמנות צעירה, עכשווית, מוזיקה אישית, אוכל חדשני, אירועי רחוב ועוד. אבל בקטע של המקום. חבל מאוד על כל הקסם הזה שלא נוצר.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמןהאחרוןסידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
עמית אגמי עם המנצח מאיר בריקסמן ותזמורת הקמארטה (40 נגנים) בבארבי בנמל יפו. היה פשוט נפלא. צלילים חודרים. ניצוח אומנותי מרענן.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
קראתי את הספר "הכריש" של מישקה בן דויד ואני לא אהרוס לכם, אבל הוא מדבר על מצב מורכב כמו המציאות היומיומית פה ובחירות ודיונים, ואיך אנחנו כבני אדם מתמודדים עם קבלת החלטות ומהו גורלנו.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
אני עזרתי לבחורה מדהימה בשם ענת ריידר מ"חוזרים לחיים: המרכז הארצי לטראומה נפשית" במחלקת נפגעי המלחמה בתל השומר, ואין דבר ממלא יותר מאשר לתת ובלי רצון לקבל, רק לתת. הנתינה בכל מקום שתהיה תפתח דלתות חדשות בלב וזאת תחושה של להיות שם בשביל אחר שלא בהכרח תכירו, אבל תתנו תקווה לחייו.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
דני שפירא, מבעלי נואמה, אויסטר קלאב, ראביט ועוד. הוא במילואים מהשבעה באוקטובר, עובד קשה, הרבה התנדבויות, נלחם בכמה חזיתות – עסקים, צבא, חיים אישיים, נפש ועוד. הוא תמיד מוצא זמן למפגש, תמיד מחבק, תמיד זמין לכל דבר, נותן ממרכז הלב. כן ירבו אנשים כמוהו.

מה יהיה?
אני מאמין שבמזרח התיכון כמו במזרח התיכון, אין לדעת. אני מלא תקווה והבנה לגבי פטריוטיות, ריבונות, צעדים בוני אמון בינינו. החלפת השלטון בהנהגה. ריפוי ודרך ארץ. אין חזקים מאיתנו. רק חסר חינוך, תרבות ולא לחפש את הקל. יהיה עוד יותר טוב ועוד יותר טוב.

• העיר שלי
• חיי לילה
• ורמוטריה
• AKA44
• קבוצת נוקס

אין ספק שטאפאס היא פשוט דרכה של מסעדה להגיש לנו מנה קטנה, לקשקש משהו על חלוקה ולגבות יותר – אבל בו זמנית, קשה לעמוד בפיתוי לנשנש מלא צלחות קטנות תוך כדי שתייה עמוקה. ההרגל הספרדי טפטף בתקופה האחרונה לישראל בזרם רציף, שכן המסעדות עושות כל מה שהן יכולות כדי לשרוד, ובתקווה שאנחנו גם נהנה. אז אם אתם יכולים להרשות לעצמכם, אלו המקומות להשיג את הטאפאס הכי טוב בתל אביב. מה, אייל שני זה לא טאפאס?

>>מה הסוד של מקום כמו "הסוד"? שאם תקראו לו חנות יין הוא יעלב

צ׳יקטי

צ׳יקטי הגישו לנו טאפאס הרבה לפני שזה היה מקובל בעיר. באיטלקית, צ׳יקטי זה צלחות קטנות, ואין כמו בצלחות הקטנות של צ׳יקטי כדי לפתוח איתן שולחן ולחכות לטוב. טרטר בקר, טרטר דג ים טרי ורענן, פוקאצ׳ה פריכה הישר מהטאבון, לב ארטישוק כמו שאוכלות ברומא, וגם פיצטות קטנות נוסח ונציה – תמיד רעיון טוב.
יהודה הלוי 58

ורמוטריה

כמו צ׳יקטי, רק במקום איטליה זה ספרד. אין ספק שאם יש מי שיודעים לעשות טאפאס כמו שצריך הם אבי קאשי ומיכאל גרטופסקי. הורמוטריה בנחלת בנימין היא שיר הלל לוורמוטריות של מדריד, מעוצבת באלגנטיות ומבטיחה ביסים קטנים, מהנעימים והטעימים שבנמצא לצד הדרינק. שיפוד אנשובי, פינצ׳ו כבד אווז, טוסטדה אבוקדו לחלום עליה בלילה, וחמון עם מנגצ׳ו לפי הספר. ולקינוח, לא לשכוח צ׳ורוס.
נחלת בנימין 25

הלנה

הלנה פועלת כמיטב המסורת הספרדית של בר הטאפאס, עם פינצ׳וס ומגוון ורמוטים ושאר מיני שיכר. הלנה מצוידת, כמו טאפאס בר שמכבד את עצמו, בויטרינה גדולה ומלאת כל טוב, שמבעד לזגוגית תוכלו לפגוש בה אויסטרים במחיר מצחיק (12 ש״ח ליחידה!), פאן קון טומאט, מונטדידו תירס או פטריות, שיפוד גילדה ושיפוד תמנון, ועוד ועוד ועוד.
שדרות תרס״ט 6

שזור

הייחוד בשזור, בר הטאפאס החדש של רחוב הרצל, הוא בכך שכל התוצרת מקומית. השפית ענבר שי אספה מיצרנים וממשקים מרחבי הארץ חומרי גלם מובחרים, ויצרה תפריט ענוג ויצירתי של טאפאס מופלאים. רצוי לפתוח שולחן עם מזאטים טריים ורעננים בדמותם של ציזיקי קישואים, מסבחה עדשים, גבינת עומר מקומית עם שמן זית, סלט כרוביות צלויות וגם מטבוחה פיקנטית. טאפאס כחול לבן.
הרצל 10

הכוסית

הכוסית שנפתחה בכיכר רבין שבוע לפני המלחמה, התרוממה למרות הטיימינג הרעוע ומיטיבה להיות בדיוק מה שהיא התכוונה להיות – מקום לשתות בו כוסית ורמוט, או יין, או מה שתרצו, וגם לאכול בו מנות קטנות ומופלאות דוגמת קרפצ׳יו תמרים קונפי (שאנחנו לא מצליחים לשכוח), סטארטצ׳לה נמתחת עם תאנים טריות, שיפוד חילדה שמרגישים כאילו הוכנו במדריד, ושלל ביסים קטנים ומפתיעים.
מלכי ישראל 5

גאזטה

בר היין הוותיק עבר לאחרונה מתיחת פנים בדמותו של חלל נוסף ומעוצב היטב, שהוקדש כולו לורמוטים ולתזקיקים מסקרנים. ואם כבר הגעתם עד כאן, אתם בוודאי יודעים שורמוט משמעו טאפאס. על כן שמחים לספר לכם על מגוון ברוסקטות ערבות לחיך, דוגמת ברוסקטה עם טרטר דג ים, ברוסקטה קלאסית עם ארטישוק ופרמזן – וכמובן, ברוסקטה עם טרטר בקר עם כמהין. תזמינו לנו כפול מכל אלה בבקשה.
מרמורק 12

ברנקה

ברנקה ברחוב קינג ג׳ורג׳ מתמחים גם הם בוורמוטים וקוקטיילים בנוסח ספרדי, מה שאומר שמיד בא הטאפאס ושלל הנשנושים המסורתיים. קודם כל נרגיע את הפאניקה עם פאן קון טומאט, אחר כך מגבירים ללאבנה ועלי גפן, ממשיכים בשקדים מומלחים כמו שצריך, קצת זיתים מתובלים, איזה פוקאצ׳ה עם מטבלים ולסיום ניסגור עם צלחת גבינות ונקניקים. שלא נישאר רעבים.
זמנהוף 26

פורט סעיד

מה היא שמנת חמוצה עם שחלות עגבניה בצד, אם לא הטאפאס העברי הראשון? וברצינות, אולי המנות הקטנות של איל שני בפורט הן לא בדיוק טאפאס קלאסי, אבל בואו לא נהיה קטנוניים – אפשר להסכים על זה שאין טעים כמו שעועית יריחו, מינוט סטייק בטחינה ושעועית לימה, ושלפתוח איתן שולחן כאילו היינו סנצ'ו פנצ'ו זה רעיון נהדר. אחרי הכל, מה הוא טאפאס אם לא ביס מפוצץ בטעם, קטן ומושלם.
סמטת הר סיני 4

• אוכלים שותים
• אוכל ספרדי
• טאפאס
• צ'יקטי
• ורמוטריה
• הלנה
• פורט סעיד

שף יובל פכלר סגר את מסעדת סלבה וידה, מחלוצות אופנת הפופ אפ המקומית, עם פרוץ הקורונה. כשמסעדת מנרה במלון שרתון נפתחה, הוא החליט לנסות את מזלו כמנהל מטבח ומשם התקדם לעמדת שף ראשי. בשבעה באוקטובר הוא התכונן לפתוח את המסעדה לסרוויס מוצ"ש. "אני זוכר שלאט לאט הטבחים התחילו לדבר על מחבלים ולא הצלחתי להבין מה קורה. בהמשך התברר שאנחנו עוברים גיהינום". לאחר מספר ימים שבהם הייתה המסעדה סגורה החלו פכלר וצוותו לבשל לחיילים ולמפונים במשך כמה שבועות, ושילבו במטבח מפונים שהשתכנו במלון. "כל מי שנראה שבישול יכול לעשות לו קצת סדר בחיים ורצה בכך, קיבל משמרת ונכנס לעבודה".

>> העיר של כנרת רוזנבלום: גן העדן הזמני שמאחורי שוברי הגלים

1. נורדיניו

אני אוהב לפתוח את הבוקר על קפה ומאפה בנורדיניו. יש שם את כל מה שמוח קולינרי מושחת יכול לדמיין, ואני רוצה להזמין הכול.
נחלת בנימין 27

2. קפה XOHO

הגו טו שלי לארוחת בוקר, מקום קליל ובריאותי בסגנון אמריקאי. אני אוהב את האווירה ואת האוכל, במיוחד בייגל פתוח עם קרים צ'יז, סלמון, צלפים ובצל שמזכיר לי את ילדותי בארה"ב. כשאני רואה את המנה הזו בתפריט ויודע שהיא מבוצעת טוב, אני תמיד מזמין אותה.
בן יהודה 73

3. האחים

לצהריים עם חברים אני אוהב לשבת במסעדת האחים, בגלל האווירה והאוכל. יש לי הערכה רבה לאחים על מה שהם עשו במהלך המלחמה לטובת הצבא והחברה הישראלית, ותמיד הם עושים במסעדות שלהם דברים מעניינים.
אבן גבירול 26

4. הלנה בר

בר יין שמייצג בעיניי את מה שקורה היום – האופן שבו אנשים אוכלים או רוצים לאכול מבחינה חברתית וכלכלית ובאופי הבילוי. מקום של דרינקים ונשנושים שעושה עבודה מצוינת.
תרס"ט 6

5. ורמוטריה

מקום שיושב בנישה של הלנה ומדבר באותה שפה של מנות קטנות ואווירת חו"ל. חזרתי לא מזמן מטיול קטן במדריד והוורמוטריה מזכירה לי מקומות שראיתי שם.
נחלת בנימין 25

מקום לא אהוב בעיר

ברוב הקריירה שלי בארץ ובחו"ל יצא לי לעבוד קרוב לחוף הים ושם אני גם מוצא את השקט שלי. המצב של חופי העיר מדאיג בעיניי, עצם העובדה שמאפשרים הכנסת פלסטיק וסיגריות שמגיעים לבסוף לים ומזהמים אותו. כשהביוב מתמלא בחורף הכל נשפך לים ויש לי חברים שגולשים ומספרים על זוהמה. עצוב לי כי זה הים שלנו והוא גם ככה דליל. אנחנו צריכים לשמור עליו והעירייה צריכה לעשות מה שהיא יכולה כדי לשמור על החופים נקיים.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
זו המלחמה הראשונה שאני חווה בישראל ופעם ראשונה שמשפחתי ואני עוברים דבר כזה. לכן מה שפתח לי את הלב זה מה שראיתי במסעדה ומסביב – לראות איך כולם מתגייסים ועוזרים ותורמים מעצמם בלי להתחשבן. הצבא שלנו הוא צבא העם כשכל אחד מכיר מישהו שמגויס, ודרך כל מה שסביבי הרגשתי את החיבור לישראל ולכל מה שאנחנו עוברים. אני מאוד גאה שיצא לי לקחת חלק ולתרום.

איזו יצירה (סרט, סדרה, ספר, שיר) נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
הסדרה "הדוב" בדיסני+ מצליחה להראות את העולם הדואלי שאני כשף חי בו, להפעיל מקום ולתת חוויה לאנשים שזקוקים למנוחה ולחופש כשמסביב מלחמה, חטופים ואי ידיעה. דרך הראייה של המקצוע שלי מהצד, הסדרה הצליחה לקרקע אותי, להחזיר אותי ללמה אני עושה את מה שאני עושה, ונתנה לי כוח.

לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
התרומה הכי חשובה כרגע בעיניי היא לכל ארגון שעוסק בשיקום חיילם ואזרחים שנפגעו פיזית ונפשית. הלב שלי שם, עם החברים שמתעסקים בזה.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
צריך להרים לכל הטבחים ובעלי העסקים שעזבו הכול והלכו להילחם בלי לחשוב יותר מדי. ליאור בר, בעלי הפסטה בר בשוק לוינסקי שהיה טבח שלי בהרברט סמואל והפך לחבר, הוא כזה – עזב את העסק והתגייס למילואים, כמו כל הגיבורים השקטים שעושים את מה שהם צריכים לעשות.

מה יהיה?
כמו כולם אני רוצה להאמין שיהיה טוב. המלחמה נוגעת בכל אחד מאיתנו ואני רוצה שלכולם תהיה תקווה – למשפחות, לתל אביבים ולעם ישראל.

• העיר שלי
• נורדיניו
• האחים
• בתי קפה בתל אביב
• הלנה
• ורמוטריה