Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

מהרטה ברוך

כתבות
אירועים
עסקאות
"האסמס המטנף" שנשלח לתושבי תל אביב

הסיפור המוזר של האסמס המסתורי מסעיר את הפוליטיקה התל אביבית

הסיפור המוזר של האסמס המסתורי מסעיר את הפוליטיקה התל אביבית

אסמסים משחירים כבר הפכו לעניין שבשגרה בזירות פוליטיות לוהטות ומדממות, רק שקשה לכנות כך את הפריימריז במרצ לבחירות לעירייה. למי היה חשוב לטנף בהודעה אלמונית על סגנית ראש העיר, ומה גילינו כשחיפשנו הודעות אחרות מהמספר השולח?

"האסמס המטנף" שנשלח לתושבי תל אביב
"האסמס המטנף" שנשלח לתושבי תל אביב
26 באפריל 2018

דרכי התעמולה של מועמדים פוליטיים השתכללו מאוד בשנים האחרונות, ובין היתר הגיעו גם ל-SMSים שנשלחים באחת להיקפים עצומים של משתמשים, ופונים ישירות אל הבוחר הפוטנציאלי. באסמס כזה, שנשלח לעתים ממקור אנונימי, מרשים לעצמם המועמדים להשחיר את מתחריהם באופן שלא היו מעזים בשום קמפיין אחר. זה אמצעי יקר לעתים, ומלוכלך למדי, אבל כזה שמצדיק את עצמו – כלכלית לפחות – כשמדובר בבחירות כלליות במדינה גדולה, או אפילו בבחירות כלליות במדינה קטנטנה במזרח התיכון. זה מוזר הרבה יותר כשיורדים לפסים כאלה במירוץ צנוע ועם חשיבות מוגבלת, נאמר, כמו הפריימריז להרכבת הרשימה של מרצ לבחירות למועצת העיר שייערכו בעוד חצי שנה.

לפני מספר חודשים, עם פתיחת הפריימריז במפלגה ופתיחת ספר הבוחרים, נחשפו גם בוחרי מרצ למה שבוחרי מפלגת העבודה הכירו כבר שנים – שטף אסמסים בלתי פוסק (כי האמצעי היקר הזה הפך יקר פחות עם הזמן), בעד מועמדים מסוימים ובעיקר נגד מועמדים מסוימים. אתמול הם נחשפו לעוד אסמס כזה, הפעם נגד סגנית ראש עיריית תל אביב מטעם המפלגה, מיטל להבי. "ביום כזה, שכל התשתיות בתל אביב קורסות אחרי ממטרי אביב", נכתב באסמס שנשלח מהמספר המסתורי 0000000, "חשוב שכולנו נודה למחזיקת תיק התשתיות מיטל להבי. היא משלנו".

כלל לא ברור מי עומד מאחורי האסמס המסתורי הזה, ולמי דחוף כל כך להשחיר את הפוליטיקאית המוניציפלית הבכירה של המפלגה בעיר, כשלושה שבועות לפני הבחירות המקדימות להרכבת הרשימה למועצה (15.5). ניתן רק להניח שזה מישהו בעל אינטרס בפריימריז המונציפליים של מרצ בעיר שישקיע בכך משאבים, אך גם אם זו התשובה, לא ברור איך במערכת הבחירות הללו, שמבלי לזלזל בחשיבות מוסדות העיר (הפוטנציאלית, לפחות, פחות בתקופת חולדאי) אינה שוות ערך לבחירות לנשיאות ארה"ב, מוצאים את עצמם אנשים משחירים מועמדת אחרת, שנמצאת בסופו של דבר באותו פורום מצומצם למדי כמוהם. זה לא טראמפ שמטנף על קלינטון, או נתניהו שמטנף על גבאי ולפיד; אם זה אכן מה שנדמה שזה, מדובר במישהו מהחוג הקטן של העשייה הפוליטית המונציפילית של מרצ בתל אביב – כלומר, מישהו שעומד בקשר עם להבי, שמוצא עצמו מטנף עליה באנונימיות לציבור הרחב.

מיטל להבי. צילום: עדי אדר
מיטל להבי. צילום: עדי אדר

ניסינו להתחקות אחר המספר השולח, אלא שמדובר במספר תמוה (0000000), שמקשה על ההתחקות אחורה. אסמס אחד כן נשלח בעבר מאותו המספר אל משתמשים שקיבלו גם את האסמס המשחיר: הייתה זו הזמנה לוועידת הרווחה השנתית של עיריית תל אביב, שיזמה סגנית ראש העיר האחרת מטעם מרצ, מהרטה ברוך-רון, המחזיקה בתיק הרווחה בעיר ומתמודדת בעצמה בפריימריז המדוברים. בתגובה לפנייתנו היא הבהירה שאין לה קשר להודעה המשחירה, ומסרה: "מספר הטלפון המדובר משמש כמספר גנרי להעברת הודעות בו נעשה שימוש על ידי גורמים שונים. את ההודעות על ועידת הרווחה מוציאה עיריית תל אביב ולא לשכת סגנית ראש העיר ואין לי כל נגיעה ישירה גם למערך שליחת ההודעות של הוועידה. כל ניסיון לקשור ביני לבין ההודעה הנבזית והמכוערת על מיטל להבי הוא השמצה פרועה ומיותר לציין כי אם תעלה טענה כזו אפעל להגן על שמי הטוב. ועידת הרווחה הקרובה תיערך ב-29 במאי בתיאטרון הבימה, הודעות סמס בעניין יישלחו בשבועות הקרובים".

ניסינו לקבל תגובה מלהבי עצמה, המשמשת כמחזיקת תיק התחבורה (ולא כפי שנטען בהודעה), ולנסות לברר מי לדעתה עומד מאחורי ההודעה, אך לא קיבלנו התייחסות ממנה. כדי לבדוק אפשרויות נוספות, המשכנו כדי לשאול את המועמדים הבולטים האחרים במירוץ, וגם אלה הכחישו קשר להודעה. חברת המועצהגבי לסקיאמרה שלא ידוע לה מי עומד מאחורי ההודעה, והוסיפה: "זה מצער. יש הרבה אנשים מוכשרים אצלנו וצריכים לעשות קמפיין חיובי". חבר המועצהאיתי פנקסהכחיש גם הוא קשר להודעה, ואמר ש"מרצ לא צריכה את קרבות הבוץ הללו, והם בוודאי מיותרים כשהם פשוט לא מוצדקים".מיקי גיצין, מנכ"ל הקרן החדשה שגם הוא משמש כחבר מועצה מטעם מרצ, החליט שלא לרוץ הפעם, מכחיש גם הוא כמובן קשר להודעה ומגבה את להבי על תפקודה ("מיטל בתפקידה הזיזה את המחט למקום טוב יותר") . גם חברת המועצהאפרת טולקובסקיהכחישה קשר להודעה, רק ציינה ש"מאוד מעניין מי זה" (מסכימים), וכך גם המועמדדרור מזרחי, שמבקש להיכנס למועצת העיר בפריימריז הקרובים ("אין לזה מקום, בטח לא נגד נבחרי ציבור שעושים עבודת קודש").

ולנו רק נותר לתהות: איך לעזאזל מגיעים לאמוציות כאלה ו"אנטי" כזה בבחירות הפנימיות המונציפליות של מרצ בתל אביב?

רוצים להתעדכן ראשונים בכל מה שחם בתל אביב? הורידו את האפליקציה שלנו!


הירשמו לניוזלטר העירוני של טיים אאוט:
הירשמו עכשיו >>




רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

אסמסים משחירים כבר הפכו לעניין שבשגרה בזירות פוליטיות לוהטות ומדממות, רק שקשה לכנות כך את הפריימריז במרצ לבחירות לעירייה. למי היה...

מאתעדי סמריאס26 באפריל 2018
יש דבר כזה סלקציה לגיטימית? (צילום: shutterstock)

הגיע הזמן להודות: אנחנו גזענים. מה עושים עם זה עכשיו?

הגיע הזמן להודות: אנחנו גזענים. מה עושים עם זה עכשיו?

אכיפת הסלקציה בכניסה למועדונים הוכיחה את מה שכבר ידענו: אנחנו גזענים. איזה שינוי יצרה מחאת האתיופים, מה המצב בעולם והאם בכלל יש דבר כזה סלקציה לגיטימית?

יש דבר כזה סלקציה לגיטימית? (צילום: shutterstock)
יש דבר כזה סלקציה לגיטימית? (צילום: shutterstock)

בסוף השבוע שעבר התפרסמה בחדשות ידיעה קצת משונה: מבצע משטרתי חשף דפוסי גזענות נגד יוצאי אתיופיה בכניסה למועדונים. עכשיו באים?

בואו נדבר קצת על תזמון. בתחילת שבוע הבא יתפרסמו מסקנות הצוות הבין משרדי למיגור גזענות כלפי יוצאי אתיופיה. בראש הצוות עומדת מנכ"ל משרד המשפטים אמי פלמור, וחברים בו נציגי משרדי הממשלה ונציגים מקהילת יוצאי אתיופיה. אחד מהם הוא אבי ילאו, פעיל חברתי וחבר בפורום חשיבה משותף למאבק בגזענות. "מדובר בקמפיין, ספינים של המשטרה והממשלה. הם מודאגים מהדו"ח, ולכן התזמון ממש לא מקרי", הוא טוען. במשטרה לא הסכימו לחשוף בפנינו את הטריגר למבצע. "אספנו יותר מ־50 המלצות שאם יתקבלו, יהיה אפשר לדבר על שינוי אמיתי. אבל מוקדם מדי לדבר על הצלחה".

עוד כתבות שיעצבנו אתכם:
אחרי כשנה: מאבק העדה האתיופית חוזר לרחובות
למרות המחאה, יוצאי אתיופיה לא יכולים לתרום דם
רומן רוסי־ישראלי: על עלייה, גזענות ותל אביב

מחאת יוצאי אתיופיה בשנה שעברה שינתה משהו?

"לא באופן מהותי. התודעה הציבורית והממסדית בישראל אמנם הפכה לעמוקה יותר, אבל בשטח עוד לא מרגישים שינוי. כקהילה שההתייחסות אליה היא כאל קולקטיב הגמוני, אנחנו חווים גזענות באופן יומיומי גם בלי שנחוש אותה על בשרנו. מפרסמים ידיעות על האתיופי הראשון בתפקיד כלשהו כאילו זה עניין גדול, כל דבר בנאלי הופך להישג. המשטרה עושה פרופיילינג ותיקים נפתחים במספרים לא מידתיים ביחס לגודל הקהילה. אני יכול להגיע למועדון עם חברים, וגם אם אני הרבה יותר מוצלח מהם אשאר בחוץ, כי אני שחור. סלקציה היא גזענות פר אקסלנס".

מה השתנה? מחאת יוצאי אתיופיה החודש (צילום: אורן זיו)
מה השתנה? מחאת יוצאי אתיופיה החודש (צילום: אורן זיו)

מועדון חברים

חוק הסלקציה בישראל אוסר אפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים. אתם מכירים את הפזמון: גזע, דת, לאום, מוגבלות, אפילו נטייה מינית – כולנו שווים בפני החוק. מהיום שהוא נחקק – רק בשנת 2000, מיינד יו – יכלו נפגעי אפליה לתבוע את עלבונם בבית המשפט, ולפעמים זה גם הצליח. אבל בעלי מועדונים עוקפים את המכשול בקלילות ומשאירים בחוץ מבלים בתואנה שהמסיבה סגורה, מייבשים אותם בהמתנה ועושים הכל חוץ מלהגיד: שרשראות זהב נוצצות מדי על עור כהה, לך הביתה פוראח.

מה קורה בחו"ל? מבט על הברגהיין, המועדון הכי מצליח בברלין ובין הבולטים בעולם, רומז כי ישראל לא יוצאת דופן. אל המבנה הענקי, שמאכלס מסיבות של שלושה ימים, אי אפשר להיכנס עם מצלמות וסלולרים והסלקציה בכניסה קשוחה מאוד. שם אף אחד לא יטרח להסביר לכם למה נשארתם בחוץ: אולי באתם בקבוצה גדולה מדי, לא נראיתם מגניבים מספיק או סתם לא ידעתם מי מנגן הלילה.

מועדון הברגהיין (צילום: Marcheur1976, מתוך ויקיפדיה)
מועדון הברגהיין (צילום: Marcheur1976, מתוך ויקיפדיה)

המתנגדים לסלקציה אולי השתלטו על השיח, אבל יש לה גם לא מעט תומכים המאמינים שלגיטימי שבעל עסק ירצה ליצור אווירה מסוימת במקום הבילוי. קשה לדמיין מקום באלנבי שייצא בשלום מהתנהלות ברגהיינית – בעיקר כי חיי הלילה פה עוד לא בליגה של הגדולים – אבל האם כולם חייבים לקבל שירות? "סלקציה היא דבר מבורך שמעולם לא נעשה בדרך מפלה, אלא על פי אינטואיציה של אדם מנוסה שיודע מי עלול לעשות בעיות. זה מנע מהרבה בריונים להיכנס למועדונים ולהטריד נשים", מנמקת דנה פרימן, אשת יח"צ ודי.ג'יי.

מה תגידי לאנשים שטוענים שלא הכניסו אותם בגלל צבע העור?

"אני לא מאמינה להם. המדד היחיד הוא התנהגות בכניסה. היום יותר מתמיד אין שום אפליה על רקע מראה חיצוני. הכל מקובל, אין יפה ולא יפה, הנורמות השתנו".

ברהנו (32), תושב תל אביב, דווקא הצליח, מכורח זוגיותו עם אישה בהירת עור, לבחון את העניין מקרוב. "כשאני יוצא לבלות עם בת הזוג שלי אני נכנס לכל מקום. מפני שהיא לבנה יש משהו שגורם להם להרגיש בטוחים. אבל כשאני יוצא עם החברים שלי מתחילות הבעיות. 'זה מקום סגור', 'רק למוזמנים'. בחלק המקרים אי אפשר להתעמת ולשאול שאלות כי יש מאבטחים שעלולים לפרק אותך במכות".

אחת מתגובות הנגד שנוצרו היא יותר ויותר מקומות בילוי שנפתחים על ידי יוצאי הקהילה האתיופית ולמענם. "מוזר לי להגדיר את זה ככה, אני לא אוהב את ההפרדה הזאת", ממשיך ברהנו. "אבל זה חייב לקרות כדי שלא נחווה אפילו לרגע תחושה של חוסר שייכות".

זוכרים את יוסף סלמסה? מחאת יוצאי אתיופיה החודש (צילום: אורן זיו)
זוכרים את יוסף סלמסה? מחאת יוצאי אתיופיה החודש (צילום: אורן זיו)

"מי שעוצם עיניים הוא חלק מהבעיה"

מהרטה ברוך, סגנית ראש עיריית תל אביב־יפו, מאמינה שהתרומה העיקרית של המחאה בשנה שעברה היא שינוי תודעתי אצל צעירי העדה האתיופית, אך בהחלט ייתכן שאותה תודעה מתחזקת היא שאפשרה מלכתחילה הוצאה ספונטנית של אלפים לרחובות. "הצעירים כבר לא במקום פסיבי של שתיקה. מה יעשו עם זה בפועל? אני עדיין לא רואה מהלכים שיכולים לשנות את המצב".

כנציגת ציבור את חווה גזענות?

"אני לא רוצה לשים את עצמי במקום קורבני, אבל גזענות קיימת בכל מקום ובכל סיטואציה. לפעמים זה בסאבטקסט ולפעמים בצורה ישירה. הגעתי לאירוע של העירייה, אבל לא האמינו שאני סגנית ראש העיר והייתי צריכה להוכיח את זה. במקרה אחר נסעתי לאירוע מוניציפלי יחד עם העוזר שלי, וכשהגענו הוא הודיע שסגנית ראש העיר פה. השומר הציץ לתוך הרכב ושאל, 'איפה הסגנית?'".

החוק לא עוזר והשיח מתמוסס במהירות בכל פעם. מה אפשר עוד לעשות?

"אני רוצה לפנות לציבור המבלים: אם אתם נכנסים למועדון ורואים שמאחוריכם עומדים אנשים שלא מצליחים להיכנס, אל תעצמו עיניים. תאמרו: אנחנו לא מבלים במקום שבו יש אפליה וגזענות. מי שמתעלם משתף פעולה עם התופעה".

בילי ג'ין (צילום: אביב פרסבורגר)
בילי ג'ין (צילום: אביב פרסבורגר)

בצד השני של המחיצה: אותן תגובות, אותם תירוצים

כששמענו על הפרשה החדשה כבר ידענו בדיוק איך ייראו תגובות המועדונים. אתם יודעים, "אין אצלנו שום גזענות", "המתלוננים לא היו בגיל הנכון" וכמובן הקלאסיקה "זה מועדון חברים". מי חבר שלכם בכלל? זו הרי לא הפעם הראשונה שמועדון מואשם בגזענות, ונשאיר למשטרה ובית הדין להחליט מה קרה או לא קרה, אבל לנו נמאס לנו לראות את אותן התגובות שוב ושוב. אז רצינו לדבר על גזענות עם בעלי ארבעת המועדונים שהואשמו על ידי המשטרה. אתם יודעים, בטלפון. כמו בני אדם. בהצלחה לנו, אה?

הראשונים לענות היו בעליבילי ג'ין. כלומר, לענות שהם לא רוצים לדבר. הם היו אדיבים אך התעקשו לענות רק במייל ולקלוע לכל הקלישאות שצפינו. "עקב הוראות המשטרה אנחנו מנועים מלדבר על החקירה, רק נגיד שהבילי ג'ין הינו מועדון חברים והכניסה למקום מותנית בהזמנת מקום/היכרות עם הבעלים או אחד העובדים במקום. מעולם לא הפלינו אף אדם על בסיס מוצאו ו/או צבע עורו, ואנו ממתינים לתוצאות החקירה ולאמת שתצא לאור". שמעתם? אם אתם לא מכירים את הבעלים, תוותרו על לבוא.

שנית היו אלוהאיסמי סלמהלענות, ואחרי דין ודברים, זכינו סוף סוף לשוחח בטלפון עם אחד מהבעלים. למרבה האכזבה גם השיחה הזאת כללה תגובה לקונית לנושא מורכב. "במועדון שלנו לא היה ולו לרגע אחד דבר שכזה ויש לנו גלריות של תמונות שתומכות במה שנאמר. מעבר לזה לא אוכל להרחיב מכיוון שהנושא נמצא בחקירת משטרה, ואנחנו מכבדים את זה וניתן למשטרה לעשות את העבודה שלה". נקסט.

בעליהחתול והכלבעוד היו ישירים בהרבה. יום וחצי אחרי שפנינו לראשונה הם הסכימו לענות לנו. כלומר, ענו שהם מעדיפים לא לענות. בכלל. סבבה.

האחרונים היו בעליהברקפסט. אחרי שהשיחה נדחתה שוב ושוב, כבר חששנו שהם ייעלמו לעולם שכולו ללא תשובה, אבל הם דווקא עמדו במילה שלהם ושוחחו איתנו. בטלפון! ובדיאלוג! "הברקפסט עובד חמש פעמים בשבוע ואנשים מכל דת גזע ומין נכנסים למועדון באופן קבוע. אני מבין את הטענות והבעיה הכללית, בכלל בעולם ולא רק במדינת ישראל. אבל הקשר של הברקפסט לזה הוא מקרי ורחוק. יש כללים מאוד ברורים מי יכול להיכנס ומתי, ואנחנו שומרים עליהם".

יש לכם מישהו בכניסה שהעבודה שלו זה להחליט מי נכנס או לא נכנס?

"יש לנו בחור בכניסה שזה התפקיד שלו. הוא צריך לשמור על הכללים שהמועדון קבע. אלו בעצם כללים שנקבעו על פי החוק במדינה".

ומה הכללים?

"קודם כל מדובר על רשימות ולקוחות קבועים. מי שרשום נכנס ומי שהוא לקוח קבוע שסביר להניח מכיר את הבחור בכניסה ולהפך. חוץ מזה, לפני שני הדברים האלה אדם צריך להיות במצב צבירה נורמלי שזה אומר לא שתוי ולא אגרסיבי. זה דברים שמזהים אותם מיד ובלילה נתקלים בהם הרבה".

לא, לא הרבה חדש תחת השמש. התגובות אותן תגובות והנפנוף אותו נפנוף. לפחות בברקפסט באמת טרחו לדבר איתנו. זה אומר שעכשיו אנחנו ברשימות?

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

אכיפת הסלקציה בכניסה למועדונים הוכיחה את מה שכבר ידענו: אנחנו גזענים. איזה שינוי יצרה מחאת האתיופים, מה המצב בעולם והאם בכלל...

מאתנופר וחשומתן שרון27 ביולי 2016
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!