Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
כתובת:שבזי 51 נווה צדק ותק:15 שנים שם:ענבל בן זקן תפקיד:מעצבת, בעלת החנות
ענבל בן זקן, בעלת הבוטיק "מיזו". צילום: הילה עידו
"פירוש המלהMIZOביפנית הוא מים, זרימה, או ליתר דיוק האופן שבו המים נופלים על הסלע. אני מגיעה מעולם של מחול, כל חיי רקדתי ותנועה היא חלק בלתי נפרד מחיי ומהיצירה שלי. אני יוצרת תלבושות להצגות ובמהלך ההיריון הראשון שלי לא מצאתי בגדים יפים שהרגשתי בהם בנוח והתחלתי לייצר בעצמי. משם עלה הרעיון לייצר קולקציה ולפתוח חנות.
בכל הקולקציות שלי ניתן להבחין במבנה מאוד פשוט בגזרות, כזה שמאפשר לנוע בתוך הבגד בחופשיות ועדיין מעניק מראה אלגנטי. כל התהליך, משלב העיצוב ועד שלב הגזירה והתפירה, נעשה בארץ, וזה עיקרון שמאוד חשוב לי לשמור עליו. אני חושבת שיש לנו בארץ יצרנים ומעצבים נהדרים וחשוב לתמוך בהם, במיוחד לאור ההשתלטות האירופית בעיר, שברחוב שבזי ניתן לחוש בה בעוצמות חזקות מאוד.
https://www.instagram.com/p/BVFAHpkBBbM/
כרגע ניתן למצוא את המותג אך ורק בחנות שלנו, אנחנו מספקות לא רק בגדים אלא גם אווירה ואנרגיה שהן חלק בלתי נפרד מהלייבל. כמו כן, הייצור שלי הוא לא המוני ומאוד ייחודי. מלבד הבגדים של מיזו ניתן למצוא בחנות את הנעליים של אחת אחת, התיקים של סמדר שני ושל לידיה רנר, התכשיטים של אילן אורבך ועוד מעצבים ישראלים מוכשרים מאוד".
ענבל בן זקן מוציאה קולקציה גברית ומסרבת להיכנע לקדמה. ריאיון
ענבל בן זקן נחשבה לאחת המעצבות היציבות בסצנת האופנה המקומית, אך בפועל מאחורי הקלעים התחוללה דרמה שכמעט הביאה לקריסת המותג שלה מיזו. כעת, עם השקת קולקציית גברים ראשונה, היא מספרת איך מתרוממים אחרי שהחיים מתפרקים ולא שוכחת להודות לננה שרייר
לאורך כל ההיסטוריה ניסו טובי המוחות להבין איך עובד הקונספט הזה של גברים ונשים. החל מהעונה גם מעצבת בגדי הנשים ענבל בן זקן תורמת את חלקה הצנוע למדע ומתחילה לעצב עבור בני המין השני. בימים אלה היא משיקה קולקציית קפסולה המונה חמישה דגמים שלתפיסתה הם פריטי מפתח במלתחה הגברית. הבגדים נוצרו בצלמם של הפריטים מקולקציית הנשים הנוכחית, על כל הקווים והדיטיילים האלכסוניים שמאפיינים אותה. כך למשל אפשר למצוא מכנסיים מחויטים שהולכים ונהיים צרים יותר לקראת אזור הקרסול, חולצה מכופתרת עם אלמנט קיפולי דמוי אוריגמי בגב וקרדיגן עם שיפולים אלכסוניים.
"זה כרגע יותר בגדר טסט", מבהירה בן זקן. "התחום הזה עדיין די פריג'ידי בארץ וכבר יותר מעשור שהחנות הזאת היא מקדש של נשים, אז צריך לראות איך זה יסתדר עם אנרגיה זכרית. יכול להיות שזה יהיה מקסים. מי יודע, אולי אפילו ייצאו מכאן כל מיני זיווגים?".
הפנייה אל מחוזות הזיפים נולדה לאור בקשות הקהל, לדבריה. בן זקן, רקדנית וכוריאוגרפית במקצועה, מעצבת לפרנסתה גם תלבושות ללהקות מחול הפועלות מעבר לים. "אני נוסעת המון לחו"ל וכל הזמן שואלים אותי למה אי אפשר להשיג את מה שאני לובשת בגרסה של גברים", היא אומרת. "אחרי הכל גם גברים רוצים להתלבש טוב".
על הדבש ועל העוקץ
היא לא משתתפת בירידי אופנה ובשווקים, לא מוכרת אונליין ולא תמצאו את המותג שלה בשום מקום חוץ מאשר בחנות שלה בנווה צדק. ענבל בן זקן אוטוטו מציינת 14 שנות פעילות למיזו, ועדיין היא מעדיפה לשמור אותו קרוב לחזה. קשה להאשים אותה לנוכח העובדה שהיא כמעט איבדה את המותג לפני שלוש שנים.
"עקצו אותי", היא חושפת לראשונה בפומבי. "זאת הייתה עסקת נדל"ן שהתבררה כפיקטיבית. איבדתי הכל – את הבית המהמם שהיה לי בנווה צדק, את החסכונות, ההשקעות. פשוט הכל". העוקץ הסתכם ב־5 מיליון ש"ח שהלכו לבלי שוב ובפרידה מבן הזוג שהיה גם שותפה למותג. חייה של בן זקן השתנו מהקצה אל הקצה, ובן לילה היא הפכה מקלישאת הבורגנות התל אביבית לחומרים שמהם עשויים מוספים של "ידיעות אחרונות".
"עד אז חייתי באופוריה ופתאום הייתי צריכה לבנות את החיים שלי מהתחלה, להיערך מחדש וגם לפטר מלא אנשים. הכל התפרק", היא מספרת. "יכול להיות שאם לא היו לי ילדים, הייתי אומרת Fuck It ופשוט מתחפפת מכאן".
איך הצלחת להשאיר את מיזו בחיים?
"זה הדבר היחיד שנשאר לי. נעמדתי על הרגליים האחוריות והחלטתי שאני לא הולכת לאבדון אלא מנסה להבין איך צומחים מכאן. בשנה הראשונה פעלתי מתוך תקציב מוגבל. יצרתי קולקציה מקסימה שקראתי לה 'בית'. זאת הייתה מעין חזרה למקורות של מיזו, הכל היה מונוכרומטי ומחושב. ניסיתי לרפא את עצמי בתוך הבית שלי ולהביא את זה לידי ביטוי בקולקציה. בעונה שאחרי זה כבר הייתי בבולמוס – יצרתי בגדים צבעוניים בטירוף כי הייתי חייבת שחרור. אף אחד לא הבין מה עובר עליי".
הקולקציה הזאת זכורה עד היום כחריגה בנוף המינימליסטי שלך. צילמת אליה את ננה שרייר.
"נכון. באותה תקופה הקפתי את עצמי בסביבה תומכת של נשים וננה הייתה אחת מהן. היא תמכה בי בצורה מדהימה. היא הייתה מגיעה לחנות מדי שבוע, קונה מלא בגדים ומביאה לי אוכל הביתה מהמסעדה כי לא היה לי כסף אפילו להביא לילדים שלי לחם מהמכולת".
והיום, שלוש שנים אחרי, איפה המותג עומד?
"השנה האחרונה הייתה דווקא שנה מצוינת לעסק, אבל אני כל הזמן עם היד על הדופק וחייבת להיות מודעת לכל שקל שיוצא או נכנס".
קולקציית גברים של מיזו. צילום: רוני כנעני
אז למה את עדיין סרבנית אונליין? שם הכסף.
"איך זה יכול להיות שכולם קונים אונליין? אני לא מצליחה להבין את זה. מה, אני זקנה מדי? זה פשוט לא מרגיש מתאים לעשייה שלי. מה גם שלהקים אתר מכירות עולה משהו כמו 25 אלף ש"ח שאין לי ולפתוח חנות ב־Etsy מרגיש לי כמו שוק".
יש כל מיני דרכים יצירתיות להתמסחר בלי לפתוח רגליים. לאחרונה הרבה מעצבים מתחילים להציע קווי בייסיק נגישים יותר, למשל.
"אז מה בעצם ייחד אותי בתור מעצבת אם לא אשאר נאמנה לעצמי? אני לא מוכנה לייצר סתם עוד טי שירט".
מיזו, 299־1,500 ש"ח, שבזי 51 תל אביב, 5164105־03
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
![ענבל בן זקן, בעלת הבוטיק "מיזו". צילום: הילה עידו](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2017/10/sizes/MIZO-3_P_wo_500_367.jpg "ענבל בן זקן, בעלת הבוטיק "מיזו". צילום: הילה עידו")
